בעקבות עליית התחלואה, החליטה ממשלת צרפת לסגור ברים באזור פריז עד השעה 22:00. גם באזורים אחרים, כמו מרסיי, כל המסעדות והברים ייסגרו. בבריטניה הורה ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, לסגור פאבים ומסעדות בשעה 22:00, וביקש מהתושבים לעבוד מהבית למשך חצי שנה אם הם יכולים.
הממשלה הספרדית הפצירה בתושבי מדריד שלא לעזוב את הבית, אלא אם הם חייבים. בלגיה, שספגה מכה בריאותית קשה בגל הראשון, ומספר המתים בה מקורונה כבר מתקרב ל-10,000 אזרחים, החליטה בשלב זה ללכת על הגבלות מתונות, שמזכירות יותר את המודל השוודי המתון. מדובר במודל שדוגל בלתת למחלה לעשות את שלה, תוך הטלת הגבלות וולונטריות על האזרחים.
בשלב זה נראה כי מדינות מפותחות כמו ספרד, בריטניה, בלגיה וצרפת, למדו לקח מהגל הראשון ובמקום להטיל סגר נוקשה אימצו "סגר לייט".
מדובר בהגבלות שמוטלות על אזורים וסקטורים מסוימים בשעות מסוימות, במטרה לאזן בין הדאגה מהתפשטות נגיף הקורונה, לבין הרצון למנוע זעזוע כלכלי נוסף, מהסוג שחוו האזרחים בגל הראשון. למעשה, איזון מהסוג הזה הוצע גם בישראל, אבל נתניהו החליט ללכת לסגר מלא, בניגוד לדעת כל היועצים המקיפים אותו, בעיקר כדי למנוע את המשך קיומן של ההפגנות.
ספרד, בריטניה, בלגיה וצרפת, למדו לקח מהגל הראשון ובמקום סגר נוקשה אימצו "סגר לייט" – שמאזן בין הדאגה מהתפשטות נגיף הקורונה, לבין הרצון למנוע זעזוע כלכלי נוסף מהסוג שחוו האזרחים בגל הראשון
למעשה, נתניהו הוא כמו מפקד חטיבה שהחליט להתנתק משאר הצבא, ולשעוט קדימה ראשון יחד עם כל חייליו מול האויב הרע והמר.
אם עוד מדינות יצטרפו אליו ויטילו סגר מלא על התושבים, הוא ייצא מצביא הגדול, זה שהיה "הראשון לזהות", ובעקבותיו כל העולם נע קדימה. אבל אם נתניהו יישאר לבד, הוא יביא לחורבנה של החטיבה וחייליה. ישראל עלולה ליפול לתוך תרחיש אימה, שבו תתקשה לגייס כסף מהעולם לצורך הטיפול במשבר, וזה עוד מבלי שציינו את השבר החברתי והבריאותי שסגר כזה יוצר.
לכאורה, אזרח מן השורה יוכל לחשוב דווקא אופטימי ולומר לעצמו שבסגר הראשון הממשלה הזרימה יותר מ-40 מיליארד שקל לצורך הטיפול במשבר הכלכלי, והגירעון זינק ל-8.1% באוגוסט, אבל למרות זאת דירוג האשראי שלה לא נפגע, הכלכלה לא קרסה, וכדור הארץ המשיך להסתובב על צירו.
למה שאותו תהליך לא יקרה גם בסגר השני? במציאות, הסיבה לכך שהכלכלה הישראלית לא נפגעה אנושות בסגר הראשון היא בדיוק אותה הסיבה שהופכת את הסגר השני לכל כך מסוכן, אם לא יהיו עוד מדינות שיצטרפו אליה.
כשרוב הממשלות השביתו את המשקים והזרימו לפני חצי שנה מיליארדים לכלכלות שלהן במקביל, כולן הגדילו את הגירעון והאבטלה בו זמנית. כך – באופן יחסי לשאר המדינות – מצבה של ישראל לא השתנה בהרבה ודירוג האשראי הגבוה שלה, שנמדד ביחס לביצועי מדינות דומות מאותה קבוצת ייחוס, נשמר.
כשממשלות בעולם השביתו את המשק והזרימו מיליארדים לכלכלות בסגר הראשון, כולן הגדילו במקביל את הגירעון והאבטלה, ויחסית לשאר המדינות – מצבה של ישראל לא השתנה. הפעם הוטל סגר מלא רק בישראל
ישראל נמדדת, למשל, ביחס למדינות כמו אסטוניה, דרום קוריאה, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'ילה וצ'כיה. דירוג האשראי הגבוה הוא זה שאפשר, ועדיין מאפשר, לישראל לגייס עשרות מיליארדי שקלים בריבית יחסית נמוכה מהשוק כדי להתגבר על המשבר.
לפי תחשיב שעשה האוצר, עלות סגר מהסוג שהוטל בישראל לבסוף עשויה להגיע לכ-12 מיליארד שקל, וזה אם הסגר יימשך שבועיים בלבד. מדובר בהגדלת הגירעון בכשני אחוזים לסגר של חודש. אם בעולם ימשיכו במדיניות "סגר לייט", המשמעות היא שקצב גדילת ההוצאות והגירעון בישראל ביחס למדינות רבות אחרות עלול לעלות דרמטית, וזאת בניגוד לסגר הקודם.
אם מוסיפים לכך את היעדר התקציב בישראל, אי-היציבות הפוליטית והכרטיס הצהוב שה-OECD הוציא לכלכלה הישראלית בדוח שפרסם החודש, מקבלים מתכון שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל. לא סתם נתניהו חוזר שוב ושוב בהצהרותיו על כך שאנחנו הראשונים, ומעריך שבקרוב יצטרפו עוד מדינות לסגר. אולי הוא באמת מאמין בזה. אולי זו סתם משאלת לב.
אבל אם זה לא יקרה, הוא יתקשה מאוד להסביר לציבור מדוע פעל בניגוד להמלצות של כל היועצים שהזהירו אותו מהמהלך, יתקשה לתרץ לחברות דירוג האשראי את הגידול בגירעון אצלנו ביחס לעולם, וייכנס לרשימה אחת יחד עם גולדה מאיר, כמי שחתום על אחת ההחלטות האסוניות ביותר שקיבל ראש ממשלה בישראל בכל שנותיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו