הנדבך המרכזי בהפיכה המשטרית שעליה הכריז יריב לוין בינואר 2023 הונח היום. הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את החוק שמעניק לפוליטיקאים את השליטה במינוי שופטים, מה שמבטיח כי שופטים שירצו להתקדם ייאלצו לשמור על קשרים טובים עם פוליטיקאים ולהיזהר לא להרגיז אותם.
שיכרון הכוח שמאפיין את ממשלת ישראל בקדנציה הנוכחית דוחף את המדינה למקומות מבהילים שלא הייתה בהם בעבר. מי שרוצה לדמיין איך תיראה הרשות השופטת כשפוליטיקאים יכתיבו את בחירת השופטים בה מוזמן להסתכל על משרדי הממשלה הנגועים במינויים פוליטיים ולראות איך הם מתפקדים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 27 במרץ 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ההצבעות על החוק החלו הבוקר בשעה שש לאחר פיליבסטר של 17 שעות. לאחר שהסתיימו ההצבעות על כל ההסתייגויות לחוק, יצאו כל חברי האופוזיציה מהמליאה והחרימו במחאה את ההצבעה הסופית.
אחרי העברת החוק אמר שר המשפטים יריב לוין:
"לאחר עשרות שנים שבהן מערכת המשפט הייתה סגורה בפני ציבורים רבים, שונה הרכב הוועדה להרכב מאוזן ומייצג של כלל חלקי העם".
על פי לוין, הבוקר הכנסת שמה סוף לתקופה שבה "חבר מביא חבר, וסוף לפסילת מועמדים ראויים רק בשל השקפתם המשפטית השונה מהקו שהשליטו ראשי המערכת לאורך שנים".
קצת מוזר לשמוע דברים כאלה מפי חבר בכיר במפלגה שנמצאת בשלטון ברציפות כבר כמעט 50 שנה. אבל זה הרי לא הדבר המוזר היחיד שקורה בחיינו לאחרונה.
השאלה שתישאל הבוקר ובימים הקרובים שוב ושוב האם הפאזה הדמוקרטית (יחסית, לפחות בתוך תחומי הקו הירוק) חלפה עם הכוח המופרז שמפעילה הקואליציה הנוכחית, הנגועה בשלל סיבות לא ענייניות. ובמילים אחרות, השאלה היא "האם המבצר נפל?"
"יש רק נקודת אור אחת בחוק החדש: ההסדר החדש ייכנס לתוקף לא באופן מיידי, אלא לאחר הבחירות לכנסת הבאה"
התשובה המיידית היא שלא. לעת עתה. "יש רק נקודת אור אחת בחוק החדש: ההסדר החדש ייכנס לתוקף לא באופן מיידי, אלא לאחר הבחירות לכנסת הבאה", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל.
"פירוש הדבר הוא שאם תוקם קואליציה אחרת אחרי הבחירות הבאות, היא תוכל לבטל את החקיקה הזו ולהחזיר את המצב לקדמותו כמעט ללא נזק מעשי, ועוד לפני שימונה אפילו שופט אחד בשיטת הבחירה המטילה כתם בשופטים המתמנים".
זו לכאורה סיבה לאופטימיות זהירה, אבל גם סיבה לדאגה נוספת. המשמעות היא שמערכת הבחירות הבאה תעסוק לא מעט בשאלת מינוי השופטים – סוגיה משפטית ופוליטית מורכבת, שתהיה נוחה בהרבה לקואליציה הנוכחית משאלת האחריות ההיסטורית לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה.
בעולם השחור-לבן שמאפיין את התעמולה הביביסטית, עדיף להתרחק ככל האפשר מהטראומה של שבעה באוקטובר ולהציג לציבור את השאלה "מי אתה רוצה שיבחר את השופטים – עם ישראל או הדיפ-סטייט של השמאל הקיצוני?"
