הדיכאון על ספסל הנאשמים

"הדיכאון על ספסל הנאשמים, צילום מסך
"הדיכאון על ספסל הנאשמים, צילום מסך

דיכאון הוא מחלה קשה מאוד וגם שכיחה יחסית בקרב האוכלוסיה בעולם. היא ניצבת בראש הרשימה, ביחד עם מבחר מחלות פיזיות או מנטליות רבות איתן מתמודד האדם משחר ההיסטוריה.

אף על פי שאינני איש מקצוע, אני חושב שדיכאון היא המחלה המתעתעת מכולן. גם מפני שהיא יכולה להופיע אצל כל אדם בצורה וברמה אחרת וגם מפני שהיא לובשת צורות שונות בכל פעם שהאדם חווה דיכאון.

בעבודה על ההצגה "הדיכאון על ספסל הנאשמים", המציגה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, לא רציתי לעסוק בדיכאון מהבחינה הקלינית, למרות שידוע שבאופן כללי אדם הסובל מדיכאון חווה מצב רוח ירוד, אובדן הנאה מהחיים, דימוי עצמי נמוך, אנרגיה מנטלית ופיזית ירודה וכו׳. יותר עניין אותי להאניש את הדיכאון ולתת לאנשים הסובלים ממנו את האופציה לתבוע אותו על הנזק שלדעתם הוא עשה, עושה ועוד יעשה למליוני אנשים ברחבי העולם.

לא רציתי לעסוק בדיכאון מהבחינה הקלינית. עניין אותי יותר להאניש את הדיכאון ולתת לאנשים הסובלים ממנו את האופציה לתבוע אותו על הנזק שלדעתם הוא עשה, עושה ועוד יעשה למליוני אנשים ברחבי העולם

מנקודת מבטה של התביעה במחזה, המיוצגת על ידי שני עורכי הדין קרן וברטוק ושני העדים שהם מביאים לדיון, שירה ומאור, הדיכאון הוא יצור אגרסיבי שבוחר את קורבנותיו בקפידה ותוקף אותם להנאתו, רק למען סיפוק יצריו האפלים.

הקורבן עצמו עלול להיות אדם רגיל, תמים, שמסלול חייו תקין מבחינה חברתית. כמו למשל במקרה של העד מאור שהיה ספורטאי מוצלח ואהוד חברתית בנעוריו לפני המחלה. כל העתיד היה לפניו. ואז כפי שהוא טוען – הדיכאון תקף אותו משום מקום והרס את חייו.

אבל רציתי לתת גם לדיכאון עצמו, שמופיע במחזה כיישות משפטית בתפקיד הסנגור של עצמו, את האפשרות להגן על עצמו. לטעון מדוע הוא איננו אשם, להבהיר שזו למעשה אחריותו של האדם ולא שלו, שהאדם בחר לעשות שימוש שגוי באנרגיה שלו והביא את המחלה על עצמו. לטעון שהאדם השתמש בו נגד עצמו וירה בעצמו באקדח, והאם אפשר להאשים בכך את האקדח?

הרעיון היה לעורר את השאלה בקרב הצופים, שמשמשים בהצגה כחבר מושבעים ואמורים לחרוץ את גורלו של הדיכאון – מניין באמת מגיע הדיכאון. האם הצדק עם הדיכאון או עם התביעה? האם זה האדם שהביא את המחלה על עצמו או שהוא קורבן שהותקף ללא סיבה?

בתור מי שסבל בעבר ומתמודד עד היום עם המחלה, אין לי תשובה ברורה לזה. אני לא יודע מנין המצב הזה הגיע. האם זה משהו שאני הבאתי על עצמי, ושהמחשבה השלילית או הפסימית שלי, למשל, גרמה לי ללקות בהפרעה הזאת? האם אלו נסיבות חברתיות ירודות שקשורות לכך שהייתי ילד לא מקובל ובעל דימוי עצמי ירוד, שחלחלו בתוכי במשך שנים וגרמו לנזק נפשי? או האם זה פשוט גורם שמחוץ לשליטתי, בין אם תורשתי, גנטי, שהגיע ו"התניע" את המחלה מעצמו ללא כל שליטה, או אף במועד ביולוגי ידוע מראש, שהיה קורה גם אם הייתי מקובל חברתית והכול היה הולך טוב בשבילי מהבחינה הזאת?

הרעיון היה לעורר את השאלה בקרב הצופים, שמשמשים בהצגה כחבר מושבעים ואמורים לחרוץ את גורל הדיכאון – מניין מגיע הדיכאון. האם האדם הביא את המחלה על עצמו או שהוא קורבן שהותקף ללא סיבה?

את התשובה לכל אלה אני לא ממש יודע. פעם אני יכול להיות בצד של טענות התביעה ולומר שהותקפתי במזיד על ידי מחלת הדיכאון, ופעם בצד ההגנה ולטעון שזה אני שהכנסתי אותו במחשבותיי. זאת שאלה שאני שואל את עצמי וממשיך לשאול גם כשאני צופה במחזה ואפילו אחרי הצפייה.

דווקא בגלל שהמחזה מעורר אותי לשאול את עצמי שאלות והוא נשאר דף פתוח, בלי שום קשר להחלטת הקהל אם לחרוץ את דינו של הדיכאון או לא, אני אוהב אותו במיוחד, משום שהוא מציב שאלה פילוסופית שמעבר למחזה.

לא ניסיתי לתת פרשנות תקופתית לדיכאון במחזה, משום שאני חושב שהדיכאון יכול להופיע בכל תקופה שהיא ובכל נסיבות חיים. כמה פעמים שמענו בהיסטוריה על עשיר מדוכא ואומלל ועני מרוד מאושר בחלקו? כמה פעמים, דווקא בעת שלום, אנשים לא מוצאים את עצמם וחשים בדידות, ודווקא במלחמה שומעים על חיילים מלאי עוז רוח ואושר על חלקם במעשי גבורה, וזה למרות הטרגדיה הכרוכה במלחמה נוראית ומדכאת? לכן, במחזה, בחרתי להתנתק מהפרשנות התקופתית שגורמת כביכול למחלה.

בהצגה הזו, שאפשר להבין שהיא קרובה ללבי במיוחד. באופן סימבולי הקהל משפיע על פסק הדין הסופי בלי קשר לידע ולרקע שלו סביב נושא הדיכאון. בתום המחזה הקהל מתבקש להצביע מי צודק, התביעה או ההגנה. בשתי ההופעות האחרונות שעלו בבית ציוני אמריקה, הדיכאון יצא זכאי לפי הצבעת הקהל. אולי ההחלטה הושפעה ממשחקו הכריזמטי של חן שחודה המגלם את הדיכאון או שאולי יותר נוח לחשוב שאדם הסובל מדיכאון עושה את זה לעצמו.

בשתי ההופעות האחרונות הדיכאון יצא זכאי לפי הצבעת הקהל. אולי בהשפעת משחקו הכריזמטי של השחקן שגילם את הדיכאון, או שאולי יותר נוח לחשוב שאדם הסובל מדיכאון עושה את זה לעצמו

כך או כך, התוצאה המדהימה והמטלטלת הזאת מגבירה את ההבנה כמה הנושא לוט בערפל ועוסקים בו כמעט באופן בלעדי מחוץ לעיני הציבור והתקשורת.

כשכתבתי את המחזה לא חשבתי שאגלה כמה מעט ידוע לציבור על המחלה המתעתעת הזאת, כמה חינוך וחשיפה עוד יש לפנינו. המחזה הזה הוא התחלה.

הדיכאון על ספסל הנאשמים

הדיכאון חוזר לבית ציוני אמריקה | 30.6כרטיסים בלינק ????????https://eventbuzz.co.il/lp/event/hertaplay

Posted by ‎קבוצת תיאטרון הרטה‎ on Thursday, June 17, 2021

עומר ארד הוא כותב ומחזאי שהצגותיו מציגות בתיאטרון "הרטה", תיאטרון ישראלי-מקורי שהוקם במהלך ימי הסגר הראשונים ומעלה הצגות בנושאים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. https://www.herthatheatre.com/ (צילום: אתי דהן)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 763 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 25 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הפרסום בזמן ישראל ביום שישי כי נתניהו נטש את אוחנה בסיעת הליכוד עורר סערה גדולה ושלח את השר לשעבר לסבב אינטנסיבי של ראיונות בכלי התקשורת כדי למזער נזקים ● למרות שהתעקש כי יחסיו עם נתניהו מצוינים, אוחנה רק העמיק את הקרע: סקר מפוברק שפורסם בערב שישי עורר עליו זעם במפלגה - וסירובו בראיונות למתוח ביקורת על אדלשטיין לא יקרב אותו בחזרה לנתניהו ● פרשנות

עוד 672 מילים

קרעי: אם שקד תפיל את הממשלה נקבל אותה לליכוד

אלון שוסטר על ההכרזה על ארגוני סיוע כארגוני טרור: שר הביטחון קיבל את ההחלטה הראויה והמאוזנת שמחזקת את הרשות הפלסטינית מול חמאס ● מרצ ורע״ם יתמכו בהצעת אעידה תומא-סלימאן להכרה בטבח כפר קאסם והכנסתו לתכנית הלימודים ● פריג׳: חוק שאנחנו מנסים להעביר שנים

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג׳ אמר ברשת ב׳ כי הוא יתמוך בהצעתה של אעידה תומא-סלימאן להכרה בטבח כפר קאסם והכנסתו לתוכניות הלימוד במשרד החינוך. לדבריו ״זו אינה סוגייה של ימין ושמאל אלא סוגייה מוסרית״.

גם ברע"ם הבהירו לקואליציה שאין להם כוונה להצביע נגד החוק.

פריג׳ אמר ״מרצ לא יכולה ללכת נגד דבר כזה. זה דבר שאנחנו מנסים להעביר שנים. לדבריו למרות התנגדות סיעות הימין ״זה לא יהיה משבר קואליציוני״.

פריג׳ אמר ״מרצ יש לה אג׳נדה פוליטית ברורה, כל מהלך של בנייה בהתנחלויות שימנע רצף והקמת מדינה פלסטינית – מרצ לא תהיה בממשלה כזאת. לא יעשו לנו מכירת חיסול״.

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

שלמה קרעי על איילת שקד ב-103fm: "למרות שכועסים עליה מאוד ולא מאמינים לה לאף מילה – אם היא תפיל את הממשלה נקבל אותה בזרועות פתוחות לתוך התנועה, אין ספק. כל דבר יותר טוב מהממשלה הרעה והמסוכנת הזו".

סגן שר הביטחון אלון שוסטר בגל״צ על החלטת גנץ להכריז על עמותות פלסטיניות כארגוני טרור: "שר הביטחון קיבל את ההחלטה הראויה שמאזנת את הצרכים של מדינת ישראל עם הרצון לחזק את הרשות הפלסטינית מול חמאס".

שוסטר הוסיף "גורמים בממשל האמריקני קיבלו דיווח ויקבלו עוד דיווח מפורט יותר. מי שצריך היה לקבל החלטה – קיבל"

יו״ר סיעת העבודה רם שפע אמר ברשת ב׳  כי למרות החריקות בקואליציה הוא עדיין אופטימי בקשר ליציבותה. שפע הוסיף כי הוא סומך על שר הביטחון ושר החוץ לגבי ההכרזה על אירגוני הסיוע הפלסטינים כארגוני טרור.

אתמול העבירו ראשי העבודה ומרצ לבנט מסר כי הם ״מבקשים להפסיק להיות מופתעים״.

ח״כ רם שפע יו״ר ועדת החינוך התרבות והספורט (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)
ח״כ רם שפע יו״ר ועדת החינוך התרבות והספורט (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)
עוד 4 עדכונים

האח הגדול מגיע לשמיים

פרסום ראשון עוף או בשר? מזומן או אשראי? קונקשן בקייב או ברומא? ● במשרד המשפטים ובמל"ל מסיימים בימים אלה הכנת חקיקה שתאפשר בניית מאגר מידע מהגדולים בישראל שיכלול פרטים רבים על כל נוסע הנכנס או יוצא מישראל בטיסה ● זמן ישראל עיין בטיוטת החוק, ובין הפרטים שייאספו: כתובת, אימייל, כרטיס אשראי, פרטים על הכבודה של הנוסע, מידע על פעילות במהלך הטיסה, טיסות המשך ועוד

עוד 1,700 מילים

לשחרר את החרדים מעול רבניהם

אילו הייתי צריכה לציין את העוול הכי גדול שנעשה כלפי ציבור כלשהו בישראל, היה זה ללא ספק העוול כלפי החברה החרדית. ולא, זו לא טעות – החברה החרדית, על כל גווניה ובני גווניה, סובלת מעוול ארוך ומתמשך. עוול בו פרנסי החברה ומנהיגיה הפקיעו מידי הציבור החרדי עצמו את היכולת להחליט כמעט כל החלטה חשובה שאדם מקבל במהלך חייו על עצמו ועל משפחתו – בראש ובראשונה את ההחלטה האם ללמוד, מה ללמוד ובאיזה עיסוק לבחור.

החברה החרדית סובלת מעוול מתמשך, כשפרנסי החברה ומנהיגיה הפקיעו מידי הציבור החרדי עצמו את היכולת להחליט כמעט כל החלטה חשובה שאדם מקבל במהלך חייו על עצמו ועל משפחתו

מנהיגי החברה החרדית החליטו כי ציבור הגברים החרדי כולו יעסוק בדבר אחד ואחד בלבד – בלימוד תורה. אלא שההחלטה לנתב את הציבור החרדי כולו ללימוד תורה אין לה דבר וחצי דבר עם תורה, עם דת, עם יהדות או עם שמירת עול תורה ומצוות. לניתוב זה יש מטרה אחת: שליטה, שליטה על הציבור החרדי כולו, שליטה טוטלית.

לשליטה זו יש שני היבטים עיקריים: האחד, הצורך בשמירה על הקהילה שלהם, על אורחות חייהם, על מנהגיהם, וההיבט השני הוא כסף, הרבה כסף, כסף גדול. ומנהיגי הציבור החרדי קשרו בין שני ההיבטים הללו, באופן כמעט גאוני, כך שהאחד תלוי בשני – תלות שמבטיחה את התקיימות שני ההיבטים.

הכסף הגדול מגיע למנהיגי הציבור החרדי דרך ניתוב הציבור ללימוד התורה. מאות ישיבות, כוללים, תלמודי תורה ומוסדות חינוך חרדים קיימים במדינת ישראל ובהם לומדים מאות אלפי תלמידים ואברכים – וכל אחד מהם מתוקצב בכסף. מכאן שככל שיהיו יותר מוסדות ויותר תלמידים – יהיה יותר כסף.

אלא שעל האף הכסף הגדול, הקהילות החרדיות, ששנים מתוקצבות על ידי ממשלות ישראל כולן בתקציבים נדיבים מאוד, באופן פרדוקסלי הן דווקא מהקהילות העניות ביותר בישראל. הכסף הגדול אינו מגיע אליהן.

מנהיגיהם, רבניהם ופרנסיהם יצרו מנגנון שבו קיימת תלות בין הלימוד לבין הפרנסה. לא מדובר במנגנון הטבעי בו אדם לומד, משתלם, מתמקצע ומתפרנס מיגע כפיו, מנגנון המקובל בכל חברה, אלא במנגנון בו הלימוד מחליף את העבודה. הלימוד הוא במקום העבודה, הלימוד הוא למטרת קבלת הכסף הציבורי הגדול – זה שבעזרתו ניתן לשלוט על הקהילה – גם על ידי השארתה ענייה.

על האף הכסף הגדול, הקהילות החרדיות, ששנים מתוקצבות על ידי ממשלות ישראל כולן בתקציבים נדיבים מאוד, באופן פרדוקסלי הן דווקא מהקהילות העניות ביותר בישראל. הכסף הגדול אינו מגיע אליהן

והמנגנון המעוות הזה הוא שורש כל רע, המנגנון המעוות הזה הוביל לתופעות של לימוד תורה למראית עין בלבד, שהרי לא כל אדם יכול/רוצה/בנוי ללימוד ממושך יום אחר יום.

המנגנון המעוות הזה הביא להגדלה ולניפוח מלאכותי של מספר התלמידים, שהרי אם התקציב תלוי במספרם יש אינטרס כלכלי להגדלתו – מה שהוביל למעשי רמיה.

המנגנון המעוות הזה יצר שוק כלכלי שחור בו אלפי תלמידי ישיבות, שכאמור אינם יכולים או רוצים ללמוד אבל אינם יכולים לעבוד או עובדים בשחור – ואגב כך גם מקבלים כסף מהמדינה וגם לא משלמים מיסים.

המנגנון המעוות הזה יצר תלות של החברה החרדית בחברה החילונית העובדת ובחברה הדתית העובדת והביא לחשדנות, שלא לומר ניכור ומשטמה של ממש, בין אלה שעובדים למחייתם לבין אלה שאינם עובדים – שהרי אין אדם שאוהב להיות מנוצל. אין אדם שמרצונו יפרנס זרים לו – זה הרי מנוגד לטבע האנושי.

מנגד, בצד החרדי, כדי להצדיק את הניצול, החלו להישמע טענות כאילו שמירת הדת על ידם היא כדי לחפות על כך שהחילונים התפקרו. הטענה היא בעצם שהדתיות שלהם מגינה עלינו. הם "נהרגים באוהלה של תורה" גם עבור הציבור החילוני. טענות אלה בתורן הובילו להקצנה דתית והקצנה לאומנית.

המנגנון המעוות הזה יצר תלות של החברה החרדית בחברה החילונית והדתית העובדת והביא לחשדנות, שלא לומר ניכור ומשטמה, בין אלה שעובדים למחייתם לבין אלה שאינם עובדים

המנגנון המעוות הזה הוביל גם להגנה על מי שעושים מעשים פליליים ואף להצדקתם – כי אם אתה שומר על הקהילה שלך מכל משמר מפני החברה שבחוץ, אתה תסתיר ממנה בעיקר דברים שמציגים את הקהילה באור אפל. למשל את גילויי העריות, למשל ניצול מיני של נערים בידי רבנים, למשל ניצול מיני של נשים ונערים – רק לאחרונה התפרסמו הטענות נגד יהודה משי זהב.

והמנגנון המעוות הזה הביא לכך שמנהיגי הציבור הדתי, השומר תורה ומצוות הספרדי, זה שהתפרנס מיגע כפיו, זה שלא הדיר נשים, זה שהיה מתון בהלכותיו כלפי מי שאינם יהודים, רצו חלק בחגיגת הכסף הגדול של אחיהם האשכנזים ולכן הפכו את הציבור הזה לציבור חרדי ליטאי המתפרנס אף הוא מכסף ציבורי גדול ומבלי לעבוד. בשנות ה-80 קמה מפלגת ש"ס והמירה את דתם של היהודים הספרדים, את הלכות חייהם, את התורה ואת העבודה במודל הנצלני של החרדים האשכנזים. המודל שכאמור משיג שליטה טוטלית על הקהילה וכסף גדול – למי שעומד בראש הקהילה.

אלא שהעוול הזה, שעיוולו מנהיגי הציבור החרדי ורבניהם, חורג מעוול כלפי קהילותיהם. מדובר בעוול כלפי כלל אזרחי המדינה, אלה שגם נושאים בנטל הכלכלי ובנטל הצבאי וגם נאלצים לשמוע דברי בלע על "העגלה הריקה של החילונים".

והעוול הוא גם כלפי הדת עצמה והפיכתה מצורך של אנשים באמונה לכלי לשליטה על הציבור וכלי להתעשרות, עם רשימת רבנים, כולל הרב הראשי, שנאשמו במעשים פליליים חמורים: מצגר, פינטו, ברלנד, דרעי והרשימה עוד ארוכה.

רק בשנה האחרונה, בתקופת הקורונה, יצא לנו לחזות בכמה קל לאנשים לקבל כסף חינם ולאמץ נורמות של חיים על חשבון כסף ציבורי – כאשר הנאשם בפלילים, מטעמים פוליטיים, חילק קצבאות לאנשים (זה היה שוחד בחירות לכל דבר ועניין) ואלה העדיפו להישאר בבית, גם אם הקצבה היתה זעומה יותר מאשר השכר שהרוויחו, ולא לצאת לעבודה.

מזה שנים ארוכות שהציבור החרדי נתון בשבי פרנסיו ורבניו, וכמו בכל שבי ממושך הוא הוליד את סינדרום שטוקהולם. הציבור החרדי משתף פעולה עם פרנסיו. כמעט אין בנמצא מי שיוצא נגד המודל המעוות הזה המפקיע את המצווה הראשונה בתנ"ך "בזעת אפיך תאכל לחם". כמעט אין רבנים, כמו הרב אמסלם שעזב את ש"ס, הטוענים בריש גלי כי הציבור החרדי צריך לצאת לעבודה וצריך להתגייס לצבא. הציבור החרדי צריך להיות חלק מאזרחי מדינת ישראל בזכויות ובחובות. צריך שרק מעטים, יחידי סגולה, תורתם תהיה אומנותם.

הגיע הזמן לשחרר את הציבור החרדי מהשבי של מנהיגיו ורבניו. הגיע הזמן לשחרר את הציבור החילוני מהעול של תמיכה כלכלית בציבור זה ומהעול הצבאי. הגיע הזמן לשחרר את מדינת ישראל כולה מעול הדת – דת היא עול אישי שאדם נוטל על עצמו, הרבנות והרבנים הפכו את הדת לעול ציבורי כללי – כאמור לשם בצע כסף. הגיעה הזמן לפרק את מונופול הרבנות – אין לזה אח ורע במדינות דמוקרטיות. מנגנון עושק בחסות החוק, מנגנון שבשל בצע כסף הפך למנגנון התעמרות רשמי של המדינה באזרחיה.

הגיע הזמן לשחרר את הציבור החרדי מהשבי של מנהיגיו ורבניו. ואת הציבור החילוני מעול התמיכה כלכלית בציבור זה ומהעול הצבאי. הגיע הזמן לשחרר את המדינה מעול הדת

הציבור החרדי יכול וצריך לעבוד למחייתו ואני מנחשת שהוא משווע לכך – חוק גיוס חרדים לצה"ל יכול להיות, באופן פרדוקסלי, הכלי לשחרור החרדים משוביהם.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ארגון החזית העממית הרחיב בשנים האחרונות את פעילותו הפוליטית, וממקד את מאמציו במלחמה דיפלומטית-הסברתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית ● ישראל לא התייחסה לכך עד כה כאיום אסטרטגי, וכעת היא מנסה "לתקן" ● לא בטוח שההחלטה להכריז על מוסדות אזרחיים כ"ארגוני טרור" היא התשובה ● פרשנות

עוד 1,003 מילים

דיווח: פרקליט המדינה אישר את ההכרזה על ששת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור

גורם מדיני-ביטחוני אומר שלישראל מידע רב הקושר את הארגונים לפעילות טרור ● הממשלה אישרה תוכנית לאומית לטיפול בפשיעה ובאלימות ותוכנית לסגירת פערים בחברה הערבית; התקציב - יותר מ-30 מיליארד שקל ● לראשונה בעידן ביידן, פרסמה ישראל מכרזים לשיווק דירות בהתנחלויות ● לקראת ועידת האקלים של האו"ם אישרה הממשלה תוכנית להאצת מיזמים בתחום התשתיות

עוד 61 עדכונים

תגובות אחרונות

משפחתו של סלומון טקה והמשטרה מסרבות להתפשר

פרסום ראשון תביעות מהסוג הזה לרוב נגמרות בפשרה, אבל הצדדים בתביעה על סך כ-2.5 מיליון שקל שהגישה משפחתו של סלומון טקה נגד השוטר שירה בו למוות ממאנים להתפשר ● בעקבות הסירוב, ייפתחו בינואר דיוני ההוכחות בתיק ● עורך הדין אביתר קציר, המייצג את התובעים: "המשפחה עומדת על קבלת הפיצוי על הנזקים האדירים שנגרמו לה" ● המשטרה: "הודענו לביהמ"ש כי האפשרות לפשרה טרם הבשילה"

עוד 466 מילים

דיווח: במשרד הבריאות ממליצים שעד חודש דצמבר לא תתאפשר כניסת תיירים מרוסיה

תיירים משאר מדינות העולם יוכלו, ככל הנראה, להיכנס לארץ כבר בחודש הבא ● גורם ביטחוני: ישראל עדכנה מראש את ארצות הברית, שתכריז על שישה ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור, אולם המידע לא הגיע למשרד החוץ האמריקאי ● אחרי צאת השבת - פוטין ובנט קיימו שיחה נוספת, שבה הזמין נשיא רוסיה את ראש הממשלה לביקור בסנט פטרבורג; הלילה ישוב בנט ארצה מביקורו בסוצ'י

עוד 24 עדכונים

הטורבינה בקנטו סול'אוליו חזרה לייצר אנרגיה ירוקה – יותר ממאה שנה לאחר שהרמן איינשטיין הפך את הכפר לאחד הראשונים שהוצבו בו פנסי רחוב חשמליים ● מורשתו של אבי תורת היחסות חזרה להאיר את בתיהם של יותר מ־4,000 תושבי המקום

עוד 738 מילים

"בשביל מי יש לכתוב? בשביל מה יש לחיות?"

יומניו של הסופר היהודי הענק בין מלחמות העולם רואים אור בתרגום ראשון לאנגלית ● צוויג, שהתאבד ב־1942, מתגלה בכתביו כמי שחזה כבר בתחילת שנות ה־30 את העתיד לבוא ● עם עליית הנאצים לשלטון החלה בריאותו הנפשית להתדרדר והוא נדחק בהדרגה מהעולם דובר הגרמנית: "שפה שאיני יכול להשתמש בה"

עוד 2,027 מילים ו-1 תגובות

השליח האמריקאי לענייני אנרגיה מנסה לקדם פתרון למשבר הדלק החמור בלבנון ● 7 מיליארד דולר: זה הסכום אותו הכניסה עד כה השנה איחוד האמירויות מהייצוא לאיראן ● תוכנית "מוסאלחה" של ממשלת מרוקו מעניקה ליווי פסיכולוגי לאסלאמיסטים קיצוניים ● השינוי בערב הסעודית מגיע לספרות ● השבוע לפני 48 שנים: משבר האנרגיה העולמי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 844 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האור המאובק בקצה המנהרה

הרע: הרכבת הקלה בגוש דן עברה בהצלחה נסיעת מבחן ראשונה, אבל כל הסימנים מראים שהתושבים ימשיכו לחיות בשנים הקרובות באתר בנייה ענק ● הטוב: לפעמים המאמצים לסייע לטבע לשרוד מניבים פירות. למשל עם צבי הנגב ● והטיפ: החורף מגיע, זמן לפתוח חלון

עוד 873 מילים ו-2 תגובות

ממשלת ספרד מחפשת את צאצאי השורדים שהציל "שינדלר הספרדי"

הוא הציל פי חמישה יותר יהודים מאוסקר שינדלר אבל מעטים מכירים את מעשי חסיד אומות העולם הדיפלומט אנחל סאנס־בריס ● כעת מנסה ממשלת ספרד לאתר את צאצאיהם של יותר מ־5,200 ניצולים כדי להוציא לאור את סיפוריהם

עוד 481 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לָהּ פָמִילְיָה 104

פרסום ראשון: מאמרו הגנוז של בעל טור ידוע ב"הארץ", שכותרתו "כולנו לה פמיליה" (סאטירה)

עוד 939 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה