למאות אלפי אנשים בישראל אין מספיק כסף לאוכל, חלקם תלויים בתרומות כדי לאכול, אחרים אוכלים פחות מדי או תפריט דל מדי ולא בריא. כך מצהירים כל האנשים שפועלים כדי לסייע לאותם אנשים, במערכת הרווחה ובעמותות פרטיות.
שמה המכובס של התופעה הוא "חוסר ביטחון תזונתי", והיא כוללת את כל האנשים שאין להם מספיק כסף כדי לקנות, לרכוש ולאכול מה שהם צריכים, את אלה שמוותרים על אוכל כדי לקנות תרופות ולשלם חשבונות, את אלה שאוכלים בצמצום, את אלה שתלויים בתרומות ואת אלה שאוכלים אוכל חדגוני ולא בריא.
ובכל זאת, דבריו של השר ללא תיק צחי הנגבי ולפיהם, "זה שלאנשים אין להם מה לאכול בגלל הקורונה זה חרטא", ממשיכים להדהד במדיה ובציבוריות הישראלית, אף שכבר זכו לגינויים מקיר לקיר ושהנגבי עצמו כבר הספיק לחזור בו מהם.
צחי הנגבי כבר שנים חרטא pic.twitter.com/h1ht9jDOBV
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) July 4, 2020
"לדעתי זה לא נובע מרוע או אטימות, אלא מחוסר יכולת נפשי להכיר בקיומה של הבעיה ולהודות בה", כך אמר לזמן ישראל דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, שמציין כי לפי הערכות בארגון 120 אלף משפחות ויחידים (בתי אב) נזקקו לסיוע בהשגת מזון לפני משבר הקורונה, ושכעת עלה מספרן לכ-150 אלף.
"אני מעריך את הנגבי, הוא איש חכם, אבל הוא אמר דברי שטות. השרים פשוט לא מסוגלים לקלוט את המציאות. ולא רק השרים. לכל החברה שלנו, שרואה את עצמה כחברת היי-טק מתקדמת, קשה להסתכל למציאות בפרצוף. אנו מוקפים עניים והם עדיין שקופים, גם כשהם בתוך הצלחת שלנו אנחנו לא רואים אותם".
"השרים פשוט לא מסוגלים לקלוט את המציאות. ולא רק השרים. לכל החברה שלנו, שרואה את עצמה כחברת היי-טק מתקדמת, קשה להסתכל למציאות בפרצוף. אנחנו מוקפים עניים והם עדיין שקופים"
ואכן, כבר בתחילת ההסגר דיווחו העמותות בתחום על זינוק בביקוש ובצורך במזון, לצד ירידה בתרומות שמהן הם מתקיימות, וההערכות הן כי מספר האנשים שנמצאים במצב של "חוסר ביטחון תזונתי" עלה בחדות מתחילת משבר הקורונה.
בין השאר פורסם השבוע (יום א') כי בבית התמחוי "לשובע" שמאכיל מאות אנשים בתל אביב מדי יום, יש עלייה של 400% בביקוש לארוחות. נייר עמדה שפרסמו 29 מומחי בריאות, אף הזהיר מפני פגיעה צפויה בבריאות הציבור לנוכח הדיווחים על היקף חוסר הביטחון התזונתי בישראל.
![ד"ר חגי לוין, מזכיר ארגון רופאי בריאות הציבור (צילום: האוניברסיטה העברית)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/05/%D7%93%D7%A8-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-280x360.jpg "ד"ר חגי לוין, מזכיר ארגון רופאי בריאות הציבור (צילום: האוניברסיטה העברית)")
"לעובדה שאנשים אוכל לא בריא בגלל ההידרדרות במצבם הכלכלי יש השלכות של חיי אדם, בוודאי", אומר אחד מהמומחים החתומים על נייר העמדה, יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, ד"ר חגי לוין. "אם לאדם חסר ברזל או ויטמין מסוים בגלל שהוא עבר לאכול אוכל חדגוני, הוא לא ימות בתוך שבועיים, אבל זה עלול לקצר את החיים שלו, כמו כל פגיעה רפואית אחרת ובהיקפים לא קטנים בכלל. מצב של עוני ושל חוסר ביטחון תזונתי מסכן חיי אדם לא פחות מכפי שקורונה ומחלות אחרות מסכנות אותה".
הגוף שנחשב למוסמך בנושא הוא הביטוח הלאומי, והוא זה שמבצע את "סקר הביטחון התזונתי" – שאלון שבו אנשים נשאלים אם יש להם מספיק כסף לאוכל. סקר הביטחון התזונתי האחרון של הביטוח הלאומי התפרסם ב-2017 ותיאר את המצב ב-2016. מאז המצב הידרדר. לפי הסקר, 17.8% מהמשפחות בישראל חיו ב-2016 חיו באי-ביטחון תזונתי, רובן נמנות עם האוכלוסיות המוחלשות: קשישים, בעלי מוגבלויות, משפחות חד-הוריות, ערבים וחרדים.
"אם לאדם חסר ברזל או ויטמין מסוים בגלל שהוא עבר לאכול אוכל חדגוני, הוא לא ימות תוך שבועיים, אבל זה עלול לקצר את החיים שלו. מצב של עוני וחוסר ביטחון תזונתי מסכן חיי אדם לא פחות מקורונה ומחלות אחרות"
הסקר הראה ירידה בהיקף חוסר-הביטחון התזונתי ביחס לשני סקרים שקדמו לו, מ-2011 ו-2012. עיקר השיפור חל בקרב משפחות עם ילדים, שאי-הביטחון התזונתי שלהן ירד מכ-30% לכ-20%. הסקר ציין כי "מגמת השיפור בביטחון נתמכת בירידה בשיעור המשפחות והנפשות שחיות בעוני בין שתי התקופות".
מסקר של הלמ"ס שפורסם ב-7 במאי עולה ש-50% מהאוכלוסייה חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם. 14% מהציבור – קרוב ל-800 אלף איש – דיווחו שהם או אחד מבני ביתן צמצמו את כמות האוכל שהם צורכים בחודשיים האחרונים.
מספר האנשים שסובלים מ"חוסר ביטחון תזונתי" זינק, אם כן, באופן חד גם בזמן הסגר הקורונה וגם אחריו, בין השאר בשל העלייה החדה וחסרת התקדים בהיקף האבטלה ולנוכח הירידה בנגישות של קשישים ושל ילדים לשירותי הרווחה.
מחסור במידע אמין
"אנו לוקחים את סקרי ההכנסות וסקרי הוצאות הדיור של הלמ"ס, ומחשבים כמה אנשים משתכרים כל כך מעט, שאחרי שמורידים מהקצבאות והשכר שמהם הם חיים את הוצאות הדיור והחשבונות לא נשאר מספיק לאוכל", אומר צ'רניחובסקי.
"בביטוח הלאומי עושים סקרים, שואלים אנשים אם חסר להם מזון, אז התשובות סובייקטיביות והמספרים יוצאים עוד יותר גדולים מהמספרים הגדולים גם ככה שאנחנו מוצאים".
אתם מביאים בחשבון גם הוצאות חיוניות נוספות, כמו בגדים ותרופות?
"אנו מביאים בחשבון את ההוצאות האלה כחישוב כללי סטנדרטי. אנחנו יודעים שיש אנשים שהמצב שלהם עוד יותר גרוע כי הם מוציאים הרבה כסף על תרופות, טיפולים רפואיים והוצאות חיוניות אחרות על חשבון מה שנשאר להם לאוכל".
לאף גוף בארץ אין מידע מעודכן על מספר האנשים שאין להם כסף לקנות אוכל?
"למיטב ידיעתי בנושא, והיא נרחבת למדי, אין גוף כזה. העמותות שמחלקות מזון לא מתואמות ביניהן. אלה עמותות פרטיות, שכל אחת מהן מחזיקה מידע משלה על מספר האנשים שהיא בעצמה מחלקת להם מזון, ורק עליהם".
אי אפשר לחבר את המספרים שמפרסמות כל העמותות וכך להסיק מה המספר?
"לעמותות יש אינטרס להראות מספרים גבוהים ככל האפשר, ולכן חלקן מסתירות את המספרים, חלקן מפרסמות מספרים מהימנים, שגם הם גבוהים מאוד, וחלקן מפרסמות מספרים עוד יותר גבוהים. אין טעם לנסות לחבר את הנתונים האלה.
"חוסר התיאום בין העמותות יוצר בעיה הרבה יותר חמורה מחוסר מידע. יש אנשים שרשומים בשתי עמותות ומקבלים סיוע כפול. אולי זה טוב, כי הסיוע לא מספיק גם ככה, אך זה המצב. כשמישהו מבקש סיוע מעמותה היא לא יכולה לבדוק אם הוא מקבל סיוע מאחרת. מצד שני, יש כאלה שלא מקבלים סיוע למרות שהם זקוקים לו, כי הם שקופים, כך שאף עמותה לא יודעת על קיומם".
כיצד המשפחות הללו מתקיימות? אם יש ישראלים שאין להם מספיק כסף לאוכל, ולא מקבלים סיוע, איך אתה מסביר את העובדה שאנשים כאן לא גוועים ברעב ולא נמצאים בתת-תזונה קשה? לא רואים כאן אנשים עם בטן נפוחה.
"התשובה הבסיסית היא שכל אחד מקבל משהו. הסולידריות הבסיסית בישראל מספיק גבוהה כדי שכל אחד יקבל סיוע כלשהו מהמשפחה שלו, מרשויות הרווחה בעירייה מעמותות וכדומה. אבל זה עדיין לא אומר שאין אנשים רעבים.
"יש ילדים שאוכלים פעם ביום. יש מקרים יותר נפוצים של הורים שאוכלים ארוחה אחת כדי שהילדים יאכלו שתיים. יש ילדים שאחת משתי הארוחות שהם אוכלים ביום היא הארוחה החמה שהם מקבלים בצהריים בבית הספר. כל אחד צריך לחשוב איך הוא היה מרגיש במצב כזה, ואיך זה משפיע על הבתים שבהם זה קורה, איך זה משפיע על האלימות ומה קורה עם הילדים הללו בבתי הספר".
מה קרה בהסגר למשפחות שהתזונה שלהן תלויה בארוחה החמה בביה"ס?
"הן נאלצו להתמודד עם מחסור עוד יותר קשה, כמו שהן מתמודדות בקיץ במקומות שבהם אין קייטנות חינם עם ארוחות חמות. ייאמר לזכותה של הממשלה שהיא לא סגרה את מפעל ההזנה בזמן ההסגר, אלא הסבה אותו לחלוקת אוכל לקשישים, שנמצאים כיום במצוקה עוד יותר קשה כי הם לא יכלו לצאת לקנות אוכל, וחלקם גם ניתקו קשר עם רשויות הרווחה".
חולים נאלצים לאכול אוכל שאסור להם
אחת הבעיות הקשות שנגרמות לאנשים שחיים מתרומות מזון היא העובדה שהאוכל שהם מקבלים, גם כאשר הוא מספיק, פוגע בבריאותם. עובדה זו לא נחשבה לבעיה בתקופות שבהן מרבית האנשים נמצאו על סף רעב ומתו צעירים ממחלות שכבר כמעט לא קיימות, אך כיום היא כן אמורה להיחשב לבעיה רצינית.
חלק מהמזון שמחולק בישראל לנזקקים כולל מנות מזון יבש. נזקקים נוספים סועדים בבתי תמחוי. אבל אנשים רבים אינם יכולים לאכול את המזון שמחולק להם בשל מגבלות בריאותיות ואלרגיות, ואחרים אינם יכולים לקבל אותו כיום בשל מגבלות הקורונה, אם בגלל שהם נחשבים לאוכלוסייה בסיכון ואם בגלל שהם בבידוד. זאת, נוסף על המבוכה שחווים אנשים שזקוקים לחלוקה פיזית של מזון.
כדי להתמודד עם כך, החלו משרד הרווחה והג'וינט להפעיל לפני כשנתיים את המיזם לביטחון תזונתי, שמפעילות העמותות "אשל ירושלים" ו"לקט ישראל". במסגרתו, מקבלים כ-11 אלף אנשים ומשפחות כרטיס קרדיט שמשמש אך ורק לרכישת מזון בסכום מוגבל, נוסף על פירות וירקות טריים שהן מקבלות בחינם.
אלא שהמיזם הזה פועל במסגרת של פיילוט בלבד, ולפי ההערכות השמרניות של המועצה לביטחון תזונתי, רק כ-9% מהנזקקים השתתפו בו לפני משבר הקורונה, אך לאחר הזינוק במספר הנזקקים עתה, רק כ-6% מהנזקקים משתתפים בו.
"אנשים שלא יכולים לקנות מספיק אוכל כדי לאכול את האוכל הביתי שהם רוצים נמצאים בבעיה, שמתבטאת בכל מיני צורות", אומר רן מלמד, מנהל פורום ארלוזורוב לקידום העסקה הוגנת ורווחה כלכלית וחברתית, "האוכל שהעמותות מחלקות לפעמים לא מגיע בזמן ולפעמים לא, ומי שלא מקבל בזמן נשאר רעב".
"לרוב מחלקים אוכל יבש ולא פירות וירקות טריים, ולאנשים נוצר מחסור בוויטמינים ובאבות מזון בסיסיים אחרים. על הנייר, חבילות המזון כוללות ירקות, אבל בפועל מדובר נניח בקולרבי ותפוחי אדמה, ולא בירקות טריים.
"אחד האנשים שארגון שעבדתי בו סייע לו בעבר הוא חולה סוכרת. מדובר באדם בן 59 שבגלל מצבו הכלכלי קיבל תרומות של חבילות מזון, והביאו לו אוכל שמזיק לבריאותו. המזווה שלו מפוצץ בדברים שהוא לא יכול לאכול, אבל בסוף כדי לא לרעוב הוא אכל את האוכל שחילקו לו, למרות שהוא החמיר את מצבו הבריאותי.
"יש כאלה שמוותרים על תרופות ופוגעים לעצמם בבריאות כדי לקנות אוכל ולשלם חשבונות, ויש כאלה שלהפך, מוותרים על תרופות. ויש כאלה שקונים אוכל לא בריא, או לא מספיק".
האם בחודשים האחרונים, בעקבות הקורונה, מספר האנשים שנאלצו לקצץ בהוצאות על אוכל גדל?
"אין לי ספק שכן. בטלוויזיה הראו מישהו שאמר כמעט בדמעות, 'הבן שלי ביקש קרטיב ולא היה לי לקנות לו'. קרטיב אינו מזון בסיסי ואנשים שאין להם קרטיבים הם לא בחוסר ביטחון תזונתי או רעב, אבל זאת אינדיקציה להחמרה במצב כי קרטיב עולה רק כמה שקלים, ומי שמתקשה לצ'פר את הילד שלו בסכום של כמה שקלים גם יתקשה לעמוד ביוקר סל המזון הישראלי, שמגיע למאות שקלים לנפש בחודש גם בצריכה הכי חסכונית.
"בטלוויזיה הראו מישהו שאמר כמעט בדמעות, 'הבן שלי ביקש קרטיב ולא היה לי לקנות לו'. קרטיב אינו מזון בסיסי ואנשים שאין להם קרטיבים הם לא בחוסר ביטחון תזונתי או רעב, אבל זאת אינדיקציה להחמרה במצב"
"אז הבנאדם לא יגווע ברעב, נכון, אבל הוא יקנה פחות ירקות, פחות עגבניות, פחות פירות, בוודאי פחות עוף וביצים או תחליפים בריאים למזון מהחי, ויקנה יותר פסטה, יותר לחם, אורז, השמן הכי פשוט, דברים שלא טובים לבריאות".
"חלק מהבעיה היא שלאיש אין מושג מה מספר האנשים שהיו זקוקים לתרומות לפני הקורונה ובכמה הוא גדל, מעבר לעובדה שהוא גדל. מאחר שכל הנושא מטופל על ידי עמותות והמדינה לא לוקחת עליו אחריות, המידע לא קיים".
"החשש הגדול שלי הוא שיש אנשים שלא יודעים איך לבקש את הסיוע ושהרשויות לא יודעות על קיומם. למשל, המפוטרים החדשים שלא הגיעו לגיל פנסיה, כי לפחות הפנסיונרים והמובטלים הכרוניים ידועים לשירותי הרווחה".
אילו מגזרים של החברה הישראלית נמצאים בבעיה?
"כיום יש פיטורים המוניים של אנשים שמצבם היה טוב, והבעיה נמצאת כמעט בכל החברה. איפה שהבעיה הייתה חמורה יותר קודם, היא החמירה עוד יותר.
"הבעיה חמורה מאוד בחברה היהודית, וחמורה עוד יותר בחברה הערבית, כי יש עמותות שמחלקות מזון רק לאחד המגזרים, והעמותות בחברה הערבית בבעיות תקציביות קשות יותר. הבעיה במגזר הערבי החמירה אחרי שהמדינה אסרה את פעילות הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהיה אחראי על הרבה מחלוקת המזון שם, בלי לדאוג לחלופה. יש עמותות יהודיות שמחלקות מזון לערבים, אך אני חושש שחלק מהמזון שמגיע מהן למגזר פחות בריא וראוי למאכל".
"הבעיה במגזר הערבי החמירה במיוחד אחרי שהמדינה אסרה את פעילותו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהיה אחראי על הרבה מחלוקת המזון לנזקקים ערבים, בלי לדאוג לחלופה"
מה צריך לחלק לאנשים, אוכל או כסף לקנות אוכל, לדעתך?
"לדעתי צריך לחלק אוכל ולא רק כסף. כשאתה מחלק כסף אתה לא יודע לאן הוא מגיע ומה נעשה בו. כמובן שחשוב מאוד לשלם קצבאות כדי שלאנשים יהיה מה להתקיים, אבל צריכה גם להיות חלוקה של אוכל.
"אבל יש כל מיני דרכים לחלק אוכל. חלוקת מנות יבשות צריכה להיפסק לגמרי לדעתי, היא לא תורמת לשום דבר. בגדול, הפתרון הוא כרטיס הקרדיט של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. אבל המיזם מטפל כיום רק בחלק קטן מהנזקקים.
"גם הסכום שהם מקצים, 500 שקל למשפחה בלי קשר למספר האנשים, פשוט לא מספיק. כל מי שנכנס לסופר בישראל אמור לדעת את זה".
"לקחת אחריות על זה שלכל אדם יהיה מזון"
"הפתרון צריך להיות דומה לחוק בריאות ממלכתי בתחום הבריאות", אומר צ'רניחובסקי, "המדינה לוקחת אחריות לספק לכל אדם חינוך, בריאות, ועל הנייר גם דיור. היא עדיין לא לקחה אחריות על כך שלכל אדם יהיה מזון.
"אפילו לארה"ב הקפיטליסטית יש מחויבות כזאת ותכנית שבה כל אדם שנזקק לכך מקבל תלושי מזון, הגיע הזמן שזה יתקיים גם בארץ. העמותות צריכות לבצע, אבל המדינה צריכה להיות אחראית, בדיוק כמו שקופות החולים, שהן עמותות פרטיות, מבצעות את ביטוח הבריאות הממלכתי, אבל המדינה אחראית עליו".
מה צריך לחלק לאנשים, אוכל או כסף לקנות אוכל, לדעתך?
"צריך להרחיב את המיזם לביטחון תזונתי שבו מאפשרים לקנות אוכל בכרטיס קרדיט בנוסף לחלוקה של פירות וירקות טריים. המיזם עובד נכון, אבל בינתיים בקנה מידה מזערי, בזמן שמספר האנשים שזקוקים לעזרה הולך וגדל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו