ישראל מציינת את יום העצמאות ה-72 שלה תוך כדי אסון עולמי שאינו באשמתה. להשלמת התמונה, המדינה גם מזמינה על עצמה אסון נוסף מסוג יותר מוכר, שבניגוד למשבר הקורונה יהיה כולו תוצרת הארץ.
התוכנית הממשמשת ובאה של בנימין נתניהו לסיפוח אזורים בגדה המערבית היא הימור שמציע מעט ומסכן הרבה, ובני גנץ הסכים לו בחריקת שיניים. על פי הסכם ממשלת האחדות שהושג בשבוע שעבר, הצדדים חייבים להסכים על כל חקיקה שתובא לממשלה ולכנסת – למעט הצעת הסיפוח.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
הכותרות הראשיות עכשיו
בנימין נתניהו קורא ביד אחת לאחדות בצל המלחמה ואובדן הלוחמים, וביד השנייה מפעיל את יריב לוין, שמחה רוטמן ,שלמה קרעי, גלית דיסטל אטבריאן, דודי אמסלם ואחרים כדי לפלג, לשסות ולהשניא חלק מהעם על חלק אחר. זה לא הולך ביחד. זה מזויף, חסר אחריות ושקרי.
* * *
שנתיים מלאו להכרזת שר המשפטים יריב לוין על המהפכה המשפטית. המלחמה והמחאה ריסנו את דחפיו והתפרצו לאחרונה כשחזר לסורו באופן בלתי מרוסן, ועשרות חוקים מתגלגלים מחדש לפתחה של הכנסת.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לאחרונה פורסמו נתונים מטרידים, אם כי לא מפתיעים במיוחד, לפיהם רק שלושה אחוזים מהמתמחים בבית המשפט העליון למדו במכללות לעומת 97% שלמדו באוניברסיטאות. זאת, למרות שבישראל קיימות רק חמש פקולטות למשפטים באוניברסיטאות אל מול תשע במכללות.
כידוע, התמחות בבית המשפט העליון היא ההתמחות היוקרתית והנחשקת ביותר בקרב סטודנטים למשפטים. למרות שלא מדובר בנתון מפתיע, אקדמאים ביקרו את התנהלות בית המשפט העליון, בטענה שנתון זה מעיד על תת-ייצוג של אוכלוסיות מוחלשות בעליון.
אלעד בן-זקן הוא סטודנט למשפטים ופעיל חברתי. חבר מערכת בכתב העת "משפט וממשל" ובקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
בשבוע שעבר, י' בטבת, 10 בינואר 2025, צמתי, כמדי שנה, כחלק מעם שזוכר דרך הגוף אובדן וחורבן מלפני 2,613 שנה וחיבר אליו את יום הקדיש הכללי.
טקסטים על האסון ההומניטרי בעיר ירושלים מלווים אותנו לאורך הדורות כמסר נגד השחתה חברתית ומוסרית. חכמים קבעו עבורנו ארבעה ימי צום בלוח השנה, כאשר כל אחד מהם מתייחס לנקודת ציון אחרת של החורבן, ובכך הזכירו לנו שהתפרקות היישוב היהודי בארץ ישראל לא אירעה ביום אחד.
יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הרגיעה הנוכחית אכן מורכבת מגאונות צבאית וטכנולוגית של השבכ, צהל, וגם הדרג המדיני במקרים מסויימים.
יש כמה שכבות לשאלה מדוע המצב היום טוב מאשר בשנות האינתיפאדה השנייה, והן משתנות עם הזמן –
1. הרתעה – אם יש עובדה שהוכחה שוב ושוב במאה ויותר שנות הקונפליקט האחרונות – היא שהטרור מתגבר לאחר הפגנת חולשה, בטחונית ובעיקר פוליטית, ולהיפך. ולכן גם היום, פוליטית – כאשר הפוליטיקה הישראלית נותנת לגיטימציה לפלסטינים, או מפגינה היסוס או פחד בחקיקה, אכיפה ושיפוט – אנחנו רואים עליה בטרור. ולראיה אוסלו שהביא פיגועים ללב המדינה, שיחות השלום בשנת 2000 שהביאו את האינתיפאדה השניה, ההתנתקות שהביאה את הקסאמים ועוד ועוד.
בטחונית – כאשר השבכ מגיע לכל ילד שזורק אבנים, כאשר צהל מגיב בכוח להתגרויות – רמת הטרור יורדת. כשעושים עליהום על חייל שירה במחבל מנוטרל – מקבלים אינתיפדה.
2. יש להם מה להפסיד – כאשר יש למישהו מה להפסיד, הוא חושב פעמיים, והדגש כאן הוא על ההנהגה של הרשות וארגוני הטרור השונים. כשהדרג המדיני מבהיר להם מה הם עלולים להפסיד, הם כבר לא לוקחים אחריות על פיגועים.
3. טכנולוגיה – כיפת ברזל, מכשולים נגד מנהרות, מכ"מים, מצלמות, רחפנים. כן, גם כאן היתרון הוא שלנו.
4. רבים מהפיגועים שכן מתחילים- נגמרים מהר יחסית וללא מספר רב של נפגעים, על ידי אזרחים נושאי נשק, מאבטחים, חיילים, ושוטרים, שמהווים חלק גדול באוכלוסיה.
הפוסט הנ"ל מורעל משנאת נתניהו, וקשה להגיב לרוב הטענות בו משום כך.
הדבר היחיד שבטוח מעל לכל ספק הוא ש את שיטת שתי מדינות לשני עמים ניסינו שוב ושוב והיא כשלה פעם אחר פעם, והתפוצצה לנו בפרצוף.
עצם הגישה כאמור היא הפגנת חולשה שהביאה עלינו אסונות כבדים. המסקנה המתבקשת היא שאנו צריכים לדאוג קודם כל לחיי אזרחינו ולהפגין אחדות, עוצמה והרתעה.
רעיון הסיפוח הוא רעיון צודק, אפשרי, ואין שום סיבה שלא ננסה אותו וניתן לו הזדמנות לפחות כמו שרעיון שתי המדינות קיבל. מקסימום, לא יצליח – יותר רע מכפי שאוסלו עשה לנו כנראה לא יהיה, ונחשב מסלול מחדש בעוד חמש-עשר שנים.