בשעה הסמלית 06:30 הופעלו הבוקר אזעקות באזורים רבים במרכז הארץ, מנתניה ויישובי השרון ועד מרכז תל אביב ורמת גן. מאות אלפי ישראלים טופפו בעיניים טרוטות לממ"דים או למרחבים המוגנים והמתינו לבומים המסורתיים המלווים כל מטח רקטות.

אלא שזה לא היה מטח. וגם לא רקטות. הקפצת הבוקר הזו הגיעה בעטיו של טיל בליסטי אחד, מסוג "קאדר", ששוגר מלבנון ועל פי הודעת חזבאללה כוון ישירות למטה המוסד באזור גלילות, בתגובה על ההתנקשויות בבכירי הארגון ופיצוץ הביפרים ומכשירי הקשר בשבוע שעבר. זה היה הירי הראשון אי פעם של חזבאללה שכוון לעבר גוש דן.

מחסן שנפגע ישירות מטיל ששיגר חזבאללה לעבר קריית שמונה, 24 בספטמבר 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

מערכת "קלע דוד" יירטה את הטיל באזור השרון ודובר צה"ל הסביר כי ריבוי האזעקות הבוקר נבע מחשש לנפילת שברי יירוט רבים באזורים מיושבים.

בהקשר הזה צריך להזכיר מושג שבוודאי ינותח היום עד זרא בכל תוכניות האקטואליה: "ניפוח הפוליגונים". הכוונה בעצם להרחבת אזורי ההתרעה שבהם פיקוד העורף מפעיל אזעקות. אזורי ההתרעה האלה מכונים "פוליגונים" (מצולעים, בעברית).

הארץ חולקה של ידי פיקוד העורף לפוליגונים שבהם מופעלות האזעקות בהתאם לחישובים הפיזיקליים היכן עלולים הטילים לפגוע והיכן עלולים ליפול שברי יירוט. הרחבת הפוליגונים היא למעשה הרחבת מרחב הבטיחות של פיקוד העורף. המשמעות היא שיותר ישראלים ייכנסו לממ"דים בכל שיגור. ברור ששיגור של טיל בליסטי מגדיל את המרחב שנמצא בסכנה.

מפיקוד העורף נמסר הבוקר כי לעת עתה אין שינוי בהנחיות ההתגוננות במרכז הארץ. גם הלימודים בבתי הספר יתקיימו היום כסדרם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי גם לאחר התרחבות המערכה בלבנון, הוא מתכוון לטוס מחר לנאום בעצרת האו"ם בניו יורק, וכי בכוונתו לחזור לארץ רק ביום ראשון.

פחות משעה לאחר ירי הטיל לכיוון המרכז, צה"ל הודיע כי מטוסי חיל האוויר תקפו את המשגר שממנו שוגר הטיל. כמו כן נמסר כי חיל האוויר תקף הלילה יעדים רבים של חזבאללה בלבנון.

בכיר חזבאללה אבראהים קביסי שחוסל בדאחייה על ידי צה"ל בהודעת הארגון שנמסרה ב-25 בספטמבר 2024

מי שכנראה הורה על שיגור הטיל למטה המוסד אבל לא הספיק לחזות בניסיון הכושל, הוא אבראהים קביסי, המפקד שנשא עד אתמול בתואר ראש מערך הטילים של חזבאללה.

ארגון הטרור הלבנוני אישר הבוקר כי קביסי אכן נהרג בתקיפת צה"ל אתמול על הבניין שבו שהה בשכונת הדאחייה בביירות. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, אמר כי בזמן התקיפה שהו לצד קביסי מפקדים נוספים במערך הטילים של חזבאללה וכי על פי הידוע לצה"ל, לפחות שניים מהם נהרגו בתקיפה.

חיסולו של קביסי הוא מכה נוספת לחזבאללה ולמזכ"ל הארגון חסן נסראללה, שנותר כמעט בודד בצמרת הארגון, ללא כל שרשרת הפיקוד הבכירה שלו.

קביסי היה מוותיקי הארגון. הוא הצטרף לחזבאללה זמן קצר לאחר שהארגון נוסד בשנות ה-80.  בין השנים 2011 ל-2018 הוא פיקד על יחידת "באדר" החולשת על האזור שנמצא צפונית לנהר הליטני בלבנון. תפקידו האחרון, ראש מערך הטילים, הוא תפקיד אסטרטגי משמעותי.

המכות הכואבות שספג חזבאללה בימים האחרונים מתקבלות בצהלות שמחה באולפני המלחמה בישראל ובשלל בדיחות ברשתות החברתיות.

אולי כדאי להמתין קצת לפני שנחזור ליהירות הישראלית המסורתית של "קרענו להם את הצורה ועכשיו הם מבינים שלא כדאי להתעסק איתנו". הגישה הזו לא ממש הוכיחה את עצמה בעבר.

אלוף (מיל.) יעקב עמידרור בכנס "מקור ראשון" בשדרות, 19 במרץ 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

בעוד פחות משבועיים נציין שנה לשבעה באוקטובר. שנה למלחמה. זאת כאשר המערכה עם חזבאללה – שנכנסה לשלב חדש השבוע – נמצאת כנראה רק בתחילתה, ועל פי כל התחזיות עלולה להימשך עוד זמן רב.

תפיסת הביטחון ההיסטורית של ישראל, שנוסחה על ידי דוד בן-גוריון, גרסה כי על ישראל להעביר במהירות את המערכה לשטח האויב ולשאוף לקצר את זמן המלחמה ככל הניתן.

ואכן – כל מלחמות ישראל מאז מלחמת השחרור היו קצרות (אפילו מלחמת יום כיפור נמשכה בסך הכול 19 ימים). צה"ל אמנם נשאר שנים רבות בדרום לבנון, אבל "השלב העצים" במלחמת לבנון היה קצר, ושנות השהות הארוכות בארץ הארזים הורגשו היטב במוצבי צה"ל, אבל לא בעורף.

הפעם לא רק הצבא אלא גם העורף הישראלי נמצא במצב חירום כבר כמעט שנה. מה השתנה?

סמי פרץ מפרסם הבוקר ב"הארץ" ציטוטים מתוך מסמך שחיבר אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, מי שהיה בעבר ראש המטה לביטחון לאומי ונחשב מקורב לנתניהו. המסמך שחיבר עמידרור חובר אמנם לפני ארבע שנים אבל נראה כאילו הוא מתאר את מציאות חיינו היום.

"בעבר מקובל היה לחשוב שעל ישראל להביא לקיצורן של המלחמות כדי למנוע פגיעה בכלכלה ולשחרר את המילואים", כתב עמידרור, "יש מקום לשקול זאת מחדש. היום ישראל היא 'הצד הכבד' בעימות מול הארגונים, יש לה 'עומק' לוגיסטי ויכולת להמשיך ואף להגביר את התנופה הצבאית במשך הזמן – שני יתרונות שאין לארגונים שמולה.

"אמנם מחיר הארכת המלחמה ייתכן שיתבטא (ברוב המקרים) בהמשך ירי אל העורף הישראלי, אך בחשבון כולל ייתכן שבמצב הנוכחי דווקא לחימה ארוכה, המביאה באופן שיטתי להשמדת יכולות היריב ותשתיותיו, היא העדיפה לישראל".

נשמע מוכר?

השמדת המשגר ממנו נורה הטיל לתל אביב, 25 בספטמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

• אחרי הירי למרכז הופעלו הבוקר אזעקות בשורה של יישובים בוואדי ערה ובחוף הכרמל. בזכרון יעקב – שם הופעלה הבוקר אזעקה לראשונה במלחמה – תועדו יירוטים. צה"ל הודיע כי זוהו חמישה שיגורים מלבנון לעבר וואדי ערה וזכרון יעקב.
• חברת חשמל מסרה בוקר כי במטח האחרון מלבנון היה ניסיון לפגוע במתקן אסטרטגי של החברה בצפון הארץ. לא נגרם נזק לאתר.
• כטב"ם שחדר מכיוון סוריה יורט דרומית לכינרת.
• כטב"ם ששוגר מעיראק פגה במבנה ביישוב ספיר בערבה וגרם לשריפה. לא היו נפגעים בתקרית.
• בלבנון מדווחים הבוקר כי מטוסי חיל האוויר חזרו לגל תקיפות נרחב בדרום המדינה ובאזור הבקאע במזרח.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: אדם שולדמן/פלאש90)

צריך להמתין ולראות איך יגיב שוק ההון הישראלי להרחבת המלחמה הבוקר, אבל אם לשפוט על פי השבוע האחרון, המשקיעים הישראלים לא מתרגשים מהמלחמה עם לבנון ודווקא מגלים אופטימיות.

ביומיים הראשונים של השבוע הבורסה בתל אביב עלתה בכחצי אחוז ליום, ואתמול העליות אפילו התחזקו, כשמדדי המניות העיקריים ת"א 35 ות"א 125 עלו ביותר מאחוז ומדד הנדל"ן זינק ב-2.5%.

מה קורה פה? ממתי מלחמות טובות למשקיעים? רותם שטרקמן מסביר הבוקר ב"דה מרקר" שהמלחמה בלבנון למעשה "תומחרה" מזמן, כי המשקיעים הניחו שהיא בלתי נמנעת, וכעת הם מצפים למערכה קצרה שבעקבותיה השוק יזנק (אולי כדאי שיתעמקו במסמך עמידרור שצוטט קודם).

חוץ מזה, שטרקמן מעריך כי מתקפות הביפרים ומכשירי הקשר והחיסולים הנרחבים בלבנון, שיקמו את אמון השווקים ביכולות של ישראל, ומאחר שהאבטלה בישראל נמוכה מאוד, יש הרבה כסף בידי הציבור.

זאת בין היתר כתוצאה מהזרמות של הממשלה למפונים ולמילואימניקים – והרבה פחות ישראלים טסים לחו"ל. המשמעות היא ש"תחושת העושר" של הציבור לא נפגעה, למרות התרחבות המערכה. בשוק ההון זה מתורגם לעליות שערים.

אם נחכה בסבלנות, כל זה בטח יתורגם בקרוב לסיסמה פוליטית ויראלית.