תקציב המדינה לשנת 2025 אושר אתמול בכנסת ומבטיח כמעט בוודאות את הישרדות הממשלה עד לאמצע 2026 לפחות.

זה תקציב שהוא חגיגה למפלגות הקואליציה ותסריט אימה וגזרות על כל השאר. על פי סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס, התקציב החדש כרוך ב"סיכונים פוליטיים גבוהים מאוד המחלישים את כוחה הכלכלי של ישראל".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מוקף בחברי הקואליציה בזמן דיון התקציב. 25 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אחרי אישור התקציב אתמול התראיין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לכאן רשת ב' ואמר:

צודק. סוכנויות דירוג האשראי באמת לא צריכות ללמד את שר האוצר של מדינת ישראל איך לנהל את מלחמת הקיום שלנו. אבל יכול להיות שהן יכולות ללמד אותו איך לחשב את הגירעון בתקציב.

הכלכלנים של מודי'ס דוחים את נתון הגירעון של משרד האוצר שעומד על 6.8% מהתמ"ג ומאמצים את הנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – לפיו הגירעון האמיתי עומד על 8.3% מהתמ"ג. מדובר בפער קטנטן של כ-48 מיליארד שקלים שיחסרו לקופת המדינה בהמשך.

מי ישלים את הפער הזה? משלמי המיסים, ילדיהם ונכדיהם. אנחנו עוד נשלם על כך בריבית עשרות שנים קדימה.

מי שהתבגרו בברית המועצות ודאי זוכרים איך השלטון הסובייטי ושופריו ב"פרבדה" היו חוגגים עם דיווחי שקר מופרכים על "תנובת החלב העשירה של הפרות בקולחוזים" או על "מחסני הקמח המלאים". זאת בשעה שבחנויות בכל רחבי האימפריה הקורסת היו מדפים ריקים והאזרחים נאבקו לקנות מצרכים בסיסיים.

ישראל עדיין לא שם, כמובן, אבל היא מתקרבת במהירות. יוקר המחייה הבלתי נסבל בארץ הוא עובדה ידועה שאי אפשר להתכחש לה. התמורה הזעומה שמשלמי המיסים מקבלים מול האופטימיות הבלתי מובנת של שר האוצר – רומזים שאנחנו מתקרבים במהירות לחיים בעולם הבדיוני של ברית המועצות.

ההתפכחות תהיה כואבת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר בקריה, 17 בינואר 2023 (צילום: חיים צח, לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו יתחיל היום לראיין מועמדים לתפקיד ראש שב"כ הבא, אחרי שבג"ץ קבע כי אין מניעה שיעשה זאת גם לפני הדיון בערעור על הדחת רונן בר מהתפקיד.

המועמדים הסופיים לתפקיד אינם ידועים, ביממה האחרונה נזרקו כל מני אותיות לאוויר כמועמדות למינוי.

הבוקר מפרסם עמית סגל, שיודע דבר או שניים על הלו"ז של נתניהו, כי ראש הממשלה יראיין היום ארבעה מועמדים – ביניהם סגן ראש שב"כ מ', שמונה על ידי נתניהו לעמוד בראש צוות המו"מ לשחרור חטופים.

סגל מציין גם את סגן ראש שב"כ לשעבר יאיר (רולי) שגיא, שהפסיד בהתמודדות על התפקיד לרונן בר; את שלום בן-חנן, שהיה ראש אגף בשב"כ; ואת איל ציר-כהן, לשעבר חבר בצוות המו"מ לשחרור החטופים.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה כי הצו הארעי שהוציא בג"ץ המקפיא את פיטורי בר משמעותו שנתניהו אינו יכול לראיין מועמדים להחליפו עד שלא יוכרע סופית גורלו של בר, אבל שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ דחתה את עמדתה זו.

במקביל החל ברשת קמפיין ארסי ואגרסיבי נגד רונן בר, המאשים אותו פחות או יותר בכל הדברים הרעים שאירעו במדינה בשנתיים האחרונות, ורומז כי המשך כהונתו מהווה סכנה קיומית לנתניהו (שאנשי היחידה לאבטחת אישים של שב"כ מגינים עליו).

"ראש שב"כ אחראי על ניהול החקירה המתנהלת בפרשת קטאר-גייט", מזכיר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "במקביל, היועצת המשפטית לממשלה מתעקשת להמשיך ולנהל, בכובעה כראשת התביעה הכללית, את משפטו של נתניהו בתיקי האלפים.

"הדחתם של שני גורמים אלה עלולה למוטט את החקירה בפרשת קטאר-גייט ואת ההליך הפלילי בתיקי האלפים, עוד בטרם תחל חקירתו הנגדית של נתניהו".

ח"כ שמחה רוטמן מצביע על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בוועדת החוקה. 19 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בהמשך לתוכנית הריאליטי שהיא חיינו בעת האחרונה, הכנסת צפויה להתחיל היום גם בדיונים לקראת ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית על חוק ההפיכה המשטרית שיאפשר פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים.

ועדת הכנסת קבעה אתמול סדרי דיון מיוחדים להצבעות על הנושא הנפיץ. לפי ההצעה שאושרה בוועדה, יתקיים דיון משולב בהצעת חוק יסוד השפיטה ובהצעת חוק בתי המשפט, ששתיהן יחד מהוות את השינוי בוועדה לבחירת שופטים, ובסופו הצבעה על כל אחת מהן.

הדיון בשתי ההצעות מתוכנן להתחיל היום אחרי שיסתיים דיון 40 חתימות בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצפוי להיות סוער ומתוח. נושא הדיון הוא הפשיעה הגואה בחברה הערבית, אבל סביר שהוא יגלוש גם לנושאים בוערים אחרים על סדר היום.

הדיון צפוי להימשך שעות רבות, ולאחריו יתקיימו הצבעות על 220 הסתייגויות להצעות החוק – ובסופן תתקיים הצבעה. כנראה רק מחר בבוקר.

מפגינה במחאה למען שחרור החטופים ליד משרד ראש הממשלה בירושלים, 25 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הערב ב-18:30 צפויה מול הכנסת הפגנה של ארגוני המחאה ובמשך כל היום יהיו פעולות מחאה בירושלים, תל אביבי ומקומות אחרים בארץ.

לראשונה מזה שנתיים, מפלגות האופוזיציה חוברות רשמית לארגוני המחאה, ונציגי המפלגות ינאמו בעצרת שתתקיים הערב מחוץ לכנסת בזמן הדיונים במליאה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

בין הנואמים: ח"כ מירב כהן מיש עתיד, ח"כ חילי טרופר מהמחנה הממלכתי, ח"כ אפרת רייטן מהעבודה/הדמוקרטים וח"כ שרון ניר מישראל ביתנו.

בנוסף צפויים לנאום יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר ויהודה כהן, אביו של החייל החטוף נמרוד כהן.

פלסטינים בעזה מקבלים תמיכה כספית מקטאר, יוני 2019 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

נתניהו הכחיש בעבר בהזדמנויות שונות כי הכסף שהעבירה קטאר ב"מזוודות הכסף" הידועות לשמצה, שימש להתעצמות צבאית של ארגון הטרור חמאס. הוא טען שההתעצמות הצבאית של חמאס התאפשרה בעיקר בזכות הברחות אמצעי לחימה מסיני.

אתמול אישרה לשכת נתניהו כי ראש הממשלה עודכן בעבר על ידי שב"כ ואמ"ן כי החל ממרץ 2020 חמאס הסיט מיליוני דולרים לזרוע הצבאית של הארגון.

בתחקיר שב"כ על 7 באוקטובר שפורסם בתחילת החודש נטען כי המימון הקטארי סייע להתחמשות חמאס ש"ניצל את השנים האלה לצורך בניית כוחו הצבאי, במידה רבה באמצעות המשענת האסטרטגית של איראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטאר".

מכונית שנפגעה מירי חזבאללה בקריית שמונה, 5 במאי 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

בשעה שתקציב המדינה מפנק את המפלגות החרדיות ואת המתנחלים, ובזמן שעיקר תשומת הלב של ממשלת ישראל מופנית למאבקים שמנהל ראש הממשלה בשב"כ ובמערכת המשפט – קריית שמונה עומדת נטושה כמעט לחלוטין, ונדמה כי גורלה של העיר הצפונית הגדולה כלל לא מעסיק את ממשלת ישראל.

יאיר קראוס, שכותב על כך הבוקר ב-ynet, מצטט עובדים בעיריית קריית שמונה ואנשי עסקים בעיר המכנים אותה "אזור מוכה אסון". "הממשלה אמנם הודיעה על חזרת התושבים וביטול מענקי הפינוי", כותב קראוס, "אולם בפועל קריית שמונה נותרה עיר רפאים שמחכה לנס".

בשבוע שעבר חשף תני גולדשטיין בזמן ישראל כי רק 40% מתושבי העיר חזרו לביתם. 24 אלף תושבים חיו בקריית שמונה לפני שבעה באוקטובר. כעת הציפיה היא שבתסריט האופטימי יחזרו לעיר לא יותר מ-14 אלף תושבים.

בנימין נתניהו, מאי 2008