כל מי שצעד באחת מרבבות ההפגנות שנערכו בארץ בשנתיים האחרונות לא יכול היה לפספס את דקלום המחאה "הממשלה עבריינית". המפגינים שרים אותו על המנגינה של "מי שלא קופץ צהוב" המוכרת מיציעי הכדורגל.

"הממשלה עבריינית" זו טענה קשה מאוד של אזרחים כלפי הממשלה שלהם. ממשלה – כל ממשלה – אמורה להיות הרשות המבצעת, ששומרת על החוק ומענישה פורעי חוק.

ח"כ טלי גוטליב בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפרטת תאגיד השידור הציבורי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

זו המשמעות הפשוטה והמוכרת של "שלטון החוק", שילדי בית ספר יסודי לומדים בשיעורי האזרחות הראשונים: החוק חל על כולם, יש נהלים ידועים לשנות ולתקן אותו, וחברי הכנסת והממשלה אמורים לשמש מופת ודוגמה אישית בשמירה עליו.

במילה אחת: חחחחחחח… הצחקתם את טלי גוטליב.

גם בעניין הזה נתניהו הוא הראש והוא אשם. הוא אשם במעבר מההצהרה המופיעה מדי יום בתזכורת שבתחתית הניוזלטר, דרך מפגן האימה בפתח בית המשפט המחוזי בירושלים כשהוא מוקף שרים מהנהנים במסכות קורונה, ועד פריקת העול המוחלטת בשנה האחרונה והזלזול המופגן בשומרי סף, ביועצים משפטיים, בשופטים, בעיתונות חוקרת ובאזרחים שעוד מנסים להילחם על דמות המקום הזה.

אתמול שוב זימנה המשטרה את חברת הכנסת טלי גוטליב לחקירה באזהרה בלהב 433. גוטליב – שאמורה להיחקר על כך שחשפה בציוץ בטוויטר את פרטיו של איש שב"כ בכיר, שהוא גם בן זוגה של שקמה ברסלר – הודיעה שאין לה כוונה להתייצב לחקירה, ואף כתבה לחוקרת המשטרה שזימנה אותה שהיא ממליצה לה "לחדול מפניות אליי".

גוטליב – "עורכת דין 22 שנה", ששיתפה בתחילת המלחמה פרסום באתר הקונספירציות "עדנה קרנבל" לפיו בן זוגה של שקמה ברסלר היה בקשר לפני השבעה באוקטובר עם יחיא סנוואר – טוענת כי היא אינה חייבת להתייצב לחקירה מאחר שיש לה חסינות כחברת כנסת. הפרקליטות שבחנה את העניין הודיעה לה שחסינותה לא פוטרת אותה מהתייצבות לחקירה.

אז הודיעה.

גוטליב לא סופרת את הפרקליטות ולא סופרת את המשטרה. בערוץ 14 מריעים לה על חוצפתה וישירותה – והמסר עובר הלאה, לכל מי שצופה: לא צריך לספור את שומרי החוק. איש העקום בעיניו יעשה.

וגוטליב לא לבד. שר התקשורת שלמה קרעי הודיע השבוע כי הוא לא מתכוון לכבד צו של בג"ץ. המערכת הפוליטית רוחשת יוזמות להקים ועדת חקירה פוליטית במקום ועדת חקירה ממלכתית, ויוזמות אחרות לפטר את היועמ"שית. ושר המשפטים יריב לוין עושה כל שביכולתו להתעלם מצו בג"ץ המחייב אותו למנות עד ה-16 בינואר נשיא קבוע לבית המשפט העליון.

המסר שעובר מצמרת השלטון בישראל לבייס ומשם לשאר חלקי החברה הוא פשוט: מותר לצפצף על החוק. מי שלא עושה את זה, פראייר.

מטה יחידת להב 433 בלוד (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

כשזה המצב בצמרת – מה הפלא שבמשטרת ישראל קולטים את המסר ומתיישרים לפיו. החמניות בשדה יודעות תמיד לפנות אל השמש ולהתכוונן אליה. במדינה מושחתת, שומרי הסף מתכוונים תמיד אל מקור הכוח והסמכות במקום אל החוק.

מקורות בסביבת פרקליט המדינה עמית איסמן המצוטטים הבוקר אצל חן מענית ב"הארץ" אומרים שבתקופה האחרונה הפרקליטות מתקשה לגרום למשטרה לפתוח בחקירות נגד חשודים בשחיתות. בנוסף, מעריכים המקורות האנונימיים, ניכרת לאחרונה הידרדרות באיכות החקירות שכן נפתחות.

נראה שהלחצים, ההשמצות, המתקפות הפרועות ברשתות החברתיות וההפגנות מתחת לבתים עשו את שלהם. "פרקליטים פוחדים לומר את דעתם", אומרים המקורות ומוסיפים שהפרישה של התובעת במשפט נתניהו, עו"ד ליאת בן-ארי, שהובילה קו לוחמני בנושא שחיתות שלטונית, מסמנת סיום של תקופה שבה הפרקליטות הייתה – לדבריהם – "עם סכין בין השיניים" במאבק בשחיתות.

בסביבתו של פרקליט המדינה מעירים כי רבות מחקירות השחיתות שכן מתנהלות, נפתחו בעקבות תחקירים בתקשורת, ולא ביוזמת המשטרה.

הבעיה היא שקשה יותר לנהל חקירת שחיתות שלטונית שהחלה בעקבות פרסום גלוי בתקשורת, כי במקרים כאלה החשודים כבר יודעים שהם חשודים והעדים יודעים שהם צפויים להיות עדים ולכולם יש זמן להיערך ולהתכונן ו"היכולת לנהל חקירה איכותית וסמויה היא מועטה".

בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג, אפריל 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כל האמור לעיל היה אמור להטריד את מנוחתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג. כעורך דין ונשיא שהוא גם בנו של עורך דין ונשיא – וכמי שצמח בערוגה של משרד עורכי הדין היוקרתי "הרצוג פוקס נאמן" – שלטון החוק והגנה על שלטון החוק אמורים להיות נר לרגליו.

במילה אחת: חחחחח… הצחקתם את בוז'י.

אתמול נפגש הנשיא עם חברי סנאט האוניברסיטה העברית. צמרת עולם האקדמיה הישראלי. הנשיא אמר לחברי הסנאט כי בישראל יש "דמוקרטיה תוססת" והסביר כי הוא רואה את משימתו העיקרית לקדם "אחדות" בחברה הישראלית, כי אנחנו צריכים "להבין את העוצמות האדירות של אחדות".

במפגש השתתפו כ-60 חברי סנאט האוניברסיטה, ומטרתו הייתה לשכך את הביקורת בתוך האוניברסיטה על החלטת המוסד להעניק להרצוג תואר דוקטור לשם כבוד.

הרצוג, מתברר, לא מתרגש מהטענות בעולם ובארץ ביחס לאלימות הרבה שישראל מפעילה כעת ברצועת עזה, כולל כלפי נשים, ילדים ותינוקות.

"הרבה חברות וחברים שלנו מעוטף עזה נטבחו שם", אמר הרצוג, "כולל אנשים שתמכו בכל מאודם בהסדר עם הפלסטינים. בעת הזאת, כדי לאפשר לכולנו חיים כאן, אתה צריך לעקור את הרשע המוחלט. וזה מחייב להיות ביחד".

הרצוג גם לא מתרגש מהטענות על ההפיכה המשטרית, שהוא כמובן לא קורא לה ככה. "לא צריך לראות בכל הצעת חוק או נאום של מישהו שנבחר לכנסת איום מוחלט על הדמוקרטיה", הצהיר. "אני עומד עם סטופר שבודק את האיומים על הדמוקרטיה. ברגע שאני רואה איום, אני מייד מתבטא ומתערב. לפעמים גם מאחורי הקלעים".

אחת המשתתפות זעמה ואמרה לנשיא: "אנחנו על הטיטניק ואתה קורא להתחבק ולהתאחד. זאת תפיסה מסוכנת למדינה ומועלת בתפקידך". והרצוג השיב: "אנחנו ממש לא הטיטניק. אנחנו מדינה מדהימה שיש בה דמוקרטיה תוססת, עם מיליון מפגינים בשבוע, מאות אתרי תקשורת וראש ממשלה שבא שלוש פעמים בשבוע לבית משפט ועומד לדין".

כשנדרש על ידי הנוכחים לומר מהו הקו האדום שלו בנוגע לסוגיות שעל הפרק, אמר הנשיא: "קו אדום מוחלט הוא פגיעה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים".

מפגינה בתל אביב מחזיקה את הספר "מר הפקרה", 21 בנובמבר 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

האקדמיה ללשון עברית פנתה לציבור וביקשה הצעות לתחרות "מילת השנה", אירוע שנתי חביב שבו מנסים לבחור את המילה שמספרת טוב יותר מכל מילה אחרת את הסיפור של השנה החולפת.

המילה שהוזכרה הכי הרבה על ידי הציבור הייתה "הפקרה", אבל באקדמיה החליטו להתעלם מההצעות הרבות ולא כללו את המילה "הפקרה" בתחרות, כדי לא לעודד "התגוששות פוליטית".

לטענת האקדמיה, המילה "הפקרה" הוגשה על ידי רבים בגלל קמפיין מאורגן לבחור בה ברשתות החברתיות. האקדמיה אמרה עוד כי גם מילים כמו "תקומה" ו"ניצחון מוחלט" לא נכנסו מסיבות דומות לרשימה הסופית. מילים נוספות שהציבור הציע ושנפסלו מטעמים דומים היו "עסקה" ו"מחדל".

כל המילים שעלו לגמר התחרות קשורות בצורה זו או אחרת להפקרה, למחדל ולמלחמה: אחריות, גבורה, חטופים, מילואים, עצימות, בית, כפסע, יחד, כטב"ם ו"הותר לפרסום".

הציבור נקרא כעת לבחור את אחת המילים באתר האקדמיה.

אילון מאסק, מרץ 2024 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

השמועות התחילו להסתובב במהלך השבוע האחרון בליברפול, לפיהן אלון מאסק, האיש העשיר בעולם, מתכוון לרכוש את קבוצת הכדורגל המקומית, שמובילה כעת גם את הפרמייר-ליג באנגליה וגם את ליגת האלופות של אירופה, ונראה שהיא דוהרת אל אחת השנים הטובות בתולדותיה.

אתמול התראיין ארון מאסק, אביו של אלון מאסק, ל"רדיו טיימס" הבריטי, וכשנשאל על השמועות השיב: "אני לא יכול להגיב על זה, הם יעלו את המחיר". הוא גם הוסיף:

אלון מאסק עצמו לא הגיב עד כה על השמועות ועל דברי אביו. שווי קבוצת הכדורגל ליברפול מוערך ב-4.2 מיליארד פאונד. הבעלים של הקבוצה, קבוצת FSG האמריקאית שבראשה עומד ג'ון הנרי, רכשה את המועדון ב-2010 ב-300 מיליון פאונד, והצילה אותו מפשיטת רגל.

מחברת FSG נמסר אתמול, בתגובה לפניות מכלי תקשורת רבים, שלא התקבלה כל הצעה לרכוש את קבוצת הכדורגל, והיא ממילא אינה עומדת למכירה.

בנימין נתניהו, מאי 2008