סיעות האופוזיציה יש עתיד והעבודה, בשיתוף הציבור ופעילי מחאה, הגישו אתמול 71,023 הסתייגויות להצעה לשינוי חוק השפיטה, שעולה היום לדיון בוועדת החוקה במטרה להאיץ אותו לקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא.

המספר החריג לא נבחר במקרה – הוא מהדהד בצורה מתוחכמת (אולי מתוחכמת מדי?) את התאריך 7.10.23 ונועד להזכיר לכולנו שהקואליציה ממשיכה לנצל את אחיזת הברזל שלה בבית הנבחרים הישראלי ולהאיץ תהליכים הרסניים, גם כשישראל עדיין נמצאת עמוק באזור האסון שאליו נכנסנו בתאריך הנורא הזה.

ספר ההסתגויות של סיעות יש עתיד והעבודה הכולל 71,023 הסתייגויות לתיקון לחוק יסוד השפיטה, 11 במרץ 2025 (צילום: מחשבון הטוויטר של ח"כ גלעד קריב)

"מספר ההסתייגויות נועד להמחיש את האבסורד בקידום חקיקה שנויה במחלוקת בזמן מלחמה, כשהחטופים עדיין בשבי חמאס", כתבו חברי האופוזיציה בהקדמה לספר ההסתייגויות שהגישו.

אנחנו נכנסים כעת לשלושה שבועות של בליץ חקיקה שמתכננת הממשלה, שאחת ממטרותיו הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהוא לב ליבה של ההפיכה המשטרית. מטרה אחרת היא אישור תקציב המדינה שחייב לעבור עד סוף החודש.

הקואליציה גם מאיימת לקדם במהלך הזמן הקצר הזה את הליך פיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בשבוע הבא אמורה הממשלה להביע אי אמון ביועמ"שית וכך לפתוח בצורה סמלית הליך מסובך של הדחה.

סיעת הליכוד כבר הודיעה לחבריה כי מיום שני ועד יום חמישי הבא תיפתח הכנסת לחקיקה רציפה – ובשל כך נדרשת נוכחות מלאה ולכן לא יאושרו טיסות לחו"ל או קיזוזים.

אתמול בערב התכנסה גם ועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ משה גפני לקדם את אישור מסגרות התקציב; וגם הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל (שבראשה עומד ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד) שאמורה לאפשר לממשלה להעביר את רווחי הגז מהקרן למטרות פוליטיות.

על פי החוק, תקציב המדינה חייב להיות מאושר עד 31 במרץ. אם זה לא יקרה, הכנסת מתפזרת אוטומטית. יש לפחות 71023 סיבות להפיל את הממשלה, אבל לא כדאי לעצור הנשימה בציפייה. זה כנראה לא יקרה.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מארח את נשיא אוקריאנה וולודימיר זלנסקי בג'דה, 10 במרץ 2025 (צילום: Ukrainian Presidential Press Office via AP)

כשאומרים על אדם שהוא הלך לקנוסה, המשמעות היא שהוא נאלץ למחול על כבודו ולהשפיל את עצמו בעקבות לחצים שהופעלו עליו. זה ביטוי עתיק, מימי הביניים, ששרד בכל השפות המערביות ומהדהד את ההשפלה ובקשת הסליחה בשנת 1077 של הקיסר הנרי הרביעי בפני האפיפיור גרוגריוס השביעי בטירת קנוסה שבאיטליה.

יכול להיות שבאוקראינה יחליפו מעתה את ההליכה לקנוסה להליכה לסעודיה.

אתמול הסכימה אוקראינה לקבל את הצעת ארה"ב להפסקת אש מיידית בת 30 יום במלחמה נגד רוסיה ולקדם "שלום בר קיימא".

וולודימיר זלנסקי, נשיא רוסיה שעבר זובור מהנשיא טראמפ לעיני המצלמות בבית הלבן שבוע לפני שיצא לפסגה בג'דה, צייץ אתמול שאוקראינה "מוכנה לקבל הצעה זו. אנו רואים בה צעד חיובי. כעת זה תלוי בארה"ב לשכנע את רוסיה לעשות אותו דבר… אני אסיר תודה לנשיא טראמפ על השיחה הבונה בין הצוותים שלנו".

באיחוד האירופי ובבריטניה בירכו על ההחלטה, אבל במקביל לפסגה בג'דה שבסעודיה נערכה אתמול גם ועידה אירופית בהשתתפות בכירים ב-30 צבאות ביבשת, בנוגע לאפשרות של הקמת כוח סיוע בינלאומי לאוקראינה.

נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הגדירה את מה שמתרחש כעת כ"זעזוע לסדר הביטחוני האירופי. כל כך הרבה אשליות שהיו לנו מתנפצות כעת. היו שחשבו שאפשרי יהיה לשלב את רוסיה במבנה הכלכלי והביטחוני של אירופה. היו מי שקיוו שנוכל תמיד לסמוך על ההגנה האמריקאית. זמן האשליות נגמר".

שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו בירך על ההצהרה האוקראינית והסביר: "השלום חזר למסלול. זה עניין רציני. לא מדובר פה באיזה פרק של תוכנית טלוויזיה".

צעיר פלסטיני בוחן את ההרס לאחר מתקפה של מתנחלים ישראלים בכפר ג'ינספוט שבגדה המערבית, יום שלישי, 21 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

בכירים בצה"ל המצוטטים הבוקר בכתבה של אלישע בן קימון ורונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" טוענים כי בחודשים האחרונים חלה עלייה דרמטית במספר מקרי האלימות והעבריינות של חיילי צה"ל כלפי פלסטינים בגדה המערבית. לטענתם, הנושא מטויח על ידי המערכת ואינו מטופל לא ביחידות של החיילים ולא על ידי מצ"ח.

על פי נתונים של פיקוד מרכז שמתפרסמים הבוקר, מאז תחילת 2025 חלה עלייה של 30% במקרי פשיעה לאומנית של מתנחלים ואזרחים ישראלים יהודים אחרים נגד פלסטינים. בשנת 2024 תועדו 673 אירועי פשיעה לאומנית בגדה, שבהם נפגעו 217 בני אדם – מתוכם 17 חיילים ושוטרים ישראלים.

"רק כשיש תיעוד וידיאו של אירוע ובצבא מפחדים מהליכים בחו"ל, נוקטים פעולה", אומר אחד המקורות לסיפור, "וגם אז זה בעצימות נמוכה ובעצלתיים, ובאופן שבדרך כלל מסתיים אחרי חודשים ארוכים בלי עונשים אמיתיים.

"אם זה 'רק' תלונה של פלסטיני, אין שום סיכוי שהמשטרה תפתח בחקירה. היא ממילא לא עושה כמעט כלום נגד פשיעה לאומנית וטרור מצד מתנחלים. ותחת בן גביר חדלה לחלוטין".

בצה"ל דוחים את הטענות ואומרים בתגובה כי המקרים שמגיעים לידיעת הצבא מטופלים בהקדם, בקשיחות ועל פי הנהלים והחוקים. "כל אירוע שאינו תואם את ערכי צה"ל מתוחקר על ידי המפקדים ואם נמצא חשד סביר נפתחת חקירת מצ"ח".

אלי פלדשטיין בבית המשפט המחוזי בראשל"צ, 11 במרץ 2025 (צילום: יהושוע יוסף/פלאש90)

בית המשפט נעתר אתמול לבקשת המשטרה והוציא צו איסור פרסום גורף על החקירה שמתנהלת בנוגע לקשרים בין מקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו לממשלת קטאר. הצו יהיה בתוקף 30 יום ועל פי המשטרה הוא נועד למנוע פרסום הדלפות מהחקירה שעלולות לגרום לשיבושה.

הפרשה, שכבר זכתה לכינוי המתבקש "קטאר-גייט", מזינה שלל שמועות ותיאוריות קונספירציה. היא החלה בפרסום של "הארץ" בנובמבר לפיו יונתן אוריך וישראל איינהורן, יועצי התקשורת הקרובים לנתניהו, היו מעורבים במקביל בקמפיין להלבנת שמה של קטאר לקראת המונדיאל ב-2022.

בהמשך פרסם ערוץ 12 כי גם אלי פלדשטיין, דוברו של ראש הממשלה המואשם בהדלפת מידע מסווג, סיפק במהלך המלחמה שירותי יחסי ציבור לחברה זרה שעבדה עבור ממשלת קטאר.

לפני פתיחת החקירה המתנהלת בימים אלה (וכאמור נמצאת כעת תחת צו איסור פרסום) הודיע שב"כ כי הוא בודק את קשריהם של "אישים בלשכת ראש הממשלה" לקטאר ועורך "בחינה בנושא הגנת הסוד" בלשכת נתניהו ובמשרדי ממשלה נוספים.

לשכת ראש הממשלה כנראה מודאגת מאוד מגלי השמועות והספקולציות שמתרוצצת כעת בנוגע לפרשה. בגלי צה"ל דיווחו הבוקר שראש הממשלה מתכוון להגיש תביעות לשון הרע נגד כל מי שהדהד את מעורבותו לכאורה בפרשה, ובהם אתר "סרוגים", אתר "וואלה", איתי לשם, מכון המחקר ממר"י, פעיל המחאה עמי דרור ועוד.

אתמול התייחס ראש הממשלה לפרשה ולצו איסור הפרסום ואמר ש"העם מפהק כי אלה פייק-פרשיות" והודיע כי הגיש תביעה נגד שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון אשר טען כי ראש הממשלה "קיבל מיליונים" מקטאר.

"מקטאר לא קיבלתי כלום, מבוגי אני אקבל", עקץ נתניהו בסרקזם.

הבוקר נתניהו התייצב שוב למשפטו המתנהל בעצלתיים וזעק כי מעבירים אותו ואת משפחתו בשערי הגיהינום. מעניין שראש הממשלה כנראה מאמין שדווקא יהיה לו פנאי רב להתייצב בבית המשפט ולהעיד בכל תביעות הדיבה שהוא מאיים להגיש.

תחזית: התביעות לא יוגשו ואם יוגשו יוסרו בהמשך אחרי מיצוי התועלת התקשורתית שלהן, בטענה שראש הממשלה שקוע בענייני המדינה ואין לו פנאי לעסוק בהן.

מטוס אל על בנמל התעופה בן-גוריון, 31 באוקטובר 2024 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

ניסיתם בשנה האחרונה לטוס לחו"ל? גם אתם רתחתם מזעם לנוכח המחירים הבלתי סבירים בעליל שנדרשתם לשלם עבור הזכות לעזוב את הארץ או לחזור אליה?

ובכן הלב שלכם ימריא הבוקר אל על. חברת התעופה הלאומית שמפגיזה אותנו בקמפיינים של גאווה לאומית סוגרת עוד רבעון יוצא מהכלל עם רווח של 130 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2024 (גידול קל של 226% ביחס לרבעון המקביל ב-2023, שהיה באמת אחד הרבעונים הקשים בתולדות מדינת ישראל).

דוגמה שממחישה את האנומליות של המצב: נתח השוק של אל על בקווים לצפון אמריקה קפץ ל-97.5% עם שיעור תפוסה של 96%.

ההצלחה המסחרית המסחררת של החברה בחסות המלחמה ובחסות העובדה שנשארה על מגרש כמעט ללא מתחרים, הובילה להגדלת הוצאות השכר ב-40 מיליון דולר. עובדי החברה קיבלו גם מענק של 104 מיליון דולר בגין רווחי החברה ב-2024, שבה הרווח התפעולי של החברה גדל ב-98%.

מנכ"לית אל על דינה גננסיה בן טל נהנתה השנה ממשכורת צנועה שעלותה 6.5 מיליון שקלים (כולל שכר של 2.3 מיליון שקלים  ומענק במזומן של 3.6 מיליון שקלים).

בנימין נתניהו, מאי 2008