מתווה השטוחים

צילום מסך מתוך הסרט מרי פופינס, סצינת הקפיצה לתוך התמונה
צילום מסך מתוך הסרט מרי פופינס, סצינת הקפיצה לתוך התמונה

לפני שנה בדיוק השתתפתי במסיבת הבת-מצווה הראשונה שלי, הבת-מצווה של טליה, ילדה מהשכבה שלא כל כך הכרתי. זאת גם הייתה הפעם הראשונה שלי במועדון. והכי חשוב: האירוע השכבתי הראשון. אחריו היו עוד שתיים-שלוש בת-מצוות. מזל גדול שהתחלתי להכיר בהן חברים מהשכבה: מהר מאוד פרץ הסגר, ומאז כולנו בבתים. לפחות בזכות הבת-מצווֹת שהספיקו להיות, הכרתי כמה ילדים שרשומים איתי עכשיו בחטיבה החדשה שלי. אמנם גם ראיתי אותם קצת פיזית בשטח בתחילת ספטמבר, אבל מאז כולם עברו לזום.

הגענו לחטיבה מבתי-ספר יסודיים שונים אז אנחנו בקושי מכירים את מי שרשומים אתנו בכיתה ובשכבה. אני עוד לא ממש סגור איפה נמצאים הברזייה והשירותים, איך מגרש הכדורגל ואם נוח לשחק בבי״ס כדורסל. גם את הדרך לבי״ס אני עוד לא מכיר ולא יודע אם יש מקום לקשור את האופניים. את רוב החבר׳ה בכיתה הכרתי בתור ריבוע. בדרך-כלל ריבוע שחור עם שם. גם המחנכת ריבוע, והמורים המקצועיים. המנהלת, היועצת, אב-הבית, המזכירות – אין לי מושג, הם לא בריבוע. ממאמן הכדורגל נפרדתי אחרי שגם הוא הפך לריבוע: אימוני כדורגל בזום הרגישו משונים.

את רוב החבר׳ה בכיתה הכרתי בתור ריבוע. בד"כ ריבוע שחור עם שם. גם המחנכת והמורים ריבוע. המנהלת, היועצת – אין לי מושג, הן לא בריבוע. ממאמן הכדורגל נפרדתי אחרי שהפך לריבוע: אימוני כדורגל בזום הרגישו משונים

אני לא יודע כמה זמן נהיה ריבועים, ממילא תחושת הזמן קצת התעמעמה לי. בבוקר קמים לשיעורי זום אבל לא באמת. נשארים הקוּרים בעיניים, השיניים מצוחצחות (לפעמים), נוהל פיג׳מה שולט ואת המיטה אין טעם לסדר. היא מלאה בדברים כמו תיק הפלאים של מרי פופינס: מאכלים, עטיפות, מחברות, מטענים, כבלים ועוד דברים ששכחתי אבל בטח אדע למצוא. עברו הימים שחזרתי למיטה רק בלילה אחרי יום ארוך של בי״ס, לימודים, חברים, ספורט וחוגים. עכשיו היא הכתובת השנייה שלי. אחרי הריבוע בזום.

אני לא באמת מכיר את המורה שלי. בהתחלה היה לה קול צעיר ועליז אבל בינתיים נראה לי שהתייאשה. היא עוד מנסה להעביר חומר, למרות שאני לא באמת יודע עדיין מה לומדים בכיתה ז׳ ולמרות שלא ממש ברור מה יקרה עם המבחנים. בבחנים שכבר התקיימו הבלגאן חגג.

כשהייתה צריכה להעביר ״מעגלי שיח״ רגשיים ממש ריחמתי עליה, ראו שאין לה מושג מה אומרים. דיברנו יהונתן, עידו ואני, שהגענו יחד מהיסודי, והחלטנו שהפעם נפתח בשבילה מצלמות. היא ממש הודתה לנו. אבל כרגע היא בעצם סתם עוד אישה שאני לא מכיר, שממש ממש מנסה, טוב, לא ברור מה.

אני זוכר שלפני הבת-מצוות ההורים התלבטו בקבוצת הווטסאפ שלהם כמה כסף משקיעים במתנות. היו שאמרו בואו נפרגן, אחרים טענו שלא ניתן לעמוד בעשרות מתנות בשנה. הבעיה נפתרה מעצמה, אבל עכשיו להרבה הורים יש בעיות כספיות גדולות יותר. אני חושב שהורים של כמה מהחברים מכיתה ו׳ לא עובדים או עובדים חלקית או ״עובדים״ מהבית בכאילו. שמעתי גם על כמה הורים שפתאום מתגרשים. הורי באמת עובדים מהבית וזה לא פשוט.

לפחות במיטה שקט לי. אני שמח שהם עובדים אבל עצוב לי שהם לא יודעים לומר לי כמה זמן המצב ייקח, איך נכון להתנהג עם המסכות והריחוק וכל זה, כי הם רוצים שאצא ואלמד ואפגש, אבל כשנפגשים קשה לשמור על הכללים והם יודעים את זה. הם נראים לי די מבולבלים. קצת קריקטורה של ״מבוגר אחראי״. כמו המורה.

המיטה מלאה בדברים כמו תיק הפלאים של מרי פופינס: מאכלים, עטיפות, מחברות, מטענים, כבלים. עברו הימים שחזרתי למיטה רק בלילה אחרי יום ארוך של לימודים, חברים, ספורט וחוגים. עכשיו היא הכתובת השנייה שלי. אחרי הריבוע בזום

בינתיים קורים לי דברים חדשים ומשונים בגוף שאין לי כל כך עם מי לדבר עליהם. אבא טרוד עם פרצוף ריבוע בעצמו. את יהונתן ועידו אני פוגש בעיקר בזום וקצת במשחקי רשת ואין לי מושג אם גם להם זה קורה. אבל היי, לפחות בגוף אני קצת הופך לתלת-ממד.

ביסודי עוד הספיקו להגיד לנו שמזל שהקורונה קרתה בעידן הזום והרשתות, ״תארו לעצמכם מה היה קורה במצב מגפה לפני שהמציאו תקשורת וירטואלית״. האמת, קשה לי לדמיין חיים בלי רשת. אבל, קשה לי כבר גם לדמיין את החברים שלי בגודל טבעי בשר ודם. עד לקורונה הם ישר עלו לי בראש כשראיתי תמונה שלהם ברשתות. היום זה נראה לי סתם תמונות, כי אני לא באמת פוגש ומרגיש את הבנאדם שהן מייצגות.

ההורים מדברים ביניהם הרבה על המצב, על ההנחיות והמגבלות. הם מדברים על פוליטיקה ואומרים שהכל בגלל זה וזה ואם רק היה ככה וככה הכל היה נראה ממש אחרת. הם אומרים שיש מגזרים שעושים מה שהם רוצים ושאפילו כולם הולכים אצלם לבית-הספר. מעניין אם זה באמת מה שהילדים שם רוצים, ואם בכלל מותר לילדים שמה לרצות דברים שלא הכתיבו להם. כי נראה לי שדי טובים שם בלהכתיב, עובדה שכולנו עושים מה שהם רוצים בכל מיני סוגי עניינים.

בינתיים, בפיד של ההורים יש אנשים שכותבים דברים ממש קיצוניים ומאוד החלטיים עם כל מיני תמונות מגוחכות של פוליטיקאים משעממים. ההורים מקריאים משם דברים וגם כותבים קצת בעצמם. לא ברור לי אם כל האמירות התַקִיפות האלו מרגיעות או מעצבנות אותם: הם מצטטים ממה שאומרים מדענים בכתבות על ״שיטוח העקומה״ ו״שיטוח ה-R״ וגם מציוצים ומפוסטים שהם מכנים ״פייק״. למשל, של אנשים שאומרים שאין בכלל קורונה ולכן כל הבלגן הזה הוא סתם שיגוע מיותר, ואפילו של אנשים שאומרים שכדור הארץ שטוח.

אולי פעם יצליחו באמת לשטח את כל העקומות והגרפים והמספרים. בינתיים שיטחו אותי. אני חי לי בריבוע של המיטה השטוחה שלי, זולל ״שטוחים״ וצופה בחברי שטוחים בריבועים שלהם. הלוואי שנחזור לחטיבה החדשה, אבל לא לסתם עוד שבועיים מבולבלים שכולם מתנהגים בהם כמו בסרט כאילו אין מגפה כשמעל מרחף כבר הסגר הבא.

אולי פעם יצליחו באמת לשטח את כל העקומות והגרפים והמספרים. בינתיים שיטחו אותי. אני חי לי בריבוע של המיטה השטוחה שלי, זולל ״שטוחים״ וצופה בחברי שטוחים בריבועים שלהם

אני מחכה שמישהו, שיכול ורוצה באמת לנהל את הדברים בצורה טובה ואחראית, יצא כבר מהריבוע שלו וידאג להחזיר אותי ואת כולם להיות ילדים ואנשים רגילים. בתלת-ממד. שידברו אלינו בצורה מכבדת וברורה כדי שנדע כולנו איך להתנהג נכון ולהיות בריאים, בכל המקומות שמותר להיות בהם, בזמן שהעניינים מנוהלים טוב יותר מלמעלה. כמו שיש תקנון ביה״ס, שלכולם ברור ממנו מה מותר ומה אסור ואיך מצופה להתנהג. בעצם, אני מחכה למבוגר אחראי שיבוא כבר לעזור לכל המבוגרים הלא-תפקודיים שנכשלים בארגון העניינים. כמו שעשתה מרי פופינס. ועכשיו, אני נכנס בחזרה לריבוע שלי.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 956 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 20 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בלפור יפונה ב-10 ביולי, עד אז לא יתקיימו שם פגישות רשמיות

גנץ: מקדם ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות ● הליכוד: ממשיך ברדיפה עיוורת נגד נתניהו ● במשרד רה״מ יבחנו בשבוע הקרוב את הטענות לגריסת מסמכים ● אשכנזי: היינו צריכים להיות יותר אגרסיביים עם נתניהו ● משרד הבריאות: החיסונים שהעברנו לפלסטינים תקינים ● הרשות: היו עלולים להוביל לאסון ● מחר צפויה הממשלה לאשר את ועדת החקירה לאסון במירון

עוד 18 עדכונים

למי שייך הקול העודף בממשלת בנט-לפיד?

שמונה מפלגות מצאו דרך להתגבר על יריבות אידיאולוגית חריפה כדי לשחרר את ישראל מאחיזתו של נתניהו. התלכיד המוזר בנוי על מחויבות הדדית לא להחליט בנושאים בהם פעורה תהום בין עמדות צדדים. אדריכלי ממשלת השינוי הסבירו שגם במגבלה זו, ידיהם תהינה עמוסות עבודה. עליהם להתמודד עם נטל השיקום הכבד בעטיה של פגיעת מגפת הקורונה בכלכלה ובחברה וגם עם הרוח הרעה, ההסתה והשיסוי שהותיר אחריו נתניהו. בין הנושאים שההכרעות לגביהם יידחו נמנה כמובן גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

שמונה מפלגות מצאו דרך להתגבר על יריבות אידיאולוגית חריפה כדי לשחרר את ישראל מאחיזתו של נתניהו. התלכיד המוזר בנוי על מחויבות הדדית לא להחליט בנושאים בהם פעורה תהום בין עמדות צדדים

תופעת "תהליך אי-קבלת ההחלטות" תופסת פרק נכבד בתאוריה ובפרקטיקה הפוליטית. לא מעט אנרגיה ויצירתיות נדרשים כדי לדחוק נושאים חשובים מסדר היום, אך לעיתים זו הדרך היחידה לשמור על שרידותם של גופים פוליטיים כמו התארגנויות אנושיות בכלל. לא חסרים הסברים כדי לתרץ את ההמנעות מעיסוק בנושאים הנפיצים: "אם הדבר לא שבור, אל תנסה לתקן אותו", "הזמן יעשה את שלו", "יש דברים חשובים יותר" וכד'.

ואמנם, בכול נייר מדיניות רציני הבוחן חלופות, אחת מהן תחזור על עצמה כמעט תמיד: Do-Nothing. אלא שגם חלופה זו היא החלטה שמחייבת בדיקה קפדנית של המגמות הרוחשות ושעשויות לשנות את תמונת המצב על ציר הזמן. התרפקות על ההנחה כי הסטטוס-קוו יישמר עד שנהיה ערוכים לקבל את ההחלטה שדחינו – היא אשליה מסוכנת.

דוגמה מובהקת לכך הוא עתידה של הגדה המערבית. הדינמיקה בשטחים אינה נעצרת. מאז חתימת הסכם אוסלו בשנת 1993 ישראל שילשה את מספר המתנחלים מעבר לקו הירוק. בכל אחת משנות הכביכול סטטוס קוו, כ-3,000 מתנחלים יהודים נוספים עברו לשטח המיועד למדינה פלסטינית (האזור שמעבר לגושי ההתנחלויות הסמוכים לקו 1967). כיום חיים שם כ-130,000 מתנחלים.

ועקב כך אנחנו קרבים והולכים לנקודת האל-חזור, כאשר כבר לא ניתן יהיה לחלק את הארץ בין שני העמים. המסקנה היא פשוטה. אי קבלת החלטה משרתת את חסידי הסיפוח ומרחיקה את תומכי חלוקת הארץ מיעדם.

בכול נייר מדיניות רציני הבוחן חלופות, אחת מהן תחזור על עצמה כמעט תמיד: Do Nothing. התרפקות על ההנחה כי הסטטוס-קוו יישמר עד שנהיה ערוכים לקבל את ההחלטה שדחינו – היא אשליה מסוכנת

ההערכה הרווחת היא שהנשיא ביידן לא ידחוף להגעה מהירה להסדר קבע כי אינו מאמין שהצדדים בשלים לכך, אך האם יהיה קפדן מקודמיו וידרוש מישראל להפסיק לחבל בסיכוי העתידי ליישם את נוסחת שתי המדינות? האם יאמר לראש הממשלה בנט, במפגשם הראשון, דברים ברוח זו:

"החלטתם לדחות ההכרעה על עתיד הגדה המערבית. בשלב זה, אני יכול להשלים עם החלטה זו. אך במקביל, איני יכול להשלים עם מצב בו בתקופת אי-ההחלטה נמשכת הבניה בהתנחלויות שמעבר לגושי ההתיישבות הצמודים לקווי 67'.  זהו המינימום ההכרחי הנדרש מבחינתי כדי להדוף את הלחצים המופעלים עלי מן האגף השמאלי במפלגתי שלי.

אחרי הכול, התחייבתם בהסכמי העבר לא לקבוע עובדות בשטח שישפיעו על תבניתו של הסדר הקבע. הוכחתי את מחויבותי לביטחון ישראל בעשרות שנותיי כנבחר ציבור ואמשיך להיות לכם ידיד אמת גם כנשיא, אך עליכם להבין שהנשיאות שלי שונה מהותית מזו לה הורגלתם בזמנו של טראמפ.

אני מבקש באמת לראות עולם בו גובר שיתוף הפעולה בין כלל המדינות מול אתגרים גלובליים, בו ניתן דגש לזכויות אדם ועידוד של ממש לתהליכי דמוקרטיזציה. אני משוכנע שאינכם רוצים לגלוש למציאות של מדינה דו-לאומית בה ישראל מאבדת את אופייה היהודי והדמוקרטי ובה מקופחים זכויותיהם של הפלסטינים.

האירועים האלימים בין יהודים וערבים שפרצו לאחרונה בירושלים וגלשו לערים מעורבות נוספות בישראל צריכים לשמש עבורכם קריאת אזהרה. הרי הם ביטוי לסכנה הטמונה בהפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית".

מועד ביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט בבית הלבן אינו ידוע עדיין. מה שידוע היטב הוא, שהתעלמות ביידן מהמשך תהליך ההתנחלות בשטחים המיועדים לשמש את המדינה הפלסטינית העתידית, יאפשר לחסידי ארץ ישראל השלמה להתקדם בהתמדה אל יעדם. חזונם יצא נשכר מתהליך "אי-קבלת ההחלטות" של ממשלת לפיד-בנט, אשר לא תפגע ביוזמתה בהתווספות המתמשכת של 3000 מתנחלים בכול שנה לשטחים אלה.

התעלמות ביידן מהמשך ההתנחלות בשטחים המיועדים למדינה הפלסטינית העתידית, יאפשר לחסידי ארץ ישראל השלמה להתקדם בהתמדה אל יעדם. חזונם יצא נשכר מתהליך "אי-קבלת ההחלטות" של ממשלת לפיד-בנט

השיתוק המדיני של ממשלת ישראל החדשה מעוגן עתה פורמלית באמצעות מנגנון של וטו הדדי הנתון בידי בנט ולפיד. בראשית המשא והמתן בין השניים בנט פינטז – לשווא – שיהיה בידיו קול עודף שיכריע במקרה של אי הסכמה עם שותפיו. בפועל, וביחוד בסוגיה הפלסטינית, הקול היקר הזה שוכן הרחק מירושלים. הוא מצוי בידיו של נשיא ארה"ב. האם יעשה בו שימוש?

אבי גיל הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI), לשעבר מנכ"ל משרד החוץ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נהפוך הוא. מדינה אחת, אם לא תגיע מנקודת מבט דתית-משיחית (אלא מנקודת מבט של שוויון בין יהודים וערבים) תהיה בשורה מצוינת לזכויות האדם של "פלסטינים" ו"פלסטיניות". שתי מדינות לשני העמים פיר... המשך קריאה

נהפוך הוא. מדינה אחת, אם לא תגיע מנקודת מבט דתית-משיחית (אלא מנקודת מבט של שוויון בין יהודים וערבים) תהיה בשורה מצוינת לזכויות האדם של "פלסטינים" ו"פלסטיניות". שתי מדינות לשני העמים פירושן שתי מדינות הלכה, יהודית ומוסלמית. אז העמים יהיו עצמאים אבל בני האדם שבהם יהיו מדוכאים תחת משטר לא דמוקרטי. מדינה אחת, לעומתה, יכולה להיות שוויונית וכזאת שמכבדת את הזכויות של כל יושביה כיחידים, וייתכן שאפילו רבים מהמרכיבים התרבותיים שהם חלק מזהותם הלאומית; זאת בין אם מדובר במדינת כל אזרחיה ובין אם מדובר במדינה דו-לאומית.

עוד 681 מילים ו-1 תגובות

בריטניה סוערת לאחרונה סביב שחרורו הצפוי של הרוצח קולין פיצ'פורק, אחרי 33 שנים בכלא ● פיצ'פורק, שאנס ורצח שתי נערות בשנות ה-80, הוא הרוצח הראשון בהיסטוריה שנתפס בזכות שימוש בפרופיל די-אן-איי בחקירת משטרה ● שאול אדר ראיין בעבר את אלק ג'פריס, המדען שפיצח את השיטה ועזר בתפיסת פיצ'פורק ● כעת הוא חוזר אל הפרשה ששינתה לחלוטין את המדע הפורנזי

עוד 2,532 מילים

לראשונה מאז ימי היטלר: רב צבאי בגרמניה

הוא בן למשפחת שורדי שואה ומבין היטב את כל מי שחושב שהוא השתגע ● רבי מרדכי אליעזר באלה, הרב הראשון של צבא גרמניה אחרי כמעט 90 שנה, מסביר בראיון לזמן ישראל: "אנחנו לא צריכים לתת להיסטוריה לשתק אותנו ולמנוע מאיתנו להתקדם"

עוד 908 מילים

למקרה שפיספסת

אנטישמיות אריסטוקרטית מאוד

משפחת אצולה גרמנית תובעת פיצויים על נכסים שהוחרמו על ידי הרוסים אחרי מלחמת העולם השנייה ● עליה להוכיח שנסיך הכתר וילהלם לא תמך בנאצים ● ד"ר סטפן מלינובסקי, שחקר את היחסים בין היטלר לאצולה, מסביר שהתביעה פותחת תיבת פנדורה עצומה ● נכון, ניסיון ההתנקשות בפיהרר ב-1944 משויך לבני אצולה, אך איש לא יוכל למחוק מההיסטוריה את יחסיהם הבעייתיים עם הנאצים

עוד 2,062 מילים

הליכוד מבטיח להפיל את הממשלה. ואז מה?

כמו שמן שרוף בתחתית סיר בישול שנשאר שנים על האש, כך מתקשה נתניהו להיפרד ונדבק סביב השלטון שאבד לו בכל מחיר.

אנשיו, חברי הליכוד והחרדיות, מתקשים להבין ולא מודים בכך שנכשלו בניהול ענייני המדינה וכעת מתקשים גם להבין את תפקידם באופוזיציה.

השיח התקשורתי נע כל יום סביב משחק הורדות ידיים. סביב הספין של הליכוד שהם ימררו את חיי הממשלה ויפילו אותה בקרוב. "האם יש לכם תכנית כיצד להפיל את הממשלה?" שואלת קרן מרציאנו בגלצ את ח"כ מיקי זוהר, כאילו זה הדבר העיקרי שאופוזיציה צריכה לעשות למען אזרחי המדינה. וזוהר כמובן מפרט מיד כל מיני חוקי האצבע בעין שתקע בקריאה ראשונה לממשלה החדשה כמה ימים לפני סוף המנדט של לפיד.

השיח התקשורתי נע סביב ספין הליכוד על הפלת הממשלה בקרוב. "יש לכם תכנית כיצד להפיל את הממשלה?" שואלת קרן מרציאנו את ח"כ מיקי זוהר, כאילו זה הדבר העיקרי שאופוזיציה צריכה לעשות למען האזרחים

אלא שכל הספין-דיון הזה מופרך מיסודו. מעוות את חיינו הדמוקרטיים, פוגע במשמעות של חילופי שלטון.

חילופי השלטון אינם רק מאבק בין אופוזיציה לקואליציה על השאלה מי ימונה לשלוט ומי ימנה את מקורביו לג'ובים.

תפקידה של אופוזיציה להציג אלטרנטיבה בתחומי השלטון וענייני המדינה. אחר כך תפקידה גם להחליף את השלטון.

אלא שהליכוד נוהג כמי שתפקידו הוא רק להחליף את השלטון בלי להציג שום אלטרנטיבה שלטונית לחיינו. בלי לתת פתרונות לבעיות הקשות שהליכוד עצמו בראשות נתניהו הותירו במדינה.

אין צורך לחזור על גירעון המיליארדים, קריסת מערכות הבריאות הרווחה והחינוך, המינויים החובבניים והפוליטיים, השחיתות השלטונית וההפקרות בניהול ממשלת ישראל. כל ילד יודע היום לדקלם את פרשת הצוללות והמניות והחמקנים ומתווה הגז השערורייתיים.

אלא שבראיונות הרדיו נמשך המשחק הילדותי "כיצד תפילו את הממשלה", כאילו מדובר במשחק מחבואים. כאילו זה העיקר בדמוקרטיה. משחקי הורדת ידיים.

אלא שכאן מדובר באופוזיציה פושעת. לא האינטרס של אזרחי המדינה עומד לנגד עיניה אלא רק האינטרס של חבריה לחזור לעמדות כוח. בשלטון.

אלא שהליכוד נוהג כמי שתפקידו הוא רק להחליף את השלטון בלי להציג שום אלטרנטיבה שלטונית לחיינו. אין צורך לחזור על גירעון המיליארדים, קריסת מערכות הבריאות הרווחה והחינוך, השחיתות השלטונית

אם למיקי זוהר ומירי רגב היתה אלטרנטיבה מדוע לא ביצעו אותה עד היום? מדוע נגררו אחרי נתניהו למחוזות הדיקטטורה, השקרים, ההתקפות על כל מוסדות המדינה ושומרי הסף?

אנשי תקשורת רבים לא עוסקים גם עכשיו, כשנתניהו הפסיד, בחיי היומיום שלנו. העיסוק התמידי לאורך השנים האחרונות בגורלו של נתניהו, שחק עד דק את העבודה העיתונאית בענייני היומיום.

לפתע, כאשר ממשלה חדשה מתחילה לטפל בבעיות התחבורה הציבורית, מחליטה על ועדת חקירה לאסון המירון, מתחילה להכין רפורמות במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון פנים, מגבשת תקציב מדינה… וצריך לדרדר את העיסוק במשפט נתניהו לסוף המהדורות – לפתע נדמה שגם המראיינים וגם חברי הליכוד שמולם שכחו מהי בעצם הדמוקרטיה, למה הם נבחרים, מה הן השאלות החשובות.

למשל, מה הם מתכננים לבצע כדי לשפר את חיינו? כלומר חיי האזרחים, לא חיי משפחת נתניהו. כל השאלות הללו נמסות ומתפוגגות כאשר כל הדיון ממשיך לעסוק בשאלה "כיצד תפילו את הממשלה"?

תפילו לשם מה? מה אתם מציעים במקום? זעקות הקוזקים הנגזלים על "ממשלה מסוכנת" ועל "רה"מ לא לגיטימי" ועל קואליציה שברירית, כולן עוסקות בדרך הטריקים והשטיקים של נתניהו לחזור לשלטון. אבל מדוע שיחזור לשלטון? הרי רק לפני ימים ספורים הכנסת הצביעה נגדו וציבור ענק אמר לו "נכשלתם".
"לך".

תפילו לשם מה? מה אתם מציעים במקום? זעקות הקוזקים הנגזלים על "ממשלה מסוכנת" ועל "רה"מ לא לגיטימי" עוסקות בדרך הטריקים והשטיקים של נתניהו לחזור לשלטון. אבל מדוע שיחזור לשלטון?

פירוט זוועות ונזקי שלטונו המופקר של נתניהו היו חשופים, וכעת עם כניסת שרים חדשים למשרדים שהיו תחת ניהולו מתברר עוד יותר גודל המחדלים, ההפקרות בה נוהלה ישראל יומיום. היעדר כל ניהול של מדינה שלמה שהייתה שבויה בידיו של אדם אחד הנאשם בפלילים.

אז למה שהוא יחזור לשלטון?

מדוע השאלות הללו לא נשאלות כאשר שוב ושוב מועלים לשידור נאמניו של נתניהו?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סקר חדש מראה ש-77% מהפלסטינים סבורים שחמאס ניצח בעימות מול ישראל ● מצרים וסודן חוששות ממחסור במים בגלל סכר שמקימה אתיופיה ● על רקע הפרסומים שישראל לקחה חלק בניסיון לערער את היציבות בירדן, הממשלה החדשה נדרשת לשקם את הקשר עם עמאן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 997 מילים

היפסטר פינת סאטמר

שכונת ויליאמסבורג הפכה למעוז היפסטרי, והתושבים החסידים נאבקים לשמור על זהותם ● נתנאל דויטש ומייקל קספר, שכתבו ספר חדש על ברוקלין החרדית, מסבירים מה יצרה ההתנגשות בין הקהילה הדתית לצרכים של ניו יורק ולמה הסאטמרים חוששים דווקא מיהודים חילונים

עוד 1,366 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אור בקצה המערה

האם ההתנגדויות שהוגשו ברגע האחרון ימנעו ממדינת ישראל להחריב נכס טבע עולמי מבלי שנעשתה בדיקה מינימלית? ● הגלובוס הירוק מוענק למשרד המשפטים שמנסה להחליף את הררי הקלסרים בקבצים דיגיטליים ● והטיפ לשבת: שמן זית הידידותי לאדם, לסביבה ולחיך

עוד 838 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
שֶׁקֶט 90

האם עדיין ניתן בכלל לשחרר את הישראלים מההתמכרות הקולקטיבית למבזקים מיוחדים, פריצות לשידור וטרטור מכונות המהומה שלא חדלות לרגע להרעיש ולהתיש?

עוד 1,179 מילים

הרשות הפלסטינית: הסכם קבלת החיסונים מישראל מבוטל

אלחרומי מאיים לפרוש מרע"ם ● הליכוד על הטענה כי נגרסו מסמכים לפני כניסת בנט לתפקיד: "לא היה ולא נברא" ● השר לביטחון פנים בר לב: אין לי ספק שבן גביר וסמוטריץ' הבעירו את השטח בכוונה ● ראש הממשלה בנט לנתניהו: יש לך שבועיים לעזוב את בלפור ● שרת החינוך שאשא־ביטון: נעשה הכול כדי ששכר המורים יעלה

עוד 37 עדכונים

זו ההזדמנות לבטל כליל את חוק "איחוד משפחות"

הימים בהם נאסר בחוק על פלסטינים הנישאים לישראלים לקבל כאן אזרחות היו ימי האינתיפאדה השנייה, ועידן אחר מבחינה טכנולוגית ● הסיבה לחקיקת הוראת שעה הייתה בדיוק על מנת לבחון את הנחיצות בחוק מטעם ביטחוני שנה אחר שנה ● הנסיבות בינתיים השתנו, אין באמת איום ביטחוני ונותר רק ההיבט הגזעני ● המחלוקת הפוליטית היא הזדמנות לאפשר לחוק לפקוע ● פרשנות

עוד 948 מילים

האם ניאום, עיר העתיד הסעודית, בכלל תהפוך למציאות?

לא רחוק מאילת, בשטח ששווה לגודלה של בלגיה, אמור להיבנות מרכז ההייטק החדשני של העולם ● ניאום, פרויקט שסעודיה מתכננת להשקיע בו 550 מיליארד דולר, אמור להפוך לעיר עם מוניות מעופפות וירח מלאכותי ● אבל מומחים מטילים ספק רב בחזון העתידני של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן ● "אני לא רואה כסף מקומי או זר נכנס לשם" ● "איחוד האמירויות מתקדמת מהם, זה לא צפוי להשתנות"

עוד 1,717 מילים

עתירה תדרוש שילוב חסרי מעמד בבתי ספר בתל אביב

פרסום ראשון 5,000 ילדים מקרב מבקשי מקלט בתל אביב לומדים כמעט אך ורק בגנים וכיתות נפרדות ● עתירה שתוגש בקרוב תדרוש לשלב אותם במוסדות חינוך של ישראלים ● עשרות הורים ישראלים צפויים להצטרף לעתירה ● הורה אריתראי: "הילדים שלנו גדלים בהפרדה וזה לא טוב" ● עיריית ת"א: "לא התקבלה ולו פנייה אחת של ישראלים שרוצים להעביר את ילדיהם לבתי ספר בהם רוב מוחלט של חסרי מעמד"

עוד 815 מילים ו-1 תגובות

מאות יאבדו את תפקידם, מאות אחרים יקבלו ג'ובים

הממשלה היוצאת הגדילה את מספר בעלי התפקיד שהשרים ממנים בלא מכרז כמעט לאלף ● כ"ץ החליף את כל ההנהלה המקצועית באנשים משלו ● גלנט מינה מנכ"ל שהכיר בצה"ל ● רגב מינתה פעילים מהליכוד ומועצת יש"ע ● מאות עובדים צפויים עתה להתחלף בגוורדיה חדשה ● מנכ"ל האוצר לשעבר: "בשנתיים האחרונות כל הסכרים נפרצו" ● האם ממשלת השינוי תהיה שונה מקודמותיה?

עוד 2,306 מילים

דיווח: מסמכים במשרד רה"מ נגרסו לפני כניסת בנט לתפקיד

לא ידוע כמה ואיזה מסמכים נגרסו ● נתניהו: שקר מוחלט ● גנץ פנה לנתניהו על רקע חוק איחוד משפחות: “יש לשים את הביטחון מעל לכל שיקול פוליטי” ● הליכוד: מי שביטחון ישראל חשוב לו, לא מקים ממשלה עם רע״ם ● שטייניץ: ״הנזק לליכוד עשוי להיות גדול יותר מהנזק לקואליציה״ ● מנדלבליט רומז שהוא נגד פיצול תפקיד היועמ״ש ● לוין נבחר ליו״ר סיעת הליכוד ומרכז האופוזיציה

עוד 66 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה