אחרי "ליל גלנט" הראשון במרץ 2023 שהצליח למנוע את פיטוריו של יואב גלנט ממשרד הביטחון; ואחרי "ליל גלנט 2 – שובו של האביר האפל" באוקטובר 2024 שלא מנע את פיטוריו ממשרד הביטחון, הגיע אתמול הפרק השלישי בטרילוגיית "ערב גלנט".

כמו הפרק השלישי בטרילוגיית "הסנדק" וכמו הפרק השלישי בטרילוגיית "בחזרה לעתיד", גם הפעם הפרק השלישי היה חלש יותר, פחות סוחף וברור שלא התקרב לרמה של שני קודמיו.

יואב גלנט לאחר שמסר ליושב ראש הכנסת אמיר אוחנה את מכתב ההתפטרות שלו מהכנסת, 1 בינואר 2025 (צילום: לשכת יו"ר הכנסת)

שר הביטחון לשעבר נשא אמש נאום ארוך ומייגע בשידור חי בשעת צפיית השיא. הוא בישר לאומה המותשת שהוא מתפטר מהכנסת, חודשיים לאחר שהודח ממשרד הביטחון. "עוד אשוב" הכריז בסיום דבריו, שכרגיל אצלו נמסרו בטון סטקטו צבאי וחסר רגש.

גלנט הסביר כי הוא הודח ממשרד הביטחון בשל התנגדותו הנחרצת לחוק הפטור מגיוס:

גלנט, בניגוד לפוליטיקאים שמקיפים אותו, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא בורח מאחריותו למחדל השבעה באוקטובר:

הוא גם דורש הקמת וועדת חקירה ממלכתית, למרות שמן הסתם ברור לו שקלושים סיכוייו לצאת ממנה נקי. מהבחינה הזו הוא נוהג כפי שאנו מצפים מפוליטיקאים לנהוג – הוא שם את טובת המדינה והאומה לפני טובתו האישית.

בשיחה עם ב"ידיעות אחרונות" אחרי נאומו הבהיר גלנט כי הוא מתכוון לחכות לפריימריז הבאים בליכוד וכי הוא מאמין שתנועת הליכוד צריכה להוביל את המדינה, "אבל זו צריכה להיות תנועת הליכוד הליברלית והערכית. הליכוד זה לא בן גביר. הליכוד זה בגין וז'בוטינסקי".

בכלל לא בטוח שלגלנט יהיה מקום בתנועת הליכוד החדשה שקמה על חורבות התנועה ההיסטורית. לכן, לא מן הנמנע שהוא בחר אתמול לפרוש מהכנסת (ביודעו שצעד כזה יועיל בטווח הקצר לראש הממשלה נתניהו) כדי להקדים פרישה למכה, ולהימנע מכך שיכריזו עליו ח"כ פורש – צעד שהיה אוסר עליו להתמודד בכנסת הבאה בכל רשימה שיש לה ייצוג בכנסת הנוכחית.

התובעת הראשית במשפט נתניהו ליאת בן-ארי מגיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

ערב מוצלח עבר אתמול על נתניהו בעוד הוא ממשיך להתאושש מהניתוח להסרת הערמונית. אחרי ההצלחה המלאה בניתוח להסרת גלנט, הודיעה אמש גם ליאת בן-ארי על פרישתה מהפרקליטות.

בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה ומי שהובילה את צוות התביעה במשפט נתניהו, טענה כי להחלטתה אין כל קשר לתיקי האלפים. היא צפויה לסיים את תפקידה ב-31 בינואר.

קשה שלא להזדהות עם רצונה לחזור לחיים שקטים. בשנים האחרונות היא הייתה נתונה לאינספור התקפות מצד פעילי ימין ומצד צבא תומכי נתניהו באולפנים, המגיבים ברשתות, והמפגינים ברחובות.

גורם בפרקליטות שהתראיין ל"הארץ" בעילום שם מאשים את פרקליט המדינה עמית איסמן ואת המשנה שלו, מומי למברגר, בכך שלא העניקו לבן-ארי את הגיבוי שהיא הייתה זקוקה לו:

חיילים ישראלים במהלך פעולות ברצועת עזה, 31 במאי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

נתונים רשמיים שצה"ל מפרסם הבוקר, מאששים את ההרגשה שמלווה את כולנו בחודשים האחרונים: אלפי חיילים חשים מצוקה נפשית מאז תחילת המלחמה. רבים מהם הפסיקו לשרת בתפקידי לחימה בעקבות המתח הנפשי.

נתוני צה"ל מראים עלייה חדה במספר המתאבדים במדים – 21 חיילים התאבדו ב-2024. 17 חיילים התאבדו ב-2023. אלו המספרים הגבוהים ביותר מאז 2011, אחרי שנים שבהן פעולות יזומות ומוצלחות של הצבא הצליחו לצמצם את מספר המתאבדים במדים.

בשנה החולפת, רוב החיילים ששמו קץ לחייהם היו חיילי מילואים. כל 21 החיילים ששמו קץ לחייהם במהלך 2024 היו גברים. שבעה מהם היו בשירות חובה, שניים בקבע ו-12 במילואים. ב-2023 התאבדו שלוש חיילות ו-14 חיילים.

בצה"ל אומרים כי ננקטים צעדים רבים לחיזוק מערך התמיכה הנפשית בחיילים בסדיר ובמילואים. החל מסוף אוקטובר 2023 מפעיל הצבא מוקד סיוע נפשי טלפוני הפועל מסביב לשעון, שבעה ימים בשבוע, במספר 6690*, שלוחה 3.

בנוסף, 800 קב"נים גויסו למילואים ואנשי מערך בריאות הנפש נכנסים גם לשטחי הלחימה כדי לתת מענה מידי לאירועים מורכבים.

מפקד ימ"ר יו"ש, נצ"מ אבישי מועלם, בדיון בבית המשפט להארכת מעצרו, 3 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מח"ש עצרה היום שוב את ניצב-משנה אבישי מועלם, מפקד היחידה המרכזית של מחוז ש"י.

בתחילת החודש שעבר הוא נעצר בפעם הראשונה בחשד שהתעלם ממידע על טרור יהודי כדי לקבל קידום מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. על פי החשד הוא גם העביר ללשכת השר מידע מסווג.

הבוקר הוא נעצר מחדש בחשד לשיבוש מהלכי חקירה ושימוש לרעה בכוח המשרה.

על פי החשד, למרות שהוא מושעה מתפקידו, ביקש מועלם מפקודה שלו להוציא עבורו חומרים מהמערכת המשטרתית כדי שישמשו אותו בחקירה בפרשה.

אגנס קלטי כפי שצולמה ב-2012, בגיל 91 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

הבוקר הלכה לעולמה אגנס קלטי, הספורטאית היהודייה הגדולה בהיסטוריה.

קלטי זכתה בחמש מדליות זהב אולימפיות בהתעמלות מכשירים – ובעשר מדליות בסך הכול – כשהייתה חלק מהמשלחת ההונגרית למשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 ובמלבורן 1956.

קלטי הגיעה לישראל למשחקי המכבייה ב-1957 ובעקבותיהם החליטה להשתקע בארץ. היא הייתה מהמייסדות ענף התעמלות המכשירים בארץ, אימנה את נבחרת ישראל והייתה דמות מפתח בתולדות הענף בארץ.

ב-2017 זכתה קלטי בפרס ישראל לספורט ותרבות הגוף. היא זכתה גם לאריכות ימים, ומתה הבוקר כשהיא בת 103.

בנימין נתניהו, מאי 2008