אם לאלוף רומן גופמן יש רצון לשמר משהו מכבודו האישי והמקצועי, הוא יודיע בימים הקרובים על הסרת מועמדותו לתפקיד ראש המוסד, ויחסוך לעצמו את המשך ההתבזות.
הסיכוי שגופמן יתמנה בסופו של יום לתפקיד, שהיה גבולי מאז הדיון הדרמטי בעתירות נגד מינויו בשבוע שעבר, הפך אתמול (שלישי) לקלוש, נוכח החלטתם של שלושת השופטים להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, ולהנחות אותה לגבש חוות דעת חדשה בעניינו.
החלטת השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין באה על רקע ההתפתחויות שאירעו בפרשה מאז הדיון, ובמרכזן תצהירו של תא"ל ג', לשעבר ראש חטיבת הפעלה באמ"ן, שהוגש במצוות השופטים ומתאר את התרשמותו, כמי שהיה הקצין שתיחקר את פרשת הפעלת הנער אורי אלמקייס, בשאלה אם נפל פגם ערכי בהתנהלותו של גופמן.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה אתמול כי גורמי המקצוע החליטו להסיר את הסיווג מעל תצהירו של ג', ונוסחו המלא, בהשחרות מינוריות, הוגש לבית המשפט ופורסם בפומבי.
השופטים קבעו כי בעבודתה של ועדת גרוניס נפלו פגמים המחייבים את החזרת הנושא אליה. זוהי החלטה חריגה הן בנוסחה והן בתוכנה, והמסר העולה ממנה הוא ששלב הנימוסים חלף
השופטים נמנעו מלהוציא צו על-תנאי בעתירות, אך קבעו כי בעבודתה של ועדת גרוניס נפלו פגמים המחייבים את החזרת הנושא אליה. זוהי החלטה חריגה הן בנוסחה והן בתוכנה, והמסר העולה ממנה הוא ששלב הנימוסים חלף.
"התברר כי עבודת הוועדה המייעצת לקתה בחסר", כתבו השופטים, "ובכלל זה באי חשיפה למסמכים רלוונטיים מזמן אמת, ולעדויות ישירות של גורמים שהיו מעורבים בדבר".
הוועדה הונחתה לחדש את עבודתה, ולהשלים את החוסרים שאירעו בסבב הראשון של עבודתה, ככל הנראה לא בהיסח הדעת: בפרט, השופטים הורו לוועדה לזמן לעדות הן את תא"ל ג' והן את אלמקייס עצמו, ולאחר מכן להתיר לגופמן לשוב ולהופיע בפני הוועדה, ולהשיב לשאלות שעשויות להתעורר בסבב הנוכחי.
באופן מביך, השופטים הדגישו כי גופמן לא יוכל לשלוח את עורכי דינו להשיב במקומו לשאלות, אלא ש"הנוגעים בדבר יופיעו בפני [הוועדה] ויענו לשאלותיה בעצמם, ללא באי-כוחם".
באופן מביך, השופטים הדגישו כי גופמן לא יוכל לשלוח את עורכי דינו להשיב במקומו לשאלות, אלא ש"הנוגעים בדבר יופיעו בפני [הוועדה] ויענו לשאלותיה בעצמם, ללא באי-כוחם"
טוויסט קומי בעלילה סיפר אמש עורך הדין הפרטי המייצג בעתירות אלה את הממשלה ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ד"ר הראל ארנון, כאשר פנה לבית המשפט בבקשה שינחה כי אותו הרכב של ועדת גרוניס שישב בסבב הראשון של הדיון בעניינו של גופמן, יהיה גם זה שיתכנס לדון בסבב השני.
באופן ספציפי, ארנון כיוון לנציב שירות המדינה היוצא, פרופ' דניאל הרשקוביץ, המשמש מתוקף תפקידו כחבר בוועדה המייעצת.
לנתניהו היה חשוב לדרוש שנאמנו הרשקוביץ, שנשאר בנציבות לחודש נוסף, כביכול לצורך חפיפה, ישלים את המלאכה בעניין גופמן, ולא יוחלף על ידי הנציב הנכנס דורון כהן.
זוהי טעות טקטית כפולה מצד נתניהו: הוא גם "שרף" את הרשקוביץ בהודעה קבל עם ועולם שמשמעותה היא שהנציב היוצא הוא עושה דברו; וגם הביע הלכה למעשה אי-אמון פומבי בנציב הנכנס, שככל הנראה לא ניתן לסמוך על כך שיתאבד על מינויו של גופמן.
תצהירו של תא"ל ג' חובר לפני שלושה ימים, ובו מתועדת שיחתו של ג' עם גופמן במאי 2022, בעת שגופמן שימש מפקד אוגדה 210. ג' כותב בתצהירו כי שאל את גופמן אם ידוע לו על קשר של גורם כלשהו באוגדה שבפיקודו, לאחד מערוצי הטלגרם "אקטואליה ביטחונית" ו"עולם החדשות", וגופמן השיב שאינו מכיר קשר כזה. עוזרו של ג' שהאזין לשיחה, תיעד את עיקריה בסיכום שעליו התבסס תצהירו של ג'.
תצהירו של ג' מטיל צל כבד על אמינותו של גופמן. על פני הדברים, גופמן מסר לוועדת גרוניס גרסה אחרת, שלפיה הוא אישר לפקודו, רס"ן צור, להעביר חומרים לבלוגר (שאת זהותו לא ידע) על מנת שהוא יפרסמם בערוץ הטלגרם שלו.
תצהירו של ג' מטיל צל כבד על אמינותו של גופמן. על פני הדברים, גופמן מסר לוועדת גרוניס גרסה אחרת, שלפיה הוא אישר להעביר חומרים לבלוגר (שאת זהותו לא ידע) על מנת שהוא יפרסמם בערוץ הטלגרם שלו
התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את אחת משתי העתירות בעניינו של גופמן, מיהרה לפנות אמש לבית המשפט בבקשה בהולה למתן צו על-תנאי, בנימוק כי "עולה חשש ממשי כי האלוף גופמן לא אמר אמת בתשאול".
אין צורך לומר כי אי אמירת אמת בתחקיר צה"לי היא פגם ערכי, בלב תחום טוהר המידות, המצוי במנדט של הוועדה המייעצת. עניין זה מקבל חשיבות קריטית כאשר המינוי שעל הפרק הוא לתפקיד ראש המוסד – ארגון הפועל ללא חוק מסמיך, הרחק מהעין הציבורית, ומכל אפשרות מעשית של בקרה ציבורית, תקשורתית, פוליטית או משפטית.
אמנם, בבג"ץ נפסק פעמים רבות כי "על דרך העיקרון, נוהג בית משפט זה – וכך ראוי שינהג – ריסון עצמי של ממש בעת הפעלת ביקורת שיפוטית על מינויים שהם בסמכות הממשלה ושריה", וכי "לא בנקל יתערב בית המשפט במינוי שצלח את בחינתה" של הוועדה המייעצת למינויים בכירים.
אלא שהפעם, סימני השאלה ההולכים ומתרבים הן סביב טוהר המידות של המועמד להתמנות לתפקיד ראש המוסד, והן סביב הליקויים באופן שבו ועדת גרוניס בחנה את המועמדות, הוליכו את השופטים לנקוט את הצעד החריג שבהחזרת הנושא לבחינה מחודשת.
סימני השאלה ההולכים ומתרבים הן סביב טוהר המידות של המועמד להתמנות לתפקיד ראש המוסד, והן סביב הליקויים באופן שבו ועדת גרוניס בחנה את המועמדות, הוליכו את השופטים לנקוט את הצעד החריג
רק לפני חודשים אחדים קבע השופט נעם סולברג, בהקשר למינויו של אלוף (מיל') דוד זיני לראש שב"כ, כי "המשוכה שניצבת בדרכם של העותרים – רמה ביותר", מאחר שמדובר במינוי לתפקיד ביטחוני שבוצע על ידי הממשלה במליאתה, בהמלצת ראש הממשלה ולאחר שהוועדה המייעצת לא מצאה בו פגם (הפרט האחרון לא היה תיאור מדויק לגמרי).
כאשר זו ההלכה המשפטית, והשופטים מחליטים בכל זאת להציב סולם הן לוועדה והן לגופמן עצמו, זהו מסר מהדהד. אם בחרו שלא לדחות את העתירות ולקיים בירור עובדתי, מגובה בתצהירים, שאותו ועדת גרוניס נמנעה מלעשות – ניתן לראות את השורה התחתונה הולכת ומתגבשת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו