|
|
|
|
| הפצצות בדאחייה הפכו לעניין יומיומי. להבות האש בנמל חודיידה בתימן מגיעות לשמיים. חיל האוויר תוקף בסוריה ועל גבול עיראק. באיראן, בתקרית שעדין לא ברורות הנסיבות שלה, נהרג בהתרסקות מסוק המתאם הבכיר של החות'ים בתימן.
באולפני הטלוויזיה מתפשטת ביומיים האחרונים אווירת זחיחות ינון מגלית. מדי פעם מישהו נזכר להעיר משהו בסגנון "בנפול אויבך אל תשמח" אבל זה רק מבליט את העליצות שמסביב.
להבות עולות מביירות אחרי תקיפה של חיל האוויר, 28 בספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
השאלות "האם לא הפרזנו בכוחו של חזבאללה?" המלווה בהתבשמות מקיר לקיר מהישגי המודיעין ומהיכולות של טייסי חיל האוויר, מתחילה להזכיר – קצת לא נעים לכתוב את זה, עוד לא עברה שנה – את הזחיחות וההתבשמות העצמית שהובילו לשבעה באוקטובר, ושנשבענו לעצמנו שניגמל מהם.
והנה שוב – אויבינו חלשים ומוכים ומבולבלים. ואנחנו מבריקים ומכים בתדהמה את העולם. ורק משפחות החטופים האומללות מנסות להזכיר לנו ש-101 ישראלים עדיין חטופים בעזה, וחברות דירוג האשראי מזכירות לנו שלכל זה יש ועוד יהיה מחיר כלכלי עצום. מערב הנגב והגליל העליון עדיין נטושים והרוסים. הפוגה לא נראית באופק, ועל שלום אין אפילו טעם להתחיל ולדבר כרגע.
איכשהו כל זה נשמע ונראה מוכר מהעבר: כשאנחנו מותקפים ומוכים ומתגוננים, אסור לדבר על פשרות ועל הסכמים, כי זה משדר חולשה ויוביל לעוד התקפות עלינו. כשאנחנו תוקפים ומכים ומצליחים – למה לעצור עכשיו?
המלכוד הישראלי הקבוע.
|
|
|
|
מפגין עוטה כיסוי עיניים כחלק ממחאה לשחרור החטופים המוחזקים בעזה, 26 בספטמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
כמעט כל האורחים בפאנלים החדשותיים האינסופיים מקפידים לענוד את סיכת החטופים הצהובה, ומדי פעם חוזרים ושואלים את משפחות החטופים מה שלומן, אבל נראה שהקמפיין נגדם הצליח מעל ומעבר למשוער.
החטופים הישראלים – שמבחינת ממשלת ישראל הם תזכורת כואבת לכישלון הגדול ביותר בתולדות האומה – נדחקו לשוליים. ברחובות כבר מקללים את בני משפחותיהם. באולפנים הם אלה שמקלקלים את החגיגה האופורית.
החטופים הישראלים – שמבחינת ממשלת ישראל הם תזכורת כואבת לכישלון הגדול ביותר בתולדות האומה – נדחקו לשוליים
"נתניהו משלם מס שפתיים להחזרת החטופים, אבל בפועל ממוקד כולו במאבק האזורי המתלהט עם חזבאללה ואיראן", כותב הבוקר עמוס הראל ב"הארץ", "ראש הממשלה כבר מקבל תשואות מהבייס הפוליטי שלו על רקע סדרת ההצלחות בלבנון – שאכן דרשה ממנו קבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות וסיכון.
"ככל שניתן להבין כעת, פניו של נתניהו לעוד מתקפות בכל החזיתות. הפסקת אש אינה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו, למרות שוועת משפחות החטופים".
|
|
|
|
שר הביטחון יואב גלנט במפגש עם חיילים בצפון. 30 בספטמבר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
- שר הביטחון יואב גלנט נפגש הבוקר עם לוחמי השריון בגבול הצפון ושחרר רמז עבה כי ישראל עומדת לפעול גם קרקעית בלבנון: "החיסול של נסראללה הוא שלב חשוב, אבל זה לא הסוף – כדי להשיב את תושבי הצפון נפעיל את כל היכולות שלנו, כולל אתכם".
"החיסול של נסראללה הוא שלב חשוב, אבל זה לא הסוף – כדי להשיב את תושבי הצפון נפעיל את כל היכולות שלנו, כולל אתכם"
- מנהיג חמאס בדרום לבנון, פתאח שריף אבו אל-אמין נהרג בתקיפה ישראלית במחנה אל-בס בפאתי העיר צור. יחד איתו נהרגו אשתו, בנו וכלתו. שריף היה עובד בכיר באונר"א ושימש כיו"ר ארגון המורים של הארגון. בשבעה באוקטובר הוא הילל את הטבח ביישובי הדרום.
- שלושה בכירים בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין נהרגו הלילה בתקיפה ישראלית במרכז ביירות – ההתקפה הראשונה מחוץ לרובע הדאחייה מאז תחילת המלחמה.
- ספינה של חיל הים יירטה הבוקר כטב"ם ששוגר מלבנון וככל הנראה יועד לפגוע באחת מאסדות הגז הישראליות בים התיכון.
- כטב"ם ישראלי תקף מכונית בקרבת הכפר ארזון בדרום לבנון.
- ממשל ביידן חושש שאיראן תתקוף את ישראל בעקבות ההתנקשות בחסן נסראללה, כך אמר הלילה פקיד בכיר בממשל האמריקאי שדיבר עם סי-אן-אן. הוא סיפר שארה"ב וישראל משתפות פעולה בתוכנית הגנה למתקפה.
|
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו ויושב ראש הימין הממלכתי גדעון סער, 29 בספטמבר 2024 (צילום: חיים צח/ לע"מ)
אלה ימים טובים לראש ממשלת ישראל ולקואליציה שלו, שנראית יציבה מתמיד. שובו של גדעון סער במחיר אפסי של "שר בלי תיק" ואיתו ארבעת המנדטים של סיעת הימין הממלכתי מחזקים את הממשלה שעל פי כל הסקרים – לאורך כל השנה – איבדה לחלוטין את אמונם של רוב הישראלים.
זו אנומליה פוליטית וחברתית מדאיגה. במיוחד לנוכח הימים הקשים והמאתגרים שעוד צפויים לנו.
יוסי ורטר, הכתב הפוליטי הוותיק של "הארץ", הנחשב מקורב לגדעון סער, כותב הבוקר על התמרון הפוליטי של נתניהו וסער:
"ממשלתו (של נתניהו) הפכה למשוקצת ושנואה בעיני רוב העם עוד לפני שבעה באוקטובר, ולגווייה מהלכת אחרי יום המחדל והטבח. והנה, מבלי שהיה צריך להקריב אצבע אחת בקואליציית החורבן שלו, נתניהו מקבל עוד ארבע אצבעות של הימין הממלכתי של גדעון סער שאותו קנה במחירי סוף עונה, פלוס כפל מבצעים (תרתי משמע, בימינו).
"זהו ניצחון מוחלט, מתוק ומענג על מי שהיה גדול יריביו… סער חשב אז שנתניהו הוא אדם אסוני… כעת אותו אדם אסוני מקבל, בסבירות גבוהה, כהונה מלאה עד אוקטובר 26', אם רק ירצה בכך".
|
|
|
|
קריס קריסטופרסון בערב הוקרה לפועלו בנאשוויל, טנסי, ב-16 במרץ 2016 (צילום: Sanford Myers/Invision/AP)
"אני שומע שוב ברגעי הדממה את ג'ניס ג'ופלין שרה שיר ישן על בובי מקגי", כתב החייל נמרוד גאון, שנהרג במלחמת יום כיפור, במכתב ששלח לאהובתו ושלמה ארצי הלחין והפך ללהיט גדול.
מי שכתב את השיר על בובי מקגי והעניק אותו לג'ניס ג'ופלין – שגם הייתה בת זוגו זמן קצר לפני מותה בגיל 27 – היה קריס קריסטופרסון, שנחשב במשך עשורים לאחד הסמלים הבולטים של הגבריות האמריקאית.
שלשום הוא מת בגיל 88 בביתו במאווי.
תפקידו המפורסם ביותר בקולנוע היה לצד ברברה סטרייסנד ברימייק של "כוכב נולד" מ-1976 – תפקיד שזיכה אותו בגלובוס הזהב. הוא הקים והיה חבר בסופר-גרופ הגדול ביותר של מוזיקת הקאנטרי, The Highwayman, עם ויילון ג'נינגס, וילי נלסון וג'וני קש.
שמונה ילדים יתחרו על העזבון שהותיר אחריו, הכולל תמלוגים רבים. בצוואתו ביקש כי על המצבה שלו ייכתבו שלוש שורות משירו של לאונרד כהן, "ציפור על תיל":
Like a bird on the wire Like a drunk in a midnight choir I have tried in my way to be free
|
|
|
|
|
|
|
|