שניים משלושת הרכיבים בהודעת בית הנשיא מאתמול (ראשון) בעניין הטיפול בבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו אינם מעוררים כל קושי – נהפוך הוא: הם מעוררים הערכה ותקווה שדרך הטיפול של בית הנשיא בבקשת החנינה החריגה והנפיצה תהיה ראויה.
הרכיב השלישי, שעניינו בקשת מחלקת החנינות במשרד המשפטים להעביר מידע הנוגע לשחרור עצורים ואסירים פלסטינים במסגרת עסקאות ומחוות מדיניות בטרם משפט, מעורר סימני שאלה. עם זאת, מוקדם להסיק מסקנות באשר לאופן שבו מתכוון הנשיא יצחק הרצוג להכריע בבקשתו של נתניהו.
ימים אחדים לאחר שהשר עמיחי אליהו, המשמש כממלא מקום שר המשפטים לעניין הטיפול בבקשת החנינה של נתניהו, העביר לבית הנשיא את חוות דעתו – הנוגדת חזיתית את המלצת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, נמסר אתמול מבית הנשיא כי היועצת המשפטית לבית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, פנתה למחלקת החנינות במשרד המשפטים בבקשה לקבלת השלמות נוספות.
על אף הפיתוי לנסות ולנחש את עמדתו המתגבשת של הרצוג, אין בצעדים הפרוצדורליים שום אינדיקציה שמאפשרת לבסס הערכה מושכלת על החלטתו הצפויה
ההשלמות הן ביחס ל"תקדימים בהפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים ההליך הפלילי", לרבות במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים. בהודעת בית הנשיא הודגש ש"למרות הפערים המובהקים בין המקרים, ההשלמות נוגעות לעצם הפעלת סמכות החנינה תוך כדי הליך משפטי".
בנוסף התבקש הסבר ביחס ל"פערים בין חוות הדעת" – בין זו של מחלקת החנינות לבין חוות הדעת שחיבר השר אליהו; כמו כן, בית הנשיא העביר למשרד המשפטים את פניות הציבור שהתקבלו בנושא לאחר שהרצוג פתח את האפשרות הזו, בבקשה שמחלקת החנינות תנתח את הפניות.
בהודעת בית הנשיא נעשה מאמץ רב לפרגן לעבודת מחלקת החנינות: "בית הנשיא מבקש להדגיש את ההערכה הרבה לעבודתה המקצועית והיסודית של מחלקת החנינות, הן ביחס לחוות הדעת שהועברה והן לתפקידה המרכזי בהליך הפעלת סמכות החנינה.
"הפנייה נעשתה כחלק מהשלמת הבחינה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא הרצוג, ואין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה", נמסר בהודעה.
על אף הפיתוי לנסות ולנחש את עמדתו המתגבשת של הרצוג, אין בצעדים הפרוצדורליים האלה שום אינדיקציה שמאפשרת לבסס הערכה מושכלת על החלטתו הצפויה. גם אין בדברים משום גרירת רגליים או ניסיון להאריך את התהליך.
הקושי מתעורר בבקשה לקבל נתונים על מקרים נוספים שבהם חתמו נשיאי המדינה על בקשות חנינה בטרם הרשעה פלילית – במקרים של עסקאות להחזרת חטופים או במחוות מדיניות
היועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו"ד צוק, היא משפטנית מנוסה ורצינית – מאחוריה עבר ברשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ומינוי כראשת בתי הדין המנהליים למשמורת והגירה.
הינה הפלוסים והמינוסים העולים מההחלטות הפרוצדורליות שהתקבלו בבית הנשיא. ראשית, הפנייה בבקשה ליישב את הסתירות בין חוות הדעת של מחלקת החנינות, שבשורה התחתונה עמדתה נגד מתן החנינה הייתה נחרצת, לבין חוות הדעת ההופכית של השר אליהו – איננה לשר אליהו, אלא למחלקת החנינות. זוהי הבעת אמון בגורמים המשפטיים המקצועיים.
יתרה מכך, יש ערך ממשי בקבלת עמדתם של גורמי המקצוע בתחום החנינות ביחס לניתוח המשפטי שערך אליהו בחוות דעתו, ובהצבת המסמך שיצא תחת ידיו בפרספקטיבה מתאימה.
גם הבקשה שמחלקת החנינות תהיה זו שתעבד את התגובות שהגיעו מהציבור לבית הנשיא ותבחן אם יש בחומרים הללו משהו שאמור להשפיע על חוות הדעת המקצועית – היא במקומה.
הקושי מתעורר בבקשה לקבל נתונים על מקרים נוספים שבהם חתמו נשיאי המדינה על בקשות חנינה בטרם הרשעה פלילית – במקרים של עסקאות להחזרת חטופים או במחוות מדיניות שבמסגרתן שוחררו מאות עצורים ואסירים פלסטינים. מה הרלוונטיות של המידע הזה לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניינו של נתניהו?
הקו הרעיוני המחבר את "הנסיבות המדיניות" של שחרור אסירים פלסטינים עם "הנסיבות המדיניות" של חנינה לראש ממשלה הוא קלוש ומניפולטיבי. אין להיגרר אחר הספין הזה
עד שנת 2014 אכן היה צורך במתן חנינה מצד נשיא המדינה בכל פעם שהמדינה ביקשה לשחרר עצורים או אסירים פלסטיניים, בעסקאות מדיניות או במחוות לרשות הפלסטינית. בשנה זו חוקקה הכנסת את סעיף 8ב לחוק הממשלה, שהסדיר את סמכות הממשלה לשחרר אסירים "מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה", בלא צורך להידרש לחנינה מטעם הנשיא.
בדברי ההסבר להצעת החוק, שבמסגרתה נחקק הסעיף, צוין: "מוסד החנינה נועד לבחון באופן פרטני את שיקומו של האסיר ונסיבותיו האישיות, ולאזנם עם אינטרס הציבור ונפגעי העבירה בהמשך הענישה. חנינה לקבוצת אסירים או אף לאסיר יחיד משיקולים שאינם נוגעים לענישה ולשיקום, חוטאת לעקרון הענישה".
על הצעת החוק הזו חתמו חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית – מאיילת שקד ועד עמרם מצנע, ממשה גפני ועד איתן כבל.
לא ברור מהי התועלת שתצמח לבית הנשיא מקבלת מידע על פלסטינים ששוחררו במסגרת עסקאות או מחוות אלה. ראשית, חלק מהם היו אסירים שזכו לחנינה לאחר שהורשעו במשפטם, ורק חלקם היו בסטטוס של "עצורים" בעת ששוחררו. שנית, על רוב החלטות החנינה הללו חתם אלוף פיקוד המרכז, המשמש ריבון בשטחי הגדה.
שלישית, עסקאות שחרור כאלה היו גם לפני חקיקת הסעיף ב־2014 וגם לאחריו, וההחלטה בפועל הייתה של הממשלה גם לפני החקיקה וגם לאחריה. השימוש בכלי החנינה עד לחקיקת הסעיף היה בבחינת תקלה משפטית, שתוקנה באמצעות חקיקה. מה הטעם בקבלת מידע על "הליכי החנינה" שהתקיימו במסגרת הפרקטיקה הזו עד אז?
נשיא המדינה מודע היטב לתמונת המצב המשפטית האופפת את בקשת החנינה של נתניהו. כשיקבל את מלוא המידע בכתב, יקשה עליו מאוד לסטות מההחלטה המתחייבת
הקו הרעיוני המחבר את "הנסיבות המדיניות" של שחרור אסירים פלסטינים עם "הנסיבות המדיניות" של חנינה לראש ממשלה הוא קלוש ומניפולטיבי. אין להיגרר אחר הספין הזה.
אם חוות הדעת המשלימה שתעביר מחלקת החנינות כעת לבית הנשיא תעמוד בקו אחד עם חוות הדעת המקורית שגובשה במחלקה, אין ככל הנראה סיבה לדאגה. נשיא המדינה מודע היטב לתמונת המצב המשפטית האופפת את בקשת החנינה של נתניהו. כשיקבל את מלוא המידע בכתב, יקשה עליו מאוד לסטות מההחלטה המתחייבת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולא מחטף ולא בטיח. כל תקציבי המדינה תמיד נמרחים אל תוך הלילה מאז קום המדינה. למזלינו התקציב הזה אושר על כל סעיפיו גם על ידי האופוזיציה, מבחינ.ם ברשלנות מדהימה של חוסר שליטה תפקודית ורמת משכל נמוכה. אז למה אתם מתבכיינים?
יובל, אתה תמים או נאיבי!? הרי אם הוא לא דחה את האיום על הסף (בקשת חנינה לא היתה פה), וזרק אותם מכל המדרגות, סימן שהוא מתכנן לתת את ביטול המשפט הזה. מה זו ההודעה הזו "אני אשקול אך ורק את טובת המדינה והחברה הישראלית רק מדינת ישראל וטובתה לנגד עיניי". מה קשר טובת משהו. יש חוק ויש נוהל, ושינהג לפי החוק והנוהל ולא לפי שום "טובת".
כבר נכתב פה בעבר על ידי מגיבים אחרים, שמן הסתם היתה עסקת חבילה במינויו של הרכיכה לנשיא. הנה. מסתבר שצדקו.