נתניהו וחבורתו הם אומנים בהפצת חדשות כזב – פייק ניוז. המטרה בתקופה האחרונה, היא להסיט את סדר היום ממשפטו, לתקוף את מנדלבליט, את הפרקליטות, את השופטים ואת כל הקשורים בכתב האישום ובמשפט.

את מערכת ההפצה מנהל נתניהו, בנו יאיר ויועציו יונתן אוריך, עופר גולן וטופז לוק. המערכת פועלת באמצעות עיתונאי החצר של נתניהו, המעלים טענות ופרשות שונות, חלקן משולבות בשקרים וחצאי אמיתות, בנוגע לכתב האישום החמור ולמערכת המשפט, וטענות שאינן כרוכות ישירות במשפט.

נתניהו וחבורתו הם אומנים בהפצת חדשות כזב – פייק ניוז. המטרה בתקופה האחרונה, היא להסיט את סדר היום ממשפטו, לתקוף את מנדלבליט, את הפרקליטות, את השופטים ואת כל הקשורים בכתב האישום ובמשפט

גולשים אוהדי נתניהו מהדהדים את הטענות והפרשות ברשתות החברתיות, שרי הליכוד וחברי כנסת מהליכוד חוזרים על המסר באולפני הטלוויזיה, ובהמשך מופיע נתניהו עצמו ומעלה את הטענות במפורש או בניסוח מאופק יותר.

אורי משגב מביא את דברי יזם ההיי־טק רן הר נבו, מומחה לשימוש ברשתות חברתיות, ששירטט את השיטה המרעילה הזו:

"מיד אחרי החשיפה השקרית של סג"ל [על ניסנקורן] הצטרפו לחגיגה יעקב ברדוגו, בועז גולן, רונית הביביסטית, יואב יצחק, יערה זרד, הליכוד בהנהגת יונתן אוריך, אתר רוטר, מירי רגב, אתר מידה, ובראש הפירמידה יאיר נתניהו. כולם מזועזעים, כולם מרטווטים את כולם (הכלל שניסח הר נבו: 'שקר צריך ווליום'). והנה, ביום ראשון זימן לעצמו נתניהו נאום לאומה. הוא הטיף לאחדות, קרא להפסקת ההכפשות — ואז חזר על הפייק־ניוז שהודבק לשר המשפטים שלו".

אבל עובדות הכזב אינן רק לצורך שיסוי ושנאה, יש מטרות נוספות, סמויות מעט:
להחביא כישלונות. להוריד מסדר היום את הדיון בניהול משבר הקורונה, להסתיר ולהעלים את התוצאות הקטסטרופליות של כישלונו של נתניהו במשבר הקורונה, וליצור פייק הצלחה בניהול המשבר.

משבר הקורונה היא אולי הכישלון הכי גדול של נתניהו, אבל הוא לא הכישלון היחיד. ההתנהלות של נתניהו בפרשת מנהרות הכותל היתה כישלון נוראי, כך גם בפרשת חאלד משעל, בפרשת הצוללות, במתווה הגז, בפרשת השריפה בכרמל ב-2009, בצוק איתן ב-2014. והכישלון המתמשך של יוקר המחיה והדיור בישראל, ובפרשות נוספות.

משבר הקורונה הוא אולי כשלונו הגדול של נתניהו, אבל הוא לא היחיד. התנהלותו בפרשת מנהרות הכותל היתה כישלון נוראי, כך גם בפרשות חאלד משעל, הצוללות, מתווה הגז, השריפה בכרמל ב-2009, צוק איתן ב-2014 וכשלון יוקר המחיה והדיור בישראל

כך אנו רואים סטודנט הכותב כי נתניהו הוא:

"אחד המנהיגים הראשונים שקלטו את גודל הסכנה שבקורונה, מה שתרם מאד לתגובה המהירה והנכונה של ישראל עם סגירת הגבולות שלה בתחילת הגל הראשון".

כך אנו רואים עיתונאית מוערכת כמו רווית הכט, הכותבת לאחרונה כי נתניהו הביא

"לזיהוי מוקדם של המגפה ולהתייחסות כבדת הראש, שלא לומר חרדתית יתר על מידה, אליה".

זאת לאחר שבאמצע מרץ אמרה בראיון לשרון גל:

"אני מבינה שהוא יודע היטב איך להתמודד עם המשבר".

'אחד המנהיגים הראשונים שקלטו את גודל הסכנה שבקורונה'? ישראל הגיבה כחודשיים אחרי שהנגיף זוהה בסין, וכחודש וחצי אחרי שסין שמה את מחוז ווהאן בסגר. ולגבי ה'תגובה המהירה', יותר נכון לומר: 'איטיות התגובה של נתניהו'. היו מדינות שפעלו במהירות כמו טאיוואן ודרום קוריאה, אשר לידן נתניהו הגיב במהירות של צב.

על התגובה של ישראל, או יותר נכון על הניהול הגרוע של משבר הקורונה בישראל, אני ממליץ לקרוא את דברי אלוף (מיל) גיורא איילנד. וגם את דבריו הקודמים של איילנד בנושא, שאינם בגדר חוכמה שלאחר מעשה, מ- 20 באפריל.

ולגבי התייחסות כבדת הראש של נתניהו לקורונה. יש הקלטות של נתניהו המסביר לציבור, עד הבחירות ב-2 במרץ, עד כמה הקורונה בשליטה.
בסרטון בחירות ביום הבחירות נראה נתניהו מתקשר לאזרחים שונים ומדרבן אותם לצאת ולהצביע לליכוד, ואומר:

"אין לכם מה לפחד מהקורונה, זה הכל קשקוש".

ואז הוא תופס את משמעות דבריו וממשיך:

"זה לא קשקוש, הקורונה זה כמובן בעיה גדולה מאוד, אבל אנחנו מטפלים בזה באחריות, וביום הבחירות בכלל דאגנו לבידוד מוחלט של הנבדקים. יש להם קלפיות משלהם, של הנדבקים, ולכן אין לכם מה לדאוג, אתם יכולים ללכת להצביע בנחת".

וכאן, בתחילת מרץ, כחודשיים אחרי פרוץ המגיפה, ושבועות אחרי התחלת התפשטותה המהירה בעולם, נתניהו בסיור בחירות צפוף ורווי במגע ללא שום אמצעי הגנה או ריחוק חברתי.

אחרי הבחירות הוא תפס את האפשרות להשתמש במגפה לצרכיו הפוליטיים ועבר להתנהגות חרדתית, שמטרתה להשליך פחד על הציבור בנוסח: "אולי המשבר הגדול ביותר לאנושות מאז ימי הביניים", ובעיקר על גנץ. הפחדה ששרתה אותו מצוין. או כמו שאמר נתניהו לגנץ, לפני שמאס בו וברעיון הרוטציה העתידי:

"בוא ניפגש עכשיו ונקים ממשלה עוד היום", "בני, בוא ניפגש ונחתום עוד הערב על הקמת ממשלת חירום לאומית שתציל חיים ותפעל למען אזרחי ישראל".

גם אני כתבתי לא מעט בנושא טיפולו הלקוי במשבר הקורונה. להלן הרשומות הקודמות שלי בנושא: משבר הקורונה, ניו-זילנד וישראל, יוון עקפה את ישראל בניהול הקורונה למרות תנאי פתיחה גרועים יותר, נתניהו מציב עצמו כפטרון המגפה, ישראל מובילה במאבק בקורונה? אפשר היה אחרת, הפרזנטורים של מגפת הקורונה, דוח המבקר הפרטי, ישראל יכולה ללמוד מניגריה איך לטפל בוירוס הקורונה, כיצד הונג קונג השתלטה על התפרצות וירוס הקורונה, אפשר גם אחרת – המאבק בוירוס הקורונה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

מאז תקופת דיווחי הטלוויזיונים של שלומי אלדר לא היה מי שידווח כמוהו על מה שחושבים הפלסטינים ומה קורה בחברה הפלסטינית. עיתונאים עדיין יש, כמו למשל עמירה הס (שגם כתבה ספר על תקופת שהותה בעזה) וגדעון לוי המתמקד בעוולות ספציפיות.

ספרו של אוהד חמו "פני השטח"

אוהד חמו כתב ספר קריא, מעניין ומכיל מידע לא מועט, הגם שנכתב כספר דיאלוגים ולא כמחקר ממוסמך. כבר בעמ' 13 הוא כותב דברי טעם על השלטים בכניסה לרשות הפלסטינית –

"דרך זו מובילה לשטח A  בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה  עבירה פלילית".

חמו מעיר שלעיתונאים בעלי תעודת לע"מ הכניסה היא חוקית ומותרת, ומביא מדברי קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים:

"אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס כבר היו עושים איתם".

חמו מצטט קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים: "אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס היו עושים איתם"

העבודה בשטחים מלאה באתגרים ייחודיים, מסביר חמו,

"הראשון שבהם וכנראה גם המשמעותי ביותר הוא הקושי לייצר מקורות עיתונאים המבוססים על מערכת של אמון, ולעיתים אף ידידות" (עמ' 14).

מיותר לציין את הסיבות לחשדות ולחוסר האמון.

חמו המסביר שמטרת הספר היא:

"להיות מעין מורה נבוכים לעולם המקביל שמתקיים לצדנו. אינני מתיימר להביא לכאן מסמך אקדמי. מטרתי היא לספר על הפלסטינים מנקודת מבט  אישית לגמרי שנשענת על מפגשים, שיחות ולעיתים על קשרים וחברויות יוצאי דופן שנטוו במשך כמעט שני עשורים. אני רוצה להכיר את הזירה הפלסטינית, לפרק את המבנה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים את החברה, את מקורות המוטיבציה שלה ואת מניעיה"(עמ' 16).

חמו פוגש מגוון של אנשים מכל הארגונים ומקבל מגוון של דעות, חלקן אף מפתיעות. כך למשל הוא קיבל הודעה מחבר הלשכה המדינית של חמאס בעת מבצע "צוק איתן" שאמר לו כי:

"הדרישה שלנו לגבי עזה היא לפתוח אותה לעולם. תסירו את המצור שהטלתם עליה מאז שעלינו לשלטון, פתחו את המעברים הימיים והיבשתיים, תנו לנו להקים נמל ושדה תעופה – ותשקוט הארץ עשר שנים" (עמ' 22).

לצד הבאת דעות אנשי חמאס הוא גם מביא את הביקורת עליו ומתברר:

"שבשנים האחרונות גוברים קולות הביקורת הפנימית בעזה על מה שנתפס כהיווצרות שתי חברות בלתי שוויוניות: שכבה דקה של אדוני הארץ המקורבת למנעמי השלטון ומולה המוני העם" (עמ' 32).

אולם מה שמדהים היא תפיסת החברה האזרחית החדשה, ההולכת ונרקמת בעזה ובגדה, שעל חזונה שמע חמו מצעיר עזתי, אשר הוא וחבריו עושים עבודה כדי:

"להפסיק את ההאשמה האוטומטית כלפי ישראל. אנחנו פועלים בבתי ספר רבים…האתגר הגדול שלנו הוא תכנית הלימוד בעזה, ששנאת היהודים והקריאות להרוג אותם הם חלק בלי נפרד ממנה…האזרח בעזה צריך לראות תמונה שלך יושב על חוף הים בבגד ים עם משקה ביד, נהנה מהחיים…הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים …אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות  יחד כדי למסמס את זה" (עמ' 33, 34).

צעיר עזתי: "הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים. אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה"

ההתנגדות לחמאס איננה תאורטית אלא גם מעשית. כך למשל צעירה עזתית מספרת לחמו:

"יש גם משפחות שלמות, מחמולות גדולות, שבניהן נורו ונהרגו על ידי תנועת חמאס והן ממתינות לרגע שיוכלו לנקום בה" (עמ' 52).

בהקשר זה ביחס לפעולות נגד הגדר מסביר חמו, שחמאס עודד צעירים ובעיקר אימהות להגיע אל הגדר גם בתשלום שכן אלו נוהגות להביא איתן את ילדיהם,

"חלק גדול מ-240 האוטובוסים שפועלים בעזה הולאמו לטובת הפרויקט החדש. הנהגים שהעזו לסרב, נתקלו באיום שרכבם יוחרם" (עמ' 53).

אין קול אחד ביחס לאפשרות הפתרון המדיני. מחד מסביר חמו את משמעות האמונה בחמאס  הגורסת כי:

"החולשה כעת היא זמנית, בדיוק כמו העוצמה הישראלית – זה הנרטיב הרווח, לא תעלול לשוני כי אם אמונה יוקדת. אחרת איך אפשר להמשיך?",(עמ' 65).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו נסוגה ישראל תחת לחץ הפיגועים של חמאס. בבחירות בשנת 2006 לפרלמנט ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת הפת"ח. לחמאס הייתה אמנה שנכתבה באוגוסט 1988  ובמאי 2017 נוסף אליה מסמך העקרונות, שהיה חזון עדכני בר שינוי ש"נראה מתון ופרגמטי הרבה יותר", לעומת הגי'האד כחובה דתית באמנה, והיות פלסטין כאדמת וקף אסלאמי, שאין אפשרות לוותר עליה.

בעוד שבמסמך העקרונות אין פלסטין אדמת וקף אסלאמי,

"ההתנגדות איננה מתוארת כחובה דתית אישית והג'יהאד מוזכר פעם אחת בלבד במסמך החדש. גם האנטישמיות הספוגה במסמך המקורי התחלפה באנטי ציונות, והעוינות ליהודים פינתה מקומה לביקורת כלפי האויב הישראלי" (עמ' 73).

אולם  בשיחות עם אנשי חמאס מתברר שהפיוס עדיין רחוק, ולשאלה מה יהיה בתום ההודנה מקבל חמו תמיד את התשובה –

"נשאיר את זה לדורות הבאים" ,

וכשהוא שואל על אפשרות סיום הסכסוך עכשיו, הוא נענה במילים:

"זה לא יקרה לעולם".

הסוקר ד"ר שקאקי מסביר בשיחה, שלהסכמת חמאס למדינה פלסטינית בגבולות 1967 אין חידוש, באשר הם לא התנגדו  למדינה זמנית.

"אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב, לא רק שזה איננו הצעד האחרון מבחינתם, אלא מדובר בפתיחה בלבד, הצעד הראשון בדרך לשחרור כל פלסטין" (עמ' 74).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו ישראל נסוגה מלחץ פיגועי חמאס. בבחירות לפרלמנט ב-2006 ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת פת"ח

ואם המסר הזה אינו מספיק ברור, מובאת שיחה עם לא פחות ולא יותר מאשר איסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) שבשיחה עמו בשנת 2006 שאלו חמו איך הוא רואה את סוף הסכסוך ונענה:

"בסופו של דבר נכבוש אתכם, היהודים…דרושים לנו בעיקר צבר וצומוד (סבלנות ועמידה איתנה)" (עמ' 75).

אך מול תפיסות אלו ניתן לעמוד על גישות שונות כפי שעלו בשיחה עם אנשי חמאס, כולם אסירים משוחררים. הראשון שפתח אמר:

"השינוי הראשון שחוויתי ביחס אליכם הישראלים שהוא ההבנה שאתם בני אדם ויצירי האל, ממש כמונו" (עמ' 80).

אחר אמר לא פחות ולא יותר מאשר:

"פיגועים לא ישחררו את פלסטין…מה הרווחנו מהפיכת האינתיפאדה לצבאית? שום דבר"(עמ' 81).

ומהי מסקנת חמו מדברי אנש/י חמאס?

"ככל שהעמקתי חקור וצללתי לנבכיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית- חמאס, גברה בי ההבנה כי ישראל תישאר לעולם גוף עוין וחריג שאין להסכין עם נוכחותו וחובה להילחם בו עד חורמה. בניגוד לתנועת פת"ח ששאבה את האידיאולוגיה שלה ממקורות לאומיים ומטקסטים ארציים בני שינוי, הציווי החמאסי הוא דתי וקוראני ולפיכך נצחי, ולהבנתי, לפחות, לא יכול להשתנות מהותית לעולם" (עמ' 87).

לא ניתן להקיף את כל הסוגיות בהן עוסק ספר זה. אציין בין שאר הסוגיות את סוגיית הנכבה וזכות השיבה (עמ' 211- 214),  כמו גם היחס למשתפי פעולה עם ישראל (עמ' 226- 231, 248-252), ומה קורה כשמשתף הפעולה הינו ממשפחת רג'וב (עמ' 233-239).

אך למרות הפסימיות יש בספר גם אופטימיות לא מעטה. כך למשל כששאל חמו סוחר עזתי האם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין השיב זה בזו הלשון:

"ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה" (עמ' 267).

כששאל חמו סוחר עזתי אם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין, השיב: "ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה"

ברם גם דברים  אלו מתגמדים ביחס לדברי תושב קלקיליה המנסה נואשות להשיגאישור כניסה לישראל:

"'אני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. הדבר הכי משמעותי אצלכם הוא שאתם מדינת חוק וזה הכוח הגדול שלכם. המוסדות יותר גדולים מהאנשים, בניגוד אלינו ששם זהות האדם חשובה מהמוסד', קבע ונגע באחד הפצעים הפתוחים בשטחים: השחיתות הממוסדת חוסר היכולת לבוא חשבון עם מחולליה" (עמ' 269).

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

נציגה בכירה של ממשל ביידן הודיעה בסנאט, כי הממשל החדש ימסור לו את הדו"ח הסודי על נסיבות הרצחו של ג'מאל חאשוקג'י לאחר שהנשיא טראמפ מנע את פרסומו כדי להגן על סעודיה. בית המלוכה הסעודי בלחץ. יש חשש כבד שפירסום הדו"ח יפגע קשות בסיכויים של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שחשוד במתן ההוראה לרצח, להפוך למלך הבא של סעודיה.

על פי גורמים אמריקנים, ממשל ביידן מתכוון להסיר את החיסיון מעל הדו"ח הסודי של ה-CIA על נסיבות הירצחו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול בשנת 2018.

חאשוקג'י מתח ביקורת חריפה על המשטר הסעודי ועל יורש העצר מוחמד בן סלמאן. בית המלוכה הסעודי טען באופן בלתי רשמי כי הוא איש תנועת "האחים המוסלמים", הנחשבת לתנועת טרור בסעודיה.

ב-2 באוקטובר 2018 נכנס חאשוקג'י לקונסוליה הסעודית באיסטנבול לצורך סידורים לקראת נישואיו בשנית ומאז נעלמו עקבותיו.

גורמי הביטחון של טורקיה הציגו ראיות כי 15 סעודים, מהם חמישה מאנשיו של יורש העצר בן סלמאן ובהם מנתח, הגיעו לסעודיה לצורך הרצח, הם עינו את חאשוקג'י בבניין הקונסוליה, רצחו אותו וביתרו את גופתו.

גורמי הביטחון של טורקיה הציגו ראיות כי 15 סעודים, מהם חמישה מאנשיו של יורש העצר בן סלמאן ובהם מנתח, הגיעו לסעודיה לצורך הרצח, הם עינו את חאשוקג'י בבניין הקונסוליה, רצחו אותו וביתרו את גופתו

בדצמבר 2019 נשפטו בסעודיה חמישה גברים לעונש מוות ועוד שלושה לתקופות מאסר ארוכות, לאחר שהורשעו ברצח חאשוקג'י, על פי דובר ממשלת סעודיה, הרצח היה החלטה מקומית וספונטנית של סוכנים בשטח ולא הוראה שהגיעה מבית המלוכה.

יורש העצר מוחמד בן סלמאן התנצל אישית על מותו של חאשוקג'י והכחיש כי נתן הוראה לרצוח אותו.

בינתיים, הפעיל בית המלוכה הסעודי לחצים כבדים על בני משפחתו של חאשוקג'י המתגוררים בסעודיה, ואלה הודיעו כי הם סולחים לרוצחים.

אבריל היינס, מנהלת המודיעין הלאומי החדשה של ממשל ביידן, הודיעה בשבוע שעבר, בעת שימוע בסנאט לרגל מינויה, כי היא תסיר את החיסיון מעל הדו"ח המודיעיני על נסיבות מותו של ג'מאל חאשוקג'י וכי היא תמסור אותו לקונגרס.

"אני מחוייבת לחוק", הבהירה היינס.

הנשיא טראמפ הוא שמנע את הגשת הדו"ח לסנאט מתוך רצון להגן על סעודיה ועל יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

ארה"ב הטילה סנקציות על 17 סעודים על רקע פרשת רצח חאשוקג'י, אולם חברי הקונגרס האשימו את ממשל טראמפ כי הוא מגן על הסעודים מפני העמדה לדין.

ב-2019 ביקש הקונגרס ממנהל המודיעין הלאומי לגלות מי הורה לרצוח את ג'מאל חאשוקג'י, אך הוא נמנע מלעשות זאת בטענה כי הנושא חייב להישאר חסוי מכיוון שהוא נוגע למקורות מודיעין ודרכי איסוף מידע.

מאוחר יותר הקונגרס אישר שינוי של החוק, ודרש ממשל טראמפ להגיש דו"ח מלא על האחראים לרצח חאשוקג'י. אך הנשיא טראמפ התעלם מדרישת הקונגרס.

בכירים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב אומרים כי חייבים להציג את נושא הבאת רוצחי ג'מאל חאשוקג'י לדין בפני דעת הקהל ומוטב לעשות זאת כבר בימים הראשונים של ממשל ביידן.

יורש העצר בן סלמאן התנצל אישית על מות חאשוקג'י והכחיש כי נתן הוראה לרצוח אותו. בינתיים,הפעיל בית המלוכה הסעודי לחצים כבדים על בני משפחת חאשוקג'י המתגוררים בסעודיה, ואלה הודיעו כי הם סולחים לרוצחים

הדו"ח הסופי והחסוי כולל כנראה גם מידע על מקום קבורת חלקי גופתו של ג'מאל חאשוקג'י שלא נמצאו עד היום.

בית המלוכה הסעודי בלחץ

אפשרות חשיפת הדו"ח הסודי של ה-CIA על רצח ג'מאל חאשוקג'י על ידי ממשל ביידן הכניסה את בית המלוכה הסעודי ללחץ.

הנשיא ג'ו ביידן הבטיח בקמפיין הבחירות שלו לאמץ גישה אחרת כלפי סעודיה. הוא הבטיח להגן על זכויות האדם וקרא להערכה מחדש של היחסים של ארה"ב עם סעודיה.

יורש העצר מוחמד בן סלמאן חושש מאוד מפירסום הדו"ח הסודי של המודיעין האמריקני, שיתכן כי יש בו ראיות מפלילות לכך שהוא נתן את ההוראה לרצח חאשוקג'י.

פירסום הדו"ח עלול להפוך לכדור שלג ולהגיע עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, דבר שעלול לפגוע קשות בסיכויו של מוחמד בן סלמאן, שנחשב היום ל"איש החזק" בסעודיה, להפוך למלך הבא במקום אביו הקשיש סלמאן בן עבד אלעזיז.

כעת פועל יורש העצר הסעודי כדי לנסות ולרצות את ממשל ביידן בתחום השמירה על זכויות האדם.

סעודיה הפחיתה את מספר ההוצאות להורג בממלכה, המטה הסעודי לזכויות האדם הודיע בשבוע שעבר כי מספר ההוצאות להורג בשנת 2020 היה 20 לעומת 184 בשנה הקודמת.

פירסום הדו"ח עלול להפוך לכדור שלג ולהגיע עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, דבר שעלול לפגוע קשות בסיכויי בן סלמאן, שנחשב היום ל"איש החזק" בסעודיה, להפוך למלך הבא

סעודיה היא המדינה ה-3 בעולם בהוצאות להורג אחרי סין ואיראן.

רוב ההוצאות להורג בסעודיה קשורות לנאשמים שהורשעו בעבירות סמים, אולם בעקבות רפורמה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן הופחת באופן ניכר שיעור ההוצאות להורג.

בן סלמאן עשה רפורמות גם בכל הקשור לספרי הלימוד בממלכה והורה להסיר טקסטים התומכים באנטישמיות, בג'יהאד ובהסתה נגד יהודים, נוצרים ונגד הומוסקסואלים.

בשבוע שעבר בית משפט סעודי הפחית בעונשו של הרופא הסעודי-אמריקני ווליד פתיחי, שהואשם כי קיבל אזרחות סעודית ללא אישור ומתח ביקורת באמצעות חשבון הטויטר שלו על מדינות ערב.

העונש שלו הופחת מ-6 שנות מאסר ל-3 שנים וחודשיים, הוא ריצה כבר מחצית מעונשו ונראה כי לא יחזור לכלא אך לא יוכל לעזוב את סעדיה לתקופה של 38 חודשים.

אולם סעודיה עדיין רחוקה מאוד מלמלא אחר הרצונות של הנשיא החדש ג'ו ביידן, הוא למשל תומך בהפסקה מיידית של המלחמה בתימן אך יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ממשיך במלחמה בטענה כי המורדים החות'ים, בני בריתה של איראן, חותרים תחת המשטר הסעודי כדי להפילו.

לאחר ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות הרשיע בית דין סעודי את לג'ין אלהד'לול, פעילת זכויות אדם סעודית, שהגנה על זכויות הנשים לנהוג בעצמן כלי רכב, בעבירות טרור ומסירת מידע לגורמים זרים והיא נדונה לעונש מאסר של חמש שנים ו-8 חודשים. למרות שמועות שהיו בחודשיים האחרונים כי היא תשוחרר בקרוב היא עדיין מרצה את עונשה בכלא.

פירסום הדו"ח האמריקני המודיעיני הסודי על פרשת חאשוקג'י הינו התפתחות רעה מאוד בכל הקשור ליחסי ממשל ביידן עם בית המלוכה הסעודי ועלולות להיות לו השלכות לא טובות על עתידו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

לאחר ניצחון ביידן הרשיע בית דין סעודי את לג'ין אלהד'לול, פעילת זכויות אדם סעודית, שהגנה על זכויות הנשים לנהוג בעצמן כלי רכב, בעבירות טרור ומסירת מידע לגורמים זרים והיא נדונה לעונש מאסר

זהו רק צעד ראשון מצדו של ממשל ביידן נגד סעודיה. עדיין לא ידוע מה יעלה בגורל המלחמה בתימן וסכנת הגרעין האיראני המאיימת על סעודיה, מנהיגת העולם הסוני ומדינות המפרץ.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)