בסוף השבוע מצאתי את עצמי מתגאה בתושבי עיר הולדתי חברובסק ברוסיה. לראשונה בהיסטוריה של העיר, יצאו המוני תושבים כדי להפגין נגד שלטונו של ולדימיר פוטין. זה קרה אחרי עשרות שנים של שתיקה אילמת מול כל התרגילים הפוליטיים של השלטון, ולמרות אינספור המשברים הכלכליים שידע העם הרוסי.
הם לא יצאו לרחובות כאשר נחנקו מהסנקציות הכלכליות של המערב, והם גם לא מחו כאשר פוטין שלל מהם את תואר עיר הבירה של האזור, לאחר שבחרו מושל שלא נמנה עם אנשי מפלגתו שלו, או כאשר הוא קידם חוקה שכל מטרתה להשאירו בכיסאו. אך בסוף השבוע האחרון יצאו עשרות אלפי תושבים (כ-35 אלף, על פי התקשורת הרוסית) כדי להגן על מושל העיר חברובסק, סרגיי פורגל, שנעצר על ידי השלטון הפדרלי בטענה כי לפני 15 שנה הזמין, לכאורה, רצח.
ספק אם הסיפור הזה היה מגיע לתקשורת בישראל או בעולם, אילולא המחאה של תושבי חברובסק וערי הסביבה. אחרי הכל, מדובר במושל פרובינציאלי ברוסיה, שמואשם ברצח שבוצע לפני 15 שנה. את מי זה כבר יכול לעניין?
פורגל נעצר בשישי האחרון באופן פומבי ופתאומי בצו בית משפט פדרלי, ונלקח למוסקבה הבירה לחקירה. מדובר בצעד חריג, שמצביע על רצון הממשל לבצע חקירה בעצמו, אחרת קשה להבין מדוע שהמושל לא יובא למשפט בעיר מגוריו.
המונים צעדו בתהלוכות ענק בעיר, והפגינו בכיכר המרכזית ומול הבית הלבן (בניין הממשל המקומי) בדרישה לשחרר את המושל מהמעצר במוסקבה ולהביא אותו למשפט צדק בעירם. בחסות הוראות הקורונה, רבים ממשתתפי ההפגנה עטו מסיכות, הניפו שלטים וצעקו: "אני/אנחנו עם פורגל", "לשחרר את פורגל".
פורגל הוא אחד המושלים הבודדים ברוסיה שאינו משתייך למפלגת השלטון של פוטין, "רוסיה אחת", אלא למפלגה הליברל-דמוקרטית ברשות ולדימיר ז'רינובסקי המשתייכת לאופוזיציה. בספטמבר 2018 נבחר פורגל בבחירות דמוקרטיות ברוב מוחלט של תושבי העיר וסביבתה, ומרגע זה נהפך לחשוד מצד השלטון הפדרלי.
לפי פרסומים של BBC ברוסית, חודשים ארוכים אחרי שנבחר, סירב פוטין להיפגש עם פורגל ועם עוד שלושה מושלים אחרים שנבחרו בניגוד לרצונו. לפי הדיווחים האלה, זו הייתה הפעם הראשונה ברוסיה של עידן פוטין, שבה המושלים נבחרו בבחירות דמוקרטיות ולא הונחתו ישירות על ידי הנשיא.
בדצמבר 2018, חודשיים אחרי הבחירות, הכריז פוטין כי הוא שולל מחברובסק את התואר ההיסטורי בירת מחוז "המזרח הרחוק" ברוסיה, ומעניק אותו לעיר וולדיווסטוק, שבה מושל, איך לא, איש של פוטין מטעם "רוסיה אחת", אולג קומז'קו. המשמעות של גזלת התואר הייתה אובדן יוקרה, וכן הפסקה מידית של העברת תקציבים לעיר וביטול אירועים שהתנהלו מאז ומעולם בבירת המחוז.
דאג לפיתוח העיר
בשיחות שניהלתי עם חברים ומכרים מהעיר, הם סיפרו כי פורגל היה מושל אהוד וכי תושבי האזור הבינו כי הם נענשים על כך שבחרו במושל שאינו "איש של פוטין", כדבריהם. "פעם אחר פעם אנחנו מתאכזבים מפוטין", סיפר לי אחד המפגינים, איש עסקים בעיר. "ראינו שפורגל פועל למען האינטרסים של התושבים, ודואג לפיתוח וחידוש העיר. הוא גם ביצע קיצוץ נרחב בשכרו ובשכרם של פקידי ממשל רבים תחתיו, שלא אהבו את המדיניות הזו וחתרו תחתיו".
המעצר שלו התרחש כשבוע אחרי קיומו של משאל עם ברוסיה (25-30 ביוני) על לשינוי בחוקה שהנהיג פוטין ונועד לאפשר לו להתמודד לנשיאות פעם נוספת ולהישאר בשלטון עד שנת 2036. השינוי הזה עבר ברוב גדול בכל המחוזות, למעט בעיר חברובסק ובסביבתה, שבה היה שיעור המצביעים בין הנמוכים במדינה: 44% בלבד, לעומת 75% בממוצע בשאר המחוזות.
"פורגל פועל למען האינטרסים של התושבים, ודואג לפיתוח העיר. אחרי שנבחר לתפקיד הוא ביצע קיצוץ נרחב בשכרו ובשכרם של פקידי ממשל רבים תחתיו, ואלה האחרונים לא אהבו את המדיניות הזו וחתרו תחתיו"
"למרות שאף פעם לא שמעתי אותו מדבר נגד פוטין בתקשורת, אני בטוח שפורגל היה עצם בגרון בשביל פוטין", מספר לי חבר נוסף, תושב העיר. "אחוזי ההצבעה הנמוכים בטוח הרגיזו את הממשל, ובתגובה הם פשוט החליטו להוציא אותו מהמשוואה. האנשים רואים את זה והם אינם טיפשים. לכן יצאנו לרחובות".
לפי הפרסומים בעיתונות הרוסית, האישום שמיוחס לפורגל מתייחס לתקופה שבה פעל כאיש עסקים בתחילת שנות ה-2000, אך העדויות על כך הגיעו רק לאחרונה. יצוין כי על פי החוק הרוסי פורגל צפוי לעונש מאסר של 25 שנים.
העיר חברובסק מונה כ-620 אלף תושבים, ויחד עם ערי הסביבה מגיע מספר התושבים באזור שעליו מושל פורגל לכ-1.2 מיליון. מדובר בעיר כה מרוחקת ממוסקבה (לא פחות מ-7 שעות טיסה) שהכל מגיע אליה באיחור. מקדונלד'ס, למשל, עדיין לא פתחו שם סניפים, וגם לא זארה או H&M.
הסוכנות היהודית הגיעה לעיר רק בתחילת שנות ה-90, ובעקבות המפגש עם נציגי הסוכנות עליתי לארץ. משפחתי נותרה בעיר ולקחה חלק בפעילות הענפה של הקהילה היהודית שם. בין השאר פועלת בעיר שלוחה של "פדרציות הקהילות של יהודים ברוסיה" ברשות הרב יעקב סנטקוב, וכן ארגון "מזרח", שמפעיל בית כנסת, בית ספר יהודי קהילתי, מועדוני ילדים ונוער ותכנית הומניטרית לקשישים.
אולי בגלל הריחוק הפיזי, התושבים לא פיתחו תודעה פוליטית קולקטיבית ועד כה לא נרשמו בהיסטוריית העיר הפגנות נגד השלטון, ואלה נותרו נחלת המוסקבאים הקרובים לצלחת. אבל נראה כי הפעם הם חשים שפוטין חצה את הגבול.
בתור מי שחיה את רוב חייה הבוגרים במדינה דמוקטרית קשה לי לראות את מה שמתרחש ברוסיה תחת משטרו של פוטין, אבל היום התעוררה בי תקווה. גם אם עוד רחוק היום שבו לעם הרוסי יהיה מספיק כוח כדי לעמוד מול המשטר הכוחני, העובדה שהמחאה הגיעה למקום נידח כמו חברובסק, מקרבת אותו ולו בצעד קטן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו