בשבוע שעבר, בתוך בלגן החזרה לבתי הספר, רואיין באיזו תכנית אדם חביב בשם דוד, בן 73, שעבד כשומר בבית ספר. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מחברת השמירה שהעסיקה אותו כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו והשתייכותו לקבוצת סיכון.

דוד נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ₪. מיד לאחר מכן הופיעו בחדשות קשישים חיוניים והודיעו על הסכם להרכבת ממשלה, על הנחיות חדשות ועוד ועוד – מנהיגים חיוניים, מנהלי בתי חולים חיוניים, מנכ"לים ומנהלים, וגם מובילי המחאה לגווניה, כולם קשישים בקבוצת סיכון, אבל בניגוד לדוד ורבים כמוהו, הם לא סגורים בבתים, הם לא פוחדים ממגיפה, והם מופיעים בכל מקום.

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

ברוב הימים מרבית החברות התרבותיות מנסות לחשוב על עצמן כמשהו יציב, והאמנות היא זו שעליה מוטל לקרוא תגר ולהראות את חוסר היציבות; להצביע על עולמות חדשים אפשריים, אפוקליפסות או אוטופיות. בימים של אסון, כששום דבר לא נתפס כיציב –  הדחף הראשון של האמנות הוא להציע יציבות ונחמה, אבל גם לבטא את התחושות הקשות והחוויות של התקופה.

חברות תרבותיות מודעות לחשיבותה של אמנות גם, ואולי אף יותר, בימים קשים. ב-1939, סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה, הוקמה באנגליה, בחסות משרד ההסברה, ועדה מייעצת לאמני מלחמה, שגייסה ממש אמנים מכל התחומים שיתעדו את הימים ההיסטוריים בחזיתות השונות וגם בעורף. הועדה הזו, בראשותו של היסטוריון האמנות קנת קלארק, פעלה במהלך כל שנות המלחמה, ובסוף ימי פעילותה הותירה כששת אלפים יצירות של יותר מ-400 אמנים.

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

אין יום כעת שאין בו חדשות מבתי המשפט, אבל אין גם יום שבו אנחנו לא שומעים על גזרי הדין בלי בית משפט. על המפיק שהטריד, הגננת שהתעללה, הצדיק שרימה ועוד.

תומכי ראש הממשלה שאין בלתו מפגינים כעת למען הדמוקרטיה והצלתה מפני שילטון החוק ומערכת המשפט: הם פסקו שהוא זכאי. העם מתגייס לפדות את נעמה מהגולאגים, חוגג למשבתה של הבריטית בקפריסין, וילדי העם מכים במוטות ברזל רב בן 80. זו היתה רק הקדמה – אחר כך הם תוקפים את החיילים ששומרים עליהם. בפסקי הדין נטולי ראיות – תקיפת חיילים חמושים גרועה בהרבה מתקיפת רב קשיש, אבל בשני המקרים אין משפט ואין עונש.

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

רגע, רגע, רגע – חדשות מתפרצות: בעודי משכתבת את המעשייה הזאת נפתחה בבורסת היהלומים בניו-יורק תערוכה חדשה, שהיא פרי שיתוף פעולה של אמן בשם דימוט שטרבה (Diemut Strebe) ומדעני  אוניברסיטת MIT, ובה נחשף החומר החדש, שהוא הכי שחור שיכול להיות שחור, ואפילו יותר מהשחור הכי שחור שמככב בסיפור שלעיל.

כל כך חדש שעדיין אין לו שם – אבל הוא בולע 99.96 מהאור ויוצר חושך מצרים כל כך חשוך, שרק מה שיש לנו מול העיניים בחדשות יכול להתחרות בו.

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

בפוסט מן השבוע שעבר, למרות שהוקדש לט"ו באב, נעדרה פרשת פילגש בגבעה מרשימת הציורים שצירפתי, כי לא הכרתי ציור שעוסק בה. הרעיון היה להמשיך אל העידן המודרני ולהתבונן בייצוגי אונס באמנות המודרנית.

אלה מופיעים בעיקר אצל ציירים אנטי מלחמתיים, המציגים את זוועות המלחמה: גוייה, פיקאסו, קתה קולביץ', שאונס הוא חלק מיצירתם, ומשם אל היחס לאונס באמנות הפמיניסטית.

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

שתי שאלות חוזרות בשיח או בקשקשת המתלהמת הנלווית תדיר לפרשיות אונס. האחת היא השאלה מה מבדיל אלימות מינית מאלימות סתם, ולמה היא גרועה יותר במנעד של השיח הציבורי.

השאלה השניה היא, מהי ההתלהבות מההקשרים הלאומיים המתלווה לדיון באונס? למה ככל שעסקינן באונס – נושא השייכות והלאומיות חשוב כל כך ומעורר יצרים? האם זה משנה מיהו האונס?

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.