יש דבר אחד בכל הכתבה. הבאת צד אחד שכולם יודעים כמה הם להוטים להשמיץ אותה. ומנגד כלום לא לנסות להבין אולי ראשת העירייה לא מפלצת כפי שהמכובד הבעל לשון החריפה שיכול לשפוך מילים כמו חול, המיסטר המכובד והנעלה והקדוש ונקי מכל פגם ורבב, הפרופסור >
אבנר אפשטיין.
שכל מי שמעיז לא להשתחוות לתכתיביו, אחת דינו.
הרי ניכר לעין כל באיזה אופן הכתבות האלו. מוטה מאד.
כאילו אין רוב או המון המון בחיפה שאוהבים אותה ומעריכים את פועלה.
כאילו היא איזו מרגלת חלילה שבאה להחריב , או לא יודע איזה טירוף בראש של המשמיצים אותה בלי גבול.
בקיצר.
אין לי ענין להתייחס לגאוותן אבנר.
אבל שידע הציבור. כתבה זו מוטה לגמרי .
וכן. אני מבין למה היא לא מגיבה "כרגיל"
אם מישהו יספר על מישהי שהיא אמא מכה וזדונית וכו', כל מה שהיא תגיב ישמש את המשמיץ.
בקיצור
אני לא מזלזל אם מישהו מעלה טענות. אך כאן הכל מוטה לגמרי להכעיס לא להביא צד שני באמת.
חבל.
הפסד של העיתון.
כתבה שבמילים פשוטות, מתבססת על חוסר יכולת הצד השני להגיב.
כי הרי מה שאפשטיין מעלה כתבה ארוכה שכל כולה להראות שהיא עשתה טעות בשכירת עורך דין, יותר ידוע כמלחמה עם בעלי כוח שהרבה שנים השתמשו בקרקעות באופן לא ראוי.
אז היא מתכוונת ליישר ולתקן. אז בטח בגלל שהיא חדשה בתחום. והיא ידעה שתיתקל בהתנגדות היא שכרה עורך דין טוב.
אז הכתבה שלך מבוסס על להשמיץ ולהשמיץ בהמון סיפורים שניכר לעין שזה לא נכון כי זה מספר רק צד אחד, ובסוף אומרים שהיא לא רצתה להגיב. על מה יש להגיב, על למה היא בהחלט פיטרה עורך דין מוערך אם הבינה שהוא חזק מדי. או על מה שהכתב הגאוותן אבנר אפשטיין טוען בכל העוצמה שהיא אהבה להשתמש בהוכחות פסולות.
איזה כיף. מישהו יכול לספר עלי שנהניתי להשתמש בלשון הרע ושנהניתי גם לגנוב כספי עירייה שהרי שכרתי משרד פרסום ועוד אלף סיפורים, ואם אני לא מגיב כי מה שאני יגיד הוא ימצא סיבה להפוך את זה כי טענותיו מבוסס על עובדות שהוא יצר כדי להתקיל ולא כדי לגרום לאמת לנצח. אז כל מה שמישהו מספר על מישהו דברים של חצאי אמת כשהדגש על "הוא לא רצה להציל , הוא רק גנב, הוא רק גזלן" ישר אם המושמץ לא מתייחס לטענות זה כבר ה"אמת" של המשמיץ.
בקיצור,
ניכר לעין כוונתך אבנר.
להגיב צריך להגיב רק אם המדבר נגד מתכוון להבין ולא כאשר הוא מתכוון להשמיץ.
אבנר. אתה יודע שהתענוג שיש בעולם החופשי בכל מיני טיולים ומעדנים, מתבטא אצל הרשעים רק בדבר אחד, בלשון הרע מחוכמת.
הכתבה שלך מכפישה.
אני כתושב חיפה, עקבתי, ומה שראיתי היה שניסו להתקיל אותה על שהיא מתנגדת לדילול על ידי ירי כדי להרוג. רק לזה היא התנגדה.
ולא רצו כלל לשתף איתה פעולה, עכשיו רואים שהיא צודקת ואם כן היו משתפים פעולה כמו עכשיו הבעיה היתה נעלמת. (אצלנו היה חזיר בר, ובגלל העבודה של קשירת פחים והרחקה וגידור, הוא לא חזר, הוא בא ונעלם תוך זמן קצר)
אתה מביא ציטוטים סביב סביב הכל חצאי אמיתות, ולא מביא כלל הדבר הפשוט שהיא הסכימה להכל חוץ מלהרוג מאות פריטים. כפיתרון. ועל זה ניסו להכשיל אותה.
בעיית החזירים תמיד היתה, והריבוי נהיה באופן אחר, האחראים ניסו להתנגד למדינויות שלה עד שאחראים ברשות הכללית במדינה התערבה.
אבנר אבנר.
כתוב בגמרא מסכת תענית דף ח עמוד א
"אמר ר"ל מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אמר להם ואין יתרון לבעל הלשון"
כתבה של שלשה חלקים.
1 מישהי מספרת שראשת העירייה לא מדוייקת בהחלטות שלה או לא מתאימה.
2 מישהו מספר המון סיפורים שהעירייה הוציאה כסף על עורך דין וחמש יועצים.
3 העיתון הזה מתלונן שראשת העירייה לא רצתה להגיב.
אם מישהו יגיד לי למה קנית דבר מיותר למה הוצאת כסף מיותר, למה אתה כל הזמן מזלזל באנשים לא לחייך לאנשים ולהסכים ככה וככה. אם המישהו שמכפיש בזה מתכוון ברור להשמיץ אין צורך להגיב כי הוא מתכוון יותר להכפיש.
אבנר, ניכר כוונתך לעין כל. יש אולי מי שאוהב כזה דרך של כתבה שמבוססת על לשון הרע, אך זה הנאה רגעית של לשון הרע שנהפך לאיבוד כל העצמיות של הרגש הנשמה והכל.
במסיבת העיתונאים שקיים בצאת שבת, בנימין נתניהו נדרש למדיניות חלוקת הנשקים המופקרת שמוביל השר איתמר בן גביר, על רקע הריגתו של יובל דורון קסטלמן ז"ל בידי חייל צה"ל. "במצב הקיים צריך להמשיך עם המדיניות הזו, אני בהחלט תומך בה. יכול להיות שנשלם על כך מחירים". השיב נתניהו, לפני שפרש ידיו לצדדים והוסיף: "אלה החיים".
נתניהו ידוע בזכות הרבה מתכונותיו. היכולת לאמפתיה אנושית בסיסית איננה אחת מהן. ועדיין, נדמה שגם הוותיקים שבמבקריו הופתעו ממופע כה מעורר קבס של ערלות לב. באגביות של אדם המדלג מעל גופת הומלס ברחוב ומבקש להתעלם מקיומו הלא נוח, נתניהו ביטל בתור גזירת גורל את הריגתו של אזרח, שמותו הוא תוצאה ישירה של מדיניות צמאת דם ומתירת דם שמקדמים שריו ושופריו, מדיניות של "קודם לירות – ורק אחר כך לשאול שאלות".
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.
הקונספציה קרסה, כך אנו שומעים פעם אחר פעם מאז השבעה באוקטובר. כמעט אין תחום שבו אין שיקול דעת מוטעה, מחדל, שאננות ולא אחת שיקולים זרים ואטימות.
בתוך כך, כידוע, ישנה גם הקצנה דתית החודרת לשורות הצבא – כפי שמיטיב להסביר פרופ' יגיל לוי בספרו "המפקד האליון". הוא משרטט תהליך בו יותר ויותר חיילים חרד"לים נכנסים לצבא עם אמונתם, שכוללת הרחקת נשים, כשהיחס המבזה הזה מתקבל על ידי הרשויות. אך לצד זאת יש תהליך הפוך ממש באותו צבא – יחידות שבהן בולט רוב נשי. ביניהן התצפיתניות וגדוד השריונאיות, שהכו בתדהמה גם מפקדים בכירים בצבא.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא יקרה במצב הנוכחי. הרבנות היא אלטרנטיבה שילטונית שאיננה מתכוונת לוותר על תאוותה לשררה (הרי תורה הם אינם יודעים בין כך).
כלומר, לא יכולה להיות מדינת ישראל דמוקרטית ויהודית וזאת מפני שיהדות היא דת ודת היא שיטת שילטון היררכית אלטרנטיבית.
"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"
קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רגע, הוא נהרג מנשק של חיילי צהל, לא מנשק של אזרחים. אם ככה צריך לקחת לחיילי צהל את הנשקים, נכון? אה כבר התחילו לעשות את זה בשנים האחרונות, מפחד מגניבות הנשק.
כן, צריך פשוט לחכות שיבואו ויטבחו בנו, וגם לקחת לכולם את סכיני המטבח, שבטוח לא נוכל להתגונן