הקלישאה "אלה הבחירות הגורליות בתולדות המדינה" אומנם נשמעת בישראל בכל מערכת בחירות, אבל נדמה שמעולם לא הייתה מוצדקת כל כך כמו במערכת הבחירות הנוכחית.

אנחנו נכנסים כעת לסוף השבוע האחרון לפני ההליכה לקלפיות. מחר יתפרסמו הסקרים האחרונים בהחלט. בימים הבאים יימנעו כלי התקשורת מלראיין פוליטיקאים, ולפחות ייחסכו מאיתנו אמירות קמפיין חלולות שהם נוהגים לחזור עליהן כמו מכונה מקולקלת, מתוך אמונה מופרכת שרק כך מנהלים קמפיין בחירות אפקטיבי.

אנשים משתתפים בסקר רחוב בשוק מחנה יהודה בירושלים, לקראת הבחירות הכלליות בישראל, 15 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כנסת ישראל דומה עכשיו לרץ מרתון שנכנס לאצטדיון מותש וסחוט ומנסה לסיים את ההקפה האחרונה. אלא שבמקום העידוד המסורתי מהיציעים, הקהל משליך חפצים על מסלול הריצה וקורא קריאות גנאי.

רוב מוחלט של האזרחים כבר יודעים בשלב הזה אם יצביעו ולמי, ויהיה קשה מאוד לשנות את דעתם. אפילו הצהרת התמיכה יוצאת הדופן של נשיא ארה"ב בראש הממשלה בנימין נתניהו לא באה לידי ביטוי בסקרים.

מחוות התמיכה הזו של דונלד טראמפ הגיעה על רקע המלחמה האזורית שנתניהו מנסה להתניע, ופרטים נוספים עליה מתפרסמים הבוקר.

"ראש הממשלה בנימין נתניהו מפעיל לחץ על הממשלה בארה"ב ועל הצמרת הביטחונית בישראל לחדש את התקיפות באיראן", כותב עמוס הראל בכותרת הראשית של "הארץ".

הראל בוחר – ולא במקרה – להשתמש בלשון הווה ולא בלשון עבר. האירוע לא הסתיים. הלחץ שמפעיל נתניהו לחידוש המלחמה נמשך, ובצבא בולמים את המהלך לעת עתה, "מחשש שזו תשפיע ברגע האחרון על מערכת הבחירות לכנסת ואף עלולה לגרום לדחייתן".

זה אירוע לא פחות ממדהים. הסיבה היחידה שישראל התעוררה הבוקר ליום חמישי שקט ונינוח יחסית היא שאנחנו כבר למודי אירועים מדהימים. ארבע השנים האחרונות הקהו את יכולתנו להתרגש. יש גבול ליכולתו של הציבור להזדעזע שוב ושוב מאירועים שבעבר הלא רחוק היו מעבר לכל דמיון.

נקרא אפוא פעם נוספת את הכותרת הראשית של "הארץ": "נתניהו לוחץ לתקוף באיראן, בצה"ל סבורים ששיקוליו פוליטיים".

חשוב לשים לב: מתקפה כזו באיראן עלולה לשרת את האינטרסים הפוליטיים של נתניהו גם אם תתרחש אחרי הבחירות. ב"ניו יורק טיימס" מדווחים הלילה כי צה"ל וצבא ארה"ב גיבשו תוכניות לתקיפות מחודשות באיראן מייד לאחר בחירות האמצע שיתקיימו בארה"ב ב־3 בנובמבר, שבוע בלבד אחרי הבחירות בישראל.

"אם ב־27 באוקטובר לא תושג הכרעה ברורה, ראש הממשלה עלול לנסות ולהשתמש בקלף הביטחוני האיראני גם בתקופה שבה יתנהל מאבק בין הגושים הפוליטיים בשאלה מי מהם יצליח להרכיב קואליציה", כותב הראל.

"במצב של יתרון קל לגוש השינוי, עלייה במתח הביטחוני יכולה להקשות על הקמה של קואליציה חדשה בהנהגת גדי איזנקוט או מועמד אחר, ולהגביר את הלחץ הציבורי להקמת ממשלת אחדות רחבה – אפשרות שבעיני נתניהו עדיפה מהליכה לאופוזיציה".

פעילים פלסטינים חמושים מחמאס בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

גם בחמאס מבינים שהימים האחרונים לפני הבחירות בישראל הם הזדמנות למשוך תשומת לב ולנסות להשיג משהו.

איתמר אייכנר מגלה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" שבכירי חמאס העבירו לישראל "מסר חריג, חסר תקדים בבוטות ובישירות שלו", שלפיו ארגון הטרור ערוך לבצע שוב מתקפה אלימה ואכזרית כמו זו של 7 באוקטובר, והוא עשוי לפעול בכל מקום שבו הדבר יתאפשר לו: בתוך מדינת ישראל, בגדה המערבית וגם מחוץ לגבולות ישראל.

על פי אייכנר, המסר המאיים הועבר לישראל באמצעות המתאם ההומניטרי של האו"ם, ד"ר רמיז אלקברוב. בכירי חמאס נפגשו איתו בשבוע שעבר במשרדו ברצועת עזה וביקשו ממנו להעביר את המסר לישראל.

בכירי חמאס טענו באוזני המתאם כי פעילות צה"ל ברצועת עזה, הזזת הקו הצהוב וביטול הבחירות בידי הרשות הפלסטינית מובילים לאובדן שליטה של חמאס בשטח, וכי הם אינם מוכנים להשלים עם המצב הזה.

כדאי לשים לב בהקשר הזה לשני דברים.

ראשית, לאופן שבו איום כזה מתקבל אצלנו כעת, כשאנחנו זוכרים היטב את הזלזול, ההתעלמות וההתנשאות שבהם התקבלו האיומים הקודמים שהשמיעו בכירי חמאס לפני 7 באוקטובר.

שנית, לכך שחמאס – הארגון שלפני שלוש שנים הבטיחו לנו שהשמדתו היא המטרה העליונה של המלחמה, ושראש הממשלה התחייב שלא יעצור עד להשגת "ניצחון מוחלט" עליו – עדיין עומד על הרגליים, עדיין שולט ברצועת עזה ועדיין מאיים על מדינת ישראל.

שלטי בחירות של ישר! ושל הליכוד בגדה המערבית, 6 באוקטובר 2026 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

חשבונות ברשתות החברתיות, שהיו חלק ממבצע השפעה רחב היקף נגד משטר האייתולות באיראן, החלו לפעול בעת האחרונה גם בזירת הבחירות בישראל ולהדהד מסרים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך עולה מניתוח שמתפרסם הבוקר ב"הארץ".

מדובר ביותר מאלף חשבונות פיקטיביים, הפועלים בעיקר ברשת X. בעבר קידמו החשבונות מסרים להפלת המשטר באיראן, וכעת הם מהללים את נתניהו ותוקפים את גדי איזנקוט.

* * *

לחצים אדירים מופעלים ביממה האחרונה על עופר וינטר (עמך ישראל) ומוטי לייטנר (הציבור החרדי) כדי שיפרשו מהמרוץ. שתי המפלגות אינן עוברות את אחוז החסימה בסקרים, ובגוש הימין חוששים שהן "יבזבזו" עשרות אלפי קולות על חשבון מפלגות הקואליציה. לווינטר וללייטנר הובטחו תפקידים בכירים בממשלה הבאה אם יפרשו, אך שניהם מצהירים כי יתמודדו עד הסוף.

* * *

גדי איזנקוט הכריז אתמול שלא יישב בממשלה עם בנימין נתניהו, "גם לא ברוטציה".

המפכ"ל דני לוי לוחש באוזנו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 9 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תכנן לכנס הבוקר במשרדו דיון חריג עם צמרת המשטרה בנוגע להיערכות ליום הבחירות.

המפכ"ל דני לוי הודיע לשר כי אין בכוונתו להשתתף בדיון, והורה גם לבכירים אחרים – בהם ראש אגף החקירות וראש חטיבת המבצעים במשטרה – שלא להתייצב אליו.

בכירי המשטרה חוששים שלא מדובר בדיון מקצועי וענייני, אלא באירוע שהשר ינצל לקידום מטרותיו הפוליטיות.

בכירים במשטרה, המצוטטים בכתבה של יהושע (ג'וש) בריינר ב"הארץ", אומרים כי "אין שום צורך שבן גביר יכיר את ההיערכות המשטרתית, ועולה חשש שהוא ישתמש במה שישמע שם לצרכיו הפוליטיים".

מלשכת בן גביר נמסר בתגובה כי אין בכינוס כזה שום דבר חריג, וש"אם לא תהיה היערכות – הראשון שתאשימו זה את השר".

הנשיא דונלד טראמפ מקשיב למנכ"ל מטא מארק צוקרברג מדבר עם כתבים בבית הלבן בוושינגטון, לאחר פגישה עם בכירי חברות בינה מלאכותית, 29 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

בית משפט בניו מקסיקו חייב את חברת מטא – חברת האם של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם – לשלם קנס עצום של 25 מיליארד דולר בגין הטעיית משתמשים והפרת פרטיותם, בתביעה שמקורה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה.

חבר המושבעים קבע כי מטא ביצעה יותר מ־43 מיליון הפרות של החוק, הנוגעות בין היתר לחובתה להגן על נתוני המשתמשים. מטא, שכבר שילמה מיליארדי דולרים במסגרת הסדרים משפטיים קודמים בארה"ב, הודיעה כי בכוונתה לערער על פסק הדין.

בפרשה, שנחשפה בשנת 2018, התברר כי חברת הייעוץ הפוליטי קיימברידג' אנליטיקה השיגה מידע אישי על 87 מיליון משתמשי פייסבוק, והשתמשה בו לבניית פרופילים אישיים מפורטים שלהם.

הפרופילים שימשו למיקוד מסרים פוליטיים בקמפיין הנשיאותי של דונלד טראמפ ב־2016 ובקמפיין לקראת משאל העם על הברקזיט בבריטניה.

בנימין נתניהו, מאי 2008