השנה אינה 2016, ולממשל טראמפ אין שום כוונה להשתמש בימיו האחרונים בשלטון, כמו שעשה בזמנו הנשיא ברק אובמה כדי לנזוף בישראל על ידי כך שאיפשר להעביר החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שמגנה את ההתנחלויות.

למעשה, גורם רשמי בארה"ב, אומרים לזמן ישראל כי "יש לכם מעט מאוד סיבות לצפות להפתעות – ודאי לא הפתעות רעות, אבל כנראה גם לא דברים טובים" בתשעה שבועות וחצי הקרובים, לפני שהנשיא הנבחר ג'ו ביידן ייכנס לבית הלבן.

זה לא אומר שיפסיקו לעבוד על החזית הישראלית בתקופת המעבר הזו. עם הודאה שבשתיקה בהפסד האלקטורלי (דבר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עדיין לא עשה בעצמו), מספר נציגים הממשל שדיברו עם זמן ישראל כי הם מתכננים לעבוד עד הרגע האחרון ב-20 בינואר כדי למצק את המורשת שיותיר אחריו טראמפ.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משוחח עם מנהיגי סודן וישראל מהחדר הסגלגל בבית הלבן. 23 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

במזרח התיכון, המשמעות היא להמשיך ולהילחם במשטר האיראני ובתוכנית הגרעין שלו, להרחיב את מעגל המדינות הערביות שמעוניינות לנרמל את יחסיהן עם ישראל, ולצמצם את הנוכחות של צבא ארה"ב באזור.

פקידי ממשל בעבר ובהווה הבהירו כי מאוד לא סביר שרשימת המשתתפים בהסכמי אברהם תגדל לפני השבעתו של ביידן, אבל בסוגיות של איראן ונוכחות הצבא האמריקאי בעיראק ובסוריה – ייתכן שיהיו התפתחויות כבר בשבועות הקרובים.

כל המנרמלים

פקיד ממשל בכיר אמר שארה"ב "תמשיך לפעול לקידום יישום של שלום חם בין הצדדים בהסכמי אברהם", בעוד שפקיד נוסף הכיר בכך שהעבודה על הנושא כנראה "לא תתקדם יותר מפיתוח הקשרים בין החברים הקיימים בהסכם אברהם, בניגוד להרחבת המעגל".

מימין: שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ של בחריין עבד א-לטיף בן רשיד א-זיאני במדשאת הבית הלבן, 16 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

לפני הבחירות, אמר טראמפ שערב הסעודית וכתשע מדינות נוספות מתכוננות לחימום היחסים עם ישראל.

"אני חושבת שכבר קטפו את הפירות הקלים והנמוכים", אומרת תמרה קופמן וויטס, עמיתה בכירה במכון ברוקינגס למדיניות המזרח התיכון. היא טוענת שאיחוד האמירויות, בחריין וסודן היו בעמדות טובות יותר לקבל בהכנעה את דרישות ממשל טראמפ לנירמול היחסים עם ישראל מאשר מדינות אחרות באזור שטרם חתמו על ההסכם.

"אין סיבות מספיק טובות לכך שמדינות נוספות יילכו בעקבותיהן, בגלל שכל התשלומים הצדדיים שממשל טראמפ היה מסוגל להבטיח בעבר, עכשיו אין לו זמן ליישם אותם במלואם".

"אין סיבות מספיק טובות לכך שמדינות נוספות יילכו בעקבות האמירויות, בחריין וסודן, בגלל שכל התשלומים הצדדיים שממשל טראמפ היה מסוגל להבטיח בעבר, עכשיו אין לו זמן ליישם אותם במלואם"

"אם אתה מצייג ממשלה שחושבת לעשות את זה, למה שלא תחכה ותשתמש בזה כמתנה לממשל החדש?", שואלת וויטס, ששימשה כסגנית המזכיר לענייני המזרח הקרוב במהלך כהונת אובמה.

מזכיר ההגנה מארק אספר ושר הביטחון בני גנץ בוושינגטון, 22 בספטמבר2020 (צילום: שמוליק אלמני/משרד הביטחון)

בנושא זה היה מניחה שממשל טראמפ יבקש לקדם את תוכנית הפיצוי הצבאית שאליה התחייב מזכיר ההגנה לשעבר מארק אפסר בפגישתו עם שר הביטחון בני גנץ, ימים ספורים לפני הבחירות בארה"ב ולפני שאפסר פוטר על ידי טראמפ בשבוע שעבר.

עסקת הנשק, שפרטיה לא נחשפו, הגיעה אחרי שארה"ב הסכימה למכור 50 מטוסי F-35 לאיחוד האמירויות, מה שהופך את אבו דאבי למדינה השנייה באזור עם כלי הטיס המתקדם, אחרי ישראל. חבילת ההגנה שמתבשלת אמורה להרגיע את חששותיה של ישראל מכך שהיתרון היחסי האיכותני שלה באזור, שמעוגן בחוק, עשוי להיפגע על ידי מכירת החמקנים לאיחוד האמירויות.

וויטס אומרת שהחבילה שמציע ממשל טראמפ תכלול כלי נשק מתקדמים חדשים והקלה על המגבלות לגבי האופן שבו ישראל מממנת את רכישת המערכות האלה.

ממשל ביידן צפוי להמשיך את השיחות האלה, על אותו בסיס כמו קודמו, אבל פקידי ממשל משתי המדינות ינסו להתקדם ככל האפשר לפני ה-20 בינואר, לדברי וויטס. "אם יש לך משהו באמצע תהליך, אתה רוצה לסיים אותו עם החבר'ה שאיתם התחלת".

בנימין נתניהו בביקור בטייסת מטוסי ה-F-35 של חיל האוויר (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

בזמן שממשל טראמפ מעוניין לזרוק לירושלים עצם בצורה של נשק, סביר להניח שהנדיבות הזאת לא תצמח לכדי תמיכה בסיפוח שטחים, גם אם מספר גדל של פוליטיקאים בימין הישראלין דוחף לכיוון הצעד הזה בזמן הקצר שנותר עד שביידן ייכנס לתפקידו.

"הממשל לא ייכנע ללחץ מנתניהו, אם הוא יגיע, לאשר את הסיפוח. אישור כזה יהיה בגידה באיחוד האמירויות", אומרת קירסטן פונטנרוז ממועצת האטלנטיק, בהתייחסות לעמדת האמירויות בנוגע לצעד השנוי במחלוקת והנכונות לנרמל את היחסים עם ישראל רק אם בירושלים יוותרו על הסיפוח.

לקשור את ידיו של ביידן

בעוד שמקורבים לביידן נשבעים להצטרף מחדש, בתוך חודשים מכניסתו לתפקיד, להסכם הגרעין עם איראן שטראמפ ביטל, נדמה שהממשל הנוכחי נחוש לנצל את הימים שנותרו לו כדי להקשות על הצטרפות מהירה שכזאת.

ממשל טראמפ מתכנן להטיל שורת סנקציות חדשות על איראן בעקבות התקדמותה בפיתוח הגרעין, הסיוע שהיא מעניקה לארגוני טרור והפרות זכויות אדם אחרות, כפי שדווח ב-Axios בשבוע שעבר, שם צוטט מקור ישראלי שאמר: "המטרה שלנו היא לתקוע כמה שיותר סנקציות על איראן לפני ה-20 בינואר".

נשיא איראן חסן רוחאני מבקר בכור הגרעיני בבושאר, ב-13 בינואר 2015 (צילום: AP Photo/Iranian Presidency Office, Mohammad Berno)

אליוט אברמס, נציג מיוחד של ארה"ב לאיראן ו-ונצואלה, הגיע לישראל לדון בסנקציות בשבוע שעבר, ומזכיר המדינה מייק פומפאו צפוי לבקר גם הוא בימים הקרובים.

לפי הדיווח ב-Axios, ישראל ומדינות המפרץ מאמינות שביידן יסיר במהירות כל סנקציות נוספות על תוכנית הגרעין של איראן כדי לאתחל את התהליך הדיפלומטי מול טהרן, גם במחיר של ויתור על המינוף שיש לאמריקאים על פני המדינה הנואשת לתמיכה כלכלית. לפיכך, סנקציות חדשות כבר עתה, יובילו ללחץ נוסף על טהרן כדי לגרום לאיראן להתפשר, וכנראה ישאירו את ביידן מחוץ להסכם הבינלאומי, אלא אם יבטל אותן.

"הצוות של ביידן עשוי לגלות שזה בעצם עוזר להם, כי זה נותן לממשל החדש אפשרויות נוספות של סנקציות שניתן לסגת מהן, ובכך לתמרץ את המשטר בטהרן לעצור את התקדמות תוכנית הגרעין שלו", אומרת פונטנרוז.

"הצוות של ביידן עשוי לגלות שזה בעצם עוזר להם, כי זה נותן לממשל החדש אפשרויות נוספות של סנקציות שניתן לסגת מהן, ובכך לתמרץ את המשטר בטהרן לעצור את התקדמות תוכנית הגרעין שלו"

אבל שגרירת ארה"ב לשעבר לאיחוד האמירויות, ברברה ליף, מאמינה שהסנקציות קשורות יותר ל"קשירת ידי הממשלה הבאה", באמצעות "תמיכה בכל שארית אחרונה של סנקציה אפשרית".

בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפאו בירושלים, ב-24 באוגוסט 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

נוכחות הכוחות בעיראק ובסוריה

ליף, עכשיו עמיתה במרכז וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, הביעה דאגה בנוגע למה שהיא תופסת כתרחיש אפשרי שבו ארה"ב תצמצם ואף תעלים את הנוכחות הצבאית שלה בצפון מזרח סוריה. זה, בנוסף לסגירת השגרירות בעיראק והשבתם הביתה של כוחות אמריקאים שהיו נתונים לתקיפות קבועות ממיליציות שמקורן באיראן.

"השבה הביתה של הכוחות הייתה באמת חלק מהקמפיין של טראמפ", היא אומרת. "זאת תהיה מתנה איומה לממשל ביידן, אבל אין משהו שלא ניתן לשנות".

וויטס מאמינה שהאפשרות של הוצאת הכוחות מסוריה צריכה "להדאיג" את ישראל. "הכוחות שם מאוד קטנים, אבל יש להם השפעה מאיימת על הפעילות הרוסית והסורית, ויש להם תפקיד חשוב בקיום פעילויות נגד דעאש תוך ניסיון ליירט משלוחי נשק איראניים שעוברים דרך סוריה לחיזבאללה", היא אומרת.

מינויו השבוע של דאגלס מקגרגור ליועץ בכיר למזכיר ההגנה המכהן כריסטופר מילר, עשויה להיות אינדיקציה נוספת לכך שלממשל טראמפ יש כוונה לסגת מסוריה, ובמקביל גם מעיראק ואפגניסטן.

כוח של צבא ארצות הברית בדרכו לעיראק, 4 בינואר 2020 (צילום: Spc. Hubert Delany III/U.S. Army via AP)

מקגרגור אמר לפוקס ניוז בשנה שעברה שהיה מייעץ לטראמפ להוציא את הכוחות מאפגניסטן "מוקדם ככל האפשר", בנוסף להוצאת הכוחות הנותרים מסוריה, בטענה שלארה"ב אין שם שום אינטרס לאומי.

יחד עם זאת, פונטנרוז טוענת שפיטוריו של אספר לטובת מילר "מעידים על כך שאנחנו יכולים לצפות שהחודשים האחרונים של הממשל הזה יהיו יותר פעילים מאשר פאסיביים. מילר הושם במקום שבו הוא יכול לפקח על התוכניות לחיסול מטרות טרור בדרגה גבוהה, ולפגוע ביכולות גבוהות של האויב בשדה הקרב", היא טוענת.

פונטנרוז מצביעה על כך שממשל טראמפ ביקר את אובמה בעבר על שכשל ללחוץ על ההדק ביחס לחיסולים ממוקדים בחו"ל – דבר שהוביל, לטענתם, לצמיחת ארגונים כמו המדינה האסלאמית ולמותה של קיילה מולר, , אמריקנית שנחטפה בסוריה והייתה שפחת מין של אל-בגדדי.

"ממשל טראמפ לא רוצה להשאיר גורמים עוינים בשדה הקרב, אחרי שביקר את ממשל אובמה על כך שזה בדיוק מה שהוא עשה", היא אומרת.