ניהול המאבק במגפת הקורונה הוא המבחן הגדול ביותר למנהיגות פוליטית בשנים האחרונות. כל המנהיגים בעולם עומדים בפני אותו איום פוטנציאלי. כל מנהיג מגיב אחרת, בסגנון שלו או שלה. וכל מנהיג ישפט על פי התוצאות. זה סוג המשבר שירים או יוריד, שיעשה או שישבור מנהיגים.

נתניהו לא התעלה לגודל השעה, להיפך, הוא התגלה כפוליטיקאי המנצל את המשבר לצרכיו האישיים, למלחמה הפרטית שלו במערכת המשפט ובשלטון החוק, כדי להימלט מבית האסורים. נתניהו ניהל את המאבק בקורונה לבדו, כאשר הוא לא סומך על אף אחד.

הוא עלה בכל ערב על מסך הטלוויזיה למסע הפחדה עם תחזיות אימים קיצוניות, שכל אדם שאינו מכיר את המידע היה נבהל מהן עד עמקי נשמתו. בסוף מרץ הזהיר נתניהו את שרי הממשלה מקטסטרופה בריאותית במהלך השבועות הקרובים: "אנחנו עלולים להגיע למיליון נדבקים תוך חודש. במצב קשה יכולים להיות גם עשרת אלפים מתים בישראל כמו שחוזים במודלים המחמירים של משרד הבריאות" .

ג'סינדה ארדרן, ראש ממשלת ניו-זילנד בת ה-39, התעלתה לגודל השעה, והתגלתה כאחד המנהיגים והמנהיגות הגדולים בעולם. סגנון המנהיגות שלה הוא אמפתיה בעת משבר, מה שמביא את האנשים להתמודד עם המשבר בכוחות עצמם. המסרים שלה ברורים, עקביים, ובו בזמן מפוכחים ומרגיעים. הגישה שלה היא גילוי הבנה והזדהות ברמה הרגשית, וגישה זו פועלת ויעילה בצורה מדהימה. אזרחי ניו-זילנד מרגישים שארדרן לא מטיפה להם, לא מבהילה אותם, אלא היא עומדת איתם. יש רמה גבוהה של אמון וביטחון בה בגלל התנהגות זו.

ג'סינדה ארדרן, רה"מ ניו-זילנד בת ה-39, התגלתה כאחת המנהיגות והמנהיגים הגדולים בעולם. סגנון מנהיגותה הוא אמפתיה בעת משבר, מה שמביא את האנשים להתמודד עם המשבר בכוחות עצמם

הגישה של נתניהו היא אני ואני ואני, 'יחיד סגולה', תוך זריעת פילוג והסתה בנוסח מי שאינו איתי הוא אויבי, ובלי שאלות מהעיתונאים ומהציבור.
הגישה של ארדרן היא 'כולנו בזה ביחד', גישה מכילה הנותנת כיוון ומטרה ובונה משמעות, כשהיא משאירה זמן רב לשאלות מהעיתונאים ומהציבור .

התוצאות מדברות בעד עצמן ומורות על הפער בין תוצאות ניהול המשבר בניו-זילנד לבין הניהול הקטסטרופלי עם התוצאות הקטלניות של המאבק במגפה בישראל. מנקודת התחלה דומה בסוף מרץ, הרי שבמהלך אפריל היו בישראל, מותאם להיקף האוכלוסיה, פי 6 יותר מקרי מוות ומקרי הידבקות בקורונה מאשר בניו-זילנד.

ישראל וניו-זילנד נקטו במדיניות של סגר החל מסוף מרץ 2020, אבל ההבדל נמצא בפרטים, ביישום הסגר. בעוד שהסגר בישראל לא היה כללי וכולל, וקהילות שלמות התעלמו ממנו, הרי שהסגר בניו-זילנד היה כללי.

בישראל לא סגרו את נמלי התעופה והממשלה לא חסמה כניסת נוסעים בשדות התעופה, וכך חדר הוירוס לישראל. למעשה, הכניסה לישראל פרוצה עד היום גם לנוסעים הבאים ממרכזים ידועים של נשאי וירוס. ניו-זילנד לעומת זאת, סגרה את גבולותיה בפני מבקרים בינלאומיים מלבד ניו-זילנדים חוזרים שהוכנסו להסגר.

התוצאות מדברות בעד עצמן. מנקודת התחלה דומה בסוף מרץ, הרי שבמהלך אפריל היו בישראל, מותאם להיקף האוכלוסיה, פי 6 יותר מקרי מוות ומקרי הידבקות בקורונה מאשר בניו-זילנד

נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות (מליצמן איני מצפה לדבר) צריכים להסביר לנו מדוע במשבר הקורונה אנחנו במצב גרוע יחסית לניו-זילנד, מדוע לא השכלנו להתנהג כמו ניו-זילנד, כאשר נתוני הפתיחה של ישראל היו דומים מאוד לאלו של ניו-זילנד.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

"הפתעת אוקטובר" איננה רק במתקפת חמאס. זוהי גם קריסה פתאומית בינלאומית של ישראל. לכאורה, על לא עוול בכפה, אולם זוהי תולדה של ההפיכה המשטרית מבית מדרשו של בנימין נתניהו, ויש האומרים שהמשך המלחמה משרת את מטרותיו. ואילו "מתקפת אפריל" האיראנית חשפה את הלְקוּת הישראלית, אך גם פתחה פתח לשובנו לשפיות מדינית. אל לישראל להתנהל כעת בנקמנות אלא לבחור מהלכים חכמים שישיבו את החטופים שבשבי, יוליכו להסדר בר-קיימא עם הפלסטינים ויצמצמו את האיום האיראני.

*  *  *

בשפה האנגלית יש מילה העשויה לתאר את התנהלותו של נתניהו: reckless, כלומר פזיז או נמהר, אלא שעצם הכתרתו כ-reckless מחטיאה. הוא מחושב מאד ופועל למטרת-על כפולה: הבטחת שלטונו בצד המשך התחמקותו מהכלא. כך יש להבין את מהלכיו, כולל בעזה ומול איראן. יש הטוענים שהוא פועל לקבֵּע את מצב המלחמה כדי להרחיק את אימת הדין.

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.

החרדים חרדים מפגיעה בדברים החשובים להם, באמונות שלהם, בחינוך שלהם, בקיום המצוות שלהם, אם רוצים להפחית את חרדות החרדים, עלינו להוכיח להם שאין להם ממה לפחד, וכי אין להם צורך בחומות.

*  *  *

החברה הישראלית מחולקת לקבוצות ופלגים שונים ומשונים. הציבור המדובר והנחבט ביותר בשנים האחרונות הוא הציבור החרדי. באולפנים השונים נוכל לשמוע מומחים רבים המסבירים על החברה החרדית, על אופייה, תכונותיה וצרכיה, ואף על המשמעויות מרחיקות הלכת של אורחות חייהם לחברה הישראלית, כלכלתה וביטחונה.

הרב שאול עבדיאל הוא איש חינוך, רב מלווה בעמותת נצח יהודה, רס"ן במיל', רב גדוד נצח יהודה לשעבר וקמ"ט מדיניות ופרט במנהלת החרדים הצבאית באכ"א.