פרשנות מה קרה בשעות המעטות שחלפו בין ההודעה הנרגשת לבין הנסיגה המבישה

נתניהו חתם על הסכם הגירה שכל הצדדים היו מרוויחים ממנו - וביטל אותו תחת לחץ ● עכשיו ישראל סופגת ביקורת ויריביו מריחים דם

בנימין נתניהו ואריה דרעי מציגים את התכנית. כעבור זמן קצר היא בוטלה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
בנימין נתניהו ואריה דרעי מציגים את התכנית. כעבור זמן קצר היא בוטלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתר את משבר מבקשי המקלט מאפריקה. פעמיים.

ובכל זאת נותר בלי פתרון אבל עם השלכות שליליות עבור המהגרים עצמם, עבור התושבים הוותיקים של דרום תל אביב, עבור הבחירות המוסריות של ישראל והמוניטין שלה, עבור המצב התקין של בית המשפט העליון ואפילו עבור המעמד של נתניהו עצמו, שהצליח הפעם לרשום הפסד בכל היבט של המשבר אחרי שכבר היה בדרך לניצחון.

המצב העגום נכון להיום, המהווה פארסה של ממש, זועק לאימוץ הסכם שנתניהו בעצמו קידם בצדק ובגאווה, אך דחה אותו מיד לאחר מכן. כתבה זו מהווה מעין הפצרה בראש הממשלה: אנא חשוב מחדש על דחיית ההסכם, שנעשתה משיקולים שגויים.

ההצלחה הראשונה מבין שתיים של נתניהו, הגיעה לאחר שדאג לשדרוג משמעותי של גדר הגבול עם מצרים.

ישראל היא המדינה המפותחת היחידה שאפשר להגיע אליה ברגל מאפריקה ועשרות אלפי אפריקאים, בדרכם להפוך לפליטים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה ו/או מסתננים (תלוי את מי שואלים), עשו מסלול מפרך – לרוב מאריתריאה ומסודאן – לעבר ישראל, על רקע התפשטות השמועה שניתן להיכנס למדינה.

כשנתניהו הזהיר – והוא הזהיר לעתים קרובות – כי ישראל תעמוד בפני גל כניסות בסדר גודל של יותר ממיליון איש, החשש היה אמין.

אוכלוסיית ישראל עומדת על קצת פחות מ-9 מיליון איש, ויש בה יחס יהודים/לא יהודים של 75% לעומת 25% – כך שכניסה של מיליון מבקשי מקלט מאפריקה הייתה משנה את המאזן והופכת אותו על פיו במהלך הזמן.

אולם החל מלפני חמש שנים, גדר הגבול המשודרגת של נתניהו (המהווה גם הגנה טובה הרבה יותר מול טרור המשויך לדאע"ש) עצרה את זרם הכניסות הבלתי חוקיות.

עוד תוצאה חיובית של שיפור גדר הגבול ועצירת גל הכניסות הייתה נטרולם של "מחנות עינויים" בחצי האי סיני שבמצרים. כ-7,000 מבקשי מקלט הגיעו לישראל לאחר שנחטפו, נכלאו ובמקרים רבים עונו, בעיקר על ידי כנופיות בדואיות, ששחררו אותם רק לאחר סחיטת כספים מקרובי משפחתם בישראל או במדינת המקור שלהם (מחנות כאלו פועלים כיום בלוב).

בנימין נתניהו (צילום: נועם ריבקין פנטון. פלאש 90)
חשף הסכם הגיוני אך שינה אותו במהרה. בנימין נתניהו (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

ההצלחה השנייה של נתניהו הגיעה בתחילת החודש, כשחשף הסכם הגיוני מאוד, שנחתם לאחר משא ומתן עם נציב האו"ם לפליטים (UNHCR), על שיתוף האחריות ל-40-30 אלף מבקשי מקלט שהגיעו לפני שהגבול נאטם.

כמחצית מהם, הוא הודיע בשביעות רצון, יועברו למדינות מערביות – הוא ציין את קנדה, גרמניה ואיטליה, וחלק מהדיווחים ציינו גם את ארצות הברית ושבדיה – בעוד שישראל תעניק תושבות זמנית לחצי השני.

נכס במקום נטל כלכלי

ההסכם, שהיה בבחינת הטלת פצצה (במובן הטוב של המילה), הוציא את כל הגורמים במשוואה בצד המנצח.

המאמצים לשכנע מבקשי מקלט לעזוב לא צלחו.

ניסיונות לגרש בכוח גברים לא נשואים לאוגנדה ולרואנדה הוקפאו על ידי בית המשפט העליון, שלא שוכנע כי הם לא ייפגעו שם, למרות התעקשותה של המדינה.

האפשרות שהמדינה היהודית תגלה בקשיחות לב אנשים שרוצים לקבל הכרה כפליטים הייתה מטרידה מאוד עבור ישראלים רבים, יהודים בגולה ותומכים אחרים של ישראל, והזינה את מכונת התעמולה של שונאי ישראל בעולם.

העובדה כי מדובר באפריקאים שחורים רק הוסיפה לביקורת על ישראל – היה אפשר לצייר אותנו כגזענים וכחסרי לב גם יחד, בהתעלם מהעובדה שישראל הצילה עשרות אלפי יהודים ממלחמת האזרחים באתיופיה ופעלה לשילובם.

ההסכם, כפי שהוצג על ידי נתניהו, סיפק גם מקורות מימון להסדרת עבודה בכל הארץ עבור מבקשי המקלט הנשארים, עם הכשרה תעסוקתית. הם היו הופכים לנכס במקום לנטל כלכלי על המדינה, והם כבר לא היו מרוכזים באופן חריג בדרום תל אביב.

במקביל, אותן שכונות בדרום תל אביב שהושפעו רבות מהגעתם, שכונות שבהן כמה תושבים ותיקים הפכו למתנגדים הקולניים ביותר לנוכחותם – היו עוברות שיקום.

ההסדר אף כלל יתרונות פיננסיים עבור משלם המסים הישראלי. רשות האוכלוסין, המפקחת על נושא בקשת המקלט, העריכה כי עלות הגירוש הכוללת למדינה אפריקאית אחת או יותר הייתה עומדת על כ-300 מיליון שקלים (כ-85 מיליון דולר), וזה עוד לא כולל תשלומים חשאיים כמו ה-5,000 דולר ששולמו בעבר לממשלת רואנדה עבור כל מגורש, כך על פי דיווחים. בהסכם עם UNHCR, עלויות היישוב מחדש היו נספגות על ידי האו"ם והמדינה השלישית, עם עלות מינימלית לישראל.

"למהגרים שהיו עוזבים תחת ההסכם היה סיכוי ניכר לחיים טובים, שכונות דרום תל אביב היו מתאוששות ומשלמי המסים היו נהנים"

אם כן, למהגרים שהיו עוזבים היה סיכוי ניכר לחיים טובים במערב שמקבל אותם בברכה. אלו שהיו נשארים היו מקבלים מעמד חוקי. השכונות שספגו את הפגיעה היו מתאוששות. משלמי המסים היו נהנים. החששות של בית המשפט העליון היו מתפוגגים. הקהילה הבינלאומית הייתה תורמת את חלקה לפתרון המשבר, וישראל הייתה פועלת באנושיות בלקיחת החלק שלה בנטל ובאחריות.

לכן אין פלא כי נתניהו, במסיבת העיתונאים שערך ב-2 באפריל, תיאר את ההסכם כעסקה "הטובה ביותר האפשרית". אלא שכמה שעות לאחר מכן הוא הקפיא אותה, ויום למחרת הוא ביטל אותה לחלוטין.

האנשים שהוא תיאר כ"מהגרים" ערב לפני כן היו כעת "מסתננים", והרעיון להעניק לחלקם תושבות ארעית, הכשרה תעסוקתית ואת הזכות וההזדמנות לעבוד, ירד מהפרק.

הפגנת מבקשי המקלט מאריתריאה, דרום תל אביב (צילום: תומר נויברג. פלאש 90)
גם הפליטים וגם הממשלה היו נהנים מההסכם החדש, אך הוא נפל. הפגנת מבקשי מקלט (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

מדוע שראש הממשלה יבטל הסכם שלא היה יכול להיות טוב ממנו?

נחרצת ככל שתהיה ההתנגדות במקומות מסוימים לקבלת מהגרים כלשהם מאפריקה – לא היה, ועדיין אין שום סיכוי שישראל תצליח להוציא את כולם משטחה. גם לפני ההודעה על תוכנית UNHCR, ישראל הצהירה כי היא לא תגרש נשים, ילדים (שלא הכירו מדינה אחרת מלבדה) וגברים נשואים מבין מבקשי המקלט.

לדברי שלמה מור יוסף, מנהל רשות האוכלוסין, רק מחצית ממבקשי המקלט יכולים להיות מגורשים ממילא, נתון קרוב מאוד לשיעור המהגרים שכללה התוכנית של ה-UNHCR, מבחינת יישוב מחדש במדיניות שלישיות.

כפי שנתניהו ניסח זאת, מה שהביא אותו לשקול מחדש היה במידה רבה התנגדותם של תושבי דרום תל אביב. "אני שומע אתכם, ובמיוחד תושבי דרום תל אביב" הוא כתב בפוסט בפייסבוק כשהקפיא את העסקה בערב של ה-2 באפריל, שעות ספורות בלבד לאחר שהודיע עליה.

"בכל שנה אני עושה אלפי החלטות המיטיבות עם מדינת ישראל ואזרחי ישראל. מעת לעת אני מגיע להחלטות שיש לשקול אותן מחדש", הוא הרחיב זמן קצר לאחר מכן.

בשעות המעטות שחלפו בין ההודעה הנרגשת לבין הנסיגה המבישה אכן נשמעו התנגדויות קולניות מצד תושבים מקומיים. אבל באופן משמעותי יותר, נתניהו היה נתון למתקפה ציבורית זועמת מצד יריבים פוליטיים, הבולט שבהם הנהיג ראש מפלגת הבית היהודי דאז נפתלי בנט, ולמתקפות ברשת החברתית, שבאו גם מבסיס הבוחרים של הליכוד. ב-2012,

מירי רגב – אז חברת כנסת של הליכוד ולא יותר, וכיום מקום שש בליכוד כשהיא בדרכה לקבל תיק שר נוסף, כבעלת שאיפות להיות ראשת ממשלה בעתיד – קראה למבקשי המקלט הסודאנים "סרטן בגוף שלנו" בנאום שנשאה בדרום תל אביב.

רגב התנצלה לאחר מכן על ההצהרה ואמרה כי היא פורשה שלא כהלכה. אך התגובה שנתניהו עמד מולה בערב 2 באפריל הייתה גם היא בסגנון "סרטן בגוף שלנו", מצד תומכיו שלו.

אין ספק שנתניהו ידע כי המתנגדים הזועמים עשו שגיאה – אפילו מנקודת המבט שלהם. ההשלכות הצפויות ביותר של ביטול העסקה לא יהיו גירוש של יותר מהגרים מישראל, כפי שדרשה המקהלה הזועמת, אלא שהרבה פחות מהם יעזבו (ככל שהסאגה הזו תמשיך להתגלגל, כך ליותר מהגרים יהיו משפחות כאן, וישראל תוכל לגרש פחות מהם). אך נתניהו – נכנע בזמן שיא.

התערערות היחסים עם מדינות אפריקה

השבוע, הפיאסקו הגיע לשיאו הצפוי. לאחר ביטול עסקה טובה, נתניהו ניסה לשווא להחיות עסקה גרועה אחרת. הוא שלח נציג לאוגנדה כדי לנסות לשכנע את הרשויות שם לקבל בכפייה מהגרים שגורשו. הוא ניסה למצוא מדינות אחרות באפריקה שאולי יסכימו לקבל אותם.

הוא נכשל, ובתוך כך הביך חלק מאותן מדינות שרשם הצלחה בבניית מערכות יחסים איתן בשנים האחרונות, ופגע באותם קשרים.

"הסכם שכולם מנצחים בו, שאומץ בצדק בהתלהבות על ידי ראש הממשלה הפך עבור ישראל לנקודת מפנה שכולה הפסד"

בסופו של דבר, ובאופן בלתי נמנע, המדינה מצאה את עצמה מודיעה בלית ברירה לבית המשפט העליון, בשימוע שנערך ביום שני האחרון, כי כל הגירושים בכפייה שתוכננו בנוגע למהגרים מאפריקה מבוטלים בזאת.

לעת עתה, לכל הפחות, כולם נשארים. המדינה מתכננת כעת לפתוח מחדש את מתקן חולות, בעלויות נוספות עבור ישראל, עבור אלה שיועדו לגירוש, אלוהים יודע לאן.

הפגנת החזית לשחרור דרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר. פלאש 90)
הפגנת החזית לשחרור דרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אולם הסאגה לא הסתיימה בכך. לאחר שהריחו דם, יריביו של נתניהו, שקיבלו זריקת עידוד, מנסים כעת, בהובלתו של בנט, לקדם חקיקה בניסיון להגביל את בית המשפט העליון – אותם שופטים שמתערבים בעניינים לא שלהם, שיש להם החוצפה לעקוף את חקיקת הכנסת שהם מחשיבים לא-דמוקרטית, אותם שופטים שהשהו את התוכנית המקורית של הממשלה – התכנית שלפני ההסכם עם האו"ם – לגירוש בכפייה.

בזמן שיריביו מהקואליציה מפרסמים אולטימטומים, נתניהו מתפתל, מעדיף שלא להיחשב בהיסטוריה למי שהרס את עצמאותו של בית המשפט בישראל, בד בבד עם רצון חסר פשרות להימנע מהרחקה של בסיס הבוחרים היקר שמחזיק אותו בשלטון.

וכך, הסכם שכולם מנצחים בו, שאומץ בצדק בהתלהבות על ידי ראש הממשלה אך רק להרף עין, הפך עבור ישראל לנקודת מפנה שכולה הפסד. המהגרים של דרום תל אביב לא הולכים לשום מקום. בית המשפט העליון נתון למתקפה חקיקתית. והאירוניה הגדולה ביותר: שום דבר מזה לא עוזר לנתניהו, אשר יריבו הפוליטיים מריחים דם.

אולם עדיין לא מאוחר מדי לעשות את מה שהיה, ועודנו, הדבר הנכון.

עוד 1,329 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 10 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־65 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

חילופי אש בין כוחות ישראליים למבוקשים בטובאס שבשומרון

משחתת צרפתית יירטה שני כטב"מים של החות׳ים מול חופי תימן ● נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה הודיעה על התפטרותה ● מצה״ל נמסר כי כ-800 חנוכיות מקושטות במסרים מחזקים מהעורף הגיעו לחיילים ברצועה ● ישראל כ״ץ: חייבים לתת לצה"ל את כל הזמן הנדרש

עוד 5 עדכונים

המלחמה בחמאס מטלטלת את מפלגות השמאל באירופה

המלחמה בחמאס היא תפוח אדמה פוליטי לוהט שחורך את ידיהם של פרוגרסיבים בכל היבשת, ומעצים מחלוקות הנוגעות לנושאי הגירה ואסלאם ● המלחמה והדרישה להפסקת האש לא רק מפלגות את השמאל – אלא גם מחזקות את הימין, שמנצל את הגמגום הרפה של יריביו כדי להצטייר כמי שראוי לכהן בשלטון

עוד 1,068 מילים
אמיר בן-דוד

איך צפייה באלימות משפיעה עלינו

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,398 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר

ההנחיה של סמוטריץ' להאריך את ביטול המס על המשקאות הממותקים היא שיא חדש של פגיעה באינטרס הציבורי ● הגשמים העזים שירדו השבוע הציפו את נחל צלמון בביוב, הזורם אל הכנרת ● אתר חדש מציג את כל החקלאים האורגנים שאפשר להזמין מהם משלוח הביתה ● בין סביבה לביורוקרטיה: השדרוג הדיגיטלי של רשות האוכלוסין והתחייה של בית הדפוס בבארי

עוד 931 מילים

לעצור, לחסל או לגרש? מה הפתרון היעיל נגד ראשי חמאס

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,391 מילים

למקרה שפיספסת

מקרון פועל להרחקת חזבאללה מעבר לליטני, אך ספק אם זה יעזור

צרפת חוששת בין השאר לעתיד קידוחי הנפט שלה בלבנון ● המסע של פוטין בארצות המפרץ ● ארדואן מקלל את ישראל, אך סופג האשמות מהאופוזיציה בגלל המשך המסחר עמה ● הפעילות החות'ית נגד השיט הבינלאומי פוגעת במצרים ומחממת את הזירה בים האדום ● והשבוע לפני 40 שנה: האינתיפאדה הראשונה פורצת בעזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,290 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

עשה שלום עלינו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה להסכמי קמפ דיוויד ולטריו המצרי–ישראלי–אמריקאי שהוציא לנשיא קרטר עשן מהאוזניים – עד המחווה ששינתה הכול

עוד 2,396 מילים
היום ה־64 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

דיווח: סינוואר נמלט מעזה לחאן יונס בשיירה הומניטרית

צה״ל הודיע על 5 חללים, אחד מהם אחיין של השר איזנקוט ● דיווח: נתניהו אמר לביידן בסוף השבוע כי הלחימה בחאן יונס תימשך כחודש ● פורסם תיעוד של פלסטינים נכנעים, הרמטכ"ל: סימן להתפרקות במערכת ● החות׳ים מאיימים למנוע מספינות בדרך לישראל לעבור בים האדום ● משפחתו של סהר ברוך שנחטף קיבלה הודעה כי נרצח בשבי ● חייל תועד הורס סחורה בחנות בג׳באליה

עוד 47 עדכונים

לכל איש יש שם

בדיוק כפי שהמדינה פירקה את מנגנוניה שלה בשם הישרדותו של אחד, כך נדמה שהמדינה שמה את כל יהבה על תהליך הרסני ובלתי אפשרי של פירוק מיידי של רעיון – יהא המחיר אשר יהא ● אלה שזכו להיוושע אחרי בגידת ראשי המדינה, נוכחים כעת כאובייקטים על לוח של מדינאי ערל לב ורשע, שמנצל את הפקרתם ככלי מיקוח בינלאומי למשיכת זמן הלחימה ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד. חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים שמציעים פתרון ראליסטי . יותר מדי מתארי בעיות. מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו. איך מעיפים את הפשיזם... המשך קריאה

כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד.
חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים
שמציעים פתרון ראליסטי .
יותר מדי מתארי בעיות.
מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו.
איך מעיפים את הפשיזם והביב?
איך מייצרים משטר גבולות שנותן ביטחון לאזרחים?
עם מי? תוך כמה זמן? האם יש לזה הנהגה ותמיכה?
האם זה מייצב את ישראל אזורית ופנימית?

עוד 788 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"אני לא מרגישה עכשיו בטוחה בשום מקום. אני מרגישה כלואה. בלילות, אני ישנה עם ג'ינס וחולצה כדי שאם חלילה מישהו ייכנס, לפחות אהיה לבושה"

ליאורה האריס

תלמי יוסף. אם יחידנית לשתי בנות. פונתה למושב פארן

עוד 1,988 מילים

יריב לוין שוב ממסמס את הוועדה לבחירת שופטים - ובג"ץ מעלים עין

על רקע התנהלותו של לוין, לא ברור מדוע שופטי בג"ץ מיהרו להסיר מעל שולחנם את העתירות שדרשו להורות לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ● שלוש שנים וחצי מאז תחילת משפטו של נתניהו, אפשר לקבוע שהשופטים מאטים - אולי במכוון - את ההליך הפלילי נגד נתניהו ● והאמירה החמורה של השופט אלרון בפסק דין שניתן לאחרונה חושפת את תפיסתו החוקתית ומידת שליטתו בחומר ● פרשנות

עוד 1,117 מילים ו-3 תגובות

מרב מיכאלי שמה קץ לסבל, באיחור של שנה

מאז הבחירות לפני שנה, הפכה יו"ר מפלגת העבודה מטרה להאשמות שהטיחו בה מכל עבר, בכל מקום שאליו הגיעה ● הדברים הגיעו לידי כך שחבר ועידה אסף מספיק חתימות לטובת כינוס וועידת המפלגה כדי להצביע על הדחתה ● מיכאלי העדיפה למנוע את הביזיון ואתמול הודיעה על פרישה הדרגתית מהפוליטיקה ● כעת נותר לראות לאן מועדות פניה של המפלגה - ושל מחנה המרכז-שמאל בכלל ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
היום ה־63 ללחימה ● 142 חטופים עדיין בעזה

שני חיילים נפצעו קשה במבצע לשחרור חטופים - שלא נמצאו

ארה״ב הטילה וטו ומנעה החלטה של מועצת הביטחון של האו״ם לקרוא לישראל להפסקת אש מיידית ● גלנט: רואים סימני שבירה בחמאס ● צה״ל הודיע היום על נפילתם של 4 חיילים ● דיווח: ארה״ב דורשת מישראל לסיים את המלחמה עד סוף השנה ● איתן לוי מבת ים שנחטף לעזה נרצח בשבי ● אלפים הגיעו להלווית בנו של גדי איזנקוט שספד: "נעשה הכל כדי שההקרבה לא תהיה לשווא"

עוד 59 עדכונים

תנועת "הצדק החברתי" היא סוס טרויאני של אנטישמיות

ג'ייק ווליס סימונס אומר בריאיון לזמן ישראל כי טבח חמאס חשף את הפרצוף האמיתי והאנטישמי של אנשי השמאל בעולם: "התמיכה בפלסטינים אינה אלא תמיכה גלויה ברצח ובחילול היהודים" ● בספרו החדש, "ישראלופוביה", הוא טוען כי המוסר הכפול הטבוע באנטישמיות יוצר עבור ישראל רף אתי בלתי אפשרי: "שימוש בטיעונים מוסרניים לכאורה תורם לניסיון להשמיד את ישראל"

עוד 1,478 מילים

הפלסטינים וחלק מהמומחים בישראל מזהירים שהצפת המנהרות בעזה תגרום להרס סופי של מי התהום ברצועה ולקריסת אזורים שלמים ● מנגד, מומחים ישראלים סבורים שהאקוויפר העזתי ממילא אבוד ורואים בהצפה פתרון אפקטיבי לאיום המנהרות ● ד"ר יוסי לנגוצקי: "מי התהום כל כך מלוחים שכבר אי אפשר להזיק להם"

עוד 1,250 מילים ו-3 תגובות

בן גביר הצהיר כי הנשק שרכש מספיק לשמונה רובים לכל כיתת כוננות ● בפועל, חלקן קיבלו הרבה יותר ● במגדל העמק המשטרה חילקה פי ארבעה יותר רובים לנפש מאשר בכפר סבא ● במשרד לביטחון לאומי ובמשטרה לא חושפים את הקריטריונים לחלוקת הנשק ● יש קב"טים הטוענים כי הקריטריונים פוליטיים – ערים ימניות מקבלות יותר ● אבל ייתכן שהסיבה לעיוותים היא פשוט בלגן בחלוקה

עוד 1,541 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה