הרב ישראל אייכלר, חבר הכנסת מיהדות התורה, חיתן שלשום (רביעי) את נכדו במזל טוב. החתונה התקיימה בבית רוזן בחצר חסידות בעלז בירושלים, מה שמכונה "האולם הישן".

מאות רבות – יש אומרים אלפים – השתתפו בחתונה על פי מיטב המסורת החסידית, שגם הפעם איש לא חרג ממנה: בתחילת הערב זו החופה, אחר כך הריקודים ובהמשך הולכים ובאים אורחים מכל החסידויות לשמחה הגדולה. המרחק בין החתונה הזו וחתונות אחרות ובין חוקי הסגר השני הוא דמיוני, כמובן.

אייכלר הוא אחד הדוברים הקיצוניים נגד החברה הישראלית האזרחית. הנאום שלו במליאת הכנסת לפני שבועיים נחשב לאחד הבוטים שהיו כאן, ולא רק בימי הקורונה. אייכלר התקומם נגד ההחלטה להטיל סגר דווקא בימי החגים, וראה בכך פגיעה מכוונת בציבור החרדי.

"הקיץ הוא חג קדוש יותר מחגי תשרי", אמר אייכלר בנאומו. "הקיץ, לדידו של האדם הבליין, הוא תמצית החיים: השמש, החופים, טיסות לחו"ל, המלונות העמוסים, המועדונים והמסעדות. 24 שעות של בילוי רצוף עד שיכרון חושים. את כל אלו הקפידה מדינת הבליינות להשאיר פתוחים, גם אם מדובר בפיקוח נפש ובקריסת מערכת הבריאות. אם מישהו חשב להעלות על דל שפתיו את האפשרות לקיים סגר בתקופה הזו, שגם ככה התלמידים בחופש, הוא בטח נתקל בהשתקה, בנימוק שלא פוגעים בחופש הדת, דת הבליינות".

"הקיץ, לדידו של האדם הבליין, הוא תמצית החיים: החופים, טיסות לחו"ל, המלונות העמוסים, המועדונים והמסעדות. 24 שעות של בילוי רצוף עד שיכרון חושים. את כל אלו הקפידה מדינת הבליינות להשאיר פתוחים"

"ישבו וחשבו, ומצאו פתרון נהדר", המשיך אייכלר בנאומו. "נעשה את הסגר בתקופת תשרי. הרי אנחנו כבר לא מדינה יהודית, מה לנו ולראש השנה? מה לנו וליום כיפור? מה לנו ולתקיעת שופר? לארבעת המינים? להקפות? לספר תורה? מה לנו ולכל המסורת המיושנת הזו? זה עניינם של הדוסים. אנחנו הקמנו מדינה חדשה, עם ערכים חדשים, אוניברסליים. את הדת שלנו חגגנו בקיץ, עם אבטיח ובירה קרה בים. עכשיו שיסגרו את הכול, למי אכפת? שני מיליון מתפללים לא מעניינים אף אחד בתל אביב ההגמונית".

אחרי אמירות כאלה, מה הסיכוי שאייכלר ובני משפחתו ימלאו שוב את הוראות המדינה האוניברסלית?

יצחק פלדמן, העוזר הפרלמנטרי של אייכלר, טען אתמול כי הח"כ השתתף בחופה בלבד שהתקיימה בשטח פתוח, ואחר כך הלך הביתה. פלדמן אומר שאינו יודע כמה אנשים השתתפו בחתונה אחרי שאייכלר עזב. אנחנו יודעים. ומה שבטוח: 20 איש לא היו שם, שגם עטו מסכות במרחק של שני מטר, כולל הרב שמסדר את החופה.

יצחק פלדמן, הדובר של אייכלר, טען אתמול כי הח"כ השתתף בחופה בלבד שהתקיימה בשטח פתוח, ואחר כך הלך הביתה. פלדמן אומר שאינו יודע כמה אנשים השתתפו בחתונה אחרי שאייכלר עזב. אנחנו יודעים

אבל מה שיותר חשוב: הפרת החוק של מדינת הבליינות היא גם תרועת הניצחון של האדמו"ר מבעלז, הרב ישכר דב רוקח, הראשון שסירב להפסיק את הלימודים ואת האירועים בחסידות הענקית שלו, למרות שהוא עצמו חלה בקורונה והחלים, יש האומרים בנס גדול.

מהארכיון: ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור ניחום אבלים אצל האדמו"ר מבעלז ישכר דב רוקח, ב-22 בינואר 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ההחלטה של האדמו"ר מבעלז, איש הזרם החסידי, עוררה בתחילה סערה גדולה וגם מחלוקת בציבור החרדי. בסוף כולם התיישרו על פי הקו שלו. הרב חיים קנייבסקי, מנהיג הציבור הליטאי, נקט במדיניות יותר מהוססת, אבל בסוף הורה גם הוא לקיים את הלימודים כסדרם, כאילו שוועדת הקורונה אינה קיימת.

גם הרב קנייבסקי בן ה-93 לקה בקורונה, אבל ההחלמה היחסית המהירה שלו בימים האחרונים הכניסה חלקים מהציבור החרדי לאופוריה של ממש. היום כולם כבר סבורים שם כי תלמודי התורה הפתוחים הם שמצילים את הציבור מהמגפה. חד וחלק.

העיתונאי אריה ארליך, עורך העיתון הפופולרי "במשפחה" שמייצג את המיינסטרים החרדי, צייץ שלשום (רביעי) בהתלהבות שגם מהולה בכעס על הציבור האזרחי: "אני עוד זוכר את הרגעים הראשונים אחרי ההידבקות של הרב קנייבסקי בקורונה. שלפו סרטונים ישנים, לגלגו על בירכתו, אמרו שהוא כנראה לא הצביע ליהדות התורה. והנה הוא צלח ברוך השם את הקורונה. עכשיו מתברר שגם ההעדפה החרדית שלא לזנוח את לימוד התורה כנראה מנצחת את התחזיות. אני גאה להיות חרדי!".

"אני עוד זוכר את הרגעים הראשונים אחרי ההידבקות של הרב קנייבסקי בקורונה. שלפו סרטונים ישנים, לגלגו על בירכתו, אמרו שהוא כנראה לא הצביע ליהדות התורה. והנה הוא צלח ברוך השם את הקורונה"

הנתונים האחרונים שמתפרסמים על ירידה בתחלואה בערים החרדיות מעודדות עוד יותר את החרדים. "כל התחזיות של החוכמולוגים במשרד הבריאות התבדו", אומר לזמן ישראל בכיר ביהדות התורה. "מאז שתלמודי התורה חזרו ללמד, יש פחות תחלואה. הכול הפוך על הפוך. יושבים כמה פקידים ולא יודעים בכלל מה קורה אצלנו".

וכך, הביטחון, האמונה והמיסטיקה משמשים בערבוביה. "תמיד ידענו שהרב קנייבסקי הוא מעל הטבע", אומר הבכיר ביהדות התורה, אבל אם נרד לקרקע ייתכן שיש טיעון אחד צודק, אם כי טעון בדיקה נוספת: הנוכחות בתלמודי התורה, במקומות שבהם שומרים על כיתות קטנות וחצרות נפרדות, מסוכנת פחות מאשר השהייה של עשרות אלפי ילדים בשכונות, בתים ודירות צפופות עד להחריד. "בבתים הרגו את האנשים", אומרים ברחוב החרדי. "כולם הדביקו את כולם. יותר גרוע לא יכול להיות".

הרב חיים קנייבסקי (צילום: דוד כהן/פלאש90)

בשבועיים האחרונים קבינט הקורונה יושב ימים ולילות על המדוכה, ולא מצליח לקבל החלטה לגבי פתיחת בתי הספר והלימודים בכיתות הנמוכות. ההורים והתלמידים יוצאים מדעתם. הנזק הכלכלי והנפשי אדיר.

המריבות בין שרי האוצר והבריאות לא פוסקות לרגע. ראש הממשלה מתקשה להחליט, בתל אביב שורפים צמיגים ובובות ראווה. המשבר נוראי, אבל ברחוב החרדי, בעיקר הליטאי והחסידי, הכל כרגיל. הלימודים בישיבות ובתלמודי התורה מתנהלים כסדרם, כמו בארץ אחרת. המדינה הרימה ידיים, נתניהו לא באמת רוצה לאכוף שם את הסגר, וגם אם מגיע פקח, איש לא מתרגש מקנס של 5,000 שקל.

הלימודים בישיבות ובתלמודי התורה מתנהלים כסדרם, כמו בארץ אחרת. המדינה הרימה ידיים, נתניהו לא באמת רוצה לאכוף שם את הסגר, וגם אם מגיע פקח, איש לא מתרגש מקנס של 5,000 שקל

אגב, חרדים שאיתם שוחחתי אפילו מלגלגים על הסכום הזה. בקבוצות השונות מתגלגל קנס מישיבה בניו יורק שחטפה 15 אלף דולר על לימודים בניגוד להנחיות. הנה עוד סיבה לזלזל בהוראות.

בחזרה לאייכלר. עוזרו פלדמן אומר לי כי הרב מחתן את נכדיו כל יומיים, אבל קשה לי להניח כי החלטות קבינט הקורונה, שהוא כל כך מתעב, ידריכו אותו בפעם הבאה לשמור על התקנות בקפידה.

מבחינתו של אייכלר המטרה של הממשלה הישראלית היא להתעלל בחברה החרדית, כפי שנעשה בימי הסגר השני, ועכשיו עוד ברור כי  הצדק מונח אצל הרבנים ולא אצל שר הבריאות יולי אדלשטיין. לפי ההשקפה הזו, אילולא החלטת הרב קנייבסקי והאדמו"ר מבעלז, ואילולא לימוד התורה, היו הרבה יותר מתים במגפה הנוראה.

והדברים נשמעים היטב בסיום נאומו של הרב אייכלר בכנסת, לפני שבועיים. "היהודים שכן נשארו נאמנים לה' אלוקי ישראל, למצוותיו, לתפילה בבית הכנסת, לשמיעת שופר כדת וכדין, לנענע לולב ואתרוג, ולשיר את ההלל בשמחה ובדבקות. הם מקשיבים לרבנים וגדולי התורה שבכל קהילה וקהילה, היודעים את מצוות 'ונשמרתם'.

"אותם יהודים, תלמידיו של אלישע בעל כנפיים, קבלו החלטה ברורה: להמשיך את החיים היהודיים תוך כדי הסגר שנגזר דווקא בימים הנוראיים. הם עשו הפרדה מוחלטת בין מה שנצרך לבריאות, היגיינה, הרחקה, לבין סגירה מוחלטת של בתי הכנסת והשבתת הלב של החיים היהודים".