אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אָנַרְכְיָה

המילה אנרכיה זוכה בשבועות האחרונים לרנסנס שלא זכור כמותו מאז "אנרכיה בממלכה המאוחדת" של הסקס פיסטולס ● איך מגיב דור ה"ביבי בומרס" לשימוש במונח, כאמצעי לדיכוי מחאה?

"אנחנו לא ניתן למדינה לשקוע באנרכיה"

(ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה, 7.7.2019, כתגובה על הפגנות המחאה של יוצאי אתיופיה נגד האלימות המשטרתית ושריפת דירת הגננת בראש העין וגל מחאת ההורים נגד ההפקרות והאלימות בפעוטונים)

המילה אנרכיה זוכה בשבועות האחרונים לרנסנס שלא זכור כמותו מאז "אנרכיה בממלכה המאוחדת" של הסקס פיסטולס. מהכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" אחרי גל הפגנות המחאה הראשון של יוצאי אתיופיה דרך כמעט כל ראיון עם פוליטיקאי או איש חוק ועד ישיבת הממשלה.

נתניהו, איש רחב אופקים ובנו של היסטוריון, בוודאי מכיר את ההיסטוריה הפתלתלה של המושג "אנרכיה" ויודע היטב, שיוצאי אתיופיה או ההורים של ילדי הפעוטונים לא יצאו לרחובות כדי לקדם "אנרכיה". הם לא רוצים לפרק את המשטר וגם לא רוצים להחליש אותו – להיפך. הם דורשים שהמשטר ימלא את ייעודו וישלוט.

הם לא יצאו לרחובות כדי לקדם "אנרכיה". הם לא רוצים לפרק את המשטר וגם לא רוצים להחליש אותו – להיפך. הם דורשים שהמשטר ימלא את ייעודו וישלוט

יוצאי אתיופיה תובעים הגינות. ההורים דורשים פיקוח. ואל מי, בעצם, הם מפנים את הטענות שלהם? ובכן, בישראל של העשורים האחרונים יש לשאלה הזו רק תשובה אחת.

גדל דור חדש של ישראלים – אפשר לקרוא להם דור ה"ביבי בומרס" – שלא זוכרים ישראל שנתניהו לא מנהיג אותה. אחד מכלי השליטה המרכזיים של נתניהו הן המילים, שבעזרתן הוא מטשטש את המציאות, בורא מציאות חלופית שבה דברים נפתרים בהבל פה, ויוצר בשיטתיות זהות מוחלטת בין המדינה לבינו. ספק אם היה אי פעם ראש ממשלה, שהשתמש בהטיות כה רבות של פעלי שליטה בגוף ראשון.

ביום שני, למחרת ההצהרה האנטי אנרכיסטית שלו בפתח ישיבת הממשלה, הודיע נתניהו: "סיכמתי עם שר החינוך פרץ שנעביר את תפעול מעונות היום למשרד החינוך". אמנם לפני שלוש שנים הוא סיכם בלא פחות תקיפות עם שר הרווחה חיים כץ שמעונות היום יישארו באחריות משרד הרווחה (בניגוד לכל מה שהמליצו הוועדות שעסקו בנושא, ואשר מונו בשנות שלטונו של נתניהו), אבל הרחוב בוער וצריך לתת לו מענה מילולי – אז נתניהו "סיכם" את הנושא.

הפועל הרך יחסית "סיכמתי" די חריג בארסנל הפעלים החביבים על נתניהו. הוא שמור כנראה למקרים קשים מעין אלה, שבהם נתניהו מבקש לשמור על ריחוק מסוים בינו לבין ההתרחשויות. בדרך כלל הוא משתמש בפעלים תקיפים הרבה יותר.

הבה נצעיד אותם בסך:

במקום הראשון ברשימת פעלי השליטה החביבים על ראש הממשלה מככב הפועל "הוריתי", שנשלף כמעט תמיד באירועים ביטחוניים הדורשים מענה מילולי תקיף.

"הוריתי על פעולה תקיפה בעקבות הירי לישראל" (נתניהו בפתח ישיבת הממשלה החגיגית לרגל יום ירושלים, 2 ביוני 2019).

"הוריתי לזרז את הריסת בתי המחבלים" (נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, 16 בדצמבר 2018).

"הוריתי על אינספור פעולות כדי להבטיח את בטחון ישראל" (נתניהו במסיבת עיתונאים בקריה, 2 בנובמבר 2018).

בביטחון נתניהו לא מתפשר על "סיכמתי" החלשלוש. כאן הוא המפקד העליון.

קצת מתחת ל"הוריתי" התקיף צועד אחיו הנינוח יותר "הנחיתי".

"הנחיתי את צה"ל להמשיך בתקיפות המאסיביות ברצועת עזה" (נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, 5 במאי 2019).

"הנחיתי להשאיר את כוחות צה"ל בפריסה מלאה" (נתניהו בקבלת פנים לנשיא ברזיל, 31 במרץ 2019).

"הנחיתי לעלות את שכר המינימום במגזר הציבורי ל-5000 שקל" (נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, 21 בדצמבר 2014).

הפועל "דרשתי", שהגיע רק למקום השלישי, שמור לדרישות של נתניהו מהמערכת המשפטית, שאותן היא בדרך כלל לא יכולה או לא מעוניינת למלא.

מצד אחד: "דרשתי מהמערכת המשפטית לסגור את החנויות של הסוחרים ששיתפו פעולה עם המעשה הזה או עמדו מנגד" (נתניהו בעקבות הרצח ברחוב הגיא בירושלים, 8 באוקטובר 2015).

ומצד שני: "במהלך החקירות נגדי דרשתי עימות עם עדי המדינה וסורבתי" (נתניהו במסיבת עיתונאים "דרמטית" בשבעה בינואר 2019).

הקולות שעולים מהרחוב מגיעים לקריית הממשלה. נתניהו מבין היטב שהאזרחים הזועמים – רבים מהם, מטבע הדברים, בוחריו – מעוניינים בשלטון תקיף וסמכותי, כזה שיהיה נוכח בחייהם וישמור עליהם, הם רק דורשים שזה ייעשה בהגינות וללא משוא פנים. האזרחים האלה לא תומכים בהפקרות, הם מרגישים מופקרים. הפעלים התקיפים והסמכותיים הם המענה של נתניהו לצורך האזרחי הזה.

אבל בעולם האמיתי נתניהו דווקא מתגאה בכך, שממשלתו מסתלקת מחיי האזרחים, ומשאירה אותם להתמודד לבד עם מצוקותיהם.

ביום שני השבוע הציג משרד ראש הממשלה את "ספר הפחתת הנטל הרגולטורי", המציג שורה של הקלות בתחומי רגולציה שונים שאמורים, כך על פי המצגת החגיגית, לחסוך לאזרחים לא פחות משמונה מיליון ימי המתנה בתור ולחסוך למדינה 1.4 מיליארד שקל בשנה.

זה כבר, כמובן, חלק מהשקפת עולם כלכלית מבוססת ומוכרת של נתניהו, שהוא מאמין גדול בכוחות השוק. ביד הנעלמה שתפעל לטובת כלל האזרחים. הבעיה היא רק שהאזרחים לא תמיד מרגישים ככה. במיוחד לא החלשים שבהם, שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות בכסף את השירותים שהמדינה מפסיקה להעניק להם.

האזרחים האלה מרגישים שהיד הנעלמה היא זו שדוחפת פועלים אל מותם באתרי בנייה שאיש לא מפקח על הבטיחות בהם (בישראל יש רק 22 מפקחי בנייה. חיסכון רגולטורי, שמקצר הליכים. עשרות פועלים נהרגים באתרי בנייה מדי שנה).

היד הנעלמה היא זו שמטלטלת קשישים סיעודיים במיטותיהם.

היד הנעלמה מכה תינוקות בפעוטונים שפועלים ללא פיקוח.

היד הנעלמה מחלקת דירות שלושה חדרים בתל אביב לעשרה כוכים עם מטבחון משותף ב-3,000 שקל לחודש.

וכשהאזרחים החלשים ביותר בחברה מתקוממים בדיוק כנגד ההפקרות הזו – או אז, מאשים אותם נתניהו שהם אנרכיסטים.

עוד 769 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 14 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־647 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

טראמפ: "מתקדמים יפה בעזה, ייתכן שבקרוב תהיה לנו בשורה"

יהדות התורה מאיימת: אם אדלשטיין לא יציג היום את חוק הגיוס – נפרוש מהקואליציה ● היועמ"שית לנתניהו: עליך להגביר את האכיפה על המשתמטים החרדים מצה"ל ● יהדות התורה החליטה להיעדר מההצבעה על הדחת עודה ● חוסל המחבל שהחזיק בביתו את אמילי דמארי ● צה"ל תקף טנקים בא-סווידא שבדרום סוריה; כ"ץ: "מסר למשטר הסורי - לא נאפשר פגיעה בדרוזים"

עוד 41 עדכונים

עם כלביא האיום האיראני על חופש השיט הוא אתגר אסטרטגי שנזנח

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.

ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 881 מילים
אמיר בן-דוד

(עוד) יום מבחן לדמוקרטיה

הדמוקרטיה הישראלית – שיש רבים שסבורים שהיא בעצם פיקציה, מאחר שמעולם לא הייתה פה דמוקרטיה מלאה לערבים, אלא בקושי ליהודים בלבד – עוברת מבחנים קשים מאוד בשנים האחרונות. היום הוא עוד יום מבחן בשרשרת המבחנים הללו

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית מול הקונסוליה האמריקאית בירושלים, 20 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

היבלית עולה מהספסל: כפר סבא מהמרת על מהפכה במגרש

האם ממגרש הכדורגל הקטן בכפר סבא תצא בשורה עולמית? העירייה ביקשה להיפטר מהדשא הסינתטי, שמהווה מפגע סביבתי ובריאותי, וקיבלה הצעה מפתיעה ממרכז "זרעים מציון" המתמחה בפרחי בר: משטח דשא העשוי מיבלית ● הרעיון: להפוך את החסרונות של העשב הפולש ליתרונות ● "אם זה יצליח, תהיה לנו הוכחת יכולת למשהו שעוד לא בוצע בעולם"

עוד 1,231 מילים ו-1 תגובות

"תשתמשו בכוח החדש שלכם כדי לפתור את הסכסוך, לא כדי לשלוט"

לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.

לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 709 מילים

למקרה שפיספסת

"הממשלה חייבת לשקם את הצפון. זו משימה קיומית"

התיירים נעלמו, העובדים עזבו, הפיצויים לא הספיקו – וחלק מהעסקים לא קיבלו דבר ● ה"האב" הקולינרי בשניר לא שרד את המלחמה; הסנדלרייה באיילת השחר וסדנת הקרקס מראש פינה שרדו בקושי; בית הספר לבישול בגונן לא נפתח; המרקידה משלומי עברה לחיפה – ואילו מפעל החטיפים שנפתח בקריית שמונה דווקא שרד וצמח

עוד 2,684 מילים

נוסנטארה, הבירה החדשה של אינדונזיה - חזון לאומי או כישלון?

אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה
מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני חושב שאחד החלקים ההזויים בחזון העיר החדשה הוא הרצון לארח אולימפיאדה בה כבר ב2036. אומנם גם מצריים רוצה לארח אולימפיאדה בעיר הבירה החדשה שהיא בונה, אבל במצריים בנו בעיר הבירה החדשה ק... המשך קריאה

אני חושב שאחד החלקים ההזויים בחזון העיר החדשה הוא הרצון לארח אולימפיאדה בה כבר ב2036. אומנם גם מצריים רוצה לארח אולימפיאדה בעיר הבירה החדשה שהיא בונה, אבל במצריים בנו בעיר הבירה החדשה קריית ספורט אולימפית שלמה, וגם גיאוגראפית היא רחוקה רק כמה עשרות קילומטרים מקהיר ומתקני הספורט בקהיר שנכללו בהצעות אירוח אולימפיות בעבר. אבל באינדונזיה מדובר בעיר בירה מרוחקת ומבודדת ועדיין לא מאוכלסת במיוחד וללא מתקני ספורט, בזמן שבג'קרטה כבר יש מתקנים לרבים מענפי הספורט האולימפיים כולל אצטדיון אתלטיקה לאומי ואצטדיון כדורגל לאומי.

עוד 961 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בתוך יממה ספגו היועצת בהרב-מיארה והנשיא עמית סדרת מהלומות מהדהדות: פשרה שהושגה בלחץ בג”ץ, החלטת סולברג שמתירה את קיומו של השימוע להדחת היועצת, ותמרון פומבי של השופט מינץ נגד נשיא העליון ● אך התמונה מורכבת מהנראה, ורוב זעקות השבר מוגזמות ומיותרות ● פרשנות

עוד 1,039 מילים ו-1 תגובות

לנתניהו אין תרחיש של סוף – לא למלחמה, לא חטופים, לא לעזה

נתניהו דבק במשימה הבלתי אפשרית של חיסול חמאס ומסרב לסיים את המלחמה – גם במחיר חיי החטופים הנמקים במנהרות עזה ● ולא, זו לא התעקשות של בן גביר וסמוטריץ’ - זוהי עמדת ראש הממשלה ● במקביל, תוכנית ההגירה מרצון צוברת לגיטימציה, כשצרפת מאותתת שהיא מוכנה לקלוט כל פליט פלסטיני מהרצועה ● ביחד, החדשות מסמנות עתיד אפל לעזה ולישראל גם יחד ● פרשנות

עוד 1,016 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי

אין צורך באמת לחקור את גליקמן – עצם העובדה שהיוזמה הזו הגיעה לשולחנה של היועמ"שית כבר עושה את העבודה; אין צורך להגיש כתב אישום נגד ישראל פריי – עצם מראהו באזיקים כבר שולח את המסר ● אלה לא תקלות, אלא תהליך שיטתי, שמינויו הצפוי של דוד זיני לראשות שב"כ רק יאיץ: היד על ההדק נגד עיתונאים ומבקרי שלטון תלך ותהפוך קלה יותר ● פרשנות

עוד 548 מילים

טראמפ מעניש מדינות שמעמידות לדין את בעלי בריתו

בשבוע שעבר התרחש אירוע שאולי חמק מעיני רבים בישראל: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על כוונתו להעלות את המכס על ייבוא מברזיל ל־50% ● להצהרות כאלה מהנשיא האמריקאי הציבור כבר התרגל, אך העילה למהלך צריכה להדאיג במיוחד את ישראל ● פרשנות

עוד 470 מילים ו-1 תגובות

מספר דורשי העבודה בהייטק הוכפל

דווקא בשנת שיא באקזיטים, מספר דורשי העבודה בהייטק עלה פי 2.2 לעומת 2019 וב־21% מאז תחילת המלחמה ● העלייה בולטת במיוחד באזור המרכז ובקרב עובדים מנוסים ובשכר גבוה – ליבת הענף ● הירידה בתעסוקה מלוּוה גם בצניחה בהשקעות וגידול ברילוקיישנים ● מנכ"ל רשות החדשנות אופטימי: "זה חלק מהסייקל. המשקיעים ממשיכים להתעניין בישראל"

עוד 1,070 מילים

נתניהו ממשיך לפזר הבטחות בלי כיסוי

מאז הסרטון שבו הבטיח נתניהו ש"אולי היום, אולי מחר" תבוא בשורה, ועד הפגישה עם טראמפ בבית הלבן – ראש הממשלה שב ויצר את הרושם שמשהו ממשי עומד להתרחש בנושא החטופים ● בציבור הולכת ומתבססת ההבנה שנתניהו רותם את סוגיית החטופים לצרכים פוליטיים – גם על חשבון עיסוק ישיר ואמיתי בשחרורם ● פרשנות

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

איראן תחת לחץ בכל החזיתות

טהרן נמנעת משיקום מתקני הגרעין שהותקפו ונזהרת מהתגרות נוספת – אך גם מאותתת פתיחות להמשך השיחות עם ארה"ב ● בינתיים, רוסיה מתרחקת ממנה, ישראל מוכנה לשוב ולתקוף אותה - והמערב שוקל הפעלת סנקציות משתקות ● ללא פיקוח בינלאומי ועם סנקציות חריפות שהולכות וקרבות, המשטר האיראני נדחק לפינה ביטחונית, מדינית ואסטרטגית כאחת ● פרשנות

עוד 646 מילים
היום ה־646 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

היועמ"שית: אוריך יועמד לדין בפרשת המסמכים המסווגים

מקור מעורה במגעים: נתניהו מושך את המו"מ כדי להגיע לפגרת הכנסת ● ויטקוף: אפגש עם משלחת קטארית בניו ג'רזי, "עדיין יש תקווה לעסקה" ● נציב שב"ס יועמד לדין בכפוף לשימוע על עבירות טוהר המידות ● שופט העליון סולברג דחה את הבקשות להקפאת פיטורי היועמ"שית "בשלב זה" ● דיווח: אדלשטיין הבטיח לנתניהו להשתדל להגיש נוסח לחוק הגיוס עד סוף השבוע

עוד 39 עדכונים
היום ה־645 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

אלי שרעבי: ״חייבים לסיים את הלחימה, הניצחון האמיתי יהיה כשכולם יחזרו הביתה"

המו"מ קרוב לקריסה, בלשכת נתניהו האשימו את חמאס; מטה החטופים: "החמצת המומנטום הנוכחי תהיה כישלון חמור" ● צה"ל: "לא מוכרים נפגעים מירי צה״ל בסמוך למתחם החלוקה ברפיח" ● לשכת נתניהו על תחקיר ה"ניו יורק טיימס": "נתניהו לא דאג לשרידותו הפוליטית" ● איש מילואים נעצר בחשד למעורבות ברצח הפלסטינים בסינג'יל, המשטרה: "ירה באוויר במהלך התקרית"

עוד 16 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בקיץ הזה תלבשי מזגן

העיירות והחופים של הריביירה האדריאטית נהדרים, אבל התקווה למפלט צונן מהקיץ הישראלי התבדתה ● הטיל האיראני שרף עד היסוד את החווה האקולוגית; הציבור יכול להצילה ● פרשת דניאלה גלבוע והשירותים בבית הקפה מעוררת שאלה: למה בערי ישראל כמעט אין שירותים ציבוריים? ● והתחביב המוזר של יאורית הנילוס מכיכר הבימה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו...באירופה , עובדי הניקיון ש... המשך קריאה

וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.

עוד 1,255 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה