השמועות על כינוס קבינט במהלך השבת הדליקו מייד נורות שמשהו הולך לקרות. הצילומים שהגיעו מאילת כבר לא השאירו מקום לספק: מטוסי F-15, יחד עם מטוסי תדלוק, חלפו מעל העיר בסביבות השעה 16:00 עם הפנים דרומה. בשעה 18:30, הפצצות הראשונות נחתו בנמל העיר אל-חודיידה. שבמערב תימן.

למעשה, חיל האוויר קיבל את הפקודה הראשונית כבר שלשום בבוקר, בתום הערכת המצב שכונסה מייד אחרי פגיעת הכטב"ם בתל אביב, שגרמה למותו של אזרח ופציעתם של שניים נוספים. כבר בשעות הבוקר היה ברור שהכטב"ם האיראני שוגר מתימן.

כבר היו בעבר מספר תכנונים להגיב לתוקפנות החות'ית, אבל התוכניות נגנזו בשל המאמץ הרב שהשקיע חיל האוויר בעזה ובלבנון. גם הדרג המדיני לא שש אז (וגם היום) לפתוח חזית נוספת. "אנחנו נבוא עם החות'ים חשבון בזמן ובמקום שנוח לנו", אמר לזמן ישראל לפני כחצי שנה גורם ביטחוני בכיר.

כבר היו בעבר מספר תכנונים להגיב לתוקפנות החות'ית, אבל התוכניות נגנזו בשל המאמץ הרב שהשקיע חיל האוויר בעזה ובלבנון. גם הדרג המדיני לא שש אז (וגם היום) לפתוח חזית נוספת

אפשר לומר שהכטב"ם שפגע בבניין בתל אביב טרף את התוכניות הישראליות באשר לזירה החות'ית, ודחק את ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיב.

בניין מגורים ברחוב בן-יהודה בתל אביב שנפגע מפיצוץ הכטב"ם ששוגר מתימן, 19 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

עבור חיל האוויר, הפקודה להתכונן לתקיפת עומק כזו הייתה בבחינת הזדמנות מצוינת לשייף את היכולת שעליה הוא עובד כבר כמה שנים – אבל עם פנים לזירה אחרת, איראן. טווח הטיסה לנמל חודיידה, 1,700 ק"מ, מצריך לפחות שני תדלוקים לכל מטוס קרב, יחד עם מעטפת אווירית נוספת של מטוסי מודיעין, מטוסי קרב לאבטחת המפציצים עצמם ומסוקים לחילוץ.

הטיסה לחודיידה קצרה יותר מהטיסה לטהרן, את זה דאגו בצה"ל להדגיש – ולא בכדי. לכולם ברור שהפצצות אולי פגעו בתימן, אבל כוונו לאיראן. ולא מן הנמנע שטהרן היא זו שתקבע את עוצמת התגובה לתקיפה הזו.

הטיסה לחודיידה קצרה יותר מהטיסה לטהרן, את זה דאגו בצה"ל להדגיש – ולא בכדי. לכולם ברור שהפצצות אולי פגעו בתימן, אבל כוונו לאיראן. ולא מן הנמנע שטהרן היא זו שתקבע את עוצמת התגובה לתקיפה הזו

ישראל פגעה בזרוע ארוכה של איראן, שנבנתה במשך שנים והוכיחה עצמה מול ערב הסעודית במלחמה ממושכת שהסתיימה בהתקפלות של ריאד. במלחמה הזו איראן לקחה חלק פעיל, כשהדוגמה המפורסמת ביותר היא הפגיעה בספטמבר 2019 במתקני הנפט של חברת ארמקו הסעודית.

המתקפה ההיא – של טילי שיוט ועשרות מל"טים – גרמה למחסור של 5% באספקת הנפט העולמית, הקפיצה את מחיר חבית הנפט בעשרות דולרים ויצרה פאניקה בשווקים. לכן, ישראל העמידה כאן רף תגובה גבוה ל תקיפות של החות'ים שלא ברור אם, איך ובאיזה עוצמה הוא יחזור על עצמו בעתיד.

מכלי נפט של ארמקו בג'ידה, ערב הסעודית, ב-2019 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)

גורמים בישראל אישרו כי ארצות הברית עודכנה לפני התקיפה. סביר להניח שזו הייתה רק הודעה בכדי לתאם את הפעילות באזור הזה, שבו נמצאים כוחות קואליציה גדולים, ולא בקשת אישור. בניגוד לקואליציה הבינלאומית שנמנעה מלתקוף ישירות את מתקני הנמל, ישראל הלכה על המטרות הללו בכל הכוח: רציפים, מנופים, תחנת כוח, מצבורי דלק ומתקני נפט.

הכוונה הייתה להשבית את הנמל, אשר שלדברי מקורות ישראלים נעשה בו שימוש נרחב להברחות נשק מאיראן תחת מסווה של פעילות הומניטרית. תימן היא המדינה הענייה בעולם מבחינת ביטחון תזונתי ולכן היא הצרכנית הגדולה ביותר של מזון מארגונים בינלאומיים.

הכוונה הייתה להשבית את הנמל, אשר שלדברי מקורות ישראלים נעשה בו שימוש נרחב להברחות נשק מאיראן תחת מסווה של פעילות הומניטרית. תימן היא המדינה הענייה בעולם מבחינת ביטחון תזונתי

גורם ישראלי הדגיש כי ההחלטה להשבית את הנמל התקבלה רק אחרי שנבחנו מקומות נוספים בהם ניתן לפרוק את הסיוע ההומניטרי. זו הסיבה שדובר צה"ל בחר להדגיש כי "לישראל אין מלחמה עם העם בתימן אלא עם ארגון הטרור החות'י". עושה רושם שבישראל הלכו כאן על חבל דק בכדי לא ליפול שוב ל"בור הומניטרי" כפי שקרה בלחימה ברצועת עזה.

התקיפה הישראלית הגיעה יממה אחרי פרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" ביום שישי על ביקורת חריפה שמתח מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, הגנרל מייקל קורילה, על ביצועי הקואליציה במלחמה שלה במורדים החות'ים.

מטוס F15 בז בדרכו לתקיפה בתימן. 20 ביולי 2024 (צילום: דובר צה"ל )

לטענת קורילה, הפעולות הצבאיות לא מייצרות הרתעה כלפי החות'ים ואינן מונעות תקיפה של ספינות בים האדום. עד היום הותקפו יותר מ-30 אוניות באזור הזה, שתיים מהן טבעו וגרמו למפגע אקולוגי חריף, מחירי ההובלה הימית קפצו ומצרים נפגעה קשות בשל הירידה בתנועת אוניות הסוחר בתעלת סואץ. "לכן נדרשת פעולה רחבה יותר נגדם", כתב קורילה.

לא ברור מתי הועבר המסר הזה של הגנרל לממונים עליו, אבל לא מן הנמנע שזה קשור לביקור שלו בישראל והפגישה עם שר הביטחון יואב גלנט ביום חמישי האחרון בתל אביב. הקשר בין שני האישים האלה הדוק מאוד לאורך כל המלחמה, ולא פעם שר הביטחון מעביר לבית הלבן מסרים דרכו.

לא ברור מתי הועבר המסר הזה של הגנרל לממונים עליו, אבל לא מן הנמנע שזה קשור לביקור שלו בישראל והפגישה עם שר הביטחון יואב גלנט ביום חמישי האחרון בתל אביב

על פי הדיווח, הגנרל קורילה ביקש להרחיב את בנק המטרות שאותן תוקפת הקואליציה, ולכלול בו מתקנים חיוניים, מחסני נשק ואישים מרכזיים, בכדי לשחוק את היכולות של הצבא החות'י ולייצר הרתעה שלדעתו אינה קיימת כיום.

הדרישה הזו נובעת בעיקר מהחשש שרוסיה תעביר לחות'ים טילי חוף ים מתקדמים כתגובה להעברת אמצעי לחימה אמריקאיים לאוקראינה. קורילה מבקש לפגוע קשה בחות'ים בכדי שאלה יחששו לשתף פעולה עם הרוסים.

שר הביטחון יואב גלנט נפגש בקריה בתל אביב עם הגנרל מייקל קורילה, מפקד CENTCOM של צבא ארצות הברית, 12 באפריל 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

פקיד אמריקאי בכיר סיפר ל"וול סטריט ג'ורנל" שבממשל נדהמו מחריפות הדברים של קורילה, ובמיוחד מהאזהרה שחתמה את המכתב, שהופנה לשר ההגנה לויד אוסטין: "חיילים אמריקאים ימותו אם נמשיך לפעול בדרך שבה אנחנו פועלים כיום".

סמיכות הפרסום של המכתב לפעולה הישראלית בנמל חודיידה אמש היא אולי מקרית; עובדתית, ישראל פגעה בדיוק במטרות אותן ביקש הגנרל קורילה לכלול בסל התגובות שלו.