השיירות האנושיות העצומות שעושות את דרכן מדרום הרצועה לצפונה מעלות בזיכרון אירועים דרמטיים בהיסטוריה או סצנות מסרטי התנ"ך של ססיל בי דה-מיל. מאות אלפי עזתים חוזרים לראשונה מאז תחילת המלחמה לצפון הרצועה, והם יגלו שם חורבן בממדים שקשה לעכל.
אמיר בר-שלום, הפרשן לענייני ביטחון של זמן ישראל, כותב הבוקר כי הלחץ שישראל הפעילה על חמאס – בהחלטה לדחות את שיבת העזתים לצפון הרצועה, הוביל להודעה על שחרורן של ארבל יהוד, אגם ברגר וחטוף נוסף כבר ביום חמישי הקרוב – התגלה כיעיל ובמידה מסוימת חיזק את ההרתעה הישראלית מול חמאס.
עקורים פלסטינים שבים לצפון רצועת עזה אחרי מעל שנה בדרום הרצועה, 27 בינואר 2025 (צילום: Khalil Kahlout/Flash90)
קשה מאוד להעריך מה יעשו מראות ההרס בצפון הרצועה לתודעה הפלסטינית, ליחס שלהם לישראל ולחמאס, ולאופן שבו ההיסטוריה הפלסטינית תזכור בעתיד את שבעה באוקטובר. מה שכן, אפשר להעריך בסבירות גבוהה כי חזרתם של מאות אלפי פלסטינים לצפון הרצועה מבטיחה – עם כל ההסתייגויות הנדרשות מתחזיות כאלה – את סיום המלחמה בין ישראל לחמאס.
על פי הערכות הפלסטינים, כ-650 אלף עזתים צפויים לחזור לצפון הרצועה, אחרי יותר משנה של מגורים באוהלים
על פי הערכות הפלסטינים, כ-650 אלף עזתים צפויים לחזור לצפון הרצועה, אחרי יותר משנה של מגורים באוהלים באזורים ההומניטריים בדרום הרצועה. סוכנות הידיעות הצרפתית AFP העריכה אתמול כי 200 אלף איש עברו במסדרון נצרים במהלך השעתיים הראשונות של הבוקר. עד שעות הלילה נוספו מאות אלפים נוספים.
חמושי חמאס והג'יהאד האסאלמי ניצלו את האירוע הבלתי נתפס בגודלו להפגנת כוח ושליטה: מחבלים רעולי פנים וחמושים עם סרטי הארגונים לראשם, הצטלמו בפוזות של השגחה וניהול האירוע, וסימנו וי למצלמות, כדי להראות שהם עדיין בעלי הבית ברצועה. אלה לא תמונות שישראל רצתה לראות בתום 15 חודשי מלחמה.
"בתמונה הגדולה, חמאס עשה ויתור טקטי כדי להשלים מהלך אסטרטגי – חזרת התושבים לצפון הרצועה", כותב הבוקר עמוס הראל ב"הארץ", "אחרי שיחזרו לישובים ההרוסים, ישראל תתקשה לחדש את המלחמה ולפנות שוב אזרחים, גם אם ההסכם יקרוס בתום ששת השבועות של שלב א'".
בהודעה שפרסם אתמול חמאס נאמר: "החזרת העקורים היא ניצחון לעמנו והכרזה על כישלון ותבוסתו של הכיבוש ותוכניות העקירה שלו". בהודעת הג'יהאד האיסלמי נאמר: "בסצנה אגדית, מאות אלפים מבני העקורים שלנו חוזרים לצפון רצועת עזה שישראל הרסה. השיבה הזו באה בתגובה לכל אלה שחולמים לעקור את עמנו".
בימין הישראלי בוודאי יאשימו בהמשך כמקובל את משפחות החטופים שהוסתו על ידי מפגיני קפלן ותקשורת השמאל, ושרק בגלל הלחץ הזה ראש הממשלה בנימין נתניהו התקפל וחתם על העסקה שהובילה לסיום המלחמה בלי "הניצחון המוחלט" המובטח (הגם שהניצחון המוחלט הזה היה מהרגע הראשון אשליה בלתי אפשרית).
הנשיא החדש אמנם בלתי צפוי בעליל, אבל אם לשפוט על פי הצהרותיו בשבועות האחרונים, גם הוא לא מעוניין בחידוש המלחמה
נתניהו אמור לטוס בתחילת פברואר לוושינגטון לפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הנשיא החדש אמנם בלתי צפוי בעליל, אבל אם לשפוט על פי הצהרותיו בשבועות האחרונים, גם הוא לא מעוניין בחידוש המלחמה ולא בהרחבתה, אלא בסיומה, כדי לאפשר הסכמים אזוריים שיפתחו אפשרויות עסקיות גדולות.
טראמפ נשאל אתמול אם הוא עדיין מחויב לפתרון שתי המדינות, כפי שהצהיר בתקופת הכהונה הראשונה שלו, והשיב: "אני הולך לדבר עם ביבי נתניהו בעתיד הלא רחוק. הוא מגיע לכאן כדי להיפגש איתי". כל אחד מוזמן להסיק מהתשובה המעורפלת הזו מה שהוא רוצה.
נתניהו יהיה המנהיג הראשון שיוזמן לפגוש את טראמפ מאז כניסתו של הנשיא לבית הלבן.