ישראל מזמינה על עצמה אסון עם הסיפוח

התנחלות אריאל בגדה המערבית (צילום: AP)
AP
התנחלות אריאל בגדה המערבית

ישראל מציינת את יום העצמאות ה-72 שלה תוך כדי אסון עולמי שאינו באשמתה. להשלמת התמונה, המדינה גם מזמינה על עצמה אסון נוסף מסוג יותר מוכר, שבניגוד למשבר הקורונה יהיה כולו תוצרת הארץ.

התוכנית הממשמשת ובאה של בנימין נתניהו לסיפוח אזורים בגדה המערבית היא הימור שמציע מעט ומסכן הרבה, ובני גנץ הסכים לו בחריקת שיניים. על פי הסכם ממשלת האחדות שהושג בשבוע שעבר, הצדדים חייבים להסכים על כל חקיקה שתובא לממשלה ולכנסת – למעט הצעת הסיפוח.

ישראל מציינת את יום העצמאות ה-72 שלה תוך כדי אסון עולמי שאינו באשמתה. להשלמת התמונה, המדינה גם מזמינה על עצמה אסון נוסף מסוג יותר מוכר, שבניגוד למשבר הקורונה יהיה כולו תוצרת הארץ

בנושא זה, נאמר כי ראש הממשלה יוכל להביא את "ההסכם שיושג עם ארה"ב על יישום הריבונות" החל מה-1 ביולי 2020 לדיון בממשלה לאישור בכנסת.

זה משעשע: ישראל תבקש אישור מממשל טראמפ לספח באופן חד צדדי אדמות שנמצאות במחלוקת עם הפלסטינים. מזכיר המדינה מייק פומפאו אמר בשבוע שעבר כי תפוח האדמה הלוהט הזה הוא של ישראל בלבד. זה נשמע כמו אור ירוק – אבל עם הבית הלבן הזה הכל יכול כל להתהפך בשניה, או להקבר בועדות. יש לקוות לכך.

ייתכן גם שמדינות ערב יבהירו לישראל שהדבר הרה אסון, או שהדמוקרטים יעבירו מסר חד משמעי. בינתיים מחמוד עבאס זועק בגרון ניחר נגד התכניות, אבל הממשלה לא חוששת ממנו. הדעה הדומיננטית בירושלים היא שאין לו ברירה והפלסטינים בכלל חשים מובסים – דבר שאינו מוטעה לחלוטין.

אז מה הבעיה?

הבעיה היא שישראל זקוקה נואשות לכך שהפלסטינים ימשיכו בשיתוף הפעולה הביטחוני עם צה"ל ושהחמאס ודומיו ימשיכו לנצור אש. מטופש להניח שהרגיעה הנוכחית קיימת פשוט כתוצאה מגדר הביטחון והגאונות של השב"כ, וכי היא תימשך לנצח למרות פרובוקציות. מי שחושב כך אולי שכח את סיוט האינתיפאדה השניה.

אולי מישהו חושב שהפלסטינים למדו אז לקח, כי יותר נהרגו בצד שלהם והם לא הרוויחו דבר. באופן מוזר, מחשבות כאלה נותנות לפלסטינים מעט מדי וגם יותר מדי קרדיט.

הבעיה היא שישראל זקוקה נואשות לכך שהפלסטינים ימשיכו בשת"פ הביטחוני עם צה"ל, ושהחמאס ודומיו ימשיכו לנצור אש. מטופש להניח שהרגיעה הנוכחית היא תוצאה של גדר הביטחון וגאונות השב"כ

לפלסטינים לא היה אינטרס רציונלי להתקומם בשנת 2000, רק משום שההצעה של אהוד ברק בקמפ דייוויד לא הייתה ראויה מבחינתם, או בגלל שאריאל שרון ביקר בהר הבית. מצבם הכלכלי מעולם לא היה טוב יותר והם עמדו לאבד הכל ולהביא את שרון השנוא לשלטון. עם זאת לא הייתה התנגדות רצינית לאינתיפאדה. הסקרים הראו בעקביות כי התמיכה בפיגועי ההתאבדות הייתה גבוהה. וכדי להבהיר את עמדתם – המצביעים הפלסטינים גם העניקו ניצחון לחמאס, הפנים הגלובליות של רעיון פיגועי ההתאבדות, בבחירות 2006 – הסיבוב האחרון שלהם.

זה לא רק שהפלסטינים נוטים להיגרר אחר הרדיקלים שבקרבם. זה גם שיש להם טיעון חזק שישראלים רבים מסרבים לראות. אין כמעט דרך להגן על 53 שנות שלטון ישראלי על מיליוני בני עם אחר תוך סירוב לתת להם את הזכות להצביע בעד הרשות השולטת בהם. וזאת ישראל, לא הרשות הפלסטינית; מצחיק לשמוע ימנים הנאחזים בקיום הרשות – שלהקמתה התנגדו בפנאטיות קיצונית שהובילה לרצח יצחק רבין – כבעלה תאנה שהופך את הכל לבסדר.

סיפוח יזרוק לפח עשרות שנים של מדיניות נגד מהלכים חד צדדיים מסוג זה, שהכירו בנפיצות המצב וכיבדו את הרעיון שגבולות צריך לקבוע במשא ומתן. מהלך כזה יכול בהחלט להתפוצץ לישראל בפנים, תרתי משמע. זו הסיבה שמערכת הביטחון מתנגדת למהלך. זו הסיבה שכמעט כל ראשי מערכות הביטחון בדימוס מתנגדים לנתניהו.

האם המהלך אינו חוקי? אפשר להתווכח על זה. טהרנים מהשמאל יגייסו את אמנת ז'נבה והחוק ההומניטארי הבינלאומי האוסרים על סיפוח אדמות כבושות תוך שלילת זכויות התושבים המקוריים. אך ניתן לטעון שכל זה חל רק כאשר השטח נלקח ממדינה, ופלסטין איננה עדיין מדינה. אי אפשר לפתור את כל זה ולמעטים יש כוח להתווכח, בטח לא עם משיחיים שיש להם קו ישיר לאלוהים. השיקולים האמיתיים הם פרקטיים.

מה שישראל תגיד, סיפוח יחמיר את המתיחות עם חלק גדול מהעולם – וגם עם ארצות הברית אם טראמפ יפסיד בנובמבר. אם יספחו את בקעת הירדן הדבר יסכן מאד את הסכם השלום עם ירדן, המעניק עומק אסטרטגי ממזרח וקריטי לביטחון המדינה.

אני לא מכחיש את הסכנה בירידה מגו ההר בשומרון. אבל הסכנה הכרוכה ביצירת מדינה דו-לאומית ולא דמוקרטית גדולה יותר. המשא ומתן על חלוקת המדינה יסתבך באופן משמעותי ומיותר כתוצאה מסיפוחים כעת.

זה לא רק שהפלסטינים נוטים להיגרר אחר הרדיקלים. יש להם גם טיעון חזק שישראלים רבים מסרבים לראות. אין כמעט דרך להגן על 53 שנות שלטון ישראלי על מיליונים, תוך סירוב לתת להם להצביע לרשות השולטת בהם

האם סיפוח – או בתיאור המכובס "החלת החוק הישראלי" – מעניק לישראל משהו קונקרטי? לא באמת. הרי בכל מקרה ישראל שולטת שם על חוקיה ועל תחבולותיה. הדבר ברור במיוחד (ועדיין איכשהו מוסתר) כאשר מתנחלים מצביעים בבחירות למרות שישראלים בחו"ל לא מצביעים. ואת הסיפוח אפשר לכטל, אם כי בקושי. בקיצור, רק צרות זה מביא.

האינטרס של נתניהו הוא אולי להשאיר איזושהי מורשת שתרשים את הבסיס הימני. יתכן שהוא יזדקק לו שוב.

אבל מדוע שגנץ יגרר לזה? אנשיו טוענים כי הפרויקט בכל מקרה נהנה מרוב, למרות שמחנה אנטי-נתניהו כולל 61 מתוך 120 חברי כנסת. הסיבה לכך היא שהכחול-לבן כוללת כידוע כמה אנשי ימין המתנגדים לנתניהו בגלל שערוריות השחיתות שלו, אך עדיין תומכים בהרפתקנות בשטחים הכבושים. הם לא הביאו קולות אבל בחוצפתם העזו לחסום את גנץ מלהקים קואליציה בלי הליכוד, והם יתמכו בסיפוח. כך גם אביגדור ליברמן, ש-7 חברי כנסת שלו הם חלק מגוש גנץ בגלל שנאתם לכפייה הדתית שהיא חלק מפק"ל הימין.

אז כן: המהלך המטורלל אכן נהנה מרוב בכנסת.

והציבור הישראלי כנראה יתמוך בזה גם, אלא אם הפיצוץ יגיע מהר יותר ממה שאני מצפה. סמכו על נתניהו שידע לטעון ברהיטות שהאזורים המסופחים "יהיו ממילא חלק מישראל בכל הסכם עתידי". אז הם יתחילו עם אזורים כמו גוש עציון ומעלה אדומים, קרוב לקו הירוק. האם תינתן לפלסטינים ריבונות מלאה הדדית באזורים ש"ממילא" יהיו בפלסטין, כמו רמאללה? לא הייתי מהמר על כך.

יגידו שבהצטרפות לנתניהו, כחול לבן תוכל לשמור על סיפוח "אחראי". אולי. אבל נתניהו החזיק בקלפים גרועים ועומד בפני משפט שוחד שייפתח בעוד שבועות. לא נראה שגנץ נלחם ממש על אי-החרגת הסיפוח. הלוואי שהיה מעט יותר יעיל, נחוש ואכזרי בניצול הקלפים שהיו ברשותו.

אפשר לקוות שמנהיגים אחראיים לא יזמנו על עמם משברים מיותרים, ועוד בתקופה קשה. אבל ישראל מונהגת על ידי ראש ממשלה שכמו אחרים בימין הפופוליסטי הבינלאומי דווקא נהנה וניבנה ממשברים. אם אין מספיק, אפשר להמציא.

אפשר לקוות שמנהיגים אחראיים לא יזמנו על עמם משברים מיותרים, ועוד בתקופה קשה. אבל ישראל מונהגת על ידי ראש ממשלה, שכמו אחרים בימין הפופוליסטי הבינלאומי דווקא נהנה וניבנה ממשברים

משבר אחד, קורונה, עזר לנתניהו להיצמד איכשהו לשלטון לאחר הפסד הבחירות. משבר נוסף שיעורר הסיפוח עשוי להועיל מאוד גם בבחירות הבאות, שהוא יכול לחולל בכל עת למרות ההסכם עם גנץ.

דמיינו איזו תועלת הוא יפיק מעמידה איתנה נגד הטרור הפלסטיני! לפעמים הפוליטיקה היא אומנות האפשר, ולפעמים היא מדע מדוייק.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הרגיעה הנוכחית אכן מורכבת מגאונות צבאית וטכנולוגית של השבכ, צהל, וגם הדרג המדיני במקרים מסויימים. יש כמה שכבות לשאלה מדוע המצב היום טוב מאשר בשנות האינתיפאדה השנייה, והן משתנות עם הזמן ... המשך קריאה

הרגיעה הנוכחית אכן מורכבת מגאונות צבאית וטכנולוגית של השבכ, צהל, וגם הדרג המדיני במקרים מסויימים.
יש כמה שכבות לשאלה מדוע המצב היום טוב מאשר בשנות האינתיפאדה השנייה, והן משתנות עם הזמן –
1. הרתעה – אם יש עובדה שהוכחה שוב ושוב במאה ויותר שנות הקונפליקט האחרונות – היא שהטרור מתגבר לאחר הפגנת חולשה, בטחונית ובעיקר פוליטית, ולהיפך. ולכן גם היום, פוליטית – כאשר הפוליטיקה הישראלית נותנת לגיטימציה לפלסטינים, או מפגינה היסוס או פחד בחקיקה, אכיפה ושיפוט – אנחנו רואים עליה בטרור. ולראיה אוסלו שהביא פיגועים ללב המדינה, שיחות השלום בשנת 2000 שהביאו את האינתיפאדה השניה, ההתנתקות שהביאה את הקסאמים ועוד ועוד.
בטחונית – כאשר השבכ מגיע לכל ילד שזורק אבנים, כאשר צהל מגיב בכוח להתגרויות – רמת הטרור יורדת. כשעושים עליהום על חייל שירה במחבל מנוטרל – מקבלים אינתיפדה.
2. יש להם מה להפסיד – כאשר יש למישהו מה להפסיד, הוא חושב פעמיים, והדגש כאן הוא על ההנהגה של הרשות וארגוני הטרור השונים. כשהדרג המדיני מבהיר להם מה הם עלולים להפסיד, הם כבר לא לוקחים אחריות על פיגועים.
3. טכנולוגיה – כיפת ברזל, מכשולים נגד מנהרות, מכ"מים, מצלמות, רחפנים. כן, גם כאן היתרון הוא שלנו.
4. רבים מהפיגועים שכן מתחילים- נגמרים מהר יחסית וללא מספר רב של נפגעים, על ידי אזרחים נושאי נשק, מאבטחים, חיילים, ושוטרים, שמהווים חלק גדול באוכלוסיה.

הפוסט הנ"ל מורעל משנאת נתניהו, וקשה להגיב לרוב הטענות בו משום כך.

הדבר היחיד שבטוח מעל לכל ספק הוא ש את שיטת שתי מדינות לשני עמים ניסינו שוב ושוב והיא כשלה פעם אחר פעם, והתפוצצה לנו בפרצוף.
עצם הגישה כאמור היא הפגנת חולשה שהביאה עלינו אסונות כבדים. המסקנה המתבקשת היא שאנו צריכים לדאוג קודם כל לחיי אזרחינו ולהפגין אחדות, עוצמה והרתעה.
רעיון הסיפוח הוא רעיון צודק, אפשרי, ואין שום סיבה שלא ננסה אותו וניתן לו הזדמנות לפחות כמו שרעיון שתי המדינות קיבל. מקסימום, לא יצליח – יותר רע מכפי שאוסלו עשה לנו כנראה לא יהיה, ונחשב מסלול מחדש בעוד חמש-עשר שנים.

עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

לדאוג ליהדות התפוצות גם ביום שאחרי הקורונה

בשיא משבר הקורונה נחשף הציבור הישראלי לפגיעה הקשה שספגה יהדות התפוצות. ההתעניינות הישראלית בנעשה בתפוצות בחודשים האחרונים היתה מפגן יוצא דופן של עניין ואיכפתיות מצד הישראלים כלפי הקהילות היהודיות בחו"ל. כעת, עם שוך המגפה, אנחנו שבים להתכנס בבעיות שלנו מבית, מה שעלול להוביל אותנו לדחוק שוב את יהודי התפוצות אל מחוץ לתודעה שלנו, דווקא ברגעים בהם הם זקוקים לקשר איתנו.

המספרים מדברים בעד עצמם. בעוד שבכל מדינת ישראל נפטרו כ-270 אנשים מהנגיף, בצרפת ובארצות הברית מתו אלפי חברי קהילה. בבריטניה – המונה בסך הכל כ-250,000 יהודים – נפטרו כ-500, כמעט פי-2 מאשר בארץ.

בעוד שבכל מדינת ישראל נפטרו כ-270 אנשים מהנגיף, בצרפת ובארצות הברית מתו אלפי חברי קהילה. בבריטניה – המונה בסך הכל כ-250,000 יהודים – נפטרו כ-500, כמעט פי-2 מאשר בארץ

בדומה לישראל, גם בניו יורק, בוסטון ומקומות נוספים ההשפעות של הנגיף אינן רק בריאותיות: הקהילות היהודיות חוות משבר כלכלי עמוק, עם פגיעה קשה בתשתיות החברתיות והקהילתיות שעליהן נשענת הזהות היהודית של מיליוני יהודים בעולם. כתוצאה מכך, חלה גם עלייה משמעותית בסיקור שהעניקה התקשורת הישראלית להשפעת הקורונה בתפוצות – נושא שלרוב נדחק לשוליים לטובת נושאים פנים-ישראליים.

העלייה בסיקור ביטאה גם את הרצון של הציבור הישראלי לדעת עוד על יהודי התפוצות בימים של משבר. סקר שנערך בחודש אפריל ביוזמת קרן משפחת רודרמן מצא כי 52% אחוז מהציבור היהודי בישראל עוקבים אחר ההתמודדות של הקהילות היהודיות בארצות הברית ובמדינות נוספות עם משבר הקורונה. 15% בלבד השיבו כי אינם מתעניינים במצב הקהילות בתפוצות.

כעת, כשאנחנו נכנסים לשגרת הקורונה, אסור שיתפוגג העניין שלנו, הישראלים, בקהילות היהודיות בחו"ל. למרות שיהודי התפוצות נוטים להיות רחוקים מהעין, אסור להם להיות רחוקים מהלב. מדינת ישראל היא פרויקט של העם היהודי אשר התגייס להקים אותה, ולאחר מכן לחזק ולפתח אותה. בשנות ה-50, לדוגמא, עשרות אחוזים מתקציב הליבה הממשלתי הגיעו מתרומות שהועברו לישראל. אך המציאות השתנתה. ישראל הפכה למעצמה טכנולוגית וכלכלית, והשינויים ביחסי הכוחות בין ישראל לתפוצות לא מסתכמות רק בעולם הכלכלי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במאי 1948 חיו בעולם 11.5 מיליון יהודים, ורק 6% מהם בישראל. לעומת זאת ב-2014 חיו בעולם 14.3 מיליון יהודים: 43% מהם היו בארץ.

התמורות שעברו על מדינת ישראל, כמו גם על העולם היהודי, מחייבות דיון מחודש במבנה מערכת היחסים שבין הצדדים. אל מול השינויים שהתרחשו מאז קום המדינה, אי אפשר להמשיך ולהתנהל כאילו כלום לא קרה. ישראל כבר אינה האחיין הקטן והנזקק של יהדות התפוצות. היא מדינה חזקה, עצמאית ומבוססת, שיכולה וצריכה לקחת גם אחריות מסוימת על יהודי העולם שאינם אזרחיה. דוגמא חריגה לכך ראינו בשנת 2017, כאשר משרד התפוצות העביר כספי שיקום לקהילה בטקסס לאחר שזו נפגעה אנושות בהוריקן הארווי.

ישראל כבר אינה האחיין הקטן והנזקק של יהדות התפוצות. היא מדינה חזקה, עצמאית ומבוססת, שיכולה וצריכה לקחת גם אחריות מסוימת על יהודי העולם שאינם אזרחיה

משבר הקורונה מגביר את התובנה הזאת, גם בקרב ההנהגה היהודית בחו"ל וגם בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. אחריות מסוג זה לא חייבת לבוא לידי ביטוי בתמיכה כלכלית. דוגמא ראשונה ראינו לפני שבועיים, כאשר משרד התפוצות והסוכנות היהודית כינסו שולחן עגול של ארגונים יהודים במטרה לדון על דרכים שבהן ישראל יכולה לסייע לקהילות בחו"ל.

פורום מעין זה צריך להמשיך ולהתקיים גם בימי שגרה, כמנגנון היוועצות בשלל נושאים הרלוונטיים לשני הצדדים, כגון גיורים או מאבק באנטישמיות. דוגמא נוספת ניתן לראות בשיתוף הידע על התנהלות במצבי חירום של ארגוני חברה אזרחית ורשויות שונות בישראל עם הקהילות בתפוצות.

משבר הקורונה הראה לנו כי הציבור הישראלי שותף לצורך בדיאלוג ובקרבה לקהילות היהודיות בעולם. בין ההצמדויות למסך כדי להתעדכן בהנחיות החדשות של משרד הבריאות, התרגלנו גם להתעדכן בשלום אחינו ואחיותינו בתפוצות. זה חידוש מרענן שצריך להמשיך גם מחר וגם בעוד שנה. אסור שהיחסים עם יהודי התפוצות יהיו ארעיים, כאילו היו חלק מהתקנות לשעת חירום. הם חייבים להיות חלק משגרת החיים שלנו.

אהרון קלמן, ירושלמי מלידה ומבחירה, שתמיד שמח לשחק כדורסל או לשתות כוסית וויסקי טובה. בין לבין עובד כמנהל תכניות יחסי ישראל-יהדות ארצות הברית בקרן משפחת רודרמן.(צילום: פיני סילוק)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 578 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות

פייק ניוז תוצרת יולי אדלשטיין: הכריז על מהפכה שהתרחשה כבר

הביקורת על מיעוט בדיקות הקורונה, גרמה לשר הבריאות להכריז כי יאפשר גם לאנשים ללא סימפטומים להיבדק ● אבל בדיקת זמן ישראל מגלה: בדיקות כאלה נערכו כבר לפני ההכרזה ● אפידמיולוג בכיר: "אדלשטיין רק התאים את ההודעות הרשמיות למדיניות במציאות"

עוד 851 מילים

איימן עודה: "ההפגנה תתקיים על אפם וחמתם של ממשלת הימין והמשטרה"

אריה דרעי תועד נוסע באין כניסה בדרכו לראיון בבני ברק ● פטין מולא על ההדבקות של ח"כ אבו שחאדה: פיגוע של המשותפת בכנסת ● משרד רה"מ מסיים התקשרות עם חברת ניקיון בצל חשד לתצהיר שקרי של עובדות במעון ● ליברמן: "לא יהיה סיפוח, נתניהו בדרך למדינה פלסטינית" ● רגב ואדלשטיין הודיעו: הרכבות יחזרו לפעול ביום שני הקרוב

עוד 61 עדכונים

תביעת פעילי כחול-לבן נגד גנץ נוגעת ללב אך חסרת סיכוי

446 פעילים ומתנדבים של כחול-לבן הגישו אתמול תביעה אזרחית נגד יו"ר המפלגה בני גנץ, בטענה כי החלטתו לחבור אל בנימין נתניהו, בניגוד להבטחתו במהלך הבחירות, מהווה הפרת חוזה עמם ● אולם, ככל שקל לחוש בכאבם האותנטי של התובעים, כך גם קל להפריך את הקונסטרוקציה המשפטית שעליה העמידו את תביעתם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
גנץ גם הבטיח ישראל לפני הכל,כלומר לפני ההבטחה לא לשבת עם נתניהו,אנשי יש עתיד בכיינים,שלא יודעים איך לאכול את המהלך של גנץ,לכן הם משתוללים כמו מטומטמים,מעליבים,משמיצים,וגם תובעים.במקום ל... המשך קריאה

גנץ גם הבטיח ישראל לפני הכל,כלומר לפני ההבטחה לא לשבת עם נתניהו,אנשי יש עתיד בכיינים,שלא יודעים איך לאכול את המהלך של גנץ,לכן הם משתוללים כמו מטומטמים,מעליבים,משמיצים,וגם תובעים.במקום לשבת בשקט,לתת לזמן לעשות את שלו.

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של הח... המשך קריאה

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של החלטתו של מועמד לאחר בחירתו מאפשרת את בגידתו שוב ושוב ומציבה את קו השבר בשיטה הדמוקרטית הנהוגה .

עוד 886 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה