תמונתם של שורדי השבי שיצאו אתמול להפגין בתל אביב שוברת את הלב בכל כך הרבה מובנים: סשה טרופנוב, יוכבד ליפשיץ, יאיר הורן, ירדן ביבס, קית' סיגל ואביבה סיגל עמדו שם, לבושים חולצות טריקו הנושאות תמונות של יקיריהם שעדיין בשבי; מתחננים לממשלתם – זו שהפקירה אותם בשבעה באוקטובר וממשיכה להתנכר אליהם מאז ועד עכשיו ולראות בהם מטרד – שתחדל מייד להפציץ מהאוויר ולסכן את חיי אהוביהם.

כל אחד מהם עבר ייסורי גיהינום על גופו. כל אחד מהם איבד את היקרים לו מכל. לכל אחד מהם התרסקה הקהילה ונהרס הבית. כל אחד מהם כבר לא יזכה יותר לחזור אל החיים שהיו לו לפני שבעה באוקטובר. ובמקום שיזכו כעת לכל התמיכה, האמפתיה, ההבנה, העזרה והאהבה: הם נאלצים לגייס כוחות, לצאת לכיכר ולהניף שלט מחאה.

זה בלתי נתפס ובלתי נסבל.

שורד השבי ירדן ביבס בכיכר החטופים, 18 במרץ 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

המבצע האווירי שקיבל את השם "עוז וחרב" נמשך גם הלילה, אם כי בעוצמה קטנה בהרבה מאשר בלילה שעבר. הלילה הקודם נפתח במתקפה כבדה מן האוויר על כ-80 מטרות ברחבי הרצועה. נהרגו בו כ-400 פלסטינים, בהם עשרות ילדים.

בישראל – המסובכת בסכסוך פוליטי פנימי – גם המחאה הציבורית ממוקדת בגורל החטופים. לכן אין כמעט קשב או סבלנות למה שמתרחש כעת ברצועת עזה. וכך ממשיך להתרחב הפער בין איך שישראלים תופסים את עצמם לבין איך שאנחנו נראים בעולם.

בצה"ל לא מעיזים להגיד שההתקפות מן האוויר לא יכולות לפגוע בחטופים הישראלים. "עד כמה שהמודיעין טוב ואיכותי, לא תמיד ניתן לדעת ב-100% לגבי החטופים", נמסר אתמול מדובר צה"ל. נסו לקרוא את המשפט הזה דרך עיניה של אמא שיודעת שבנה עלול להיהרג בהפצצות הללו.

עשרות אלפי ישראלים עולים הבוקר לירושלים ליום מחאה שהחל כמחאה על פיטורי ראש שב"כ והפך למחאה על חידוש המלחמה והפקרת החטופים.

האירוע המרכזי צפוי להיערך מול משרד ראש הממשלה ברחוב קפלן בירושלים והמוחים מבטיחים להקים מאהל מחאה קבוע סביב בית ראש הממשלה ברחוב עזה. כביש 1 נחסם הבוקר לתנועה ממחלף מוצא ועד גינות סחרוב בעקבות הצועדים הרבים.

הולכת ומחלחלת ההבנה שהמלחמה שחודשה אתמול בלילה לא תסתיים לעולם, או לפחות כל זמן שבנימין נתניהו נשאר ראש הממשלה. המטרה העליונה שהוצבה למלחמה – "מיטוט שלטון חמאס" – היא מטרה שאפשר רק להתקרב אליה, אבל לעולם לא להגשים אותה במלואה.

ההצבעה של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בוועדת חוקה. 19 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ובחסות המלחמה שמתארכת ומתארכת ועוד תתארך ותתארך, בלי יעד ניתן להשגה ובלי אסטרטגיה נראית לעין, השלטון בישראל ממשיך לבצר את כוחו, מעיף מדרכו את כל מי שמפריע לו ומבקר אותו, ודוחק את ישראל עמוק יותר ויותר לדרך שאין ממנה מוצא.

עד כמה המצב אבסורדי, אסוני ומפחיד? הבוקר, כשהארץ רועדת מגל מחאה עצום, כשטייסי חיל האוויר נדרשים להפציץ אזורים אזרחיים שייתכן שכלואים בהם חטופים ישראלים, ועדת חוקה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השפיטה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כן-כן, אותו סעיף שהוציא מאות אלפים לרחובות בגל המחאה של 2023 שהוביל לשבעה באוקטובר.

היום גם יושבעו מחדש בכנסת שלושת שרי עוצמה יהודית שעזבו את הממשלה לפני חודש וחצי. איתמר בן גביר יחזור למשרד לביטחון לאומי (אלא אם בג"ץ ימנע זאת), עמיחי אליהו יחזור לטפל בענייני המורשת הדוחקים, ויצחק וסרלאוף יחזור לדאוג לנגב, לגליל ולחוסן הלאומי, כפי שעשה בהצלחה יתרה עד שנאלץ לפרוש.

"אנחנו במציאות הזויה במדינה שעברה לפני שנה וחצי את האירוע הקשה בתולדותיה", כותב הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, "כמעט אף ממשלה בישראל לא הצליחה לסיים קדנציה שלמה, ונראה שדווקא הממשלה הזו, אחרי השבעה באוקטובר, עשויה להשלים את ימיה".

חיל האוויר יוצא לתקיפות ברצועת עזה, 18 במרץ 2025 (צילום: דובר צה"ל)

אלון גור, נווט קרב בחיל האוויר, הודיע אתמול למפקדיו כי הוא מפסיק את התנדבותו ומסרב להפציץ ברצועת עזה. גור הוא איש חינוך, ראש מכינת הנגב, ובפוסט שפרסם אתמול כתב שמבחינתו גבול הצייתנות נעצר "בנקודה בה השיקולים הפוליטיים הציניים והקרים עולים על כל שיקול אחר". הוא הוסיף עוד:

בתגובה החליט הרמטכ"ל להדיח את גור משירות צבאי לצמיתות.

הבוקר צייץ קצין אמ"ן במילואים בשם מיכאל מאייר שהוא "מסרב לקחת חלק בלחימה בשירות חבורת בוגדים מטונפים ובניגוד מוחלט לאינטרס של עם ישראל" ובהמשך צייץ "בעקבות הציוץ הזה הודיעו לי על הדחתי משירות מילואים" והוסיף:

הרשתות החברתיות מלאות הבוקר בקריאות להעמיד את השניים לדין ולהכניס אותם לכלא. ואלה עוד ההצעות הנעימות יותר בעניינם.

אלי פלדשטיין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 11 במרץ 2025 (צילום: יהושוע יוסף/פלאש90)

וברקע כל מה שתואר למעלה, ממשיכה להתגלגל הפרשה הסבוכה שזכתה לכינוי "קטאר-גייט".

בהקלטה שפורסמה ב"כאן רשת ב'" איש עסקים ישראלי בשם גיל ברגר מאשר כי הוא העביר כספים מלוביסט של ממשלת קטאר בשם ג'יי פוטליק, לאלי פלדשטיין שעבד באותה תקופה כדובר בלשכת ראש הממשלה. לדבריו של ברגר, הסיבה שהכסף הועבר בצורה כזו הייתה רצונם של המעורבים לחמוק מתשלום מס.

פרקליטיו של פלדשטיין מסרו בשמו אחרי שנעצר:

ראש הממשלה, כזכור, הכחיש בתחילה שפלדשטיין עבד עבורו. אחר כך שינה את גרסתו ב-180 מעלות וטען בלהט שפלדשטיין הוא "פטריוט ישראלי" שנגרם לו עוול.

הדרך היחידה ליישב את כל הגרסאות הלכאורה סותרות הללו היא להניח שפלדשטיין אכן עבד עבור ראש הממשלה אבל מאחר שאי אפשר היה לשלם לו בצורה גלויה (כי הוא לא עבר סיווג בטחוני), נמצאה דרך עוקפת לממן את עבודתו, בעזרת כסף שמקורו בקטאר אבל הגיע אל פלדשטיין באמצעות ברגר, בלי שהוא היה מודע למקור התשלום.

המחשבה שככה מתנהלת לשכת ראש ממשלת ישראל בזמן מלחמה מקפיאה דם – גם בלי להיסחף לתיאוריות קונספירציה מפחידות.

הנשיא ג'ון קנדי ​​צונח על אשתו ג'קי לאחר שהקליע פגע בראשו בדאלאס, טקסס, 22 בנובמבר 1963 (צילום: AP Photo/Mary Ann Moorman)

אם מישהו נזקק לתזכורת עד כמה תיאוריות קונספירציה עלולות להרעיל את החיים, ארה"ב חוזרת היום לדוש בהתנקשות בנשיא ג'ון קנדי ב-1963. 62 שנים חלפו מאז, אבל סימני השאלה סביבו לא התפוגגו.

ממשל טראמפ התיר הלילה לפרסם כ-80 אלף מסמכים הקשורים להתנקשות. המסמכים, שהוגדרו עד היום כ"מסווגים", פתוחים כעת לעיון הציבור בארכיון הלאומי האמריקאי ובוודאי יפרנסו בימים הקרובים שלל כתבות ומאמרים.

לפי הערכות המומחים שמתמצאים בנושא, לא סביר שהמסמכים יערערו על הקביעה כי מי שהתנקש בקנדי היה לי הארווי אוסוולד, אך ייתכן שחלקם ישפכו אור חדש על חלק מתיאוריות הקונספירציה הרבות סביב הרצח שממשיכות להסתובב מאז.

הנשיא דונלד טראמפ הבטיח במערכת הבחירות שידאג לפרסום המסמכים ויפעל להגדלת השקיפות הממשלתית בנושאים של ביטחון לאומי.

ראש עיריית איסטנבול והמועמד ממפלגת העם הרפובליקאית (CHP) אקרם אימאמאולו מצטלם עם תומכיו במהלך עצרת קמפיין באיסטנבול, טורקיה, 21 במרץ 2024 (צילום: AP Photo/Francisco Seco)

איך נראים החיים במדינה שמשתעבדת לשליט עליון, שמעיפה שומרי סף, מדכאת ביקורת וכל הזמן הזה ממשיכה לקיים מראית עין של דמוקרטיה?

ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמאולו – שנחשב לאחד מיריביו העיקשים ביותר של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן – נעצר הלילה על ידי המשטרה הטורקית כחלק מגל מעצרים נרחב.

אימאמאולו מואשם בשחיתות סביב פרשיות מקומיות סבוכות, מתואר כ"ראש ארגון פשע", והבוקר הודיעה אוניברסיטת איסטנבול כי לאור האישומים היא מבטלת את תוארו האקדמי.

המשמעות היא שאימאמאולו, שהוא גם איש מפלגת האופוזיציה הראשית "מפלגת העם הרפובליקנית" (CHP), לא יוכל להתמודד על הנשיאות, משום שבטורקיה תואר אקדמי הוא תנאי סף להתמודדות.

במקביל למעצר נחסמו רחובות רבים באיסטנבול והרשויות אסרו על הפגנות בעיר בימים הקרובים.

בנימין נתניהו, מאי 2008