ניסיונותיה החוזרים ונשנים של קואליציית בנימין נתניהו למנות לראשות התביעה הכללית משפטן שיגנוז את האישומים נגדו בתיקי האלפים הופכים בכל יום לשקופים יותר ויותר.
היו ימים שבהם ניסו בקואליציה לתרץ בכל מיני דרכים את היוזמות הנכלוליות להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, או לשלוט על קידומם של השופטים הדנים באישומים נגד ראש הממשלה, או כל אחד מהפטנטים שממשלות נתניהו ניסו לשלוף כדי להסיט את מערכת אכיפת החוק מלמלא את תפקידה.
אבל עכשיו אין עוד צורך בתירוצים. שתי הצעות החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, שאושרו אתמול (ראשון) בוועדת השרים לענייני חקיקה, ושצפויות לעבור בקריאה טרומית במליאת הכנסת בהמשך השבוע, מהוות ניסיון בוטה ומפורש להזיז מהדרך את בהרב־מיארה ולהעביר את הסמכויות הנוגעות לניהול הליכים פליליים נגד נבחרי ציבור לידיו של גורם נוח לשלטון.
במילים פשוטות: מכיוון שהיועצת המשפטית אינה פועלת כפי שהדרג הפוליטי מצפה ממנה, ואיננה מניחה את המפתחות על השולחן – נקדם תיקון לחוק שיוציא מידיה את הסמכויות הנוגעות לניהול הליכים נגד נתניהו
הקלטה – שפורסמה אמש (ראשון) בחדשות 12 – של דברים שאמר יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה שר המשפטים יריב לוין במהלך הישיבה, בתשובה להשגות שהעלה המשנה ליועצת ד"ר גיל לימון, חושפת את האופי הפרסונלי של ההצעה.
"יש דרך מאוד פשוטה, דרך המלך", אמר לוין, "היא (היועצת, י"י) פשוט הייתה צריכה לשים את המפתחות. להגיד – אין בי אמון, אני לא כופה את עצמי, אני הולכת לעשות חשבון נפש איך הגעתי למצב הזה".
במילים פשוטות: מכיוון שהיועצת המשפטית אינה פועלת כפי שהדרג הפוליטי מצפה ממנה, ואיננה מניחה את המפתחות על השולחן – נקדם תיקון לחוק שיוציא מידיה את הסמכויות הנוגעות לניהול הליכים נגד נתניהו ויתר נבחרי הציבור.
שתי הצעות החוק שאושרו אינן מתכתבות זו עם זו, ובחירת הקואליציה לקדם את שתיהן מלמדת על חוסר הענייניות שבעמדה הממשלתית.
בהודעה מטעמו של לוין בתום ישיבת ועדת השרים אתמול נמסר כי הוחלט לתמוך בשתי ההצעות בקריאה טרומית בלבד בשלב זה, וזאת "כפוף לשורה ארוכה של תיקונים שנועדו להגדיר באופן מפורש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, את דרכי מינויים, ותוך התניית קידום החוק במציאת הסדר שימנע כל חשד להקמת גוף נוסף שינהג באכיפה בררנית".
הפרטים שצריך לדעת על ההסדר המשטרי החדש שמציע מילביצקי: את "התובע הכללי" ימנה שר המשפטים, באישור ועדת החוקה של הכנסת. ובמילים אחרות – הקואליציה, באישור הקואליציה
מהודעה זו עולה כי גם הקואליציה מבינה שבשלב הנוכחי מדובר באקט הצהרתי בלבד, ותוכן הצעות החוק הפרטיות שהוחלט לתמוך בהן הוא בשלב זה קצת מקושקש ולא קוהרנטי.
על פי הצעת החוק של ח"כ מישל בוסקילה מסיעתו של גדעון סער, הסמכויות הנוגעות לחקירה ולהעמדה לדין של חברי הממשלה, ראש הממשלה וחברי כנסת, יועברו מידיה של היועצת המשפטית לממשלה אל פרקליט המדינה. החלטותיו של הפרקליט בעניינים אלה תהיה כפופה לאישור של "ועדת בכירים", שתכלול שופט עליון בדימוס, יועץ משפטי לממשלה לשעבר וכן סנגור פרטי.
בדברי ההסבר להצעתו ציין בוסקילה כי במצב הנוכחי יכולתה של היועצת המשפטית לממשלה לייעץ לחברי הממשלה ובמקביל לנקוט נגדם הליכים פליליים, "אינה מיטבית ויכולה לייצר מתח לא רצוי בין היועץ לבין חברי הממשלה".
אך זוהי הצעה מתונה לעומת הצעתו של ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד, המציע פיצול מלא בין היועץ המשפטי לממשלה לבין "התובע הכללי" שיחזיק בידיו את מלוא סמכויות האכיפה הפלילית בישראל.
למען הסר ספק, מציינת הצעת החוק הזו כי התובע הכללי אינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה ולא פועל מטעמו. מדובר בשתי ממלכות נפרדות, אבל מילביצקי מוודא שהן לא יעבדו בהרמוניה
הפרטים שצריך לדעת על ההסדר המשטרי החדש שמציע מילביצקי: את "התובע הכללי" ימנה שר המשפטים, באישור ועדת החוקה של הכנסת. ובמילים אחרות – הקואליציה, באישור הקואליציה.
למען הסר ספק, מציינת הצעת החוק הזו כי התובע הכללי אינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה ולא פועל מטעמו. מדובר בשתי ממלכות נפרדות, אבל מילביצקי מוודא שהן לא יעבדו בהרמוניה אלא יהיו מצויות בריב סמכויות מתמיד.
כך, יוכל התובע הכללי להיכנס אפילו לגזרת הייעוץ, להעניק לממשלה ייעוץ בנושאי חקיקה בתחומים הקשורים למשפט הפלילי, וכן להתייצב בכל הליך – אפילו בהליכי בג"ץ או בהליכים אזרחיים – אם להערכתו לתוצאות אותו הליך "עשויה להיות השפעה על ניהול הליכים פליליים".
מילביצקי הפגין חוש הומור לא אופייני בניסוח דברי ההסבר להצעת החוק: "מטרתו העיקרית של חוק זה היא להבטיח את עצמאותה המוחלטת של התביעה הפלילית כמוסד מעין שיפוטי החף משיקולים מוסדיים זרים".
בחוות דעת שהגיש אתמול המשנה ליועצת ד"ר לימון לשר לוין לקראת ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, צוין כי מדובר בהצעות חוק פרסונליות לגמרי, שכן תכליתן היא להזיז מהדרך את בהרב־מיארה
אך העצמאות המוחלטת שממנה ייהנה התובע תהיה רק כל עוד הוא יפעל לשביעות רצון שר המשפטים. הצעת החוק כוללת הוראה המאפיינת עבודתם של שופטים, לפיה "אין על התובע הכללי מרות זולת מרותו של הדין". אבל בניגוד לשופטים, השר יוכל להדיח את התובע הכללי כראות עיניו – הצעת החוק אינה מטילה עליו שום מגבלה בעניין זה.
בחוות דעת שהגיש אתמול המשנה ליועצת ד"ר לימון לשר לוין לקראת ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, צוין כי מדובר בהצעות חוק פרסונליות לגמרי, שכן תכליתן היא להזיז מהדרך את בהרב־מיארה. בהצעת החוק של מילביצקי מצוין כי היא תיכנס לתוקף בתוך שישה חודשים ממועד אישורה בכנסת, כלומר זמן רב לפני סיום כהונתה של בהרב־מיארה בפברואר 2028.
לימון כתב כי היעדרה של עבודה סדורה לגיבוש הצעות החוק מרחיקות הלכת הללו מעצימים את החשש שביסודן עומדים שיקולים זרים ובלתי ענייניים. הוא ציין בחוות דעתו: "הצעות החוק יביאו להחלשת מעמד היועצת המשפטית לממשלה והמערכת כולה, שכן הן פוגעות בהיררכיה של המערכת ויוצרות שתי מערכות נפרדות בעלות סמכויות חופפות בחלקן".
אבל הביקורת הזו רלוונטית רק אם מישהו מתכוון לקיים באמת דיון ענייני. לימון וגם בהרב־מיארה יודעים היטב שהחלשת המערכת איננה באג בהצעות החוק, שצריך להפנות את תשומת ליבם של הפוליטיקאים אליו, אלא פיצ'ר. זו התכלית הבלתי ראויה שלהן.
נתניהו, שאמור לסיים מחר את שלב העדות הראשית במשפטו ולעבור להיחקר על ידי סנגורי הנאשמים האחרים, ולאחר מכן בחקירה נגדית על ידי הפרקליטות, יודע ששעון העצר מתקתק
המצב המשפטי הנכון הוא פשוט כשם שהוא מטריד: לממשלה בראשות נתניהו, בעת שהוא עומד למשפט פלילי בעבירות חמורות, אסור ליזום מהלך להדחת ראש התביעה הכללית בישראל – בין בדרך של החלטת ממשלה להדיח את בהרב־מיארה, בין בדרך של יוזמת חקיקה להעברת סמכויותיה בתחום הפלילי לידיים ידידותיות.
נתניהו, שאמור לסיים מחר את שלב העדות הראשית במשפטו ולעבור להיחקר על ידי סנגורי הנאשמים האחרים, ולאחר מכן בחקירה נגדית על ידי הפרקליטות, יודע ששעון העצר מתקתק.











































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו