אם יש הישג משמעותי אחד שניתן לזקוף לזכותו של קאסם סולימאני, זה בנייתו של מערך הפרוקסי האיראני. איראן כמובן סייעה, עוד לפני סולימאני והקמת כוח קדס, לגורמים שיעים ברחבי העולם, אולם מי ששדרג את התפיסה של הפעלת שלוחים לטובת האינטרס האיראני ועבד רבות להצלחתה, היה סולימאני.

אם יש הישג משמעותי לסולימאני, זה בניית מערך הפרוקסי האיראני. גם לפניו ולפני הקמת כוח קדס, איראן סייעה לגורמים שיעים בעולם, אך הוא שדרג את תפיסת הפעלת השלוחים בשירותה

נדמה שסולימאני הבין מהר מאוד, כי את חסרונותיה של איראן ניתן להפוך ליתרונותיה. איראן, מדינה שנכוותה במלחמת איראן-עיראק, והנהגתה (בניגוד למקובל לחשוב) חוששת מכל מלחמה עתידית ובעיקר מאבדות בשדה הקרב, חיה בתחושה של חרב על צווארה.

כדי להרחיק את סכנת המלחמה מגבולות איראן, אך מנגד לאפשר לאיראן להגשים את מטרותיה במזרח התיכון ואף מעבר לו, כוח קדס החל לנצל את היכולות הלוגיסטיות ואת בניין הכוח הצבאי של איראן במטרה לבנות, לתחזק, להדק ולהעמיק את הקשרים בין איראן לבין כל ארגון אשר היא מניחה שתורם לאינטרסיה (לרוב שיעי אבל לא רק).

כך למעשה איראן מרוויחה מכל העולמות – היא גם מרחיקה את סכנת המלחמה מגבולותיה, גם עוזרת לבעלות בריתה שפועלות ומיישמות את האינטרס האיראני, גם מעסיקה את אויביה במלחמה כנגד השלוחים (ולא נגד איראן ישירות), ובעיקר לא משלמת את המחיר עבור הפעילות של אותם שלוחים.

כל מי שנפגע מהשלוחים בעבר (ישראל מחזבאללה, חמאס וגא"פ, ארה"ב מהמיליציות השיעיות בעיראק, הסעודים מהחות'ים) פעל ופועל כדי "להעניש" את השלוח אבל לא את השליח (איראן), מחשש להתדרדרות למלחמה.

כך איראן מרוויחה מכל העולמות – מרחיקה את סכנת המלחמה מגבולותיה, עוזרת לבעלות בריתה שמיישמות אינטרס איראני, מעסיקה את אויביה במלחמה כנגד השלוחים במקום נגדה, ולא משלמת את המחיר

סולימאני הוא גם האחראי העיקרי להפיכתם של אותם שלוחים מארגוני טרור "רגילים" לארגונים בעלי יכולות אסטרטגיות ואף לצבא של ממש. אם בעבר איראן סייעה לאותם ארגונים באמצעות שליחת כסף, נשקים וכן גיבוי מדיני, בשנים האחרונות מעבירה איראן לאותם שלוחים נשק מתקדם (שניתן לכנותו "אסטרטגי"). נשק הכולל גם שדרוג משמעותי למערכי ההתקפה וההגנה של אותם ארגונים (טק"ק מתקדם, טילי חוף ים וקרקע אוויר לצד המשך שליחה מאסיבית של נשקים מסוגים שונים).

בשנים האחרונות אף גוברת הדאגה ממגמת "הדיוק" של אותם ארגונים, כאשר ארגונים כמו חזבאללה התחילו לפעול במטרה לשפר משמעותית את הדיוק של כוחם ההתקפי ביחד עם בנייה חסרת תקדים של מערך כטב"מים, באופן אשר משדרג משמעותית את יכולת התקיפה שלהם.

ההישג של סולימאני הינו משמעותי גם בשל העובדה שלא מדובר בארגונים הומוגניים אשר קשורים אידיאולוגית בטבורם לטהראן. לדוגמה, חמאס הינה הזרוע הפלסטינית של "האחים המוסלמים", ואילו החות'ים, למרות היותם שיעים, מגיעים מזרם אחר בשיעה אשר שונה מהזרם בו מאמינה ההנהגה בטהראן. ועדיין סולימאני הצליח לייצר מכנה משותף לפעילות של אותם ארגונים, תוך שהוא מהווה את המסובב המרכזי של פעילותם.

וכך, אותם ארגונים הפכו להיות מכאלו שמציקים לכל מי שמתנגד להם או לאיראן לסכנה אסטרטגית של ממש אשר מאיימת על מרבית מדינות האיזור. זאת ועוד, במקביל לבניית כוחם הצבאי, העמיקו הארגונים השונים את פעולותיהם בפן המדיני מתוך הנחה שככל שהם יהיו חזקים יותר פוליטית, כך היכולת לאיים על כוחם הצבאי תרד בצורה משמעותית.

מבחינת איראן, כוחם של אותם ארגונים חיזק בהכרח את הרתעתה שלה, שכן במקום שהמלחמה כנגד איראן תתחיל באיראן, התוקף יאלץ לעבור מול "חגורת ההגנה" האיראנית מלבנון, דרך סוריה בואכה עיראק וכמובן תימן. לכן, אחד הדברים שמרתיעים מאן דהו מלתקוף באיראן זה לא רק התגובה האיראנית אלא גם התגובה של שלוחיה.

כוח הארגונים חיזק את הרתעת איראן. במקום שהמלחמה נגדה תתחיל בה, התוקף יאלץ לעבור מול חגורת הגנה מלבנון, דרך סוריה בואכה עיראק וכמובן תימן. לא רק תגובתה מרתיעה תוקפים אלא גם תגובת שלוחיה

אבל בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, מתחוללים שינויים מהותיים בכל הנוגע לקשר בין איראן ובין שלוחותיה, המשפיעים באופן ישיר על אופן הטיפול באיום המתגבר. כך, יותר ויותר אירועים המאורגנים על-ידי אותם שלוחים – סותרים את האינטרס האיראני.

נסיון החיסול של ראש ממשלת עיראק (שנראה כי איראן לא תמכה בו), ואף הפעילות של החות'ים כנגד איחוד האמירויות (בשעה שאיראן עושה מאמצים להתקרב לאבו-דאבי) בולטים כמהלכים שלאו דווקא משרתים את האינטרס הישיר של טהראן.

Iran Quds Force chief meets Iraqi PM in Baghdad after assassination attempt: Report https://t.co/TDYGhMFUOS

— Peymaneh Shafi (@peymaneh123) November 8, 2021

אמנם לא ניתן לשלוח לחלוטין מעורבות איראנית בפעולות אלו ועצם העובדה שהשלוחים השתמשו בהכרח בנשק שהם קיבלו מאיראן או ייצרו בעזרת האיראניים מספיקה כדי להאשים את איראן באחריות למעשים אלו, אולם ספק אם איראן ממש דחקה בגרורותיה להוציאם לפועל.

לאחרונה מתחוללים שינויים מהותיים בקשר בין איראן ושלוחותיה, המשפיעים ישירות על אופן הטיפול באיום המתגבר. כך, יותר ויותר אירועים המאורגנים ע"י אותם שלוחים סותרים את האינטרס האיראני

בין האירועים הללו ניתן למנות:

1. מותו של סולימאני

מות סולימאני הינו האירוע המשמעותי ביותר לקשר בין איראן לבין שלוחותיה. כאמור, סולימאני, שהוא בונה ומיישם הרעיון, היה דומיננטי ביותר לא רק בסיוע שהוא נתן לאותם ארגונים אלא בעיקר ביכולת השליטה שלו עליהם. בגלל מעמדו, כוחו ותדמיתו הצליח סולימאני (ברוב המקרים) לכפות את מרותו ואת סדר יומו על אותם ארגונים. זאת במטרה לוודא שאלו עובדים למען האינטרס האיראני, וכי אינם סותרים אותו בפעולותיהם (לדוגמה פעולת החטיפה ב-2006 שהובילה למלחמת לבנון הייתה בניגוד מוחלט לקו האיראני של שימוש בחזבאללה כקלף נגד ישראל).

2. זהות מחליפו, אסמאעיל קאא'ני

מהווה משנה כיוון משמעותי נוסף במערכת היחסים בין איראן ושלוחותיה. קאא'ני נחשב כדמות חלשה הרבה יותר באופן שפוגע באיזון שבין המרכז (איראן) והפריפריה (השלוחים). נדמה שאלו הופכים להיות עצמאיים יותר ואולי אף פחות תלויים בטהראן. זה כמובן לא אומר שהם מתנכרים לטהראן, אבל ייתכן שהם פשוט מרגישים פחות מחויבים לאינטרסים הישירים שלה.

מות סולימאני הוא האירוע המשמעותי ביותר לקשר בין איראן לשלוחותיה. סולימאני, בונה ומיישם רעיון הפרוקסים, היה דומיננטי ביותר – לא רק בסיוע שנתן לאותם ארגונים, אלא בעיקר ביכולת שליטתו בהם

במקביל ישנם גורמים נוספים באיראן אשר בוחשים בקלחת השלוחים, בוודאי בעיראק, באופן שפוגע ביכולת ההכוונה האיראנית. אם זו היתה בעבר מרוכזת אצל אדם אחד שהכיר את הגורמים המעורבים באופן אישי, המעורבות של גורמים בטחונים נוספים מהצד האיראני מקשה על גיבוש המסר והמדיניות מול השלוחים.

3. מלחמה האזרחים בסוריה

מלחמה זו היתה מאפיין חשוב נוסף. היא פתחה פתח לחזבאללה, למילציות השיעיות בעיראק ולגורמים נוספים, להעמיק את אחיזתם במדינה, באופן שמאפשר לפתוח חזית שניה מול ישראל ומגביר משמעותית את יכולת הפעולה של חזבאללה בעת מערכה עתידית מול ישראל.

המלחמה הזו ייצרה קשר ישיר ובלתי אמצעי בין חזבאללה, המילציות השיעיות בעיראק ושיעים נוספים שהגיעו כדי להלחם במלחמה, באופן שחיזק מאוד את חזבאללה כמרכיב מרכזי ברשת השלוחים.

4. פרוקסי שעוזר לפרוקסי

בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, מתחדדת התפיסה של עזרה הדדית בין השלוחים עצמם. הסיוע שחזבאללה מעניק לשאר מרכיבי "ציר ההתנגדות", הסיוע שהמיליציות השיעיות מעניקות גם לחזבאללה ולפי דיווחים מסוימים גם לחות'ים – העמיקו את המחויבות ההדדית בין גורמי הציר, ללא כל קשר לאיראן (שסביר כי תומכת מאוד במגמה זו).

העובדה שבתימן ובסוריה התחוללו מלחמות בהן השתמשו השלוחים במגוון יכולות שדרגה משמעותית את יכולת הלמידה של אותם ארגונים. לדוגמה, הנוכחות של פעילי חזבאללה בתימן לא רק שדרגה את לחימת הגרילה של החות'ים, אלא עזרה לאותם פעילים לבנונים להסיק מסקנות מהשימוש ביכולות האסטרטגיות בזירה זו, והשפעתם על המערכה מול סעודיה.

מתחדדת התפיסה של עזרה הדדית בין השלוחים לבין עצמם, שהעמיקה את המחויבות ההדדית בין גורמי הציר, ללא קשר לאיראן (שסביר כי תומכת מאוד במגמה זו)

לשיא הדברים הגיעו במבצע "שומר החומות", כאשר חזבאללה נזעק לעזרת חמאס, החות'ים איימו בתקיפת ישראל, כטב"מ מסתורי נפל בישראל ועוד. העזרה ההדדית הזו משמעה, כי היכולת לנהל מערכה כנגד אחד ממרכיבי הרשת הזו, עלולה להסלים מהר מאוד למערכה מול כלל מרכיבי הרשת.

5. מרכזיות חזבאללה

הארגון שהיה בתחילת דרכו פרוקסי איראני, הפך במרוצת השנים לשותף אסטרטגי של טהראן. הפער התרבותי בין איראן וגרורותיה באיזור (בדגש על השפה, אבל לא רק), ובעיקר הנסיון הצבאי שפעיליו רכשו מול ישראל, חייבו את חזבאללה לקחת צעד אחד קדימה וממש לנהל את מרכיבי ציר ההתנגדות.

פעיליו של הארגון נמצאים בכל מקום – מתימן, עבור בעיראק, סוריה בוודאי ובמקומות נוספים. מותו של סלימאני ומינויו של ק'אאני רק העמיקו את הפעילות של חזבאללה בכל הנוגע לניהול אותה רשת רלוונטית.

אין זה מפתיע שחדר המלחמה שנפתח כדי לסייע במערכה בעזה מול ישראל היה בביירות ולא באף מקום אחר. במובנים רבים חזבאללה שולט במרכיבי הרשת לא פחות מאשר איראן, שתלותה בחזבאללה בפעולותיה במזרח התיכון רק הולכת ומעמיקה.

6. בניין הכוח העצמאי

הגם שפעילות כנגד העברות האמל"ח האיראניות לאותם ארגונים הינה מבורכת, בניין הכוח העצמאי (הייצור העצמי) עלול בעתיד הלא רחוק לייתר חלק משמעותי מפעילות זו. במטרה להתגבר על התקיפות המכוונות לעבר מערך השינוי הלוגיסטי של איראן, החלו אותם ארגונים בביסוס יכולות עצמאיות, בעזרת מומחים איראנים וההכשרות שאלו העניקו. הגם שאותם גורמים יזדקקו גם בעתיד לסיוע צבאי איראני, התלות באמל"ח המגיע מאיראן צפויה לרדת, אם מגמת הייצור העצמי תתרחב.

חזבאללה, שהתחיל כפרוקסי איראני, הפך לשותף אסטרטגי של טהראן. הפער התרבותי בין איראן וגרורותיה, ונסיונה הצבאי מול ישראל, חייבו את חזבאללה לקחת צעד קדימה ולנהל את מרכיבי ציר ההתנגדות

כיצד ניתן להתמודד עם התופעה?

1

לאחרונה התבטא ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, בצורך "להכות בראש הנחש" קרי איראן (ולא בגרורותיה). הצהרה זו מצביעה על כיוון אחד אפשרי למערכה מול הפרוקסי אבל דווקא הצהרה זו מחדדת עד כמה תופעת השלוחים האיראנים מאתגרת מאוד את אלו שסובלים מנחת זרועם של אותם שלוחים.

בנט: "במקום לטפל בחיזבאללה יש לטפל בראש הנחש – איראן" • @akivanovick עם הידיעה המלאה >> https://t.co/B00nRWy8IN pic.twitter.com/via8whh58v

— חדשות 13 (@newsisrael13) February 12, 2018

מחד גיסא, ישנו רצון להעניש אותם על פעולותיהם, אך מאידך גיסא ישנו חשש אמיתי (שרק הולך ומתגבר על ציר הזמן) להכניס את איראן למשחק. זאת מתוך ההבנה, שגביית תשלום באיראן על פעולות הפרוקסי תוביל להסלמה, תחריף את פעילות הפרוקסי וספק אם תשנה משהו בגישה של איראן, שכאמור נדמה שמאבדת השפעה על אותם ארגונים.

2

כל מי שמבקש להחליש את אותו מבנה ייחודי אותו הקים סולימאני יצטרך במוקדם או במאוחר להתמודד מול חזבאללה. כאמור, טביעות אצבעותיו של הארגון נמצאות בכל המזרח התיכון, והיכולת שלו להנחיל את הידע המבצעי שהוא רכש עם השנים במאבקים מול ישראל ובסוריה היא כזו שמדרגת משמעותית את היכולות של אותם שלוחים. לכן החלשה של השלוחים מחייבת בראש ובראשונה של החלשתו של ארגון חזבאללה, שהוא זה שהפך במרוצת הזמן להיות הציר של הפעילות של אותם ארגונים.

מי שמבקש להחליש את המבנה הייחודי שהקים סולימאני, יצטרך במוקדם או במאוחר להתמודד מול חזבאללה, שטביעות אצבעותיו בכל המזה"ת. החלשת השלוחים מחייבת קודם כל החלשת חזבאללה

3

מכיוון שישנן מספר מדינות שסובלות באופן קבוע מהפעילות של אותם שלוחים איראניים, נכון לשלב מאמצים בהקשר. המערכה נגד אותם שלוחים איננה יכולה להתמקד רק בפן הצבאי (שכן התקפה כיום על חזבאללה או חמאס תוביל במיידי להסלמה ואף אולי למלחמה). זו צריכה להיות מערכה כנגד התשתית המאפשרת (כלכלית, אזרחית, פוליטית) אשר תחליש את פעילותם של גופים.

לדוגמה, ההוצאה מהחוק של המוסד הכלכלי החשוב ביותר של ארגון חזבאללה קרצ' אלחסן, איננה הפעולה היחידה שנעשתה כנגדו. ובהקשר, נכון לציין פעילות עלומה של האקרים כנגד המוסד. אם שאר המדינות הרלוונטיות יפעלו גם הן כנגד מוסד זה, סביר שהפגיעה בחזבאללה תהיה משמעותית יותר.

* * *

מבחינת ישראל השינויים הללו מחדדים את הסכנה בהתדרדרות למערכה אזורית גם בתרחיש של מלחמה נקודתית מול חזית אחת, את הצורך להרחיב את המערכה גם נגד שאר חברות ציר ההתנגדות, ובעיקר מרחיבים את זירת העימות מול חזבאללה הרבה מעבר לגבולותיה של מדינת לבנון.

בשורה התחתונה

סולימאני אמנם מת, אבל המורשת שלו בדבר הקמתה של אותה רשת שלוחים איראניים חיה ובועטת. איראן ממשיכה לסייע לשלוחיה במזרח התיכון גם לאחר חיסולו של סולימאני. אבל נדמה שמותו של סולימאני, זהות מחליפו ושינויים נוספים, משנים את המבנה ההיררכי של הרשת הזו. אלה מחזקים מאוד את מעמדו של ארגון חיזבאללה כמרכיב מרכזי ברשת, ובעיקר הופכים את יכולת ההשפעה הפוליטית והמדינית של איראן על אותם שלוחים למוגבלת הרבה יותר, למרות שהיא תמשיך לסייע צבאית לחברי הרשת.

סולימאני מת, אך מורשת רשת השלוחים שלו חיה ובועטת. איראן ממשיכה לסייע להם, אך חיסולו, זהות מחליפו ושינויים נוספים – משנים את המבנה ההיררכי של הרשת ומחזקים את חזבאללה

עלינו לזכור כי ההתפתחויות השונות מצביעות על כך שכל מערכה כנגד אחד ממרכיבי הציר תוביל בהכרח לתגובה של שאר מרכיביו, וכל פעולה "הענשה" נגד איראן תוביל בהכרח לתגובה שלה וגם של שאר מרכיבי הרשת.

דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) וכיום מדריך בכיר בחברת סייברפרו

לפני מספר ימים דחה שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, את הטיעון האוקראיני, לפיו מוצאו היהודי של הנשיא זלנסקי שולל את תוקפה של הטענה הרוסית, כי הפלישה לאוקראינה נועדה לבצע "דה-נאציפיקציה" של מדינה זו. לברוב הוסיף כי אפילו להיטלר היה "דם יהודי", וכי כמה מן האנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים. דבריו היו בבחינת שחרור קן ענק של צרעות.

לפני מספר ימים דחה שר החוץ של רוסיה, לברוב, את הטיעון האוקראיני, לפיו מוצאו היהודי של הנשיא זלנסקי שולל את תוקף טענת ה"דה-נאציפיקציה" באוקראינה, וכי אפילו להיטלר היה "דם יהודי"

יום לאחר מכן פרסם שר החוץ של ישראל, יאיר לפיד, גינוי חריף לדבריו של עמיתו הרוסי, שאותם הוא הגדיר כ"בלתי-נסלחים". הדיפלומטיה הישראלית נכנסה להילוך גבוה, ותבעה התנצלות רוסית פומבית. במקביל תקף "יד שם" את רוסיה.

שר החוץ לפיד הוא בנו של טומי לפיד, שכילד שרד בקושי רב, כמעט בדרך נס, את השואה, ודיבר על כך לא פעם. תגובתו של לפיד טיפוסית לצאצאים של ניצולי השואה, המגיבים ביתר חריפות מאשר ניצולים רבים בעצמם. הניצולים לרוב שקטים יותר ועגומים יותר. הם ראו הכל ושמעו הכל. הצאצאים כאילו נכנסים לנעלי הוריהם, השורדים, וחיים מחדש את חייהם.

מה מלמדים אותנו ההיסטוריה והמדע אודות שתי טענותיו של לברוב – "הדם" של היטלר והאנטישמים היהודיים?

למחרת פרסם שר החוץ לפיד גינוי חריף לדברי עמיתו הרוסי, שאותם הוא הגדיר כ"בלתי-נסלחים". הדיפלומטיה הישראלית נכנסה להילוך גבוה ותבעה התנצלות רוסית פומבית. במקביל תקף "יד שם" את רוסיה

לברוב לא המציא שום דבר. השמועה לפיה סבו של היטלר מצד אביו היה יהודי הופיעה לא מכבר בכל רחבי האינטרנט, אך היא הסתובבה שנים רבות קודם לכן. מדוע? משום שמעט מאוד, כמעט שום דבר, ידוע על סבו של היטלר.

אביו של היטלר נולד בשנת 1836 בעיר גראץ שבאוסטריה. האם התגוררו יהודים בגראץ לפני 1836? היסטוריונים רבים משיבים על שאלה זו בשלילה, בעוד שאחרים טוענים שכן, היו אז יהודים בגראץ. אבל גם אם צודקים אלה הטוענים שכן, האם נוכל לדעת בוודאות שאחד מאותם יהודים – מי? – קיים יחסי מין עם סבתו של היטלר, שבעקבות זאת ילדה ילד "בלתי-חוקי", שלא מנישואין, וילד זה הוא אביו של היטלר?

במאי 2019 סיכם כתב-העת המכובד "Journal of European Studies" את הנושא בלשון מלומדת זהירה:

"הקונצנזוס הנוכחי ביחס לסבו של היטלר מצד אביו אינו כולל בסיס רְאָיָיתִי איתן (אין, או שיש מעט מאוד, עדויות לגבי סבו של היטלר, או שבכלל היו יהודים בגראץ לפני שנת 1836). לפי ראיות אחרות, הנובעות ממקורות מוקדמים יותר, יתכן שהקונצנזוס הנוכחי הינו שגוי (יתכן שיהודים חיו אז בגראץ). מוצעות דרכים למחקרים נוספים, אשר עשויים לתת מענה לשאלה (כיום אנו יודעים קרוב לאפס – אנו זקוקים למחקר נוסף)".

האזכור המוקדם ביותר הידוע לגבי הסב היהודי שנטען כי היה להיטלר מיוחס להנס פרנק, יועצו המשפט האישי של היטלר וראש הממשל הנאצי בפולין הכבושה. ב-1946 נתלה פרנק, לאחר שהורשע בנירנברג כאחד מבכירי פושעי המלחמה הנאצים.

Study suggests Adolf Hitler’s paternal grandfather was Jewish | The Jerusalem post – this would be sick if true. Ichh. The thought of Hitler with Jewish blood. But my conclusion from reading this is the evidence is just not there https://t.co/TUxM47TL78

— Rabbi Shmuley (@RabbiShmuley) August 8, 2019

לברוב לא המציא שום דבר. השמועה לפיה סבו של היטלר מצד אביו היה יהודי הופיעה לא מכבר בכל רחבי האינטרנט, אך היא הסתובבה שנים רבות קודם לכן. מדוע? משום שמעט מאוד, כמעט שום דבר, ידוע על סבו של היטלר

האם הסיפור על הסב היהודי היה פשעו האחרון של פרנק, או אולי היה זה היטלר בעצמו, שרצה להפיץ את הסיפור כאשר ידע שהכל אבוד? להקניט את היהודים בהאשמה כי אחד מהם נושא בעקיפין באחריות לגורלם הנורא? לעולם לא נדע.

הסיפור בדבר סב היהודי המיוחס להיטלר ימשיך להטריד – המחאות הישראליות רק יחזקו אותו – בדיוק כמו אגדה אחרת, שאותה ניתן להפריך בקלות, לפיה הפיהרר לא התאבד בבונקר שלו, אלא נמלט לדרום אמריקה.

האיש היה מרושע באופן כה קיצוני, עד שהוא בלבל את דעתם של רבים. הוא רצח מיליונים, עקר מיליונים מבתיהם, ושינה את ההיסטוריה העולמית באופן דרמטי, ולכן בני אדם לעולם לא יפסיקו להעלות שמועות וניחושים לגביו.

ומה יש למדע לומר על "דם" יהודי – או דם אחר כלשהו? ישנם ארבעה סוגים ראשיים של דם, ועוד מגוון של תת-סוגים. המדע מלמד אותנו כי לסוג הדם יש חשיבות עליונה לגבי תפקודו הגופני של אדם, אך אין הוא רלוונטי כלל לאופי או למוסריות של האדם. אולם "דם" שימש כמטאפורה לתכונות האופי העוברות, כביכול, בתורשה.

הייתה זו ספרד הקתולית של המאה ה-15 שהמציאה את האנטישמיות הגזענית, לא הדתית. החברה בחצי-האי האיברי רצתה ליצור מחסומים של אפליה נגד המספר הגדל והולך של יהודים שלא מכבר המירו את דתם, "הנוצרים החדשים". דרישות משפטיות להוכיח את "טוהר הדם" ((limpieza de sangre) לאורך מספר דורות אחורה סיפקו את המחסומים הנדרשים.

חוקי הגזע האנטישמיים של גרמניה הנאצית חיקו את האובססיה הספרדית העתיקה לגבי טוהר גזע או "דם". האם היו לכך הדים בהיסטוריה הרוסית ובנצרות האורתודוקסית? לברוב אמור לדעת את התשובות לשאלות אלה.

הסיפור בדבר הסב היהודי המיוחס להיטלר ימשיך להטריד – המחאות הישראליות רק יחזקו אותו – בדיוק כמו אגדה אחרת, שאותה ניתן להפריך בקלות, לפיה הפיהרר לא התאבד בבונקר שלו, אלא נמלט לדרום אמריקה

הערתו השנייה של לברוב, כי כמה מבין האנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים, עוררה פחות זעם – משום שלטענה זו יש בסיס היסטורי מוכר היטב. תומאס דה טורקמאדה, האינקוויזיטור הגדול, ראש האינקוויזיציה הספרדית במאה ה-15, הוציא להורג "חשודים" רבים, ומילא תפקיד מפתח בשכנועו של מלך ספרד, פרדיננד, לגרש את היהודים מספרד בשנת 1492. אולם במשפחתו של טורקמאדה עצמו היתה בעיית "דם" שהוסתרה. דודו היה “converso", כלומר נוצרי חדש/ממוצא יהודי.

זמן לא רב לאחר מכן פתח התיאולוג הגרמני יוהנס פפרקורן, שנולד כיהודי והמיר את דתו לקתולי, במלחמה נגד היהדות, לה הוא הקדיש את חייו. הוא תבע להשמיד את התלמוד ולהכריח את יהודי גרמניה להמיר את דתם, או שיגורשו או שישועבדו לעבדים.

לפחות בעולם המערבי, "שנאה עצמית" יהודית לא נעלמה מעולם. היא הופיעה בצורות בלתי-אנושיות נוראות, במיוחד במהלך התקופה הנאצית. בחלק מן הארצות הכבושות יהודים מעטים מאוד סייעו לגרמנים לגלות יהודים שהסתתרו ולמסור אותם לגירוש ולהשמדה. רק מעטים אולצו לנהוג כך. מה מניע את השנאה הזו, שיש כאלה המביעים אותה כיום כאשר הם מכחישים את זכות הקיום של מדינת ישראל (אין הכוונה לאלה המגנים את המדיניות הישראלית)?

הערתו השנייה של לברוב, כי כמה מהאנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים, עוררה פחות זעם – משום שיש לה בסיס היסטורי מוכר היטב. לטורקמאדה, האינקוויזיטור הגדול, היה דוד יהודי מומר

כל המיעוטים החיים בקרב רוב, יודעים כי חברים אינדיבידואלים במיעוט צפויים להתרחק, להיסחף ולהתבולל. בכל דור ודור היו יהודים שהסתלקו מן היהדות בשקט. אולם כמה מהם חזרו לאחר מכן והצטרפו בקול גדול אל רודפי היהודים. אין לכך הסבר רציונלי. האם לברוב פגש טיפוסים כאלה בברית המועצות לשעבר? אין לכך מקבילות בהיסטוריה המודרנית של עמים אחרים. האם היהודים ייחודיים אפילו במובן זה?

ד"ר שלום סלומון ואלד מכהן כעמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. התמחותו היא בהיסטוריה של ציביליזציות (ספרו "עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות - לקחים לעם היהודי" הופיע ב-2014) וכן ביחסי ישראל עם סין והודו.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כידוע, פלש ובחש בשורה ארוכה של מדינות במהלך שנות שלטונו. הוא אחראי, ישירות או באמצעות רודנים בני חסותו, לכמה וכמה מלחמות אכזריות ומדממות, לפשעי מלחמה, לפשעים נגד האנושות, ולטבח עם לכאורה.

אפשר לומר די בביטחון שפוטין אחראי, במישרין או בעקיפין דרך הפרוקסים שלו, לפגיעה קשה או אנושה במיליוני בני אדם, שלא לומר עשרות מיליוני בני אדם. אנשים שאיבדו את חייהם, או את יקיריהם, או את ביתם, או את עולמם, או את שלמות גופם או את שלמות נפשם, או את מולדתם או את פרנסתם. מיליונים ברחבי העולם שהופגזו, או נאנסו, או עונו, או נבזזו, או נשחטו או הפכו פליטים.

אפשר לומר שפוטין אחראי, במישרין או דרך הפרוקסים שלו, לפגיעה במיליוני בני אדם שאיבדו את חייהם או חיי יקיריהם, את ביתם, מולדתם, פרנסתם, עולמם, שלמות גופם או נפשם

שלא לדבר על בני עמו שנכלאו, עונו, הורעלו, נרצחו, או נשכחו מאחור – גופות נרקבות על אדמת אויב.

אבל מעבר לכל בני האדם ברחבי העולם שפוטין אחראי לסבלם ברמה כזו או אחרת, פוטין הוא גם איום ממשי ואקוטי על שלומה ושלמותה של הפלנטה.

כידוע, גם בלי קשר לפוטין כדור הארץ בסכנה גדולה ועל ספו של מסלול בלתי הפיך לכיליון. משבר האקלים הגלובלי מאיים להחזיר את העולם – דרך שורת אסונות טבע קטלניים וקטסטרופות אקלימיות – לאותו מרק קדמוני מבעבע של נוזלים וגזים.

העולם, גם בלי קשר לפוטין, נמצא על זמן שאול. כדי לא להגיע לנקודת האל-חזור מתגייסים מנהיגי העולם, ברמה כזו או אחרת של יעילות, כדי להציב יעדים דחופים למעבר לאנרגיות ירוקות ולהפסקת פליטות החומרים המזהמים שחונקים את כדור הארץ. אבל פוטין?

פוטין חי בעולם הישן. בעולם שבו זה לגמרי סבבה להניע טורי משוריינים אינסופיים שמפגיזים מכל הבא ליד, להטיס אינספור מטוסים שיטילו אינסוף פצצות, לשגר אינסוף טילים ורקטות עם ראשי נפץ קונוונציונלים או לא.

Raining death #Azovstal pic.twitter.com/GLpmqo6tme

— Illia Ponomarenko ???????? (@IAPonomarenko) May 15, 2022

לגמרי סבבה מבחינת פוטין להשתמש בנשק כימי, בפצצות מצרר, בפצצות דלק אויר, בפצצות זרחן, בפצצות תרמיט שממטירות אש בטמפרטורות של 3500 מעלות צלזיוס, מתפזרות ומתלקחות כמו זיקוקים על שטחים עצומים, ממטירות מוות וחורבן, ממיסות מבנים ומותירות פגיעות מחרידות של בשר חרוך עד העצם וכשל נשימתי או כשל תפקודי של איברי הגוף, וכמעט אינן ניתנות לכיבוי במים.

טילים כאלה, ששוגרו השבוע למפעל הפלדה אזובסטל במריופול, לחופיו הצפוניים של ים אזוב, שם התבצרו תחת מצור והפגזות רוסיות הלוחמים האחרונים של מריופול. אלה אמנם הסגירו עצמם בימים אלה לצבא הרוסי ולגורלם העלום, אך הההפגזות החריפות הולידו סכנה חדשה.

אבל מעבר לכל בני האדם ברחבי העולם שפוטין אחראי לסבלם ברמה כזו או אחרת, פוטין הוא גם איום ממשי ואקוטי על שלומה ושלמותה של הפלנטה

כותבת חברת הפרלמנט האוקראיני לסיה וסילנקו, יחד עם העיתונות האוקראינית העצמאית "קייב אינדיפנדט": יתכן שההפגזות על מפעל אזובסטל פגעו במאגרי המימן הגופרתי לחופי ים אזוב. אם תתרחש דליפה של הכימיקלים המסוכנים לתוך הים, הם יהרגו את כל הצמחייה והדגה ולמעשה את כל החיים בים הזה. הים ייעלם, והנזק הסביבתי יהיה גלובלי.

#Russia bombing of #Azovstal likely damaged reservoirs of hydrogen sulfide. If that green stuff leaks into the Azov sea ALL flora and fauna will be killed. That sea will be no more. The environmental damage will have global effect pic.twitter.com/YtzxrYGbKm

— Lesia Vasylenko (@lesiavasylenko) May 18, 2022

כזכור, פוטין לא מנופף רק בנשק כימי ובאדישות פושעת לאפשרות דליפת כימיקלים, אלא פלש באלימות לשני מתחמים של כורים גרעיניים, בצ'רנוביל ובז'פוריז'ה, הכור הגדול באירופה.

פוטין לא מסתפק בזה. הוא מפזר גם איומים בנשק גרעיני על העולם. למעשה, כמעט כל דבר שאינו לרוחו, כולל סיוע צבאי הגנתי מוגבל למדינה שהותקפה צבאית על ידו, על אדמתה, ללא כל פרובוקציה – יכול להיות עילה לאיום בנשק גרעיני מצד פוטין או מצד שר החוץ שלו סרגיי לברוב.

אבל בשבועיים האחרונים, בטלוויזיה הממלכתית הרוסית (שופר שלטוני מובהק לאחר שכל ערוצי המדיה הביקורתיים נסגרו) – עלה איש הטלוויזיה דמיטרי קיסליוב, ושלף איום גרעיני ציורי ומופרע על בריטניה:

"אופציה נוספת היא להטיל במעמקי הים טיל תת מימי המכונה פוסידון, הוא ינוע למטרתו בעומק קילומטר ובמהירות של 200 ק"מ לשעה ויהיה בלתי ניתן לעצירה.

הוא יישא ראש נפץ גרעיני של 100 מגאטון, והפיצוץ התרמו-גרעיני של הטורפדו הזה ליד חופי בריטניה יגרום לגל צונאמי אדיר בגובה 500 מטר, שמכיל כמובן כמויות אדירות של קרינה רדיואקטיבית.

"הטורפדו יישא ראש נפץ גרעיני של 100 מגאטון, והפיצוץ התרמו-גרעיני ליד חופי בריטניה יגרום לגל צונאמי רדיואקטיבי אדיר בגובה 500 מטר, שיטביע את בריטניה"

ברגע שהצונאמי יכה בחופי האיים הבריטיים הוא יטביע את בריטניה, ומה שיישאר יהפוך למדבר רדיואקטיבי שלא ראוי למחייה למשך הרבה מאוד שנים".

And another nuclear threat to the UK from Russian state TV's Dmitry Kiselyov:

He says his country's Poseidon nuclear underwater drone could cause a tsunami that would "plunge the British Isles into the depths of the sea" and turn them into a "radioactive desert" (with subs) pic.twitter.com/usElgqHeIG

— Francis Scarr (@francis_scarr) May 1, 2022

וזה לא האיום הגרעיני המפורש היחיד שנשקף מכיוונו של פוטין. שמחה בלוטניק העלה בטוויטר פוסט עם תמונה שנוטרה בתכנית טלוויזיה רוסית, לפיה יש "סבירות כי במקרה של מלחמת עולם, המתקפה הגרעינית של פוטין תחל על שלוש הערים – לונדון, פריז וברלין תוך 200 שניות, והדגישה כי אף אחד לא ישרוד. לפי טענה זו, פצצות האטום הרוסיות מגיעות לברלין תוך 106 שניות, לפריז תוך 200 שניות, וללונדון תוך 202 שניות.

מפת מתקפה אטומית על ערי העולם בתכנית טלוויזיה רוסית – צילום מסך מהטוויטר של שמחה בלוטניק

In Kharkiv, Russian troops completely destroyed Ukraine's only Center for Plant Genetic Resources. This was one of the largest world collections

They turned 10 K of samples to ashes, incl varieties that are hundreds y.o. and cannot be restored,–researcherhttps://t.co/hkYFf5McMN pic.twitter.com/zeN2lgJLVw

— Euromaidan Press (@EuromaidanPress) May 17, 2022

חוץ ממוזיאון הצמחים החשוב הזה, חלק גדול מהייצוא האוקראיני מתבסס על חקלאות. בעיקר על חיטה ושעורה. אוקראינה היא יצואנית החיטה החמישית בחשיבותה בעולם, והיא נקראת גם "סל הלחם של אירופה". או "אסם התבואה" העולמי.

החיטה הזו, שהייתה אמורה להזין יחד עם רוסיה שליש מהעולם, יוצאת מאוקראינה באוניות. אבל פוטין הטיל מצור על הנמלים ונתיבי השיט של אוקראינה בים אזוב ובים השחור, והחיטה נתקעה.

כעת אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה, בסכנה. דיוויד ביסלי, ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם, הפציר בנשיא רוסיה לפתוח מחדש את הנמלים בטענה ש"מיליוני אנשים ברחבי העולם ימותו ברעב בגלל שהנמלים האלה נחסמים".

אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה, בסכנה. ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם הפציר בפוטין לפתוח מחדש את הנמלים בטענה ש"מיליוני אנשים ברחבי העולם ימותו ברעב"

אם מישהו ינסה לעשות את תחשיב החיים שאבדו, נפגעו, אוימו, הועמדו בסכנה, או עדיין עומדים בסכנה ברחבי העולם בגללו, ויוסיף את התרחיש שהוא מנופף בו של שימוש בנשק גרעיני, שיאיץ באופן חסר תקנה את משבר האקלים הגלובלי, נדמה לי שמעולם לא היה אדם, מלבד אדולף היטלר, שהיווה כזה איום על הפלנטה.

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה