איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו
בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות
בסמליות עגומה התרחש בארה"ב עוד טבח, ממש בזמן שהאמריקאים חגגו את הארבעה ביולי וציינו את יום השנה ה-246 להיווסדה של האומה.
זה קרה ימים לאחר שבית המשפט העליון הגדיל את הסיכוי למעשי טבח כאלה על ידי הקלה נוספת ביכולת הציבור לשאת נשק בפומבי. זה קרה כחלק משטף יוני של החלטות גדולות: אחת מהן כידוע ביטלה את הזכות להפלות, ושניה מקשה על הממשל הפדרלי לאכוף הגבלת על פליטת גזים ובזאת מקטינה את הסיכויים להציל את כדור הארץ מהתחממות קטסטרופלית.
בסמליות עגומה התרחש בארה"ב עוד טבח, כשהאמריקאים חגגו את ה-4 ביולי וציינו את יום השנה ה-246 לאומה. זה קרה ימים לאחר שביהמ"ש העליון הגדיל את הסיכוי לטבח כזה בהקלה נוספת על נשיאת נשק
כל ההחלטות הללו אינן פופולריות בקרב הציבור – דבר שהשופטים אדישים לו באופן שהיה ראוי לשבח אילו היו אלה גאוני משפט שמסרבים לגחמות פופוליסטיות. אבל זה לא המצב. לבית המשפט העליון של ארה"ב יש כעת רוב המורכב מפעילים שמרנים שמקדמים החלטות פוליטיות לחלוטין המתחזות לפסיקות מלומדות.
כדאי להקדיש רגע לפסיקה בענייני נשק, שכן היא האבסורדית מכולן. זה מבוסס על התעקשות שהתיקון השני לחוקת ארה"ב, שמדבר על חימוש "מיליציות מוסדרות היטב" (WELL REGULATED MILITIA) – בעצם מכשיר את כולם לקנות ולשאת נשק – אפילו רובי סער. המשוגעים לנשק מתנגדים אפילו לבדיקות רקע בסיסיות שעלולות לסנן רוצחי המונים לעתיד. אחד מהם הרג לפחות חצי תריסר אנשים באילינוי בזמן החג.
סרטון נוראי מההתחלה של אירוע הירי המזוויע בפרבר של שיקגו במדינת אילינוי בארהב. יש עשרות נפגעים וגם 6 נרצחים, ידוע שיש בין הנפגעים גם יהודים. פשוט נורא https://t.co/U8odSQu9C4
בפסיקת ההפלה הפרו כמה מהשופטים הבטחות מפורשות לראות את רו נגד ווייד, פסיקת בית המשפט העליון משנת 1972 שאסרה על איסור הפלות, כ"תקדים מבוסס". הבטחות אלה ניתנו בדיונים שלהם בסנאט לפני אישורן – וזה סוג של עדות שקר.
ההחלטות הללו אינן פופולריות בקרב הציבור – דבר שהשופטים אדישים לו. לביהמ"ש העליון בארה"ב יש כעת רוב המורכב מפעילים שמרנים שמקדמים החלטות פוליטיות לחלוטין המתחזות לפסיקות מלומדות
אז זה לא צריך להפליא שמיעוט מהאמריקאים מצהירים על אמון בבית המשפט העליון – 25% בסקר של גאלופ שנערך לאחרונה, וזה שפל הסטורי.
איך הגענו לזה? אפשר להסביר את זה דרך פולחן החוקה שקיים בארה"ב – חוקה שנכתבה על ידי חבורה של גברים (שרבים מהם היו בעלי עבדים) שמעולם לא ראו מדיח כלים. בכל זאת האמריקאים סוגדים להם עדיין ומקדישים מאמץ נרחב לנסות להבין למה בעצם התכוונו בכל מילה. התמסרות פנאטית שמזכירה מה שקורה כאן עם חז"ל.
החוקה, כמובן, הייתה אחד המסמכים הראשונים מסוג זה (לפי הגדרות מסוימות הראשונה ממש), והיא השיגה תוצאות מצוינות במהלך השנים. אבל היא מכילה שגיאה חמורה אחת. זה קורה בסעיף ראשון, שקובע את הסנאט כבית העליון של הפרלמנט ומורה שכל מדינה תהיה מיוצגת על ידי שני חברים.
באותה תקופה, בארצות הברית היו קצת יותר מתריסר מדינות כאלה, ורובן היו בגודל דומה בערך. זה היה נראה אז הגיוני, בשנים הראשונות של המדינה, כשהרעיון של ממשלה פדרלית היה חדש – לזרוק עצם למדינות ולהתייחס לכל העסק כאל קונפדרציה לא לגמרי מחייבת.
התוצאה של זה היום – כשיש 50 מדינות שחלקן ננסיות ומיעוטן עצומות – הוא אבסורד מוחלט. במדינה כמו ויומינג יש כמעט פי 70 פחות אנשים מאשר בקליפורניה, כלומר לכל בוחר שם יש פי 70 יותר כוח בסנאט. זה המקרה בכל רחבי הארץ: מדינות כפריות עם אוכלוסיות קטנות הנוטות לשמרנות ומסורתיות. כולן רפובליקאיות לחלוטין.
זה לא צריך להפליא שמיעוט מהאמריקאים מצהירים על אמון בביהמ"ש העליון – 25% בסקר של גאלופ שנערך לאחרונה, וזה שפל הסטורי. איך הגענו לזה? אפשר להסביר את זה דרך פולחן החוקה שקיים בארה"ב
התוצאה היא שעם משהו בין רבע עד שליש מהקולות אפשר ליצור רוב בסנאט.
והסנאט הוא לא איזה בית לורדים חינני: מדובר בגוף שבלעדיו לא הרבה יכול לקרות באמריקה. הוא יכול להדיח את הנשיא מהשלטון, הוא יכול לעכב כל חקיקה חשובה, הוא מאשר את המינויים הפדרליים החשובים, וכפי שראינו הוא ממנה בפועל את שופטי בית המשפט העליון.
שינוי מבנה הסנאט יחייב תיקון לחוקה הנ"ל. אבל הרף לתיקונים הוא בלתי אפשרי – בדרך כלל דורש אשרור על ידי שלושה רבעים מבתי המחוקקים של המדינות (כאשר, זכרו, כמחציתם מעוזים בטוחים של הרפובליקאים). המדינות אפילו לא הצליחו להעביר תיקון שיצהיר על שוויון זכויות לנשים; אפשר אם כך לשכוח מתיקונים לחוקה.
בקיצור, השיטה מאפשרת למיעוט מהאנשים המחזיקים בעמדות שמרניות קיצוניות לכפות אותן על שאר המדינה, בגלל הסנאט המעוות.
לזה אפשר להוסיף את שיטת האלקטורים, עוד פיגוע של החוקה. כאן יש פחות הטיה מאשר עם הסנאט, אבל אותו עיקרון חל למרות חשבון מעט שונה. בבחירת האלקטורים, הגוף שבוחר בנשיא, לקול בוויומינג יש רק פי ארבעה משקל מאשר לקול בקליפורניה. זו הסיבה שהרפובליקנים זכו במניין הקולות רק פעם אחת מאז 1988 אבל החזיקו בבית הלבן כמחצית מהזמן.
שינוי מבנה הסנאט יחייב תיקון לחוקה. אבל הרף לתיקונים בלתי אפשרי. למעשה, השיטה מאפשרת למיעוט מהאנשים המחזיקים בעמדות שמרניות קיצוניות לכפות אותן על שאר המדינה, בגלל הסנאט המעוות
התומכים בכל זה מנצלים את פולחן החוקה בארצות הברית, בתוספת ההתעקשות על משהו שכבר לא באמת נכון: שארצות הברית היא לא בדיוק ארץ אחת אלא אוסף של מדינות שיש להן אופי משלהן ושמגיעה להן זכות המילה האחרונה בעניינים רבים.
אבל כדאי להם לחשוב פעמיים. מדינות מסוימות עלולות להתייחס לזכויות שלהן ברצינות ולפרוש, דבר שאינו מותר אך גם אינו אסור במפורש בחוקה.
זה נשמע אולי הזוי, וזה באמת לא יקרה מחר. אבל דמיינו את בית המשפט העליון והסנאט גוררים את ארצות הברית כמה צעדים קרוב עוד יותר לגלעד, הדיסטופיה הדתית מ"סיפורה של שפחה". זאת, כאשר הדמוקרטים מנצחים בפערים עוד יותר עצומים, ללא הועיל.
עד מתי מדינות כמו קליפורניה, אילינוי, ניו יורק ומסצ'וסטס ישלימו עם הטירוף? פרידה עשויה להתחיל להיראות כמו הדרך הכי סבירה להימנע מאלימות. אם זה יקרה, המדינות הליברליות יקחו איתן את רוב התל"ג האמריקאי, את רוב מעוזי החדשנות, ואת כמעט כל התרבות שהשפיעה כל כך במאה האחרונה על שאר העולם.
זו הסיבה שמלחמת התרבות בארה"ב היא כה רעילה ואגרסיבית; כולם ירדו מהפסים.
וזו טרגדיה נוראית. ארצות הברית היא לא רק ארץ אחת, היא נשארת הארץ הכי חשובה בעולם – לא 50 המחוזות החשובים. יש לה את מטבע הרזרבה של העולם, חדשנות מדהימה, הצבא החזק ביותר ותפקיד בתור השוטר הטוב (יחסית) של הפלנטה, אם היא חפצה בו עדיין.
כמו ישראל, אמריקה שווה מאמץ להצילה. הדרך היחידה לעשות זאת היא לא להתייאש בארבעה ביולי, ולצאת להצביע בשמיני בנובמבר. שוב כמו בישראל, יש בחירות גורליות (באמת) לסנאט ולבית הנבחרים בסתיו.
עד מתי מדינות כקליפורניה, אילינוי, ניו יורק ומסצ'וסטס ישלימו עם הטירוף? פרידה עשויה להיראות כדרך הסבירה להימנע מאלימות. זו הסיבה שמלחמת התרבות בארה"ב כה רעילה ואגרסיבית; כולם ירדו מהפסים
לבסוף, חומר בונוס למחשבה: אולי יש כאן לקח מסוים לכל הרפורמיסטים הישראלים שכמהים לחוקה, או לאלה שרוצים לשנות את שיטת הבחירות ולחלק את המדינה למחוזות. אולי גם כאן מוטב לחשוב פעמיים.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לקראת ביקור הנשיא ג'ו ביידן בישראל, בצמרת הביטחונית הישראלית התעורר ויכוח חריף בשאלה האם יש תועלת בחזרה להסכם הגרעין. המוסד מתנגד לעמדת אמ"ן וגורס בצדק כי החזרה להסכם מסוכנת לישראל. הוויכוח הקשה הודלף לתקשורת ושר הביטחון הורה על חקירה לאיתור המדליפים.
משהו רע מאוד עובר על הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל. ההדלפות היוצאות ממנה הן מסוכנות ופוגעות במדיניות העמימות שהייתה נהוגה פה במשך שנים ומסכנות את ביטחון ישראל.
משהו רע מאוד עובר על הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל. ההדלפות היוצאות ממנה הן מסוכנות ופוגעות במדיניות העמימות שהייתה נהוגה פה במשך שנים ומסכנות את ביטחון ישראל
שר הביטחון בני גנץ קיבל החלטה נכונה בסוף השבוע שעבר כשהטיל על ראש המלמ"ב, שהינו האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורה של הדלפות, כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים במערכת הביטחון וגם מתוך שורה של פעולות מבצעיות מחוץ לגבולות ישראל.
אל תצפו להרבה, החקירה הזו תיקח כמה חודשים וכלל לא בטוח שתוביל לתוצאות חד משמעיות, בינתיים היא תקרר את המערכת ותצמצם את נגע ההדלפות, אבל הן לא ייפסקו. כל ראשי מערכת הביטחון עוסקים בהן ישירות או בעקיפין, מלבד ראש השב"כ רונן בר. מדובר ברמטכ"ל, ראש המוסד, ראש אמ"ן ועוד שורה של קצינים בכירים בצה"ל.
שר הביטחון בני גנץ קיבל החלטה נכונה בסוף השבוע שעבר כשהטיל על ראש המלמ"ב, שהינו האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורה של הדלפות, כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים. אל תצפו להרבה, החקירה הזו תיקח כמה חודשים וכלל לא בטוח שהיא תוביל לתוצאות חד משמעיות. pic.twitter.com/901wh0J3Kk
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 3, 2022
ראשי מערכת הביטחון לוקחים דוגמה אישית מהפוליטיקאים הבכירים, מראשי הממשלה ושרי הביטחון והחוץ, מבנימין נתניהו, מנפתלי בנט ומיאיר לפיד.
גם הם מצוידים ביועצי תקשורת ועיתונאים ופרשנים בכירים שמשמשים כשופרות שלהם באמצעי התקשורת. אלה הם הצינורות שבהן זורמת האינפורמציה הרגישה אל הציבור וכמובן גם אל אויבינו.
ההדלפות נובעות מתוך אגו וגם מתוך שאיפות פוליטיות בעתיד. בכירי מערכת הביטחון עוסקים, בצד העבודה המבצעית, גם ביחסי ציבור לקראת העתיד לאחר שיפרשו ממערכת הביטחון.
גנץ החליט להטיל על האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורת הדלפות, כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים במערכת הביטחון ומתוך שורת פעולות מבצעיות מחוץ לגבולות ישראל
דוגמה בולטת היא ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שעל פי גורמים ביטחוניים עסק ב"תדרוכים" של עיתונאים לגבי הצלחותיו האישיות והצלחות ארגונו לקראת העתיד, כשייכנס לעולם הפוליטי. לאחר שהשתחרר משירותו במוסד העניק ראיון נרחב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, שגויסה למערכת יחסי הציבור שלו בתמורה לראיון בלעדי.
יוסי כהן לא הגיע ל"עובדה" כדי למכור הסברים, הוא הגיע כדי למכור את עצמו. איש הצבא הוא החיה המוגנת ביותר בישראל, זה לא השתנה גם אחרי 73 שנים לעצמאותנו, כותב אילן קפרוב https://t.co/02qKCOBf6j
העיתונאי ברק רביד טען בשבוע שעבר כי גם מחליפו, ראש המוסד הנוכחי דוד ברנע, החל לצעוד בעקבותיו. הוא מעסיק את אותה יועצת התקשורת שהייתה ליוסי כהן והאינפורמציה הרגישה זורמת אל הציבור.
מגיע קרדיט למוסד ולעומד בראשו על הפעולות המיוחדות המוצלחות של הארגון נגד הסכנה האיראנית, אבל הדבר צריך להיעשות בחוכמה ובמינון הנכון על ידי הגורמים המוסמכים. כעת אנו נמצאים במצב של אינפלציה של הדלפות שפוגעת במדיניות העמימות.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, גם הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי, לוטש עיניו אל הפוליטיקה אחרי תקופת הצינון הקבועה בחוק. לרשותו עומדים דובר צה"ל ושורה של שופרות הקוראים לעצמם עיתונאים ופרשנים בכירים. הם משפררים אותו ללא בושה תמורת קבלת סיפורים "בלעדיים". אפשר לספור על יד אחת את מספר הפרשנים והכתבים שעושים עבודה עיתונאית נאמנה ואינם מהססים למתוח ביקורת על צה"ל ועל הרמטכ"ל.
מגיע קרדיט למוסד ולעומד בראשו על הפעולות המוצלחות נגד הסכנה האיראנית, אך זה צריך להיעשות בחוכמה ובמינון הנכון ע"י הגורמים המוסמכים. אינפלציית ההדלפות פוגעת במדיניות העמימות
בתקופה האחרונה היו כמה הדלפות חמורות מהממסד הביטחוני, כמו הדלפת סרטון על שריפה במפעל פלדה של "משמרות המהפכה" באיראן שנגרמה ממתקפת סייבר. הרמטכ"ל כוכבי צפה בסרטון הזה בעת ביקור ביחידה 8200 וכמה שעות לאחר מכן שודר הסרטון באחד מאמצעי התקשורת.
הסרטון תיאר את הבהלה הגדולה שאחזה בעובדי המפעל, כולל שידורים ברשת הקשר של כוחות ההצלה והחילוץ. אפשר לשער בסבירות גבוהה מהו מקור ההדלפה של הסרטון, אבל נניח זאת לחקירת המלמ"ב שתעשה את עבודתה נאמנה.
מה שמדאיג לא פחות היא המערכה בין המוסד לבין צמרת צה"ל וראש אמ"ן כדי לנסות ולהשפיע על ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד לקראת ביקורו של הנשיא ביידן בישראל.
המערכה הזו דלפה מהחדרים הסגורים של מערכת הביטחון הישראלית אל מסכי הטלוויזיה והכותרות הראשיות של אמצעי התקשורת בישראל ומשם גם הגיעה לאמצעי התקשורת הבינלאומיים.
הוויכוח הקשה והמר בין המוסד לאמ"ן נסוב אודות השאלה האם ישראל צריכה לתמוך בהגעה להסכם גרעין חדש או עדיף שהמעצמות לא יגיעו להסכם גרעין חדש עם איראן.
ראש אמ"ן אלוף אהרון חליווה גורס, כמו ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל') תמיר היימן, כי הסכם גרעין גרוע עדיף על מצב שבו אין הסכם, מכיוון שהדבר יאפשר לישראל להרוויח זמן חשוב ולהכין היטב את האופציה הצבאית לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.
לאחרונה היו הדלפות חמורות מהממסד הביטחוני, כמו הדלפת סרטון השריפה במפעל הפלדה של "משמרות המהפכה" שגרמה מתקפת סייבר. כוכבי צפה בסרטון בביקורו ב-8200 ושעות אח"כ הוא שודר בתקשורת
לעומת זאת, ראש המוסד דוד ברנע גורס כי הגעה להסכם גרעין חדש עם איראן היא גרועה לישראל. ישראל תרוויח בתרחיש הזמן פרק זמן של כשנתיים וחצי של שקט אך צה"ל לא יספיק להיות מוכן להתקפה צבאית מוצלחת על מתקני הגרעין באיראן.
ההערכה במוסד היא כי לאחר הסרת הסנקציות הכלכליות מעל איראן בעקבות החתימה על הסכם גרעין חדש, יוזרמו עשרות מיליארדי דולרים לשלוחות שלה ברחבי המזרח התיכון והיא תחזק את מנגנוני הפיגועים שלה בחו"ל.
הערכת המוסד קובעת כי בשנת 2025, לאחר הסרת ההגבלות מעל איראן, היא תשעט לעבר העשרת אורניום לרמה הגבוהה ביותר ללא כל פיקוח.
באופן מעניין, גם הרמטכ"ל כוכבי, המעורב במחלוקת החריפה הזו, דווקא תומך בעמדת המוסד נגד עמדת ראש אמ"ן. גורמים בכירים בצה"ל אומרים כי הוא כבר "מריח את סוף כהונתו" וכי העמדה הזו שלו נגועה כבר בשיקולים פוליטיים.
המרוויחה העיקרית מההדלפות האלה הינה איראן. המודיעין האיראני איננו צריך להתאמץ ולגייס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית, די בכך שיעקוב אחרי ההדלפות ממערכת הביטחון לתקשורת הישראלית ויקבל תמונה מלאה על מערכת קבלת ההחלטות בנושא איראן והשיקולים המפורטים לכל מהלך עכשווי ועתידי.
המרוויחה העיקרית מההדלפות ממערכת הביטחון הינה איראן, המודיעין האיראני איננו צריך להתאמץ ולגייס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית, די בכך שיעקוב אחרי ההדלפות ממערכת הביטחון לתקשורת הישראלית ויקבל תמונה מלאה על מערכת קבלת ההחלטות בנושא איראן והשיקולים המפורטים לכל מהלך עכשווי ועתידי. pic.twitter.com/AH0kR31SIT
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 3, 2022
לעמדת ראש אמ"ן אהרון חליווה הצטרפו בימים האחרונים גם ראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער, ראש החטיבה האסטרטגית תא"ל אורן סתר וראש אגף איראן אלוף טל קלמן.
המרוויחה העיקרית מההדלפות היא איראן. שהמודיעין שלה פטור מגיוס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית. די בכך שיעקוב אחר הדלפות מערכת הביטחון ויקבל תמונה מלאה על קבלת ההחלטות בנושא איראן
זה לא אומר שראש המוסד דוד ברנע איננו צודק בעמדתו. מטבע הדברים אי אפשר לפרט, אך להערכתי המוסד מכיר טוב יותר את מערכת קבלת ההחלטות האיראנית, שיקוליה ותכנוניה העתידיים. הוא גם מכיר היטב את יכולותיו המבצעיות בתוך איראן. לא סתם התחייב ראש המוסד בפומבי לפני כמה חודשים בטקס בבית הנשיא כי "לאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני".
ראש המוסד דוד ברנע צודק בעמדתו, מטבע הדברים אי אפשר לפרט, המוסד מכיר טוב יותר מאמ"ן את מערכת קבלת ההחלטות האיראנית, שיקוליה ותכנוניה העתידיים, יש לו גם יכולות מבצעיות חזקות בתוך איראן, לא סתם התחייב ראש המוסד בפומבי בטקס בבית הנשיא כי "לאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני". pic.twitter.com/3iXrIF3lpL
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 3, 2022
הכדור עובר עכשיו להכרעת הדרג המדיני, כלומר להכרעתו של ראש הממשלה יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ ואולי גם של הקבינט הביטחוני.
לפיד יהיה חייב להתחשב בעמדתו של הנשיא ג'ו ביידן אבל סביר להניח כי בגלל הרגישות הגדולה בתקופת הבחירות הוא ינסה ללכת בין הטיפות, להרגיע את המתיחות בצמרת מערכת הביטחון בין המוסד לאמ"ן ולנסות להגיע להבנות עם הנשיא ביידן כי חופש הפעולה של ישראל יישמר וכי "משמרות המהפכה" לא יוסרו מרשימת הטרור ואיראן תשלם על הפרות הסכם הגרעין מ-2015.
אבל זה לא יפתור את בעיית הפוליטיזציה במוסד ובצה"ל, בעיקר בקרב הצמרת הביטחונית בארגונים האלה. בכירים במוסד ובצה"ל, שאינם נמנים על המדליפים, חוששים להביע את דעתם בדיונים הסגורים מחשש שדבריהם יודלפו.
"יש מעין תהליך של התקרנפות" אומר גורם בכיר, "יישור עמדות עם הקו הפוליטי המוביל ולא עמדות ענייניות", וזה מסוכן מאוד לביטחון ישראל.
ומה יקרה אם המלמ"ב יצליח לאתר את המדליפים בסבירות גבוהה? לדעתי לא יקרה שום דבר, הדבר יובא לידיעת הדרג המדיני שמקסימום ינזוף באותם מדליפים בכירים ויעבור לסדר היום.
זה לא יפתור את בעיית הפוליטיזציה במוסד ובצה"ל, בעיקר בקרב הצמרת הביטחונית בארגונים האלה. בכירים במוסד ובצה"ל, שאינם נמנים על המדליפים, חוששים להביע את דעתם בדיונים הסגורים מחשש הדלפות
זה מזכיר לי סיפור שהיה לפני כמה שנים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. הייתה הדלפה של מידע רגיש בנושא איראן לפרשן בכיר, נתניהו זעם וביקש מראש השב"כ דאז לחקור מיהו המדליף, כולל שימוש בפוליגרף לחקירת משתתפי הישיבה שממנה דלף המידע.
מספר המשתתפים באותה ישיבה שממנה יצאה ההדלפה היה מצומצם מאוד וההערכה הייתה שהשב"כ יאתר בנקל את המדליף, המדליף שהיה דמות ביטחונית בכירה ביותר נשבר והודה בפני נתניהו ושאר משתתפי הישיבה כי הוא זה ש"תידרך" את העיתונאי הבכיר.
נתניהו זימן אותו לפגישה בארבע עיניים ונזף בו ובכך הסתיימה הפרשה. הוא נרגע לתקופה של כמה חודשים ואחר כך חזר להדליף, אבל תוך נקיטת אמצעי זהירות. הפרשה לא פורסמה בזמנו ושמות כל הנוגעים בדבר שמורים במערכת.
המערכת המדינית והביטחונית בישראל רוויה במדליפים אינטרסנטים בדרגות הבכירות ביותר, אבל כשהדבר פוגע בביטחון ישראל, על הדרג המדיני הבכיר, דהיינו ראש הממשלה ושר הביטחון, לקרוא אותם לסדר.
המערכת המדינית והביטחונית בישראל רוויה במדליפים אינטרסנטים בדרגות הבכירות ביותר, אבל כשהדבר פוגע בביטחון ישראל, על הדרג המדיני הבכיר, דהיינו ראש הממשלה ושר הביטחון לקרוא אותם לסדר, מדובר בהפרה חמורה של החוק, עליהם מוטלת האחריות לדאוג לכך שסודותיה הכמוסים של ישראל לא יפורסמו. pic.twitter.com/PjV8ci3kqi
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 3, 2022
מדובר בהפרה חמורה של החוק. עליהם מוטלת האחריות לדאוג לכך שסודותיה הכמוסים של ישראל לא יפורסמו, מכיוון שפרסומם הוא פגיעה קשה בביטחון ישראל.
יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת
(צילום: דוד וינוקר)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם