האם ההפגנות גורמות להדבקה?

הפגנה לזכר ג'ורג' פלויד במיניאפוליס (צילום: AP Photo/Julio Cortez)
AP Photo/Julio Cortez
הפגנה לזכר ג'ורג' פלויד במיניאפוליס

האם ההפגנות נגד נתניהו גורמות להדבקה בנגיף הקורונה ולתחלואה הגדולה של "הגל השני"? זאת שאלה שנמצאת בלב ההתרחשויות במדינת ישראל. נתניהו טוען שההפגנות הן מוקד להפצת מחלות. החרדים מצדיקים את הזילזול שלהם בהוראות משרד הבריאות בכך שבהפגנות של החילונים יש ממילא הדבקה חמורה. לעומתם טוענים מצדדי ההפגנות שבהפגנות אין הדבקה משמעותית, ולכן אין סיבה להפסיק אותן. מה האמת?

האם ההפגנות נגד נתניהו תורמות לתחלואה הגדולה של "הגל השני"? השאלה נמצאת בלב ההתרחשויות במדינה. נתניהו טוען שההפגנות הן מוקד להפצת מחלות, והחרדים מצדיקים דרכן את זלזולם בהוראות משרד הבריאות

לכאורה סביר להניח שאירוע שבו אלפי אנשים צועדים יחד וצועקים סיסמאות – תהיה בו תופעה חמורה של הדבקה. משרד הבריאות חוקר את מקורות ההדבקה, שהרי תפקידו למנוע אותה ללא קשר להיבט הפוליטי של השאלה הזאת. החוקרים של משרד הבריאות לא מצאו שום סימנים לכך שיש תחלואה שמקורה בהפגנות. אם אכן ההפגנות היו מקור למאות מקרים של הדבקה בנגיף – החוקרים היו מגלים זאת. לכן מן המידע שבישראל אי אפשר להכריע מי צודק.

לכן את התשובה לשאלה הזאת יש לחפש במידע מן העולם הגדול, ובמיוחד במידע מארה"ב, שבה בתקופת קורונה היו הפגנות מחאה על מותו המחריד בחניקה של רוג'ר פלויד השחור בידי שוטר לבן. חיפשתי מאמרים על הקשר בין עליה בתחלואה לבין הפגנות, וגיליתי שיש בישראל שני נרטיבים. הנרטיב הראשון מופיע בעיתון הארץ והנרטיב השני מסופר ב"ג'רוזלם פוסט" – שני נרטיבים מנוגדים.

בנרטיב הראשון שסוקר בעיתון הארץ מסופר שחוקרים גרמניים בדקו 315 ערים בארה"ב שבהן היו הפגנות לאחר החניקה של ג'ורג' פלויד, ובאף אחת מהן לא נמצאה שום עליה בתחלואה, לא בהשוואה לערים אחרות, שבהן לא היו הפגנות, ולא ביחס לאותן ערים לפני ואחרי ההפגנות. מכאן שלא היתה הדבקה בהפגנות.

בנרטיב השני ב"ג'רוזלם פוסט" מסופר שחוקרים אמריקאיים בדקו שמונה ערים שבהן היו הפגנות לאחר החניקה של פלויד, וברובן הם מצאו עליה בתחלואה בעקבות ההפגנות.

מה הולך פה? איך יכול להיות שהחוקרים האמריקאים מצאו שיש עליה בתחלואה ואילו החוקרים הגרמניים מצאו שאין עליה בתחלואה? מישהו פה משקר? מי שעוסק במדע יודע שיש תופעה כזאת, ששתי קבוצות של חוקרים מדווחות על תוצאות מנוגדות.

מה הולך פה? איך יתכן שהחוקרים האמריקאים מצאו עליה בתחלואה ואילו החוקרים הגרמניים לא? מישהו פה משקר? מי שעוסק במדע יודע שיש תופעה כזאת, ששתי קבוצות חוקרים מדווחות על תוצאות מנוגדות

זה קיים בעיקר במחקרים במדעי החברה, אבל לא רק בהם. זה נובע מכך שכל מדען שמתחיל מחקר בנושא כלשהו, מגיע אליו עם השערה כלשהי, עם תזה שהוא מנסה להוכיח. לעיתים קורה שהתוצאות תואמות את התזה המוקדמת, לא משום שהמדען זייף (גם זה קורה לפעמים, אבל זה די נדיר), אלא משום שהמדען בחר את התנאים של המחקר, ובחר מן התוצאות שקיבל – דווקא את אלה שהתאימו למה שהוא האמין שזאת האמת המדעית. וקבוצה אחרת, שחושבת אחרת – יכולה להגיע לתוצאות מנוגדות, ע"י בחירה אחרת של התנאים של המחקר, ובחירה אחרת של התוצאות שהתקבלו.

נחזור אל שתי הקבוצות, האמריקאית והגרמנית. האמריקאים מצאו עליה ברורה בתחלואה – אחרי שלושה שבועות מיום תחילת ההפגנות. הגרמנים חיפשו עליה ברורה בתחלואה בשבועיים שאחרי תחילת ההפגנות. מתי וירוס הקורונה מתחיל לגרום לתסמינים ולתחלואה? בד"כ אחרי חמישה ימים. ליתר ביטחון אנו נידרשים ל-14 ימים של בידוד, אחרי שנחשפנו לחולה קורונה. כאשר יש הדבקה משמעותית, העלייה בתחלואה מתחילה אחרי חמישה ימים, ואז היא ממשיכה לעלות בגלל ההדבקה השניונית. אנשים נוספים שנדבקו מהאנשים הראשונים שנידבקו באותו אירוע – ומגיעה לשיא אחרי שבועיים. אמור מעתה, בשבועיים הראשונים אחרי ההפגנות בארה"ב – אין עליה ברורה בתחלואה. אחרי שלושה שבועות – יש עליה בתחלואה, אבל הקשר שלה להפגנות דורש בירור – בהמשך.

קריאה במאמר של החוקרים האמריקאיים מעלה את הנקודה הבאה: החוקרים האמריקאיים לא עשו השוואה לערים אחרות, שבהן לא היו הפגנות רבות-משתתפים, וזה מטיל צל כבד על המחקר שלהם.

עד כמה שאני מבין היתה עלייה בתחלואה גם בערים אחרות, בתקופה של שלושה שבועות – והיא נובעת מכך שהסגר בוטל, באותם הימים, באותן הערים. בשתי ערים, מבין 8 הערים שנבדקו, העליה בתחלואה היתה לא משמעותית, משום שבהן היתה יותר הקפדה על מסכות ועל ריחוק פיזי, בגלל אירועי קורונה קודמים. כאמור בשש מן הערים שנבדקו העליה בתחלואה היתה דווקא אחרי שלושה שבועות – ולא אחרי שבועיים, וזאת בגלל ביטול הסגר, ולא בגלל הדבקות בהפגנות.

קריאה במאמר של החוקרים האמריקאיים מעלה כי החוקרים האמריקאיים לא עשו השוואה לערים אחרות, שבהן לא היו הפגנות רבות משתתפים, וזה מטיל צל כבד על מחקרם

עיון מעמיק במחקר האמריקאי מעלה שנושא המחקר בכלל לא היה ההדבקות בהפגנות – אלא אי שמירת הריחוק הפיזי בין האנשים (ריחוק פיזי – ולא ריחוק חברתי, מונח מטומטם. אם כבר ריחוק אנטי-חברתי).

הבעיה עם ההפגנות הללו בשש מערי ארה"ב היא שבהן לא היתה הקפדה על מסכות ולא על הריחוק הפיזי בין המשתתפים. עיינתי בגוגל אימאג'ז מן ההפגנות. בכל הצילומים רואים באופן ברור שמאות מפגינים עומדים בצפיפות גדולה, וחלקם בלי מסכות.

באחד הצילומים ראיתי מאות מפגינים, וביניהם ספרתי 22 אנשים ללא מסכות, עומדים בסמיכות ליתר המפגינים. 22 איש, ודי בחולה קורונה אחד כדי להדביק עשרות מן המשתתפים. בצילום אחר, מהפגנה ביוטה, רואים היטב מפגינים ללא מסיכות. המסקנה שראוי להסיק מהמחקר האמריקאי היא שבערים שבהן היתה הקפדה על הוראות הבריאות – לא היתה עליה בתחלואה, ואילו בערים שבהן לא היתה הקפדה – היתה עליה בתחלואה.

כאמור, החוקרים האמריקאים בדקו את נושא ההקפדה על הוראות שמירת הבריאות, והמסקנה שלהם היתה:

The data suggest that to slow the spread of COVID-19, CDC guidelines must be followed in protest situations

כלומר, יש להקפיד על המסכות ועל המרחקים בין המפגינים – ולא על איסור של ההפגנות. וזאת מסקנה תקפה, גם אם ניתן למצוא פגמים במחקר שלהם.

מכאן שכנראה צודקים מצדדי ההפגנות. בהפגנות בישראל אין הדבקה נוראה. למעשה, אין בישראל אינדיקציה להדבקה כלשהי. ההפגנות בארה"ב מתקיימות באוויר הפתוח ולכן אין בהן הדבקות רבות. יש להניח שבהפגנות, גם שם וגם כאן, יש קצת הדבקה, אבל לא משמעותית, לא יותר ממה שיש במקומות אחרים בישראל או בארה"ב.

בישראל, שבה רוב המפגינים מקפידים על מסכות, ועל ריחוק פיזי של 2 מטר בין מפגינים זרים, כפי שמדווחים לי כמה ממודעיי – אין סיבה לכך שתהיה הדבקה משמעותית בהפגנות. מה שכן, מה שאנו לומדים מהמחקר האמריקאי הוא שהמשטרה חייבת להקפיד עם המפגינים ולקנוס כל מי שמוריד את המסכה, אפילו לשנייה, כי הדבקה יכולה להתרחש גם בשנייה אחת.

הבעיה עם ההפגנות ב-6 מערי ארה"ב היא שבהן לא הקפידו על מסכות וריחוק פיזי בין המשתתפים. עיינתי בצילומים מההפגנות. בכל הצילומים רואים בברור מאות מפגינים עומדים בצפיפות גדולה, חלקם בלי מסכות

ההפגנות אינן גורמות להדבקה, אבל הן כן גורמות לנזק. הן משמשות לראש הממשלה נתניהו עילה לכוון את האשמה לעבר המפגינים, וכך להעלים את החלק שלו ושל החלטותיו במשבר הבריאותי ובמשבר הכלכלי של ישראל. ההפגנות משמשות גם לרבים בציבור החרדי אמתלה להצדיק את הזילזול שלהם בשמירה על הוראות משרד הבריאות ואת ההתנגדות של המפלגות החרדיות למהלכים כמו "הרמזור". נזק מההפגנות יש – אבל לא הדבקה.

אבל אני מבין גם לליבם של אנשי המחאה. רבים מהם הם אנשים, גברים ונשים, שהשקיעו שנים בלימוד מקצוע, או בעלי עסקים שבנו את עסקיהם בעבודה קשה במשך שנים – וכעת הכל הלך לאיבוד. הם איבדו את פרנסתם. הם איבדו את מעמדם במשפחתם, הם איבדו את משמעות חייהם. עולמם קרס עליהם והיאוש אוכל אותם. הם לא רואים שום תיקווה לעתיד טוב יותר. לכן הם יוצאים להפגין במרי ליבם, ושום דיבורים של היגיון לא יעצרו אותם.

יוסף רגב הוא יו'ר עמותת 'מנוחה נכונה', בית העלמין האלטרנטיבי בבאר שבע. איש מחשבים, חוקר ומחנך. מחלוצי תעשיית המחשבים בישראל. מורה למחשבים באונ' בן גוריון. הביא את הדואר האלקטרוני לישראל. הקים בבאר שבע פרויקט חינוכי, בו למדו מאות תלמידים. כיום בפנסיה. הסטוריון חובב. מחבר הספר 'רצח ארלוזורוב עוד חי' (באר שבע 2016).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
יש לקחת גם בחשבון את האינטרס של קבוצות החוקרים. בעוד שלחוקרים האמריקאים יש אינטרס מסוגים בקיום או אי קיום ההפגנות, נכון להאמין שלגרמנים אין כל אינטרס ולכן המחקר שלהם (שקבע שאין קשר) אמו... המשך קריאה

יש לקחת גם בחשבון את האינטרס של קבוצות החוקרים. בעוד שלחוקרים האמריקאים יש אינטרס מסוגים בקיום או אי קיום ההפגנות, נכון להאמין שלגרמנים אין כל אינטרס ולכן המחקר שלהם (שקבע שאין קשר) אמור להיות יותר אמין.

עוד 1,124 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 29 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

סנוניות ראשונות לשינוי כיוון פוליטי חיובי

בתגובה לקול קורא משותף של קבוצת אישים, שפנו לצאת "לדרך ישראלית שונה לגמרי מכל הדרכים שהביאו אותנו עד הנה. שותפות מהותית, עמוקה ומשמעותית, המחויבת לשלום בין העמים ומדינותיהם, מדינה לצד מדינה. סוף לכיבוש, לאיבה לאדנות ולזכויות היתר", ענתה "קבוצת  ברית" בחיוב להצעה.

המרכיבים הפוליטיים לתפיסתה שורטטו כלהלן:

  1. התחדשות אזרחית אמיצה המבוססת על זהות וערכים היסטוריים כמו גם על ראייה נועזת של העתיד.
  2. ביחס ל"שנת השחרור שלכם (ש)היתה לנו לשנת הטרגדיה, התשובה הינה – לא נשכח אבל נחיה עם הסליחה".
  3. הגוף הפוליטי נתפס כמרחב דמוקרטי אזרחי "המאפשר לכל צד לשמור על ייחודו ועם זאת לפעול עם האחרים למען הטוב הכללי המשותף".

הטוב הכללי המשותף בימינו מגדיר את המדינות המתוקנות כרפובליקות. ישראל חסרה כליל עקרון זה. לכאורה עולה מהסעיף הזה צידוד ברפובליקה ישראלית, העולה עם תביעת עמותת "אני ישראלי" להכיר בלאום הישראלי, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח (באשר בין העותרים היו אזרחים שבסעיף הלאום שלהם נרשם : ערבי, דרוזי, רוסי, ועוד). אך מתברר מהמשך הקול הקורא, שחברי הקבוצה אחוזים במיתוסי העבר, מעצם התייחסותם לצורך לפתוח סוגיה כמו "האיזון בין מדינה יהודית לבין מדינה דמוקרטית".

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה.

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה

על הלהטוטים המשפטיים סביב המדינה "היהודית הדמוקרטית" כתב אנטון שמאס את הדברים החדים והביקורתיים הבאים לפני יותר מדור, והם עדיין בתוקף:

"רק כאשר יחליט הרוב שבתעודת הזהות שלי ושלכם יהיה כתוב ישראלי (הכוונה ללאום כמו גם לאזרחות – י.ב.), רק אז תישמע יריית הפתיחה של חזון הדור הבא".

אך הקריאה האופטימית ביותר של המפה הישראלית כיום תוכיח לנו, שקריאת הכיוון איננה בכיוון הזה. כך שמדינת ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהכרזת העצמאות, חייבת לעבור רוויזיה (הכוונה להקדמת ההכרזה הנסבה על העם היהודי ומדינה יהודית – מתוך המקראה, ישראל לקראת המאה ה-21).

למרות  ביקורתי על אי צידוד מפורש בישראל כרפובליקה ישראלית של לאום אזרחי פתוח ומכיל, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח – מצויים בקול הקורא מספר עקרונות ראויים כמו: ערך שווה לבני האדם, מאבק בלאומנות היהודית והבדלנות הערבית תוך הצגת דרך שלישית (שאינה מפורטת מספיק ודומה שגם לא מספיק קוהרנטית). כמו גםשאיפה לשלום פנים ישראלי המתכתב עם הפיוס, כלומר – יצירת מנגנון של  איחוי קרעים.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

ינקלביץ: "בני גנץ תומך ונותן גיבוי למהלך החשוב הזה"

שטייניץ: "אני מקווה שבכחול-לבן לא רוצים להוביל לבחירות" ● ראש המל"ל לשעבר, יעקב נגל, מגיב לקריאות לוועדת חקירה בפרשת כלי השיט: "לא נפל שום פגם ברכש הצוללות, אנחנו כבר באיחור" ● 400 אלף תלמידי תיכון יחזרו הבוקר ללימודים ומנהלי בתי הספר טוענים שמתווה החזרה לא ישים ● ראש שירותי בריאות הציבור קראה אמש להפסיק את פתיחת הקניונים

עוד 20 עדכונים

למקרה שפיספסת

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

רגע לפני מלחמת אחים

לאחרונה נחשפנו לשפל חדש בשיח הישראלי: מפגין קילל משפחה שכולה ואיחל לה לאבד בן נוסף. במדינת ישראל מוכת השכול, שבה טובי הבנים מקריבים את חייהם למען קיומה של המדינה, חילל אזרח את קדושת ההקרבה ורמס ברגל גסה את שאריות הקונצנזוס הישראלי.

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כל כך משכנעת. השאלה המטרידה שנותרה פתוחה היא: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות של שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כ"כ משכנעת. השאלה שנותרה פתוחה: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

ואולי נתן אותו מפגין עצמו חלק מהתשובה לכך, כשניסה להסביר בהתנצלותו כי עשה את הדברים ברגע של זעם, שבו לא חשב כל כך ולא שלט כל כך על דבריו. בצרפתית המילה זעם (Rage) היא גם שמה של מחלת הכלבת, שכידוע פוגעת במוח וגורמת לשיגעון. אדם המביא עצמו לידי זעם, עלול בעצם ללקות באי-שפיות זמנית על ביטוייה הקשים והקיצוניים.

האם יש בכך כדי לספק צידוק למי שנוהג כך? בעולם המשפט, אדם המבצע מעשה תחת השפעת סמים או שכרות, אינו פטור מאחריות פלילית. ההלכה המשפטית קובעת, כי מאחר שהיה מודע למעשיו בטרם הכניס עצמו מרצון למצב של חוסר שליטה, הוא היה צריך לקחת בחשבון שבהיותו תחת השפעת הסם או האלכוהול, הוא יתקשה להבחין בין טוב ורע ועלול שלא לשלוט בהתנהגותו.

הוא הדין באדם המסניף לעצמו את הסמים הנפשיים המזיקים: גאווה, תאווה, קנאה, שנאה וכעס. טבעם של רגשות אלה, שהם מעבירים אדם על דעתו. על משקל האימרה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" הרי "כשהיצרים רועמים הערכים דוממים". אמרו חז"ל:

"הגאווה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"(רבי אליעזר הקפ"ר, מחשבת אבות).

עוד אמרו:

"שלושה דברים מוציאים את האדם מן העולם: עין הרע, יצר הרע ושנאת הבריות"(רבי יהושע בן חנניה).

ח"כ מיקי זוהר הסוגד לדבריו לכבוד, לכסף ולכוח, בוודאי יזהה כאן את מסוכנותם של מושגים אלה, השייכים למשפחה דומה.

האם המסקנה מן הדברים היא כי זו דרכו של עולם? כי זהו הטבע האנושי, ולפיכך נגזר עלינו לכעוס, לשנוא ולקנא, ולהיות צפויים לכל הביטויים המילוליים והפיזיים המתלווים לכך?

ייתכן כי התשובה טמונה באימרה נוספת של חז"ל:

"איזהו גיבור הכובש את יצרו".

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא כולה בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת.

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת

אדם אינו אמור לפעול מתוך אוטומטיזם, שבו לחיצה על הכפתור המתאים גוררת תגובה ידועה מראש. מסננות מוחנו אמורות להיכנס לפעולה ולנתח את המידע, את אפשרויות התגובה ואת משמעותן ולבסוף אף לקבל את ההחלטה באשר לתגובה המתאימה. במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה).

הקנאה, השנאה והכעס אינם החוליה האחרונה בשרשרת התגובתיות שלנו, ובוודאי לא צריכים להיות החוליה הקובעת בשרשרת זו. דווקא בעת שהיצרים רועמים, אמורות להידלק במוחנו כל נורות האזהרה.

הן אמורות להצביע על ההשלכות ההרסניות של התגובות שהם מכתיבים ועל המדרון החלקלק שאליו נתדרדר אם ניתן להם לשלוט בנו: תחילתו בחוסר סובלנות, המשכו באלימות מילולית ובאלימות פיזית וסופו במלחמת אחים. והיו כבר היו דברים מעולם ("לא חרב בית המקדש אלא בשל שנאת חינם").

מול היצרים והסכנות הטמונות בהם עלינו להציב אלטרנטיבה ערכית להסדרת ההתנהגות בין בני-אדם בחברה האנושית. אלטרנטיבה זו, על פי המרכז לקידום ההגינות בישראל, היא ערך ההגינות: התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות ומצוקות.

שונות? כן. מחלוקת? כן. ביקורת? כן. אבל בתוך כל אלה, גם הכרה בזכותו השווה של הזולת לדעה משלו ולחירותו לבטא אותה. הכרה נטולת זעם. נטולת שנאה. נטולת קללות.

במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה)

כך נראית חברה המקפידה בכבודו של אדם, כל אדם. כך נראית חברה הוגנת, שבה כולנו רוצים לחיות. כאשר צלילי ההגינות יישמעו במקומותינו, לא ירעמו התותחים של מלחמת האחים.

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
עודכן לפני 5 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים

סיור חורפי בטיילות של ירושלים

מסלולי טיול באוויר הפתוח של בירת ישראל מציעים סיפורים על בני מלוכה מרוסיה, נזירים מימי הביניים וקורבנות מתקופת התנ"ך, לצד גינות פורחות, פסלים מודרניים ונופים אורבניים ● מהכנסייה האורתודוקסית בעין כרם, דרך בית החולים לטיפול במצורעים ועד מטה האו"ם שבארמון הנציב

עוד 1,236 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 54 ימים להשבעה

לכבוד החג, הברווז הצולע העניק חנינה לאמריקה

דונלד טראמפ הכיר השבוע סוף-סוף בכישלונו, גם אם לא הודה רשמית בהפסד ● כעת יכולה ארה"ב להתקדם לעידן חדש ולחשב את הנזקים וההשלכות של ארבע שנות ממשל טראמפ ● לא הכל הפיך, לא הכל התחיל אצל טראמפ ולא הכל נורא כל כך ● אבל יותר מהכל, אמריקה זקוקה כעת לחזור לערכים של מוסר בסיסי, כבוד הדדי ואמפתיה

עוד 1,389 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פַאוּדָה

הצצה נדירה לסשן טיפול פסיכולוגי של ראש הממשלה החליפי בני גנץ

עוד 958 מילים ו-1 תגובות

לוועדת הבדיקה של גנץ אין שום סמכות ושום חשיבות

ועדת הבדיקה שגנץ הקים השבוע בפרשת הצוללות נידונה מראש לכישלון ● הוועדה לא תצליח לחקור כלום, עדי מפתח לא יתייצבו בפניה והיא לא תציף שום ראיה שלא עלתה כבר בתחקירים עיתונאיים או במסגרת החקירה הפלילית בתיק 3000 ● בנוסף לזה, היועמ"ש כבר תפס בעלות על עבודת הוועדה והבהיר כי הוא זה שיגדיר את גבולות הגזרה שלה ● ועדת וינוגרד לא תהיה פה ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניו יורק טיימס: ישראל עומדת מאחורי חיסול המדען האיראני

אהוד ברק: הרברבנות בצמרת הפוליטית הנוכחית היא הפקרות ● אעידה תומא-סלימאן: הסלמה מסוכנת ● שקד: לא יהיו בחירות, גנץ יתקפל ● חברה בוועדת הבדיקה לצוללות פרשה בשל חשש לניגוד עניינים ● אדלשטיין: נשקול המשך פתיחת הקניונים עקב העומסים ● סקר מנדטים: הליכוד 30, ימינה 20, מפלגה בראשות חולדאי: 7 מנדטים ● לבני מעוניינת לשוב לפוליטיקה

עוד 38 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה