מזה עשרה ימים שהרשת סוערת סביב החלטתו של בוז'י הרצוג, הנשיא הנבחר, למנות את נאור יחיא לדובר משכן הנשיא. נאור יחיא שימש כדובר הליכוד עד לאחרונה והיה חבר נאמן בכוורת של בנימין נתניהו. מתוקף תפקידו, כל הודעות הדוברות מטעם הליכוד עברו דרכו וקבלו את ברכתו בצאתן לערוצי התקשורת.

כך למשל זכורות לרעה תגובות הליכוד הארסיות נגד רה"מ לשעבר אהוד ברק בכל פעם שהלה התראיין באחד הערוצים.

תגובת דוברות הליכוד, 20 בספטמבר 2020, צילום מסך

נאור יחיא היה גם מי שהוציא לתקשורת את הידיעה השקרית לפיה מפגיני בלפור ניסו לפרוץ למתחם הסטרילי של בית ראש הממשלה, אירוע שמעולם לא קרה. בתחקיר שנערך בעין השביעית נשאל יחיא אודות הפרשה ומסר גרסאות סותרות ביחס לגורם שהעביר לו את המידע השקרי אותו העביר לתקשורת. כמו כן, יחיא התחייב לספק לעין השביעית צילומים וסרטונים שמוכיחים לכאורה שאכן התקיימה פריצה כזו, ואולם עד לרגע זה לא סיפק כל הוכחה.

יחיא היה גם מי שהוציא את הידיעה השקרית לפיה מפגיני בלפור ניסו לפרוץ למתחם הסטרילי של בית רה"מ, אירוע שמעולם לא קרה. בתחקיר העין השביעית יחיא מסר גרסאות סותרות לגבי מקור המידע השקרי

עיסוקיו של דובר הליכוד המסור לא הסתכמו רק בהאשמות שווא כלפי מפגינים שומרי חוק, הוא אף הגדיל לעשות ותדרך את ח"כי הליכוד לתקוף את הפרקליטות על רקע הטיפול המקל שלה לשיטתו, במפגינים נגד נתניהו. נושא שכלל אינו קשור למפלגת הליכוד ולא אמור להיות בתחום עיסוקו של דובר המפלגה.

סיפור אחד שמסביר מדוע מינוי דובר נשיא שמגיע מחמ"ל ההסתה השקרים והרעל של נתניהו, זו יריקה משפילה בפרצופם של מאות אלפי אזרחים.
הדובר בסרטון הוא ארנון נוני ראובני, פסיכולוג קליני, אב ל-3 ילדים, יוצא סיירת מטכ"ל.
את הדברים אמר להרצוג במוצ"ש האחרון בהפגנה בצהלה.@Isaac_Herzog pic.twitter.com/Kwl4kAw5Hh

— Or-ly Barlev ~ אור-לי ברלב (@orlybarlev) July 6, 2021

מוחי בלפור ואנוכי בכללם מכירים היטב את הנזקים הישירים שעוללה הכוורת של נתניהו, הן לסגנון השיח בכלל ולמחאה בפרט, והן לכל מי שהעז להתנגד לנתניהו כולל עדים במשפטיו. לפיכך, החלטתו התמוהה של הרצוג למנות דווקא את יחיא כדובר משכן הנשיא עוררה זעם רב בקרב ארגוני המחאה ורבבות האזרחים שלקחו בה חלק.

אלפים מאיתנו פנו ישירות למר הרצוג בוואצאפ והתחננו בפניו לשקול מחדש את החלטו. בני המזל זכו למענה ממנו בו הוא התחייב לפעול באחריות וממלכתיות ולבחור דובר מקצועי מבין שלל המועמדים. גם אני פניתי למר הרצוג וציינתי שמקצועיות לא נבחנת רק בטיב היחסים של הדובר עם גופי התקשורת, היא נמדדת גם בסולם הערכים ומוסריותו של אדם ובעיקר ביכולתו להפעיל שיקול דעת במצבים אפורים מבחינה מוסרית.

מוחי בלפור ואנוכי בכללם מכירים היטב את הנזקים הישירים שעוללה הכוורת של נתניהו, הן לסגנון השיח בכלל ולמחאה בפרט, והן לכל מי שהעז להתנגד לנתניהו כולל עדים במשפטיו

שאלתי את מר הרצוג האם לדעתו הפצת שקרים ביודעין נחשבת התנהגות מקצועית; האם ציות עיוור לבוס חשוב יותר מהאמת; האם נאמנות של דובר במגזר הציבורי נתונה לאדונו או לציבור שמשלם את משכורתו; האם דובר שמצוי בקונפליקט בין ציות עיוור לפקודות לא חוקיות לבין נאמנות ציבורית נחשב מקצועי; ואם אדם שעשה בחירות שכאלה יכול להיחשב מקצועי ולככהן כדובר במוסד שאמור להיות ממלכתי ולייצג את כלל אזרחי המדינה.

מר הרצוג לא טרח להשיב לשאלותיי, ובהמשך היום נודע לי שהמינוי השנוי במחלוקת נכנס לתוקף.

עיתונאים רבים שעבדו עם יחיא לאורך השנים יצאו להגנתו וטענו שמדובר באדם מקצועי ונעים הליכות. היו שטענו שהוא רק מילא הוראות, היו שטענו שהוא היה הכי פחות גרוע מבין מפיצי השטנה, והיו כאלה שאפילו טענו נגדנו שרדיפתו היא סוג של מקרתיזם.

אלא שהתנגדותנו למינוי אינה נגזרת מעמדותיו הפוליטיות של האיש, אלא מתמיכתו הבלתי מסויגת באדם שהפיץ שנאה ושקרים כנגד רבבות אזרחים ונבחרי ציבור שלא התיישרו עמו.

זו לא נקמה שאנו חפצים להשיג אלא רצון לתקן ולהקים מנגנוני הגנה עצמית מפני השתרשות הביביזם כתופעה שיחית ומוסרית בתוך מוקדי כוח ציבוריים. נאור יחיא האדם איננו הסיפור כאן, זה הביביזם שצריך לעקור.

זו לא נקמה שאנו חפצים להשיג אלא רצון לתקן ולהקים מנגנוני הגנה עצמית מפני השתרשות הביביזם כתופעה שיחית ומוסרית בתוך מוקדי כוח ציבוריים. נאור יחיא האדם איננו הסיפור כאן, זה הביביזם שצריך לעקור

אחרי התקופה הקשה שעברנו, שאופיינה בשיח רעיל, הסתה, פייק ניוז וטינופת מהסוג הרדוד ביותר, ראוי היה שהנשיא הנבחר יפתח דף חדש ונקי, יטהר את האווירה סביב הלחשושים הבלתי פוסקים אודות חנינה עתידית שהובטחה לנתניהו, וידגים לציבור שהוא מגיע למשכן הנשיא ממקום נקי וישר.

התעקשותו התמוהה לבחור דווקא ביחיא חרף ההיסטוריה המוכתמת שלו והפגיעה האישית שרבים מאיתנו חשים לנוכח המינוי הזה, מעידה יותר מהכול על כך שהביביזם עדיין כאן.

צריך להיות אדם מאוד תמים להאמין שהשיקול היחיד של הרצוג היה מקצועיותו של הדובר המדובר, שכן ברור לגמרי שדובר שנגוע באמירות קשות ושקריות לא יכול להיחשב מקצועי.

לא מופרך להניח למשל, שתמיכת הליכוד במר הרצוג לתפקיד הנשיא, חרף היותו נציג השמאל, לא ניתנה לו בחינם וכללה לכאורה שורה של הבטחות ומינויים.

אפשר גם לתהות מדוע מוותר נתניהו על מי שנחשב בעיני רבים לדובר הכי מקצועי בכוורת שלו לטובת משכן הנשיא. או מדוע מסכים הנשיא הנבחר להכניס לתוך הצוות הקרוב שלו אדם שנחשב מקורבו ואיש סוד של נאשם בפלילים שעשוי לבקש ממנו בעתיד חנינה. אין שום היגיון באירוע הזה וכל בר דעת מבין זאת.

בארה"ב למשל, אין מצב בו יועץ, דובר, סוקר, קמפיינר או כל נושא משרה אחר מטעם אחת המפלגות יעבור צד. הפרקטיקה החולה הזו של נושאי משרה שעוברים מצד פוליטי אחד לאחר היא המצאה ישראלית לא מוצלחת במיוחד שהניבה שלל פרשיות של ריגול ובגידות. אבל איכשהו, היחידים שמתרפסים ומעסיקים אנשים שמזוהים עם נתניהו הם אנשי ציבור ממחנה השמאל, והם תמיד משלמים מחיר כבד על כך.

אפשר לתהות מדוע מוותר נתניהו מי שנחשב לדובר הכי מקצועי בכוורת שלו לטובת משכן הנשיא. או מדוע מסכים הנשיא הנבחר להכניס לצוותו הקרוב אדם, שנחשב איש סוד של נאשם בפלילים, העשוי לבקש ממנו בעתיד חנינה

עד לרגע זה הנשיא הנבחר והדובר שומרים על שתיקה רועמת נוכח המחאה הציבורית ההולכת ומתרחבת. מצופה היה לכל הפחות לקבל הסבר ישיר ומנומק מצדו של הנשיא הנבחר באשר לשיקוליו למנות אדם שנוי במחלוקת כדובר לשכת הנשיא. אולם לא רק שלא התקבלה תגובה עניינית מצדו – אמש, ערב השבעתו, צייץ הנשיא הנבחר הודעה קלישאתית על איזו אחדות מדומיינת. תגובה שהזכירה לי מועמדות בתחרות מלכת היופי.

אני מודע היטב לכעסים ולמכאובים הגדולים שיש בעם שלנו ואני מכבד ומקשיב להם. דווקא מהמקום הקדוש הזה שראה את החורבן וגם את התקומה חשוב ללמוד ולשנן עד כמה חשובה אחדותנו. כנשיא אעשה ככל יכולתי כדי לתרום תרומה משמעותית לאחדות בעמנו, להרגעת הרוחות בתוכנו ולהעצמת החזון הנשגב של אהבת ישראל pic.twitter.com/JNxXRmEmyx

— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) July 6, 2021

על איזו אחדות מדבר הנשיא? איך אפשר לדבר על אחדות כשאתה מכניס מחולל טינופת למשכן הנשיא מבלי לתת הסבר או התנצלות? האחדות היחידה שאני רואה פה היא בין משכן הנשיא לתרבות הביביזם, ועל אחדות כזו לא צריך לברך אלא למחות. מאות התגובות הזועמות שלהן זכה הציוץ עומדים כעדות דוממת לזעם שרוחש הציבור כלפי הנשיא הנבחר – זעם שלא עומד להתפזר או להתאדות אלא רק להתעצם.

באשר לנאור יחיא עצמו – בימים שחלפו וככל שהתגברה המחאה, הדובר "המקצועי" עשה את הדבר היחיד שדובר ביביסט יודע לעשות: התחבא מאחורי גלימת אדונו ותדרך עיתונאים חסרי עמוד שדרה מוסרי והבנת עומק של תפקידם הציבורי, כנגד המוחים והמחאה.

לא רק שלא התקבלה תגובה עניינית מצדו, אמש, ערב השבעתו, צייץ הנשיא הנבחר הודעה קלישאתית על אחדות מדומיינת, שהזכירה לי מועמדות בתחרות מלכת היופי

במקביל פנה יחיא לכל מי שהיה מוכן לשמוע ושטח בפניו את סיפור חייו הקשה. במילים אחרות התקרבנות והסתה כדרך חיים – מעניין ממי הוא למד את זה. אפשר לחשוב שאם היו לך חיים קשים זה מקנה לך איזו זכות אלוהית להיות טינופת.

יחיא עשה הכל חוץ ממה שהוא היה אמור לעשות: לעמוד בגו זקוף ולקחת אחריות על מעשיו. להכיר בכך שהוא פגע באלפי אזרחים, עיתונאים ואנשי ציבור שכל חטאם היה לא לחבב את הבוס שלו.

אבל האמת היא שאין מה לצפות ממי שגדל במדמנת בלפור לעשות מעשה ממלכתי או חלילה להודות באשמה או ליטול אחריות. הליכוד של השנים האחרונות ובפרט תחת נתניהו, לא מכיר את המונח ממלכתיות ואת היישומים של הקונספט הזה.

את אותן שיטות ביביסטיות באמצעותן נאבק נתניהו במחאת בלפור, הפעילן יחיא ואדונו החדש נגד המוחים סביב מינויו. הוא הוכיח בכך שהוא אותו אדם שהסית נגדנו, אלא שעכשיו הוא הולך לשבת בלשכת נשיא המדינה ולהשית את שכרו על הציבור לו הוא בז ובו הוא פוגע.

אירוע המינוי מוכיח שהצלחנו להזיז את נתניהו אבל עדיין לא ביערנו את הביביזם. המאבק שלנו סביב מינוי יחיא הוא מאבק סמלי, משום שאם לא נשכיל לטפל באירועים הנקודתיים הללו נמצא את עצמנו עם שלל טיפוסים מסוגו של יחיא.

את השיטות הביביסטיות שהפעיל נתניהו על מחאת בלפור, הפעילו יחיא ואדונו החדש נגד המוחים על מינויו. כך הוכיח שהוא אותו אדם שהסית נגדנו, אלא שעכשיו יישב בלשכת נשיא המדינה וישית את שכרו עלינו

כל אלה יוצבו במגזר הציבורי, בעמדות מפתח ובגופי התקשורת הממוסדים, כשכל מטרתם להמשיך בהסתה בהשחתה ובשקרים שהנחיל הנאשם מבלפור, ובמטרה לסייע לו להמשיך למשול באמצעות שנאה ופילוג שלו, כפי שעשה בהצלחה במשך שנים.

לשיטתך דרישה מוגזמת? @Isaac_Herzog pic.twitter.com/jsuJDUKcNH

— ☀️keren☀️ (@kerenyona1) July 7, 2021

לימור מויאל היא סופרת, אקטיביסטית ודוקטורנטית לפרשנות ותרבות. רעיה ואם לארבעה.

גם השמאל מתקשה להיפרד מהביביזם. ברוב הדמוקרטיות בעולם עצם החלפת השלטון איננה דרמה לאומית. גם אחרי 18 שנות שלטון השמרנים בבריטניה, יום אחרי ההפסד של ג'ון מייג'ור לטוני בלייר ב-1997, לא עלה על דעתו של איש שהשלטון לא יעבור באופן חלק ממחנה פוליטי אחד לשני. לא נוצרה טראומה לאומית. גם בשפה, שאיננה ישראלית, לא מדברים על מהפך כאשר מפלגה אחת מפסידה והשנייה עולה לשלטון, זה פשוט חלק טבעי מהמהלך הדמוקרטי, פעם נמצאים למעלה ופעם למטה.

גם אחרי 18 שנות שלטון השמרנים בבריטניה, יום אחרי ההפסד של ג'ון מייג'ור לטוני בלייר ב-1997, לא עלה על דעתו של איש שהשלטון לא יעבור באופן חלק ממחנה פוליטי אחד לשני. לא נוצרה טראומה לאומית

ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל לא דומה לזו של בריטניה. רציחות פוליטיות, התנגשויות אלימות, מהפכים פוליטיים ותרגילים מסריחים גרמו למשקעים מהעבר הרחוק והקרוב. ברגעי מתח לאומיים הם עלולים לפרוץ מעל פני השטח.

בשנתיים האחרונות נוצרה חזית הטרוגנית למדי של מפלגות ומנהיגי מפלגות מהימין האידיאולוגי, הכוללת גם שותפים פוליטיים לשעבר של ראש הממשלה לשעבר נתניהו ועד למפלגות ערביות, לאומיות ואיסלמיות, שכמובן מעולם לא מצאו את מקומן לצד נתניהו בשלטון.

אבל חשוב מכך, במחנה ביבי התפתח נרטיב של הפיכה שלטונית. היתה (לכאורה) מזימה של ההגמוניה לנצל את כוחה, בתקשורת ובמערכות החוק והמשפט, כדי להדיח ראש ממשלה מכהן, ולא רק ראש ממשלה מכהן, אלא הטוב שהיה במנהיגי ישראל.

מה שלא נעשה, החלפת שלטון נתניהו בשלטון בנט תעמיק את אותם משקעים. יש גם מי שדואג ללבות את זה, אם זה במערכת הפוליטית ואם דרך התקשורת. כמובן שנתניהו בעצמו עשה הכל כדי לעודד ולטפח את הנרטיב הזה, ולמעשה הוא ומקורביו הפוליטיים ממשיכים במסע, תוך כדי נסיון דה-לגיטימציה לממשלה החדשה, ובמיוחד לעומד בראשה.

אוי לנו כחברה אם נצייר את החלפת נתניהו כעוד אלטלנה או כרצח ראש ממשלה. אוי לנו אם נאפשר לערוך הקבלה בין המקרים. אין שום הקבלה לאירועים אלה ואני לא חושב שנתניהו בעצמו מאמין שיש פה השוואה מדויקת. אבל יצירת נרטיב לא נועדה לעשות צדק היסטורי, אלא ליצור טראומה שתלכד את קואליציית נתניהו יחד לעתיד לבוא, למקרה שנתניהו או מישהו אחר ירצה לנצל אותה.

במחנה ביבי התפתח נרטיב של הפיכה שלטונית. מזימה (לכאורה) של ההגמוניה לנצל את כוחה, בתקשורת ובמערכות החוק והמשפט, כדי להדיח רה"מ מכהן, ולא רק רה"מ מכהן, אלא הטוב שהיה במנהיגי ישראל

הניסיונות להעתיק את מחאת בלפור לביתו הפרטי של הנשיא המיועד ולכנסת ביום השבעתו לנשיאות, לא מחזקים את הממשלה החדשה אלא מבטאים סימנים של חוסר היגיון. גם אם יש צדק בטענת המוחים על נראות המהלך של הרצוג, יותר מהחלפת הביביזם כתרבות פוליטית, זה המשכו בזעיר אנפין.

עם כל הקושי שבדבר, חוסר נדיבות כלפי מפסידי שלטון נתניהו, שהפך לסמל גדול הרבה יותר מאשר האיש עצמו, רק יקשה על התהליך שכה נחוץ לחברה שלנו. מצביעי מפלגת גוש נתניהו אינם אויבי העם. ממש ממש לא.

לא זו אף זו, רובם המוחלט אינם מה שנקרא בפי העם ביביסטים שרופים. אבל, וזה אבל גדול, רבים מהם עוברים חוויה של החלפת שלטון שלא בדרכים המקובלות. החל מתחושה של תקשורת עוינת לנתניהו לאורך השנים, דרך אישומים ועכשיו משפט, שמבחינתם מתנהל, לכל הפחות, מתוך אכיפה בררנית וקנטרנות משפטית, אם לא כפוטש משפטי של ממש. ועכשיו ישנה ממשלה שראשה מנהיג אותה עם מספר קטן של מנדטים, תוך כדי הפרת הבטחה לבוחר.

כדרכם של נרטיבים, אפשר לומר על זה כמה דברים: לא העובדות חשובות, אלא הרגש המלווה את ראיית המציאות. כמה שתנסו להראות עובדות וטיעונים חליפיים, זה לא יחליש את הנרטיב, ואולי אף יחזק אותו. ויש מי שאולי יגיד, הם טועים, הם ציניים ויודעים גם את האמת ועוד אמירות שאולי נכונות, אבל לא ממש תורמות.

הצד השמאלי של המפה יודע כמה חשוב להקשיב לנרטיב של האחר. אם זה נכון לגבי אזרחי ישראל הערבים או הפלסטינים, ויש מי שאף יטען שללא קבלת הנרטיב, לפחות מתוך הזדהות עם הכאב ללא תמיכה או הסכמה איתו, לא תיתכן השכנת שלום בינינו, אז לא כל שכן בין המחנות השונים בחברה הישראלית, שפיתחו נרטיבים מנוגדים לחלוטין לגבי אירועי השנים האחרונות סביב שלטון נתניהו.

הניסיונות להעתיק את מחאת בלפור לבית הנשיא מיועד ולכנסת ביום השבעתו לנשיאות, לא מחזקים את הממשלה החדשה אלא מבטאים חוסר היגיון. יותר מהחלפת הביביזם כתרבות פוליטית, זה המשכו בזעיר אנפין

אם מפלגות ממשלת בנט-לפיד ומגזרי החברה שהם מייצגים, לא מעוניינים להפוך את הפסד נתניהו ל"יום הנכבה" של מחנה פוליטי שלם, הם ייאלצו להכיל את כאבם מתוך הקשבה אמיתית ולא יהירה, ושיתופו המלא של מחנה זה, בשיח הפוליטי הישראלי.

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.