האזורים הקרובים לפרת והחידקל, סמלי גן העדן, נקראו בעבר "הסהר הפורה". אלא שבשנה האחרונה האזור הופך לגיהינום: מתרבים הדיווחים על מצב קשה ביותר הנובע משינויי האקלים ומסכסוכים פוליטיים באזור.

אחרי המהומות בעולם הערבי ומלחמות האזרחים, גלי ההגירה ההמוניים והתפשטות הקורונה, מגיעה צרה נוראה נוספת לאזור: היובש. התושבים צמאים, המים מעטים ומזוהמים, ישנן הפסקות חשמל ממושכות כל יום, החקלאות הרוסה, מתפשטות מחלות הנובעות מהמים המזוהמים.

אחרי המהומות בעולם הערבי ומלחמות האזרחים, גלי ההגירה ההמוניים והקורונה, מגיעה צרה נוראה נוספת לאזור: היובש. התושבים צמאים, המים מעטים ומזוהמים, הפסקות חשמל ממושכות ועוד

היעדר המים מביא גם למחסור במזון, למשבר דיג ולמותן של חיות רבות בסביבת הנהרות. האם אנו מתקרבים ליום הדין של המזרח התיכון או שזו דווקא שעת הזדמנות לטכנולוגיה הישראלית?

מי הפרת זורמים מטורקיה דרומה לצפון סוריה דרך מחוז דיר א-זור ומשם לעיראק על שטח של כ-2800 ק"מ, בו מתגוררים מיליונים התלויים במים כמקור חיים, פרנסה ואנרגיה.

בשנים האחרונות בנו הטורקים סכרים המאפשרים להם לשלוט על זרם המים. טורקיה טוענת כי כמות המים ירדה בשל היובש בשנים האחרונות ושינויי האקלים בעולם. אולם סוריה מאשימה את טורקיה בשימוש במים כנשק נגדה.

צפון סוריה מתייבשת

בעיית היובש מטרידה מאד את הסורים באזור הג'זירה (צפון מזרח סוריה) החולש על כשליש מהמדינה, שם חיים בין שלושה לחמישה מיליון תושבים. באזור שהיה פעם אסם התבואה של סוריה (בעיקר גידולי ירקות, חיטה וכותנה) מתעצמת תופעת המדבור אחרי שני עשורים יבשים במיוחד. החקלאים סובלים הקיץ מגל חום שלא הכירו ומהידלדלות במי הפרת.

אפילו בחלב, העיר הצפון-מערבית, מספרים התושבים כי הם חשים בשנים האחרונות כי המדבר התקדם לאזורם. בצפון סוריה כל סוגי החקלאות נפגעים, העצים לא מושקים מספיק כי הנחלים יבשים וחקלאות הבעל נהרסת מהיעדר גשמים.

בשנים האחרונות בנו הטורקים סכרים המאפשרים שליטה בזרם המים. טורקיה טוענת כי כמות המים ירדה בשל היובש ושינויי האקלים בעולם. אולם סוריה מאשימה את טורקיה בשימוש במים כנשק נגדה

ההסכם בין סוריה וטורקיה משנת 1987, כלל התחייבות טורקית לאפשר זרימה של כמות מים סבירה דרך נהר הפרת. אלא שבעקבות מלחמת האזרחים הקימו הכורדים את הישות העצמאית בצפון מזרח סוריה וטורקיה הפחיתה בכחצי את הזרמת המים בפרת, כאמור באמצעות סכרים.

טורקיה רואה בישות הכורדית בצפון סוריה איום על ביטחונה וב"כוחות סוריה הדמוקרטית" הכורדיים ארגון טרור. על כן משתמשת טורקיה במים ככלי מלחמה נגדם. מלחמת המים מצטרפת להתקפות הצבאיות שעורכת טורקיה נגד הכורדים משנת 2016.

בימת אסד המלאכותית בדיר א-זור דווח לאחרונה על ירידת מפלס המים בעשור האחרון בחמישה מטרים לפחות. היובש גורם להתפשטות המדבר הסורי צפונה לאזורי הג'זירה, שהיו בעבר אדמות פוריות עם אדמה משובחת. החקלאים מדווחים על ירידה עצומה בתבואה והרס של מטעים וכרמים בעקבות מחסור במים ומליחות האדמה. היובש פוגע גם בשטחי המרעה. בנוסף לחקלאים, גם הדייגים סובלים מירידת גובה הפרת ופרנסתם נפגעה קשות.

בתוצאה נוספת של הידלדלות הפרת וערוציו היא זיהום המים שאינם ראויים עוד לשתייה. היעדר זרימה מספקת בערוצי הפרת הפחיתו משמעותית את ייצור החשמל באזורי העיר א-רקה ומחוז דיר א-זור. 90% מהפקת החשמל בצפון סוריה מבוסס על אנרגיה מזרימת מי הפרת. כעת מדווח על ירידה של כ-70% בהפקת החשמל בסכרי תשרין וטבקה.

בימת אסד המלאכותית דווח לאחרונה על ירידת מפלס המים בעשור האחרון ב-5 מטרים לפחות. היובש גורם להתפשטות המדבר הסורי צפונה לאזורי הג'זירה, שהיו בעבר אדמות פוריות עם אדמה משובחת

מעדויות עולה כי בני כפרים שהיו בעבר קרובים למים, נאלצים לרכב/לנסוע כעת קילומטרים ארוכים למלא דליי מים. שנות הבצורת הקשות של 2010-2008 נחשבות לזרז משמעותי למחאה שהובילה למלחמת האזרחים בסוריה. בשנים הללו לא סיפק השלטון הסורי פתרון הולם להיעדר ההשקיה ועשרות אלפי חקלאים נטשו את הכפרים ויצרו פרברי עוני בערים הגדולות.

כעת היובש מביא שוב את האוכלוסייה הענייה של צפון סוריה לייאוש מוחלט. מומחי אקלים צופים החמרה בבצורת והיובש במזרח התיכון, מה שיחמיר את המצב בסוריה משמעותית בשנים הקרובות.

בעיראק מצב קשה עוד יותר

אם סוריה סובלת מהקמת סכרים בטורקיה, הרי שבעיראק המצב חמור יותר. עיראק מקבלת את שאריות המים של הפרת והחידקל (זורם 1862 ק"מ עד לשאט אל-ערב ומשם למפרץ הפרסי) אחרי שהם עוברים סכרים בטורקיה וגם בסוריה.

לפי דיווחים בשנה האחרונה ירדה זרימת המים כמעט בחצי בשני הנהרות בעיראק. התופעות הקשות הנלוות לירידה זו דומות מאד לאלו שבצפון סוריה: מליחות המים עולה, זיהום ומחלות, צמצום החקלאות, הדיג והאנרגיה החשמלית.

לפי דיווחי השנה האחרונה, ירדה זרימת המים כמעט בחצי בשני הנהרות בעיראק. התופעות הקשות הנלוות דומות לאלו שבצפון סוריה: מליחות המים עולה, זיהום ומחלות, צמצום החקלאות, הדיג והאנרגיה החשמלית

בעיראק מדווחים על ירידה של 42% השנה בזרימת המים ומאשימים את טורקיה בהקמת סכרים חדשים בשטחה ובניצול מים להשקיית שדות חקלאיים בדרום טורקיה.

שר המים העיראקי עבד א-לטיף ג'מאל רשיד ערך לאחרונה מסע שיחות בטורקיה ובסוריה להסדרת הזרמת המים על מנת למנוע אסון הומניטרי. אך בעוד שהמו"מ בין עיראק לסוריה מתקדם, הצד הטורקי, שהוא המשמעותי ביותר להשגת תוצאות, עדיין לא מגלה גמישות.

אחד מדוברי איש הדת השיעי הבכיר בעיראק עלי סיסתאני הציע לממשלת עיראק למכור נפט זול (עיראק ידועה בעושרה בנפט) לסוריה וטורקיה בתמורה לאספקת מים. משבר המים בעיראק מגיע כעת לשיאו אחרי משברים עצומים שחוותה המדינה בעשור הקודם: עליית דאעש, מחאות העניים במזרח נגד הממשלות המושחתות והקורונה שהעמיקה את העוני והאבטלה.

הסכסוך על הנילוס

גם נהר הנילוס הופך בשנים האחרונות למוקד סכסוך בין מדינות. מדובר בעורק החיים של מצרים, ומדרומה סודאן ואתיופיה. התחממות כדור הארץ מחמירה את המצב גם באפריקה.

גם נהר הנילוס הופך בשנים האחרונות למוקד סכסוך בין מדינות. מדובר בעורק החיים של מצרים, ומדרומה סודאן ואתיופיה. התחממות כדור הארץ מחמירה את המצב גם באפריקה

כמו בסוריה ובעיראק, המצב בנילוס מחמיר בשל סכרים שמציבה מדינה השולטת על מקורות הנהר. הפעם הבעיה נובעת מ"סכר התחייה" הענק שבנתה אתיופיה על הנילוס ומהסכמים שחתמה אתיופיה בנפרד עם מדינות אחרות באפריקה, בהן אוגנדה, על ניצול המים לחשמל ולחקלאות, זאת ללא תאום עם סודאן ומצרים.

ריבוי האוכלוסין המהיר במצרים מחמיר את הבעיה באופן משמעותי, והחשש הוא שלא יישאר מספיק מים לצרכי כל האוכלוסייה. המשבר על הנילוס עלול להידרדר למלחמה אם לא ייפתר בדרכים דיפלומטיות.

מסורת מוסלמית מימי הביניים מכילה נבואה כי התייבשות הפרת תהיה מסימני יום הדין. אין ספק כי משבר המים במזרח התיכון יביא בעתיד למתיחויות שעלולות להידרדר למלחמות אזרחים (כפי שארע בסוריה) ומאבקים בין מדינות.

נקודת האור

בכל זאת יש מקום לאופטימיות בנושא משבר המים. המשבר יכול לייצר ההזדמנויות לשיתוף פעולה בין מדינות שכנות, גם אם יחסיהן קרים או אפילו בין מדינות עוינות.

בתחילת יולי ביקר רה"מ נפתלי בנט בירדן לחתימה על הסכם שיתוף פעולה בין הממלכה ההאשמית וישראל בנושא המים, הכולל בשלב הראשון מכירת מים מהכינרת לירדן בחמשת השנים הקרובות.

מסורת מוסלמית מימי הביניים מכילה נבואה כי התייבשות הפרת תהיה מסימני יום הדין. אבל המשבר יכול גם לייצר ההזדמנויות לשת"פ בין מדינות שכנות, גם אם יחסיהן קרים או אפילו בין מדינות עוינות

מדובר בשיתוף פעולה חשוב בין ירדן, שרוב שטחה מדברי ושסובלת מבעיית מים חמורה, וישראל מהמובילות בעולם בתחום התפלת המים. משבר המים באזור מהווה עבור ישראל אתגר חשוב בעל היבטים פוליטיים. הוא מעורר את השאלה: האם באמצעות סיוע לפתרון משבר המים יכולה ישראל להתקרב לעולם הערבי?

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q