לפני שנים רבות, כאשר הנשיא ברק אובמה רק נבחר לתפקידו, נועדנו, עמיתי דן דייקר במרכז הירושלמי ואני בתל אביב, עם אישיות מצרית בכירה, ונדמה לי כי בשיחה הזאת הונחו היסודות למדיניות הערבית במזרח התיכון שאנו חוזים בה בימים אלה.

לפני שנים רבות, כשהנשיא אובמה נבחר לתפקידו, נועדנו, עמיתי דן דייקר במרכז הירושלמי ואני בת"א, עם אישיות מצרית בכירה, ונדמה לי כי בשיחה זו הונחו היסודות למדיניות הערבית שנצפית כעת במזה"ת

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

שמנו לב כי המצרים היו מוטרדים לא רק מן ההצהרות של אובמה על "הושטת היד לאיסלאם", כלומר: התקרבות לאחים המוסלמים, אלא לא פחות מן החיזורים של אובמה אחר המעצמות הלא ערביות הבוחשות באזורנו – תורכיה ואיראן.

אמרנו אז משפט שאולי היה הנבט שממנו צמחה המדיניות החדשה. אמרנו:

אנשי מכה מכירים טוב מאחרים את נקיקי הריה – "אהל מכה אדרא בשיעאביהא".

זה פתגם הלקוח מן הספרות הערבית של ימי הבינים, ואיננו מוכר היום. פירושו: שתושבי אזור מסויים מכירים אותו טוב מאחרים, ומוטב לא לייעץ להם בעניינים הקשורים בהם. כעבור זמן מה התראיין המדינאי המצרי עמרו מוסא ואמר את אותו פתגם. הבנתי כי הדברים שדן דייקר ואני אמרנו באותה פגישה נקלטו על קרקע פורייה.

דן דייקר ופנחס ענברי

היה חשוב למצרים מאוד להתקדם בבעיה הפלסטינית, על מנת להקים את הברית הישראלית-סונית נגד תורכיה ואיראן, ואמרנו להם כי הסדר צריך להיות הפוך – קודם הברית הישראלית-סונית ואח"כ הבעיה הפלסטינית. כי כל עוד הבעיה הפלסטינית נמצאת במוקד הבעיות במזרח התיכון, זה נותן בידיהם קלף מנצח והם לא מוכנים להתפשר. רק אם ישראל והערבים ירוצו קדימה, לא תהיה לפלסטינים ברירה, אלא להצטרף לתהליך שלום אמיתי.

התהליכים המואצים בימים אלה בין ישראל למפרץ הם בעצם לקח מן השאננות שבה קיבל העולם הערבי את אובמה, ואת האיחור בהיערכות מולו. מה שקורה בימים אלה הוא קביעת עובדות בפני הנשיא ביידן, אם אכן יושלמו כל הליכי בחירתו, כי המזרח התיכון לא יקבל שוב השלטת מעצמות לא ערביות עליו, כמו תורכיה ואיראן, וכי המערכת האזורית מעמידה בפני ארצות הברית בסיס מוצק של מדינות ידידות המוכנות לשתף אתה פעולה ולבסס את מעמדה העולמי, והיא לא צריכה לפזול לגורמים מפוקפקים כמו איראן ותורכיה.

מה שחדש פה הוא, שבעיני העולם הערבי ישראל היא חלק אינטגרלי מן האזור. היא חלק "מברית אברהם", מה שאנו כינינו "אנשי מכה מכירים טוב מאחרים את נקיקי הריה", ואילו הזרים הם תורכיה ואיראן ולא ישראל.

מה שחדש פה הוא, שבעיני העולם הערבי ישראל היא חלק אינטגרלי מן האזור. היא חלק "מברית אברהם", מה שאנו כינינו "אנשי מכה מכירים טוב מאחרים את נקיקי הריה", ואילו הזרים הם תורכיה ואיראן ולא ישראל

המדיניות של אובמה כשלה. לא רק בצד הישראלי-פלסטיני, אלא בכלל. אובמה, עם כל מתק שפתיו והערכים הנעלים שבשמם דיבר הרס את המזרח התיכון, וגרם סבל למיליונים.

דווקא טראמפ צדק, והוא הביא שלום אמיתי בין ישראל לערבים, ומוטב לנשיא ביידן, אם יכנס לבית הלבן, לא רק להיות צודק, אלא גם להיות חכם. להמשיך מן הנקודה שטראמפ משאיר לו, ולא לחזור לשגיאות של אובמה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.