אמיר בן-דוד  
 
דואר היום: ניוזלטר יומי עממי עם אמיר בן-דוד
יום חמישי, 27 מרץ 2025
 
חלף עם הכוח

הנדבך המרכזי בהפיכה המשטרית שעליה הכריז יריב לוין בינואר 2023 הונח היום. הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את החוק שמעניק לפוליטיקאים את השליטה במינוי שופטים, מה שמבטיח כי שופטים שירצו להתקדם ייאלצו לשמור על קשרים טובים עם פוליטיקאים ולהיזהר לא להרגיז אותם.

שיכרון הכוח שמאפיין את ממשלת ישראל בקדנציה הנוכחית דוחף את המדינה למקומות מבהילים שלא הייתה בהם בעבר. מי שרוצה לדמיין איך תיראה הרשות השופטת כשפוליטיקאים יכתיבו את בחירת השופטים בה מוזמן להסתכל על משרדי הממשלה הנגועים במינויים פוליטיים ולראות איך הם מתפקדים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 27 במרץ 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 27 במרץ 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ההצבעות על החוק החלו הבוקר בשעה שש לאחר פיליבסטר של 17 שעות. לאחר שהסתיימו ההצבעות על כל ההסתייגויות לחוק, יצאו כל חברי האופוזיציה מהמליאה והחרימו במחאה את ההצבעה הסופית.

אחרי העברת החוק אמר שר המשפטים יריב לוין:

"לאחר עשרות שנים שבהן מערכת המשפט הייתה סגורה בפני ציבורים רבים, שונה הרכב הוועדה להרכב מאוזן ומייצג של כלל חלקי העם".

על פי לוין, הבוקר הכנסת שמה סוף לתקופה שבה "חבר מביא חבר, וסוף לפסילת מועמדים ראויים רק בשל השקפתם המשפטית השונה מהקו שהשליטו ראשי המערכת לאורך שנים".

קצת מוזר לשמוע דברים כאלה מפי חבר בכיר במפלגה שנמצאת בשלטון ברציפות כבר כמעט 50 שנה. אבל זה הרי לא הדבר המוזר היחיד שקורה בחיינו לאחרונה.

השאלה שתישאל הבוקר ובימים הקרובים שוב ושוב האם הפאזה הדמוקרטית (יחסית, לפחות בתוך תחומי הקו הירוק) חלפה עם הכוח המופרז שמפעילה הקואליציה הנוכחית, הנגועה בשלל סיבות לא ענייניות. ובמילים אחרות, השאלה היא "האם המבצר נפל?"

"יש רק נקודת אור אחת בחוק החדש: ההסדר החדש ייכנס לתוקף לא באופן מיידי, אלא לאחר הבחירות לכנסת הבאה"

התשובה המיידית היא שלא. לעת עתה. "יש רק נקודת אור אחת בחוק החדש: ההסדר החדש ייכנס לתוקף לא באופן מיידי, אלא לאחר הבחירות לכנסת הבאה", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל.

"פירוש הדבר הוא שאם תוקם קואליציה אחרת אחרי הבחירות הבאות, היא תוכל לבטל את החקיקה הזו ולהחזיר את המצב לקדמותו כמעט ללא נזק מעשי, ועוד לפני שימונה אפילו שופט אחד בשיטת הבחירה המטילה כתם בשופטים המתמנים".

זו לכאורה סיבה לאופטימיות זהירה, אבל גם סיבה לדאגה נוספת. המשמעות היא שמערכת הבחירות הבאה תעסוק לא מעט בשאלת מינוי השופטים – סוגיה משפטית ופוליטית מורכבת, שתהיה נוחה בהרבה לקואליציה הנוכחית משאלת האחריות ההיסטורית לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה.

בעולם השחור-לבן שמאפיין את התעמולה הביביסטית, עדיף להתרחק ככל האפשר מהטראומה של שבעה באוקטובר ולהציג לציבור את השאלה "מי אתה רוצה שיבחר את השופטים – עם ישראל או הדיפ-סטייט של השמאל הקיצוני?"

 
בצה"ל מזהירים מפני סרבנות
חיילים מחטיבת גולני בתרגיל ברמת הגולן. 22 במאי 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
חיילים מחטיבת גולני בתרגיל ברמת הגולן. 22 במאי 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

בעקבות ההחלטה לחזור ללחימה בעזה, שמחייבת גיוס של עשרות אלפי חיילי מילואים – רבים מהם לסבב מילואים רביעי וחמישי – מזהירים בצה"ל מפני קושי ניכר בגיוס חיילים, גם על רקע המשך ההפיכה המשטרית והכוונה להדיח את ראש שב"כ ואת היועמ"שית.

"בשבועיים האחרונים", כותב הבוקר יניב קובוביץ ב"הארץ", "פנו אנשי מילואים רבים למפקדיהם והבהירו כי אינם מתכוונים להתייצב אם ייקראו לסבב נוסף".

"בשבועיים האחרונים פנו אנשי מילואים רבים למפקדיהם והבהירו כי אינם מתכוונים להתייצב אם ייקראו לסבב נוסף"

על פי מקורותיו של קובוביץ בצה"ל, התופעה רחבה בהרבה מכפי שנדמה כרגע, כי רבים מאנשי המילואים הללו לא דנים בפומבי בכוונתם לא להתייצב לשירות אלא מחכים לצווים שיישלחו להם כדי לממש את החלטתם.

מפקדים בכירים במערך המילואים התריעו לאחרונה בפני סגל הפיקוד הבכיר על ירידה דרמטית של 50% בשיעור ההתייצבות למילואים.

מפקד בכיר במערך המילואים ששוחח עם "הארץ" אמר כי מפקדי החטיבות והגדודים מתמודדים עם עשרות מקרים שבהם אנשי מילואים הודיעו מראש כי הם לא מתכוונים להתייצב יותר לשירות מילואים.

לדבריו, במרבית המקרים הסיבה לכך היא הפרת ההסכם לשחרור החטופים, והסיבה השנייה שמוזכרת לרוב היא חוק הפטור מגיוס לחרדים וקידם ההפיכה המשטרית.

 
העזתים מתקוממים נגד חמאס
פלסטינים מפגינים נגד חמאס בבית לאהיא בצפון רצועת עזה, 26 במרץ 2025 (צילום: AFP)
פלסטינים מפגינים נגד חמאס בבית לאהיא בצפון רצועת עזה, 26 במרץ 2025 (צילום: AFP)

אחת השאלות שתומכי ה"אין חפים מפשע בעזה" נוהגים לשאול היא "אז למה העזתים לא מתקוממים נגד חמאס?" באופן שאינו באמת מפתיע, אלה פחות או יותר אותם ישראלים שכועסים על ההפגנות נגד הממשלה בישראל.

ביומיים האחרונים מתחולל גם בעניין הזה שינוי שנראה דרמטי. ברחבי רצועת עזה – בעיקר בבית לאהיא ובשג'אעיה – מתקיימות הפגנות גדולות יחסית נגד המשך שלטון חמאס, והמפגינים צועדים בפנים גלויות וצועקים "חמאס החוצה".

ברחבי רצועת עזה מתקיימות הפגנות גדולות יחסית נגד המשך שלטון חמאס, והמפגינים צועקים בפנים גלויות "חמאס החוצה"

בחמאס מאשימים את ישראל שהיא זו שמעודדת ודוחפת את ההפגנות הללו, וכאילו כדי להוכיח את צדקתם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול:

"בימים האחרונים ראינו שינוי, דבר שאף פעם לא ראינו – הפגנות גדולות וגלויות ברצועת עזה נגד שלטון חמאס. יותר ויותר עזתים מבינים שחמאס מביא עליהם חורבן ואבדון, וזה חשוב. הפגנות מראות שהמדיניות שלנו עובדת".

קשה שלא לשים לב לסימטריה ההיסטורית המוזרה: נתניהו אמר את הדברים האלה אמש בכנסת, כשמחוץ למשכן הפגינו אלפי ישראלים נגד המשך שלטונו, שרבים מהם מכנים "ממשלת החורבן".

לעת עתה, לפחות, חמאס נמנע מהפעלת אלימות נגד המפגינים, אבל כל זה יכול להשתנות בן רגע. חמאס דיכא בעבר באלימות קשה ביותר כל ניסיון לערער על השליטה המוחלטת שלו ברצועת עזה.

 
היכונו להעלאות מיסים
לחץ בגלל יוקר המחיה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
לחץ בגלל יוקר המחיה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

אם הרגשתם בתקופה האחרונה שאתם לא משלמים מספיק מיסים לממשלת ישראל, וכי נותר לכם המון כסף פנוי שאפשר לרתום אותו לטובת צרכי המדינה, לבנק ישראל יש בשורה עבורכם.

בדוח שפורסם אתמול, הבנק המרכזי קובע כי העלאות המיסים והקיצוצים בתקציב שביצעה הממשלה לא יספיקו כדי לייצב את הכלכלה וכי לא יהיה מנוס מהעלאות מיסים נוספות בקרוב. הבנק גם רומז שבמצב הנוכחי, הממשלה תאלץ להכביד מאוד את מס הכנסה על אלה ששכרם בין 17.5-28 אלף שקל בחודש.

לפי חישובי בנק ישראל, העלות התקציבית של המלחמה ב-18 חודשים האחרונים הסתכמה ב-135 מיליארד שקל. על אלה יש להוסיף 19 מיליארד שקל ששולמו מקרן מס רכוש על נזקי המלחמה.

הגידול החד הזה בהוצאות המדינה מומן בעיקר על ידי הגדלת הגירעון, שהגיע ב-2024 ל-6.8% מהתוצר (או 8.6%, תלוי את מי שואלים).

הגידול החד בהוצאות המדינה מומן בעיקר על ידי הגדלת הגירעון, שהגיע ב-2024 ל-6.8% מהתוצר (או 8.6%, תלוי את מי שואלים)

בנק ישראל מזהיר בצורה מפורשת כי צעדי ההתכנסות התקציבית שנעשו בתקציב 2025 הם בצד ההכנסות – ובראשן גזרות כלכליות על האזרחים העובדים – בלי ששולבו בו תהליכי התייעלות בהוצאה הציבורית, למשל על ידי סגירת משרדי ממשלה מיותרים.

 
הלילה מזיזים את השעון קדימה
מעבר לשעון קיץ (צילום: iStock)
מעבר לשעון קיץ (צילום: iStock)

ישראל תעבור הלילה, בין חמישי לשישי, לשעון קיץ. בשעה שתיים בלילה יוזזו מחוגי השעון שעה קדימה והשעה תהיה שלוש. שעון הקיץ יימשך 212 ימים, עד שנחזור לשעון חורף ב-26 באוקטובר.

או כמו שצייץ אביב מזרחי בטוויטר: "שימו לב: הלילה מזיזים את השעון קדימה ומפסידים שעה של חוסר שינה".

 
התזכורת היומית

"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

בנימין נתניהו, מאי 2008

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה