הצהרתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על תמיכתו הנחרצת והחד-משמעית בראש הממשלה בנימין נתניהו התקבלה כצפוי בצהלות שמחה – ובמבול סרטונים – בקמפיין ראש הממשלה.
הצביעות וההתחסדות במקרה הזה הן בילט-אין בסיפור, שכמובן אינו חדש.
הנשיא דונלד טראמפ מחייך במהלך אירוע בנושא מחירי התרופות בחדר הסגלגל בבית הלבן, וושינגטון. 31 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)
כשביל קלינטון תמך בשמעון פרס בבחירות 1996 מול נתניהו הצעיר, אנשי פרס צהלו והתמיכה של נשיא ארצות הברית הוצגה על ידי תומכי נתניהו כ"התערבות זרה" ופסולה במערכת הבחירות.
שלושים שנה אחרי (עניין מדהים כשלעצמו), כשטראמפ תומך בנתניהו המבוגר ועושה זאת בצורה הבוטה ביותר האפשרית, "ההתערבות הזרה" נעלמה כבמטה קסם – אפילו איזנקוט נזהר מלומר זאת – ומתורגמת כעת אצל תומכי ראש הממשלה להוכחה לכך שמדובר במנהיג בעל שיעור קומה עולמי.
טראמפ כדרכו לא הלך בין הטיפות ולא שקל את מילותיו בזהירות דיפלומטית, אלא הלך ישר להצהרה הבוטה ביותר:
"ביבי נתניהו הוא ראש ממשלה לוחם דגול ושותף עוד יותר לשלום במאבק נגד הרפובליקה האיסלמית של איראן… אם לישראל יהיה המנהיג הלא נכון, שזה אומר כל אחד מלבד ביבי, אמריקה תצטרך לעשות את העבודה הזו בעצמה, ואין לי שום נטייה לעשות זאת".
מה הוביל את טראמפ להמר ככה על נתניהו, אחרי שנמנע מלפגוש אותו באו"ם ואחרי שהצהיר רק לפני שבוע שהוא "לא סומך על אף אחד"? אפשר רק לנחש.
ההפכפכות הזו היא כמובן סימן ההיכר של עידן טראמפ, שכבר הצהיר בעבר שיחזיר את איראן לתקופת האבן רגע לפני שהכריז שהוא על סף חתימת הסכם היסטורי (שני הדברים לא התרחשו, כידוע).
העולם – מרוסיה ואוקראינה, דרך איראן ומדינות המפרץ ועד קוריאה הצפונית וסין – למוד הצהרות והצהרות סותרות של נשיא ארצות הברית. כך שמהבחינה הזאת אין כאן כל חידוש.
מה שמעניין לברר, וייתכן שלא נדע את התשובה עד הבחירות, הוא מה טראמפ מצפה להרוויח מהצהרה כזו. טראמפ מתייחס להצהרות הנשיאותיות ככלי עבודה שמשמש אותו בין היתר להשגת רווחים אישיים ומשפחתיים עצומים.
במבט שטחי נראה שתמיכה בנתניהו ערב בחירות האמצע בארצות הברית דווקא מנוגדת לאינטרס המובהק של טראמפ ושל המפלגה הרפובליקאית. נתניהו הוא אחד האנשים השנואים ביותר בארצות הברית כיום, וגם תמיכה בישראל בימים אלה היא לא עניין מועיל במיוחד מבחינה פוליטית.
ובכל זאת, טראמפ בוחר לעשות את זה שבוע לפני הבחירות בישראל ושבועיים לפני הבחירות באמריקה – ובצורה הבוטה ביותר. למה?
ייתכן שלא נדע לעולם. ייתכן שזה יתברר כשהתמונה הפוליטית בישראל ובארה"ב תתבהר.