ניהול המאבק במגפת הקורונה הוא המבחן הגדול ביותר למנהיגות פוליטית בשנים האחרונות. כל המנהיגים בעולם עומדים בפני אותו איום פוטנציאלי. כל מנהיג מגיב אחרת, בסגנון שלו או שלה. וכל מנהיג ישפט על פי התוצאות. זה סוג המשבר שירים או יוריד, שיעשה או שישבור מנהיגים.
נתניהו לא התעלה לגודל השעה, להיפך, הוא התגלה כפוליטיקאי המנצל את המשבר לצרכיו האישיים, למלחמה הפרטית שלו במערכת המשפט ובשלטון החוק, כדי להימלט מבית האסורים. נתניהו ניהל את המאבק בקורונה לבדו, כאשר הוא לא סומך על אף אחד.
הוא עלה בכל ערב על מסך הטלוויזיה למסע הפחדה עם תחזיות אימים קיצוניות, שכל אדם שאינו מכיר את המידע היה נבהל מהן עד עמקי נשמתו. בסוף מרץ הזהיר נתניהו את שרי הממשלה מקטסטרופה בריאותית במהלך השבועות הקרובים: "אנחנו עלולים להגיע למיליון נדבקים תוך חודש. במצב קשה יכולים להיות גם עשרת אלפים מתים בישראל כמו שחוזים במודלים המחמירים של משרד הבריאות" .
ג'סינדה ארדרן, ראש ממשלת ניו-זילנד בת ה-39, התעלתה לגודל השעה, והתגלתה כאחד המנהיגים והמנהיגות הגדולים בעולם. סגנון המנהיגות שלה הוא אמפתיה בעת משבר, מה שמביא את האנשים להתמודד עם המשבר בכוחות עצמם. המסרים שלה ברורים, עקביים, ובו בזמן מפוכחים ומרגיעים. הגישה שלה היא גילוי הבנה והזדהות ברמה הרגשית, וגישה זו פועלת ויעילה בצורה מדהימה. אזרחי ניו-זילנד מרגישים שארדרן לא מטיפה להם, לא מבהילה אותם, אלא היא עומדת איתם. יש רמה גבוהה של אמון וביטחון בה בגלל התנהגות זו.
ג'סינדה ארדרן, רה"מ ניו-זילנד בת ה-39, התגלתה כאחת המנהיגות והמנהיגים הגדולים בעולם. סגנון מנהיגותה הוא אמפתיה בעת משבר, מה שמביא את האנשים להתמודד עם המשבר בכוחות עצמם
הגישה של נתניהו היא אני ואני ואני, 'יחיד סגולה', תוך זריעת פילוג והסתה בנוסח מי שאינו איתי הוא אויבי, ובלי שאלות מהעיתונאים ומהציבור.
הגישה של ארדרן היא 'כולנו בזה ביחד', גישה מכילה הנותנת כיוון ומטרה ובונה משמעות, כשהיא משאירה זמן רב לשאלות מהעיתונאים ומהציבור .
התוצאות מדברות בעד עצמן ומורות על הפער בין תוצאות ניהול המשבר בניו-זילנד לבין הניהול הקטסטרופלי עם התוצאות הקטלניות של המאבק במגפה בישראל. מנקודת התחלה דומה בסוף מרץ, הרי שבמהלך אפריל היו בישראל, מותאם להיקף האוכלוסיה, פי 6 יותר מקרי מוות ומקרי הידבקות בקורונה מאשר בניו-זילנד.
ישראל וניו-זילנד נקטו במדיניות של סגר החל מסוף מרץ 2020, אבל ההבדל נמצא בפרטים, ביישום הסגר. בעוד שהסגר בישראל לא היה כללי וכולל, וקהילות שלמות התעלמו ממנו, הרי שהסגר בניו-זילנד היה כללי.
בישראל לא סגרו את נמלי התעופה והממשלה לא חסמה כניסת נוסעים בשדות התעופה, וכך חדר הוירוס לישראל. למעשה, הכניסה לישראל פרוצה עד היום גם לנוסעים הבאים ממרכזים ידועים של נשאי וירוס. ניו-זילנד לעומת זאת, סגרה את גבולותיה בפני מבקרים בינלאומיים מלבד ניו-זילנדים חוזרים שהוכנסו להסגר.
התוצאות מדברות בעד עצמן. מנקודת התחלה דומה בסוף מרץ, הרי שבמהלך אפריל היו בישראל, מותאם להיקף האוכלוסיה, פי 6 יותר מקרי מוות ומקרי הידבקות בקורונה מאשר בניו-זילנד
נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות (מליצמן איני מצפה לדבר) צריכים להסביר לנו מדוע במשבר הקורונה אנחנו במצב גרוע יחסית לניו-זילנד, מדוע לא השכלנו להתנהג כמו ניו-זילנד, כאשר נתוני הפתיחה של ישראל היו דומים מאוד לאלו של ניו-זילנד.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
מדינה בפוסט טראומה
הכותרות הראשיות עכשיו
האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.
אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.
אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.
בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.
ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.
למקרה שפיספסת
"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"
קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).
חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.
אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.
סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הרי זה ברור כאור בצהריים.עדיפות עליונה בהתנהלות אי ההדבקות בקורונה היתה כי ביבי רצה ורוצה להראות שהוא המחליט והוא המושיע ורק הוא יכול למגר ורק הוא והוא בלבד שליט הארץ הזאת , הוא לא יקשיב והוא לא ישראלי אוהב אדם ואוהב את האדמה שלנו. הכל הצגה מבחינתו הכל משחק. אנחנו משחקים לפניו.יש לו המון כסף, הוא מגלומני הוא חולה נפש וזקוק למנוחת לוחם, פשוט שירד מהאולימפוס שבנה ויתן לכולנו להרגיש שיש תקוה עוד לחיות בארץ ישראל שלנו.אנחנט לא צריכים השוואות עם ארץ אחרת אנחנו רוצים לחיות כאן בישראל שלנו היפה והטובה לנו