JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דן פרי: הגיע הזמן לתקן את אמריקה | זמן ישראל

הגיע הזמן לתקן את אמריקה

ממורמרים ברובע ברונקס (צילום: דן פרי)
דן פרי
ממורמרים ברובע ברונקס

סשה ברון כהן שאל נכון בסדרתו הפרובוקטיבית: מי זו אמריקה?

נראה שיש שתיים – אבל רק אחת מהן מסוגלת לכבות את הלהבות.

יש אמריקה מצליחנית בטירוף שלפי דירוג השנגחאי המוערך אחראית ל-16 מתוך 20 האוניברסיטאות המובילות בעולם. יש בה 22 מתוך 50 החברות המובילות בהכנסות על פי מגזין פורבס ושולטת ביד רמה בכלכלה החדשה עם 7 מתוך עשר החברות הדיגיטליות המובילות בעולם (רשימה הכוללת את אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק). היא הפיקה את כל 10 הסרטים הכי מכניסים בעולם ב-2019 וכוחה הצבאי חסר תקדים.

אבל יש גם אמריקה אחרת. לפי נתוני ה-OECD היא צועדת בראש הצמרת העולמית באי-שוויון בהכנסה ובשיעורי העוני. היא מובילה את העולם המפותח בירי רצחני ואת העולם כולו בשיעורי מאסר כאשר אחד מכל 153 אנשים נמק בכלא (פי שלושה מהרמה בישראל ופי חמשה מבריטניה). לעשרות מיליוני עניים יש רק גישה מועטה לשרותי בריאות, אשר באופן אבסורדי תלוייה  בתעסוקה. אמריקה זו נראית ככשלון גמור.

אבל יש גם אמריקה אחרת. לפי נתוני ה-OECD היא צועדת בראש הצמרת העולמית באי-שוויון בהכנסה ובשיעורי העוני. מובילה את העולם המפותח בירי רצחני ואת העולם כולו בשיעורי מאסר, כשאחד מכל 153 אנשים נמק בכלא

כשהייתי ילד בארצות הברית המצב היה רחוק ממושלם, אבל הייתה תקווה מכיוון שאמריקה המצליחה שלטה. לפחות ניסו לתקן דברים. כמעשה שטן אמריקה הכושלת השתלטה איכשהו, מתישהו. ולכן היום אין טירוף שלא מתקבל בהכנעה.

כמעט אף אחד לא מצפה שייעשה דבר כדי לטפל באירועי הירי המוני שמתרחשים בארה"ב השכם והערב – שלא מתרחשים במדינות אחרות בהן לא מוכרים נשק קטלני לכל דיכפין.

כמעט אף אחד לא מצפה לרפורמה בשיטת הבחירות, שהנחיתה בבית הלבן את המועמד אשר זכה במיעוט הקולות בשתיים מתוך חמש מערכות הבחירות האחרונות (ועלולה לעשות זאת שוב בנובמבר). אפולוגים יבלבלו את המוח על חשיבות הפדרציה, אבל לא: לא סביר שקול במדינת בוויומינג שווה פי שלושה מקול בקליפורניה.

ובדומה, אמריקה נראית אבודה בעניין הגזענות שמרעילה הכל מאז הקמת ה"פדרציה" בשנת 1776.

אפרו אמריקאים מהווים בערך 12 אחוז מהאוכלוסייה, ואפילו רוב בכמה מקומות חשובים, ביניהם עיר הולדתי פילדלפיה, שם נחתמה הכרזת העצמאות. העבדות בוטלה בשנת 1865 לאחר מלחמת אזרחים הרסנית, ששיחררה כ-4 מיליון עבדים במדינות הדרום שניסו לפרוש (אז כמו עכשיו, הם היוו כשמינית מהאוכלוסייה). אך זה לא הוביל לשוויון. מדינות הדרום הורשו לשמר מעמד נחות לעבדים לשעבר בכל הנוגע לזכויות קניין והצבעה (אפילו אברהם לינקולן העדיף הגבלות על זכויות ההצבעה).

כמעט אף אחד לא מצפה שייעשה דבר כדי לטפל באירועי הירי המוני שמתרחשים בארה"ב השכם והערב – שלא מתרחשים במדינות אחרות בהן לא מוכרים נשק קטלני לכל דיכפין

נדרשו עוד מאה שנה עד שחוסלה ההפרדה הגזעית והאפליה הרשמית במקומות מסויימים (מלבד ניסיונות שקופים של הרפובליקנים לדכא את השתתפותם של השחורים בבחירות) – אך אפילו זה לא הביא לשוויון בתוצאות:

זה מסובך, אך אי אפשר לנתק את האסון הזה מגזענות עיקשת מצד הלבנים.

כל זה תורם לכך שתוחלת החיים של הלבנים (78.9 שנים) הוא כמעט כמעט 5% יותר מזו של השחורים (75.5). איך זה יכול להיות, יותר מ-150 שנה לאחר ביטול העבדות?

ג'ורג' פלויד, שחניקתו למוות (לכאורה) על ידי שוטרים במיניאפוליס עורר את הסבב הנוכחי של הפגנות ומהומות, היה אסיר לשעבר שלפי דיווחים היה מסומם והשתולל, כך שלא מפתיע שנוצר עימות עם השוטרים. אבל אדם לבן כנראה היה שורד את המפגש הזה.

האלימות שהקצינים הרשו לעצמם להפעיל לא הייתה אקראית או נדירה. זה נעשה בפומבי, נראה שידעו שהם צולמו והיו אזהרות – אפילו מאחד השוטרים – שפלויד גוסס. העובדה שכל זה לא הרשים את התוקף העיקרי, עם ברכו על הצוואר של פלויד, מראה עד כמה הוא היה בטוח בזכותו להתעלל בעציר. התחושה שלא היה חש כך עם פלויד היה לבן – היא היא שהציתה את המחאה.

הסרטון המתעד את הפרשה הזו מצטרף להרבה סרטונים דומים מהשנים האחרונות שבסך הכל יוצרים תחושה שדבר חשוב ומזעזע נחשף בזכות הסמארטפונים והמדיה החברתית.

סוגיית הגזענות מצטרפת לרשימה המדכאת של הבעיות – סוגיית הנשק, עניין הבריאות, שיטת הבחירות, ולאחרונה חבלת הנשיא בדמוקרטיה – שאמריקה בגרסתה הצולעת התייאשה מלפתור. אולם להפגנות הנוכחיות יש פוטנציאל לפרוח לכדי תופעה שבדומה לתנועת ה-metoo# (המכוונת נגד הטרדה מינית) מכריזה: "כן ניתן לעשות משהו".

להגיד שלא ניתן לעשות דבר זה לרמוז שהמצב הטבעי הוא ששחורים ישתרכו מאחור. אנשים שאינם גזענים פשוט חייבים לקחת צעד אחורה ולשקול מה כן ניתן לעשות.

האלימות שהופעלה לא הייתה אקראית או נדירה. זה נעשה בפומבי, נראה שידעו שצולמו והיו אזהרות שפלויד גוסס. העובדה שכל זה לא הרשים את התוקף הראשי מראה עד כמה היה בטוח בזכותו להתעלל בעציר

הפרוגרסיביים באמריקה כרגע נמצאים עמוק בדיון קצת מייגע על הפסיכולוגיה של הקבלה של האחר והאשמה הקולקטיבית של נכדי וניני הפריבילגים באשר הם, וזה בסדר – אבל עד שיסיימו לאכול את הראש יש גם דברים פרקטיים שאפשר לשקול:

  • המצב זועק לתוכנית מרשל לשחורים. דרושה השקעה עצמאית בבתי ספר ושכונות שלהם  – שתתמקד בתוצאה, ושתטיל את מלוא העוצמה הפיננסית של ארצות הברית במטרה לסגור באמת את הפער.  גם פיצויים על העבדות, רעיון בעייתי שעשוי לפתוח אינסוף דיונים עם עוד קבוצות, הוא בכל זאת לא מופרך ואולי אפשרי ברמה סמלית. כסף לבדו לא יפתור את הבעיה, גם אם הוא מושקע מצורה חכמה, אבל בלי כסף היא לבטח לא תפתר.
  • העדפה מתקנת של הקבוצות המוחלשות. היא בעייתית עבור חברות מסחריות למטרות רווח, אבל לפעמים שווה להם כלכלית בטווח האורך להצטייר בפועלים למען החברה. זה עשוי להיות קל יותר בזירת הקבלה למכללות: אין ספק שמועמדים לבנים נהנים מיתרון לא הוגן וכנראה שרוב גדול אפילו בקרב הלבנים היה מסכים לאזן אותו בצורה נחרצת.
  • רפורמה במערכת החוק שתפסיק את מדיניות הירי הקטלני, את הסלחנות לאלימות משטרה, את המיליטריזציה של המשטרה והתנהלות בתי הכלא כעסקים, שיחד עם תופעת השוטרים הלא מאומנים יוצרת יחסים רעילים בין שחורים למשטרה. זה מסתיים לעתים קרובות מדי במוות או כליאה מיותרת.

הייתי מוסיף חוסר סובלנות כלפי פשיעה אמיתית. כמו בהרבה מקומות, מערכת החוק בארה"ב משולה לשוטרי תנועה האורבים לנהגים שנוסעים קצת מהר באוטוסטרדה, תוך התעלמות המצב המטורף בכבישי הדמים הקשים יותר לשיטור.

צריך להכנס עם כל הכח בפשע המאורגן, להגביל את מכירת הנשק לכולם בלי קשר לגזע, לרדת מהמלחמה במשתמשי סמים קלים שמביאה לרשת עבריינים קטנטנים ולחסל כליל את הסלחנות כלפי אלימות משטרתית נגד אנשים לא חמושים. אפרו-אמריקאים לא רוצים סובלנות כלפי הפשע המשתולל – הם פשוט מעדיפים שלא יתייחסו אליהם כאילו חייהם הפקר.

נדרשת רפורמה במערכת החוק שתפסיק את מדיניות הירי הקטלני, את הסלחנות לאלימות משטרה, את המיליטריזציה שלה והתנהלות בתי הכלא כעסקים, שיחד עם תופעת השוטרים הלא מאומנים יוצרים יחסים רעילים בין שחורים למשטרה

"אני חי בתקופה בה בני בן ה-11 נאלץ לשאול את הוריו אם המשטרה מתכוונת להרוג אותו", אומר חברי ג'סי הולנד, עיתונאי אפרו-אמריקאי מכובד. "ואני לא יכול לומר לו בוודאות, 'לא, אם פשוט תפעל לפי החוק, אתה תהיה בסדר'".

הלך הרוח הלאומי חייב להשתנות באופן מיידי כך שג'סי יוכל לספק את הבטחה הזו לבנו.

אבל זה לא יגיע מרדיפת הלבנים על כך שהם "לעולם לא יוכלו להבין את החוויה השחורה" (מי יכול להבין מישהו אחר בכל מקרה?) או שהם גזענים מטבעם גם אם הם לא חושבים שהם כאלה (הטיה לא מודעת בהחלט קיימת אבל גזענות אמיתית לפי כל ההגדרה מלבד "הפרוגרסיבית" היא מכוונת). פוליטיקת הזהויות, עם שנאתה האופנתית ללבנים, משלחת אנשים לזרועותיהם של הגזענים.

במקום זאת יש לפנות להגינות, לחוש הצדק שמקנן בכל אחד – ולאינטרס עצמי נאור. אף מדינה לא יכולה לשגשג עם מיעוט גדול כה ממורמר. יש לתת מענה לצרכיו, ואז גם הנטייה לבדלנות תרבותית – שמעצבנת לבנים רבים הרבה יותר מעניין הגזע – עשויה לדעוך גם כן.

זה נשמע כאילו זה מחייב את הדמוקרטים לחזור לשלטון, ובטווח הקצר זה כנראה נכון – אבל יש באמריקה מרכז גדול שיכול לארגן מחדש את הפוליטיקה, שירדה מכל הפסים.

הגרסה המצליחה של אמריקה חייבת להתעורר מתרדמתה ולהחזיר לידיה את המושכות. זהו צורך בוער וחובה מוסרית.

עכשיו קראו מחדש את המאמר, אבל במקום "לבנים ושחורים" תחשבו על "יהודים וערבים".

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אדם שנולד צריך להיוולד עם כרטיס קופת חולים בלבד. שחור לבן יהודי ערבי. אין מקום לא לשייך לו תכונות גזעניות וגם לא פריבילגיות היסטוריות לגזע. ומה שמפחיד ביותר הוא ההשלמה והעידוד שלו זוכה ... המשך קריאה

אדם שנולד צריך להיוולד עם כרטיס קופת חולים בלבד. שחור לבן יהודי ערבי.
אין מקום לא לשייך לו תכונות גזעניות וגם לא פריבילגיות היסטוריות לגזע.
ומה שמפחיד ביותר הוא ההשלמה והעידוד שלו זוכה ההמון הזועם והאמירות המחנכות את כולם מצד פוליטיקאים פרוגרסיביים שכך צריך להיות ועל הפריבילגים לרצות באלימות נגדם. נקמה נגד חפים מפשע וביזה היא התחתית והאלימות הזאת אסור לה שתשודרג למבנים חברתיים.
ועוד לא דיברנו על תרבות השכונות המאמללת.
ולגבי השוטרים האלימים הביע הזמן שיתנו את חלקם באחוזי הכלואים בארה ב.
לזהות יחידות ככתות מילטריסטיות ולהתחיל לטפל בהן.
לא צריך לגרום עוולות נוספות.
ואם כבר מדברים על תכנית מרשל שיועילו הפרוגרסיבים המעצבנים לפעול פחות להבאת הגירת שנאה לארצות הברית ולמימונה מתוך סך היכולות של ארצות הברית.
שיחליטו או תכנית מרשל ל10% הסובל או מימון הגירת שנאה. כי הם לא עושים גם וגם.

לפוסט המלא עוד 1,383 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 25 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים
אמיר בן-דוד

למה פוליטיקאים יוצאים בהכרזות כאילו הם כל-יודעים?

זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.

כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 677 מילים

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

"לאהוב לעד רק ליום אחד"  - על פזמוניה של מירית שם אור

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,129 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים

פסטיבל הניצחון המוקדם של טראמפ קורס אל תוך המציאות

הפסקת האש השברירית הוארכה, אך אי־הוודאות סביב המו"מ והמתיחות במצר הורמוז רק גוברות ● בין הצהרות הניצחון של טראמפ לדיווחים על היקף הפגיעה באיראן נחשפים פערים ● גם בצד הישראלי ההישגים מתערערים מול המציאות ● כשאין הכרעה צבאית ברורה, כל צד מבקש לנצח דרך הנרטיב, בעולם של שקרים ומניפולציות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 683 מילים ו-1 תגובות

משמרות המהפכה ממשיכים לייצר משוואות אש במצר הורמוז ומסרבים לשלוח נציגים לשיחות התיווך בפקיסטן ● מחירי הנפט המזנקים פוגעים בעולם אך גם איראן סובלת ממשבר קמח ומתקשה לשנע נפט החוצה ● במקום לחזור לאופציה הצבאית, הנשיא האמריקאי מהמר על קריסה כלכלית של טהרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 671 מילים

תשאירו לי מקום להתנגד

בערב יום העצמאות ישבתי עם אהובתי מול הטלוויזיה רק כדי לגלות שהשיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך" שכתבתי לה לפני 35 שנים - שיר קטן ואינטימי נטול פאתוס - טובע בים של קיטש פוליטי מצמרר וקברים מוארים ● טקס המשואות לא היה רק מופע חנפנות למנהיג שחיבר בין אנטבה לעזה, אלא אירוע שהדגים איך פוליטיקאים מוחקים את האמת בעזרת רגשנות מזויפת

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,595 מילים ו-2 תגובות

תוגת הישראליות 2026

13 שנים אחרי פרישתו, הפובליציסט והסאטיריקן דורון רוזנבלום חוזר לריאיון לרגל יום העצמאות ומסביר למה המציאות שתיאר בספרו "תוגת הישראליות" לפני שלושה עשורים רק הקצינה ● ממעמקי הפנסיה המאושרת שלו, הוא מנתח את אובדן הנורמליות, מתגעגע לחילוניות הפרגמטית של בן-גוריון, ומבקר את המנהיגות "הדלוזיונלית" של נתניהו, שגזלה את חייהם של שני דורות

לכתבה המלאה עוד 2,432 מילים ו-1 תגובות

הר הקודש והזיכרון הפך להר הבחירות הפרטי של נתניהו

סיור בהר הרצל בין חלקות הקברים הריקות של נופלי ששת הימים לאלו הטריות והצפופות מדי מהשנתיים וחצי האחרונות ממחיש את המציאות הבלתי נסבלת של השכול הישראלי ● אלא שבמקום להתייחד עם הכאב ולשאת באחריות, ראש הממשלה ושליחיו בחרו לשעבד את טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות למסע בחירות מביך שמטרתו אחת: למחוק את אירועי השבעה באוקטובר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 932 מילים

בזמן שענקיות התוכנה מאבדות גובה, מותגי עבר כמו נוקיה, בלקברי וקודאק מבצעים קאמבק ● באמצעות ויתור על האגו ואימוץ זהות חדשה, הן מוכיחות שאפשר לקום לתחייה גם אחרי 15 שנה – על חשבון החברות החזקות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 581 מילים

ומאוד לא פשוט

המסדרון מזיכרון לעצמאות היה תמיד עבור מיליוני ישראלים רגע מזוקק שבו אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו כאן ובזכות מי ● אפשר לטעון שמי שאיבד את התחושה הזאת השנה הוא סתם "חמוץ" ● אבל בעצם, הוא מיואש ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 739 מילים

בין הרבנים ללוחמות

שורת מקרי חיכוך סביב שירות לוחמות חושפת מתחים בין הדרישות הדתיות לבין הצרכים המבצעיים ● משימות משתנות בניגוד לפקודות, וכללי הצניעות נאכפים רק על נשים, בעוד החרדים אינם מתגייסים ● בצה"ל כבר מודים שאין חלופה ללוחמות – אך ההגנה על זכויותיהן עדיין לא מגיעה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 560 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.