מובטלים, לא בטלנים

אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים (צילום: Flash90)
Flash90
אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים

בשבועות האחרונים הולכים ומתרבים הדיווחים בתקשורת, רובם מפי מעסיקים, על הקושי לגייס עובדים חדשים מבין מפוטרי הקורונה ועל עובדים שמסרבים לחזור מחל"ת. בדיווחים נרמז או נאמר במפורש שאלה וגם אלה "בוחרים" לחיות על חשבון "קרן השפע" שהמדינה מעתירה עליהם במקום לחזור לעבוד. רק בתחילת השבוע קבל יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד:

"אני מדבר עם בעלי מפעלים, שמספרים לי שהם מחפשים עובדים ולא מוצאים. אנשים לא רוצים לעבוד, כי הם מקבלים דמי אבטלה".

אלא שהנרטיב הצומח הזה, שלפיו המפוטרים והעובדים הלכודים בלופ של חל"ת הם "סרבני עבודה", עצלנים או פרזיטים שנהנים מבטלנותם ומאבטלתם, מנותק לחלוטין מהמציאות.

הנרטיב הצומח הזה, לפיו המפוטרים והעובדים הלכודים בלופ של חל"ת הם "סרבני עבודה", עצלנים או פרזיטים, שנהנים מבטלנותם ומאבטלתם, מנותק לחלוטין מהמציאות

נתחיל מהאגדה של דמי אבטלה "נדיבים". כמיליון המובטלים שפוטרו מעבודתם או נשלחו לחל"ת ללא תאריך תפוגה, אינם מסוגלים להתקיים מתשלומי האבטלה הנמוכים שהם מקבלים. כך למשל, עובד ששכרו עמד על 8,000 שקל ברוטו (השכר החציוני במשק) ופוטר או הוצא לחל"ת, זכאי לדמי אבטלה בסך 5,250 שקל – קצת פחות משכר המינימום. הכנסתו נטו קטנה ב-1,500 שקל בחודש. הירידה בהכנסה נטו הולכת וגדלה ככל ששכר העובד או העובדת היו גבוהים יותר.

בפועל, רק מעטים יכולים להרשות לעצמם לספוג לאורך זמן ירידה בהכנסתם בהיקפים כאלה, שמשמעותה ירידה ניכרת ברמת החיים. וכשמדובר בהורים לילדים – פגיעה ברמת החיים של המשפחה כולה. לכן, המוטיבציה של המושבתים מאונס לחזור לעבוד דווקא גבוהה מאוד, ולא להפך.

המוטיבציה לחזור לעבודה גבוהה גם מסיבות רגשיות וחברתיות. עבור רובנו העבודה היא מקור משמעות חשוב בחיינו, בעל קשר הדוק לאופן שבו אנחנו מגדירים ותופסים את עצמנו. ישיבה בבית בחוסר מעש פוגעת בתחושת הערך העצמי ובדימוי העצמי שלנו כאנשים תורמים ומתפקדים.

כשמדובר בצעירים שנפלטו משוק העבודה, לא רק שנשללת מהם היציאה לחיים עצמאיים, הם גם מתנתקים ממקורות תמיכה חברתיים חיוניים. כשמדובר בהורים מובטלים, הם מתביישים בפני ילדיהם על כך שאינם מצליחים לפרנס אותם בכבוד ולשמש להם מודל של הצלחה. ואילו מפוטרים בני 45 ומעלה, שהסיכוי שלהם למצוא עבודה חדשה נמוך גם בימים כתיקונם, סובלים כיום מחרדה קשה ביותר באשר לעתידם המקצועי וחוששים מכך שנידונו לגלות במדבר התעסוקתי.

נמשיך באגדה שלפיה מעסיקים משוועים לעובדים ולא מוצאים. האמת היא שרוב מוחלט של המובטלים לא עובדים פשוט כי אין עבודות. אם לפני המשבר היו במשק כ-100 אלף משרות פנויות מדי חודש, מאז פרוץ המגפה כמות המשרות הפתוחות ירדה בצורה תלולה, עד לרמה שבה גם אם יאוישו כולן תהיה לכך השפעה זניחה על שיעור האבטלה.

נתחיל מהאגדה של דמי אבטלה "נדיבים". כמיליון המובטלים שפוטרו מעבודתם או נשלחו לחל"ת ללא תאריך תפוגה, אינם מסוגלים להתקיים מתשלומי האבטלה הנמוכים שהם מקבלים

אז מה מקור הטענה המתוזמרת, והכנראה לא מקרית, לגבי "בטלנותם" של המובטלים?

ראשית, בקבוצה של כמיליון אנשים תמיד יהיו יוצאים מן הכלל. אפשר להניח שמיעוט מבין המובטלים מעדיפים מסיבות שונות לא לעבוד בעת הזאת. חלקם, צריך להזכיר, נאלצו בחודשים האחרונים – שבמהלכם מערכת החינוך הושבתה או פעלה באופן חלקי בלבד – לשהות עם ילדיהם הקטנים בבית.

שנית, חלק מהמעסיקים מציעים לעובדים לחזור מחל"ת או מנסים לשכור עובדים חדשים בשכר הרבה יותר נמוך – אפילו עד מחצית – מזה שהציעו על אותן משרות ערב המשבר. במקרים כאלה אכן עשוי להיות משתלם יותר לקבל דמי אבטלה. אף אחד לא צריך לעבוד בתנאים פוגעניים ולא הוגנים; בשביל זה יש דמי אבטלה מלכתחילה.

בכל מקרה, המובטלים מודעים לכך שדמי האבטלה שלהם זמניים, ובעוד כמה חודשים, כשלא יהיו זכאים לה יותר, אם לא ימצאו עבודה קודם לכן – הם יגיעו למצב של קריסה כלכלית מוחלטת.

שלישית, קבוצה אחרת של מעסיקים אינה מצליחה למצוא עובדים עם הכישורים המקצועיים הנדרשים לה, כי פשוט אין כאלה בין המובטלים. המצב הזה היה שכיח גם לפני המשבר הנוכחי, ואין כל קשר בינו לבין קבלת דמי אבטלה. הקשר הוא תת-ההשקעה הממשלתית הכרונית בהכשרות המקצועיות ובפיתוח מיומנויות רלוונטיות לשוק התעסוקה. אותה תת-השקעה, שנמשכת כבר יותר משני עשורים, הובילה למחסור ניכר בעובדים מקצועיים גם טרום המשבר הנוכחי.

בהקשר הזה, אגב, כדאי לציין שמשבר הקורונה הוא דווקא הזדמנות לצמצם את פערי הכישורים ולספק לכמה שיותר מובטלים הכשרות מקצועיות איכותיות. למרבה הצער, הממשלה עסוקה במריבותיה הפנימיות, ולמרות כל ההבטחות והתקציבים שאישרה לשם כך טרם הניעה את המהלך הכל כך נדרש הזה.

כדאי לציין שמשבר הקורונה הוא דווקא הזדמנות לצמצם את פערי הכישורים ולספק לכמה שיותר מובטלים הכשרות מקצועיות איכותיות. למרבה הצער, הממשלה עסוקה במריבותיה הפנימיות

הניסיון להציג את המובטלים בהעדפת הבטלה מזכיר את האשמת העניים בעוניים, במקום להכיר בבעיות שמייצרת המדיניות הממשלתית. הנרטיב הזה לא רק פוגעני ומקומם, אלא גם יוצר סטיגמות מסוכנות ומפלגות.

רועי מאור הוא מנהל פיתוח מדיניות בעמותה "121 – מנוע לשינוי חברתי", יוזמת השותפות "המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר", המאגדת כ-40 ארגוני חברתיים ועסקיים. למאור ניסיון של למעלה מעשור בתפקידי מנכ"ל, סמנכ"ל חבר ועד ויועץ של ארגונים בתחומים זכויות האדם, תקשורת, חברה משותפת וחינוך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים

לילה של הפגנות סוערות בבני ברק

הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן נמשכו עד 4:00 לפחות ● דיווחים על אלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ● המערכת הפוליטית כולה נגד המפגינים ● נתניהו: "מגנה בחריפות את הפרות הסדר" ● סער: "נתניהו מעודד את אלימות החרדים" ● יצחק פינדרוס: "חילול שם שמיים" ● ח"כים מש"ס: "פורעים מחופשים לחרדים" ● רק יעקב אשר גינה את האלימות המשטרתית ● דיווח: 3% מההדבקות בקורונה - במוקדי החיסונים

עוד 3 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה