תמונתם של שורדי השבי שיצאו אתמול להפגין בתל אביב שוברת את הלב בכל כך הרבה מובנים: סשה טרופנוב, יוכבד ליפשיץ, יאיר הורן, ירדן ביבס, קית' סיגל ואביבה סיגל עמדו שם, לבושים חולצות טריקו הנושאות תמונות של יקיריהם שעדיין בשבי; מתחננים לממשלתם – זו שהפקירה אותם בשבעה באוקטובר וממשיכה להתנכר אליהם מאז ועד עכשיו ולראות בהם מטרד – שתחדל מייד להפציץ מהאוויר ולסכן את חיי אהוביהם.
כל אחד מהם עבר ייסורי גיהינום על גופו. כל אחד מהם איבד את היקרים לו מכל. לכל אחד מהם התרסקה הקהילה ונהרס הבית. כל אחד מהם כבר לא יזכה יותר לחזור אל החיים שהיו לו לפני שבעה באוקטובר. ובמקום שיזכו כעת לכל התמיכה, האמפתיה, ההבנה, העזרה והאהבה: הם נאלצים לגייס כוחות, לצאת לכיכר ולהניף שלט מחאה.
זה בלתי נתפס ובלתי נסבל.
שורד השבי ירדן ביבס בכיכר החטופים, 18 במרץ 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
המבצע האווירי שקיבל את השם "עוז וחרב" נמשך גם הלילה, אם כי בעוצמה קטנה בהרבה מאשר בלילה שעבר. הלילה הקודם נפתח במתקפה כבדה מן האוויר על כ-80 מטרות ברחבי הרצועה. נהרגו בו כ-400 פלסטינים, בהם עשרות ילדים.
בישראל – המסובכת בסכסוך פוליטי פנימי – גם המחאה הציבורית ממוקדת בגורל החטופים. לכן אין כמעט קשב או סבלנות למה שמתרחש כעת ברצועת עזה. וכך ממשיך להתרחב הפער בין איך שישראלים תופסים את עצמם לבין איך שאנחנו נראים בעולם.
"עד כמה שהמודיעין טוב ואיכותי, לא תמיד ניתן לדעת ב-100% לגבי החטופים", נמסר אתמול מדובר צה"ל
בצה"ל לא מעיזים להגיד שההתקפות מן האוויר לא יכולות לפגוע בחטופים הישראלים. "עד כמה שהמודיעין טוב ואיכותי, לא תמיד ניתן לדעת ב-100% לגבי החטופים", נמסר אתמול מדובר צה"ל. נסו לקרוא את המשפט הזה דרך עיניה של אמא שיודעת שבנה עלול להיהרג בהפצצות הללו.
עשרות אלפי ישראלים עולים הבוקר לירושלים ליום מחאה שהחל כמחאה על פיטורי ראש שב"כ והפך למחאה על חידוש המלחמה והפקרת החטופים.
האירוע המרכזי צפוי להיערך מול משרד ראש הממשלה ברחוב קפלן בירושלים והמוחים מבטיחים להקים מאהל מחאה קבוע סביב בית ראש הממשלה ברחוב עזה. כביש 1 נחסם הבוקר לתנועה ממחלף מוצא ועד גינות סחרוב בעקבות הצועדים הרבים.
הולכת ומחלחלת ההבנה שהמלחמה שחודשה אתמול בלילה לא תסתיים לעולם, או לפחות כל זמן שבנימין נתניהו נשאר ראש הממשלה. המטרה העליונה שהוצבה למלחמה – "מיטוט שלטון חמאס" – היא מטרה שאפשר רק להתקרב אליה, אבל לעולם לא להגשים אותה במלואה.