ביממה האחרונה נוספות עוד ועוד עדויות שארה"ב החליטה לחרוג ממדיניותה הקבועה ורבת השנים לפיה לא מנהלים מו"מ ישיר עם ארגון טרור, ולערוך משא ומתן ישיר עם נציגי חמאס בדוחה.

כל המחול המסורבל הזה, לפיו ישראל וארה"ב לא מנהלות מו"מ ישיר עם חמאס אלא עושות זאת באמצעות "מדינות מתווכות", היה מאז ומתמיד לא יותר מפסאדה, כשלכולם היה ברור מי בעצם מנהל את המו"מ ומי בעצם מקבל את ההחלטות.

שליח הבית הלבן לענייני חטופים אדם בוהלר, 6 במרץ 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

זה היה נכון כשראש הממשלה בנימין נתניהו ניהל מו"מ עם מנהיג חמאס יחיא סנוואר על העברת מזוודות הכסף של קטאר (כשהיום ברור שסנוואר הונה את נתניהו והוביל אותו ואותנו למלכודת ולאסון). זה היה נכון בכל הפעמים שישראל וחמאס הגיעו ל"הסדרים" ול"הבנות". וזה היה נכון גם אחרי שבעה באוקטובר, לאורך כל חודשי המו"מ על שחרור החטופים.

כך שמהבחינה הזו, מה שקורה ביממה האחרונה – ככל הנראה, אם לסמוך על שלל הפרסומים בעניין – הוא שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ דווקא ממשיך לנהוג בעקביות. לשיטתו, אין טעם בכללי הנימוס המקובלים ובדיפלומטיה המקובלת אלא רק ב"היגיון בריא": אם ממילא מדברים עם חמאס, אז אפשר לעשות את זה ישירות ו"בלי בולשיט".

מה שכן חדש (ומדאיג מאוד) בתבשיל האזורי שנרקח עכשיו בדוחה, זה שהוא קורה מאחורי גבה של ישראל, ואפילו בלי לעדכן אותה. על פי פרסומים שונים, בארץ ובעולם, ישראל למדה על המו"מ הישיר בין ארה"ב לחמאס ממקורות אחרים.

לפי הדיווחים, את השיחות מנהל בדוחה שליחו של טראמפ לענייני חטופים אדם בוהלר ישירות מול נציג חמאס חליל אל-חיה, שהיה שותף סוד לתכנון טבח השבעה באוקטובר. כלומר נציג רשמי של נשיא ארה"ב מנהל מו"מ עם אדם שהוא בן מוות מבחינת ישראל.

הדיווחים מדוחה מגיעים בטפטופים, וקשה עד בלתי אפשרי לדעת כרגע מה בהם מדויק, מה שגוי ומה ספין שנועד להטעות. ערוץ "אל חדת'" הסעודי דיווח הלילה כי חמאס הסכים ליוזמה האמריקאית, לפיה שלב א' של עסקת החטופים יוארך, ובתמורה חמאס ישחרר חטופים חיים נוספים.

מקור ישראלי שצוטט אתמול ב"כאן" אישר כי ארה"ב אכן יזמה מתווה לשחרור 10 חטופים חיים. כמו כן, היו פרסומים על כך שישוחררו כל בעלי האזרחות האמריקאית החטופים בעזה: עידן אלכסנדר החי, עומר נאטורה ז"ל ואיתי חן ז"ל (טנקיסטים שנהרגו בשבעה באוקטובר וגופותיהם נחטפו לעזה), וגד חגי ז"ל וג'ודי וינשטיין-חגי ז"ל (זוג בני שבעים שנרצחו בשבעה באוקטובר וגופותיהם נחטפו לעזה).

מחאת האוהלים של בני משפחות החטופים מול בסיס הקריה בתל אביב, 9 במרץ 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בזמן שמדוחה מגיעים קולות על מו"מ ועל התקדמות לקראת הסדר כלשהו – שאולי יקראו לו הארכת שלב א' ואולי בכלל מעבר לשלב ב' – בישראל ממשיכים להיערך לקראת חזרה למלחמה בעזה.

הקולות האלה מפחידים את בני משפחות החטופים. תחקיר שפורסם אתמול ב"ניו יורק טיימס" מגלה כי 41 חטופים ישראלים נהרגו בעזה כתוצאה ישירה או עקיפה של פעילות צה"ל באזור. ישירה – כלומר נפגעו מאש ישראלית. עקיפה – נרצחו על ידי מחבלי חמאס שהבינו כי כוחות צה"ל מתקרבים אליהם.

כל החטופים ששוחררו עד כה סיפרו כי חוטפיהם אמרו להם שיש הוראה מפורשת להוציא אותם להורג אם יתברר שחיילי צה"ל מתקרבים למקום כלאם.

קרובי משפחה של חטופים ותומכיהם הקימו הלילה עשרות אוהלים מחוץ לשערי הקריה בתל אביב והודיעו שהם מתכוונים לשהות שם בימים הקרובים. הם מתכוונים להפגין לאורך כל היום.

בין המשתתפים ב"מחאת האוהלים" החדשה נראו גם שורדי השבי ארבל יהוד, אילנה גירצווסקי, סשה טרופנוב, שני גורן ונילי מרגלית.

מרגלית אמרה לכתב הארץ בר פלג: "עברנו טבח, חטיפה ושבי. ואנחנו פה כי 14 אנשים מהקהילה שלנו (בניר עוז), 14 חברים שלנו עדיין בשבי בעזה, וכי 59 אחים ואחיות שלנו עדיין חטופים".

הנשיא יצחק הרצוג, יזהר שי ודדי שמחי, 12 בינואר 2025 (צילום: דוברות בית הנשיא)

יזהר שי, השר לשעבר שהוא גם אב שכול ממלחמת "חרבות ברזל", נסוג בסוף השבוע מהיוזמה שבה השתתף עם אב שכול נוסף, תא"ל (מיל') דדי שמחי, ושכונתה "מתווה סער-לוין" והוצגה לציבור כמין "פשרה" למרות שמלכתחילה לא היה ברור מי התפשר עם מי ובאיזו זכות.

שי התעשת והבין שעשו עליו סיבוב וניצלו את כוונתו הטובה. בסוף השבוע הוא צייץ בטוויטר שיש לעצור את צונאמי החקיקה שהקואליציה מתכוונת להעביר השבוע ובשבועות הקרובים.

החוק הדחוף ביותר לממשלה שאמור להבטיח את שרידותה עד לשנה הבאה הוא חוק ההשתמטות משירות צבאי שהמפלגות החרדיות דורשות. לכולם ברור שבאקלים הנוכחי בישראל – למשל, כשהכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" הבוקר היא שבצה"ל מעריכים שצפוי "עומס קיצוני" גם על חיילי הסדיר בשנים הבאות – הציבור יתקשה לבלוע חוק מפלה ומרושע כזה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התריעה בשבוע שעבר בפני שר הביטחון ישראל כ"ץ שצה"ל והממשלה אינם עומדים ביעדי הגיוס שנקבעו. מייד נכנסה לפעולה מכונת הרעל הארסית בליווי איומים בוטים להדיח את היועמ"שית לאלתר.

נשיאי שמונה אוניברסיטאות הגדולות בישראל – העברית, תל אביב, חיפה, בן-גוריון, בר אילן, הטכניון, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה – הודיעו הבוקר כי אם בהרב-מיארה תפוטר, הם מתכוונים להכריז על שביתה ולצאת למחאה ציבורית. במכתבם מזהירים ראשי האוניברסיטאות מפני "סכנה חסרת תקדים לשלטון החוק במדינת ישראל".

נשיאי אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת רייכמן אינם חתומים על המכתב.

חמושים של כוחות סוריה החדשה בלטקיה, סוריה, 7 במרץ 2025 (צילום: AP Photo/Omar Albam)

המרכז הסורי לזכויות אדם מדווח היום כי 745 אזרחים סורים נורו למוות בשלושת הימים האחרונים. רובם הוצאו להורג על ידי כוחות הביטחון ששולטים כעת בסוריה. ברשת מופצים סרטונים המתעדים הוצאות להורג מטווח אפס, והתעללויות בגברים שנאלצים לזחול על הרצפה ולנבוח כמו כלבים.

העימותים האלימים בסוריה החלו ביום חמישי, כשלוחמים שעדיין נאמנים למשטר אסד ארבו לכוחות הביטחון בעיר ג'בלה שלחוף הים התיכון והרגו 16 אנשי ביטחון. האלימות התפשטה משם במהירות למחוזות לטקיה וטרטוס, מעוזים ותיקים של השלטון העלווי שקרס.

קסניה סבטלובה, הפרשנית לענייני המזרח התיכון של זמן ישראל, כתבה אתמול כי על אף המידע המטריד שממשיך להגיע מסוריה ומעיד על מעורבות עמוקה של מוסקבה בנעשה שם, "יש מי שסבורים שרוסיה דווקא יכולה לסייע לישראל במאזן הכוחות הסוריה, מול השפעתה הגוברת של טורקיה.

"בעבר ישראל האמינה כי תוכל לאזן את כוחו של פת"ח – שנחשב אז לאיום מרכזי – באמצעות חמאס, תנועה דתית פונדמנטליסטית שנתפסה, בטעות, כמזיקה פחות".

ואנחנו הרי יודעים מה צפוי למי שלא לומד מההיסטוריה.

דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי בטקס יום הזיכרון בכותל המערבי, 12 במאי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

החלפת דובר צה"ל בעקבות חילופי רמטכ"ל לא אמורה להיות אירוע שנמצא גבוה על תשומת הלב הציבורית. זה קרה, וזה יקרה – זה חלק מהחיים וממשחק הכיסאות בארגון היררכי כמו צה"ל שנערכים בו חילופי תפקידים בראש הפירמידה.

אבל הימים, כידוע, אינם רגילים, וגם התפקיד שמילא תא"ל דניאל הגרי מאז השבעה באוקטובר לא היה תפקיד רגיל. זו הסיבה ל"מיני סערה" שנוצרה בסוף השבוע עם ההודעה על החלפת הגרי ופרישתו מהצבא – "מיני סערה" שמטבע הדברים תחלוף ותישכח, כי זה טיבן של סערות תקשורתיות מהסוג הזה. לאזרחי ישראל יש עניינים דחופים בהרבה על סדר היום מגורל הקריירה הצבאית של הגרי.

הרמטכ"ל זמיר הבין – אולי באיחור, ואולי בלית ברירה – שהגרי הוא לא סתם "דובר צה"ל" אלא גם סמל שזוכה להערכת ציבור רחב ולתמיכה תקשורתית. על כן הוא הוציא הודעה נוספת:

הגרי שמר על ממלכתיות כשהודיע: "אמשיך עד הדקה האחרונה למלא את תפקידי במסירות של 100%, למען צה"ל ולמען מדינת ישראל. עכשיו הזמן לחזק את זמיר".

התחזית: כל המפלגות הציוניות יחזרו אחרי הגרי ויציעו לו הצעות מפתות. הגרי נהנה מרמת מוכרות גבוהה, אוחז בביוגרפיה קרבית מרשימה וזוכה לאהדה ציבורית רבה. לא מן הנמנע שהחיזורים הפוליטיים כבר החלו.

בנימין נתניהו, מאי 2008