ושוב, בפעם המי יודע כמה, כאילו מדובר בגזרת גורל בסגנון המיתולוגיה היוונית, ראש הממשלה בנימין נתניהו מצליח למקם את עצמו בדיוק בפוזיציה האהובה עליו מכל: כשכל העולם מנסה לפענח את צעדיו ואת מניעיו ולפרש את הצהרותיו ואת תוכניותיו.

זו הפוזיציה האהובה על נתניהו, כי מנקודת מבט פוליטית, המקום הטוב ביותר להיות בו הוא להיות הציר שסביבו המציאות אמורה להסתובב. כשכל העולם מנסה לפענח "מה לכל הרוחות רוצה נתניהו?" תומכיו של נתניהו מתחזקים באמונתם שרק הוא יכול, והמהססים מתחזקים בהיסוסיהם שאולי בכל זאת כדאי לתת לו עוד הזדמנות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא דברים בירושלים, 2 בספטמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90, מונטז')

וכך התפרסמה אמש הידיעה המדהימה (ככל שלשם התואר "מדהים" יש עדיין משמעות כלשהי בעולמנו) לפיה ראש המוסד דוד ברנע אישר ביום שני למתווכות במגעים עם חמאס, שישראל מוכנה לסגת מציר פילדלפי בשלב השני של העסקה לשחרור חטופים – שעות אחדות לפני שראש הממשלה הצהיר בפומבי בטלוויזיה שהוא אינו מוכן לעשות את זה.

ברנע מסר לנציגי המדינות המתווכות כי ישראל מוכנה לפעול בהתאם ל"מתווה ביידן" לפיו היא תפנה את כל כוחותיה מרצועת עזה בכפוף לכך שהדרישות המבצעיות ימולאו. ואז נתניהו הדהים את ברנע (ואת העולם) וערך פניית פרסה.

אז מה רוצה נתניהו?

עורך "הארץ" אלוף בן מזכיר כי "מאז שנכנס לפוליטיקה יש לנתניהו שלושה יעדים – להיות בשלטון כמה שיותר זמן, להחליף את האליטות בישראל ולרסק את התנועה הלאומית הפלסטינית. הוא יכול לזגזג, לשקר, להציג עמדות מנוגדות באותה מידת שכנוע, אבל תמיד יחזור לשילוש הבלתי קדוש: ראשות הממשלה, הסתה נגד 'השמאל' והנצחת הכיבוש בשטחים.

"הכרזתו שציר פילדלפי יישאר בשליטת ישראל, ובמשתמע הקפאת המשא ומתן עם חמאס על הפסקת המלחמה והחזרת החטופים, נועדה לקדם את כל היעדים האלה ביחד".

אבל אלה לא כל המרכיבים של מה שאפשר לכנות "דוקטרינת נתניהו" להתמודדות עם המשבר הנוכחי. תומאס פרידמן, פרשן "ניו יורק טיימס", מזכיר כי למערכת השיקולים של נתניהו נכנס מרכיב חדש – הבחירות בארצות הברית, שצפויות להיערך בעוד חודשיים.

נתניהו לא טורח אפילו על מראית עין דיפלומטית, ולא מסתיר את תמיכתו בבחירתו מחדש של דונלד טראמפ. פרידמן כותב – על בסיס שיחות עם בכירים ישראלים ואמריקאים – שהוא לא יופתע אם נתניהו יפעל בחודשיים הקרובים להסלמת המצב ברצועת עזה כדי לסייע לטראמפ במרוץ לנשיאות.

לשם כך על נתניהו להתמיד עוד חודשיים בתביעה ל"ניצחון מוחלט", כשבהקשר הזה לא מיותר להזכיר שישראל שולטת בגדה המערבית כבר 57 שנים ולא מצליחה להשיג שם "ניצחון מוחלט" על חמאס. ללמדנו ש"ניצחון מוחלט" הוא מין מטרה גמישה כזו, שברצונך השגת אותה, וברצונך היא עדיין רחוקה.

"אם נתניהו ימשיך במלחמה בעזה עד ל'ניצחון מוחלט' עם יותר נפגעים אזרחיים, הוא ייאלץ את האריס למתוח עליו ביקורת פומבית ולאבד קולות יהודים, או לנשוך את לשונה ולהפסיד קולות ערבים ומוסלמים במדינת המפתח מישיגן", כותב פרידמן.

הפרשן האמריקאי מעריך כי התוכנית של נתניהו היא להמתין לניצחונו של טראמפ בבחירות ואז להכריז כי "הניצחון המוחלט" המיוחל הושג, להסכים לגרסה כלשהי של הפסקת אש הכוללת החזרה של החטופים (אלה מהם שיצליחו להישאר בחיים עד אז), למלמל משהו על נכונותו לשקול פעם, בעתיד הרחוק, אופציה של משא ומתן על מדינה פלסטינית כדי לקבל את עסקת הנורמליזציה עם סעודיה שמונחת על השולחן כבר שנתיים, ואז ללכת לבחירות כשהוא מציג לציבור הישראלי שני הישגים: "ניצחון מוחלט" (תהא משמעותו אשר תהיה) וכינון היחסים עם סעודיה.

יו"ר ארגון המורים רן ארז בכנסת, 26 ביוני 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הידיעה הזו משתרכת בשולי החדשות, כאילו מדובר באנקדוטה ולא באירוע בעל חשיבות לאומית: אנחנו כבר בארבעה בספטמבר ובתי הספר התיכוניים עדיין שובתים, ולפחות בינתיים נראה שהמשא ומתן מדשדש ואין לשביתה פתרון סביר באופק.

אתמול נפגשו נציגי האוצר ונציגי המורים לפגישה קצרה שהסתיימה ללא הסכמות חדשות, ובסופה המשיכו שני הצדדים להאשים זה את זה בנסיגה מסיכומים קודמים.

וכך, למעלה מחצי מיליון תלמידי תיכון – שכנראה זקוקים למסגרת חינוכית תומכת יותר מאי פעם בעבר, אחרי השנה האיומה שעברה גם עליהם – נשארים בבית, מוקרבים על מזבח חוסר היכולת של הממשלה הנוכחית לנהל כהלכה ולו תחום אחד של חיינו.

"הצדדים מסכימים על תוספת שכר של אלפיים שקלים בחודש לכל מורה, שתוענק בפעימות המתחלקות על פני מספר שנים", כותבת הבוקר תמר טרבלסי-חדד ב"ידיעות אחרונות" ומזכירה שעיקר המחלוקת היא סביב דרישת האוצר להעסיק מורים ומנהלים באמצעות חוזים אישיים, כך שהם לא יזכו להגנת ארגון המורים. באוצר טוענים שזו הדרך למשוך למערכת החינוך "טאלנטים" – מומחים בתחומם שיוכלו ללמד מקצועות נדרשים ברמה גבוהה.

יו"ר ארגון המורים רן ארז טוען כי בפועל מטרת החוזים האישיים הללו היא הפרטה של מערכת החינוך ופירוק העבודה המאורגנת.

וכך, כשהמחלוקת העמוקה הזו רחוקה מפשרה מניחה את הדעת, נערכים כרגע במשרד החינוך ובארגון המורים להשבתה ממושכת של בתי הספר התיכוניים, בזמן מלחמה ובעיצומו של משבר לאומי רחב היקף.

זה ייגמר בבכי.

ראש חמאס בעזה יחיא סנוואר, 13 באפריל 2022 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

משרד המשפטים האמריקאי הגיש כתב אישום הכולל שבעה סעיפי אישום נגד יחיא סנוואר וחמישה בכירי חמאס נוספים (בהם שלושה שכבר חוסלו על ידי ישראל).

כתב האישום כולל אישומים ברצח אזרחי ארצות הברית, הפצצת מקום ציבורי שהובילה למוות, קשירת קשר לשימוש בנשק להשמדה המונית שהובילה למוות, מימון טרור ועוד.

כתב האישום מפרט לאורך 38 עמודים את השתלשלות האירועים, כולל טבח השבעה באוקטובר. הוא מזכיר – בין היתר – את הטבח במסיבת הנובה, את מעשי הרצח בקיבוצי מערב הנגב, אירועים שבהם "לפחות 43 אזרחים אמריקאים היו בין אלה שנרצחו – ולפחות עשרה אמריקאים נעדרים או שנחטפו".

"האישומים שהוגשו היום הם רק חלק מהמאמץ שלנו לפגוע בכל היבט של פעולות חמאס", אמר התובע הכללי של ארצות הברית מריק גרלנד עם הגשת כתב האישום המפורט, "הפעולות הללו לא יהיו אחרונות.

"הנאשמים, חמושים בנשק, תמיכה פוליטית ומימון מהממשל האיראני, לצד תמיכה מצד חזבאללה – הובילו את מאמצי חמאס להשמיד את מדינת ישראל ולרצוח אזרחים כחלק מתמיכה במטרה זו".

כרמל גת

ויטה קיירס, חברתה של כרמל גת שנחטפה מקיבוץ בארי ונרצחה השבוע על ידי אנשי חמאס, כתבה אתמול בבלוג שלה באתר "הארץ" הספד יפהפה ושובר לב לחברתה.

"ידענו שתפישת העולם שלה, שבלית מילים אחרות אפשר לתמצת כ'הומניסטית', לא תתערער. לא מהשבי, אפילו לא מהאובדן הנורא של אמה, כנרת. הערכים שלה היו חשובים ואיתנים כיהלומים", כותבת קיירס על תחושות החברים בחודשים שבהם עוד הייתה תקווה שכרמל גת תשוחרר.

היא מצטטת התכתבות בינה לבין חברתה בימי הפגנות קפלן, שבה כרמל גת התרעמה על הלעג כלפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעקבות נאום ה"גרנדמאייזר" שהתפרסם באותם ימים וגרר גל של תגובות ארסיות.

וכך כתבה לה אז כרמל גת:

כתבה – ולא ידעה שהיא מנבאת בעצם את העתיד.