ביקור אינטרסים בטורקיה

נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בהצהרה משותפת בארמון באנקרה, 9 במרץ 2022 (צילום: טל שניידר)
טל שניידר
נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בהצהרה משותפת בארמון באנקרה, 9 במרץ 2022

הפלסטינים מודאגים מכך שהנשיא ארדואן אירח בארמונו בטורקיה את הנשיא הרצוג ובכוונתו להתקרב מחדש לישראל, עם זאת לנשיא הטורקי אין שום כוונה להפסיק את פעילות חמאס באיסטנבול. ארדואן רואה בביקור הרצוג בארצו הזדמנות לחזק את האינטרסים הכלכליים של טורקיה ולשפר את מעמדו הפוליטי והאזורי. אין שום ערבות שהניסיון לשפר את היחסים בין ישראל לטורקיה אכן יצליח.

נשיא טורקיה רג'ב טיפ ארדואן  עשה הצגה גדולה של קבלת פנים חמה לנשיא המדינה יצחק הרצוג והגדיר את ביקורו בטורקיה כ"ביקור היסטורי", אולם צריך להסתכל על הביקור בעניינים מציאותיות.

נשיא טורקיה רג'ב טיפ ארדואן  עשה הצגה גדולה של קבלת פנים חמה לנשיא המדינה יצחק הרצוג והגדיר את ביקורו בטורקיה כ"ביקור היסטורי", אולם צריך להסתכל על הביקור בעניינים מציאותיות

הנשיא ארדואן, הנציג הבכיר של תנועת "האחים המוסלמים" ותומך חמאס, שמוסלמים רבים רואים בו גם מנהיג של העולם המוסלמי שישחרר בעתיד את ירושלים – נוהג עכשיו מול ישראל ומנהיגיה בגישה פרגמטית ואינטרסנטית. זאת מתוך שיקולים קרים וללא שמץ של אידיאולוגיה, כמו כל פוליטיקאי אחר בעולם, מתוך רצון לשרוד בשלטון ולשמור את כיסאו.

 

ארדואן הוא אותו ארדואן. לא חל אצלו שום שינוי ביחס לישראל. רק הטקטיקה השתנתה באופן זמני. תאוות השלטון גוברת אצלו על הערכים ועל האידיאולוגיה האסלאמית.

מעמדו של ארדואן בטורקיה נחלש, הפופולריות שלו צנחה, הלירה הטורקית התרסקה והאינפלציה גואה, יש לו בעיות ביחסים עם ממשל ביידן והוא מבודד מבחינה אזורית. הוא חושש מהבחירות הבאות בטורקיה בשנה הבאה שיראו לו את הדרך החוצה ואולי אף יחשפו אותו לחקירות על מעשי שחיתות. לכן הוא רוצה לשפר את המצב הכלכלי במהירות, לשים ידו על הגז הישראלי ולרכוב על גל ההצלחה הכלכלי ושיפור מעמדה האזורי של טורקיה בדרך לניצחון בבחירות.

ארדואן, הנציג הבכיר של "האחים המוסלמים" ותומך חמאס, שמוסלמים רבים רואים בו גם מנהיג העולם המוסלמי שישחרר בעתיד את ירושלים – נוהג עכשיו מול ישראל באופן פרגמטי ואינטרסנטי

למען השגת המטרה הזו, אין לו שום בעיה לסחור גם בבעיה הפלסטינית, להציג עצמו כמי שמוכן לרסן את חמאס וכמי שאוהד את "הסכמי אברהם". אין לו שום מעצורים, למרות שהוא מציג את עצמו כמנהיג דתי מוסלמי, לנקוט בטקטיקה של הונאה והפצת מידע מוטעה בדרך להשיג את יעדיו.

עכשיו הוא בחר בדרך של ההתקרבות לישראל. בחמאס מודאגים. הם מכירים את הטקטיקה שלו ונזהרים מלמתוח עליו ביקורת. בשיחות פרטיות עם בכירים בחמאס הוא מסביר כי הגז הישראלי במאגרים בים התיכון הוא בכלל גז פלסטיני שישראל שדדה אותו.

ארדואן, שיצר לעצמו את תדמית "מקים האימפריה העותמנית החדשה" מתקרב עתה לישראל בעל כורחו. אותה מדינה שהוא כינה "מדינת טרור" ו"רוצחת ילדים פלסטינים". אותה מדינה שכביכול פוגעת במקומות הקדושים לאסלאם ומבצעת "פשעים" נגד העם הפלסטיני.

זוהי סטירת לחי לעולם המוסלמי והערבי. אבל מה שמעניין את ארדואן הוא טורקיה בלבד ומעמדו כנשיאה. לשם כך הוא מוכן לזגזג, וברגע שהדבר ישרת אותו הוא עלול להתהפך במהירות שוב על ישראל ולתקוף אותה. לכן הוא מאוד מסוכן מבחינתה של ישראל. לא בכדי הוא גם התקרב מחדש לאיחוד האמירויות כדי לקבל ממנה מענק כלכלי נרחב.

ארדואן שמר על ארשת פנים קפואה ללא שום חיוך כשקיבל את פניו של נשיא יצחק בוז'י הרצוג. סביר מאוד שכלפי פנים הוא יציג את ביקורו של הנשיא הרצוג בטורקיה כ"ביקור חירום" או "ביקור עבודה" לצורך אינטרסים כלכליים משותפים.

זוהי סטירת לחי לעולם המוסלמי והערבי. אבל מה שמעניין את ארדואן הוא טורקיה בלבד ומעמדו כנשיאה. לשם כך הוא מוכן לזגזג, וברגע שהדבר ישרת אותו הוא עלול להתהפך במהירות על ישראל

הבעיה הפלסטינית

למרות היותו איש תנועת "האחים המוסלמים" ותומך חמאס, ארדואן אינו יכול לשלול בפומבי את זכות קיומה של מדינת ישראל. לכן הוא מביע תמיכה ברעיון פתרון שתי המדינות וחשיבות מעמדה של ירושלים ומסגד אל אקצא לטורקיה.

אמצעי התקשורת של טורקיה הפיצו דברים שאמר ארדואן לנשיא הרצוג:

"הדגשתי בפני הנשיא הרצוג את החשיבות שמייחסת טורקיה למעמד ההיסטורי של ירושלים והשמירה על הזהות הדתית של מסגד אלאקצא וקדושתו".

ארדואן יוצר את הרושם  בפני העולם הערבי והפלסטינים כי טורקיה עומדת על זכויות העם הפלסטיני ועל "הקווים האדומים" שלו.

על פי גורמים בחמאס, ארדואן העביר מסרים כי הדף החדש שהוא פותח עם ישראל איננו מהווה תמיכה במדיניות הישראלית ובציוניות שלה. היחס החם שלו כלפי תנועות "ההתנגדות" לא ישתנה. ייתכן שהוא יעשה צעדים קטנים למראית עין כדי לרצות את הצד הישראלי, אך הוא לא יסגור את שלוחת הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול למרות דרישת ישראל.

גורם בכיר בחמאס אמר:

"ארדואן לא יבגוד בנו, הוא חלק מאיתנו ורואה בחמאס את הנציג של העם הפלסטיני".

היחס החם של ארדואן לתנועות "ההתנגדות" לא ישתנה. ייתכן שיעשה צעדים קטנים למראית עין כדי לרצות את הצד הישראלי, אך הוא לא יסגור את שלוחת הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול למרות דרישת ישראל

שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי יישר קו עם העמדה הטורקית ואמר אמש בראיון לערוץ CNN בטורקיה, כי "הפשרת היחסים בין ישראל לטורקיה מועילה ותעזור לעניין הפלסטיני".

אבל עמדת האופוזיציה הפלסטינית שונה מהעמדה הרשמית של הרש"פ. הם רואים בעמדת הרש"פ תשלום "מס שפתיים" לנשיא ארדואן.

5 ארגונים פלסטינים ובראשם חמאס והחזית העממית פרסמו בסוף השבוע הודעה המגנה את ביקורו של הנשיא הרצוג בטורקיה.

בהודעה נפרדת של תנועת חמאס היא אמרה כי היא:

"עקבה בדאגה רבה אחר ביקוריהם של בכירים ומנהיגי הישות הציונית במספר מדינות ערב ואסלאמיות, שהאחרון שבהם היה ביקורו של נשיא הישות הציונית, יצחק הרצוג במספר מדינות באזור".

התנועה הביעה צער על ביקורים אלו "אצל אחינו במדינות ערב והאסלאם", אשר היא רואה בהם "עומק אסטרטגי עבור עמנו הפלסטיני ומטרתו הלאומית הצודקת", וקראה "לא לתת ליישות הציונית הזדמנות לחדור לאזור ולפגוע באינטרסים של תושביו".

שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי יישר קו עם העמדה הטורקית ואמר אמש בראיון לערוץ CNN בטורקיה, כי "הפשרת היחסים בין ישראל לטורקיה מועילה ותעזור לעניין הפלסטיני"

מבחינת טורקיה, שם המשחק כעת הוא האינטרסים הכלכליים שלה בים התיכון בתחום האנרגיה. היא רוצה להיות חלק בפרויקט העברת הגז הישראלי לאירופה.

השלב הבא שעליו סוכם הוא ביקורו בחודש הבא של שר החוץ הטורקי בישראל. הוא ייפגש עם שר החוץ יאיר לפיד וידון עמו בהחזרת השגרירים של שתי המדינות לאנקרה ולתל אביב.

גם שר האנרגיה הטורקי יגיע בחודש הבא לישראל לדון בהקמת צינור גז משותף שיעבור דרך טורקיה לאירופה. נושא הגז הישראלי הוא הדבר החשוב ביותר מבחינת טורקיה והיא רוצה לשים עליו את ידה.

ישראל וטורקיה יקימו מנגנונים חדשים למניעת משברים ומתיחויות בין שתי המדינות, אך אין בכך שום דבר שיכול לנטרל את הגחמות של הנשיא ארדואן.

צריך לבחון היטב מה קרה ליחסי טורקיה עם מצרים ולהסיק מסקנות לגבי ישראל. ארדואן התקרב מחדש למצרים בגלל הגז בים התיכון ועשה כמה צעדים של רצון טוב בעניין. הוא הרחיק מטורקיה כמה מנהיגים של "האחים המוסלמים" שברחו ממצרים מפני הנשיא א-סיסי וקיבלו בה מקלט מדיני, והורה לצמצם את שידורי ההסתה בערוצי הטלוויזיה "א-שרק" ו"מכמלין" של "האחים המוסלמים" בשפה הערבית, הפועלים על אדמת טורקיה ומסיתים נגד המשטר המצרי.

אולם המודיעין המצרי גילה כי אין שום כוונות אמיתיות מצדו של ארדואן לפיוס עם מצרים והנשיא א-סיסי הורה לעצור כרגע את ההתקרבות המחודשת בין שתי המדינות.

לכן ישראל חייבת להתנהל בזהירות. הנשיא הרצוג לא קיבל שום הבטחה מהנשיא ארדואן כי הוא יסגור את שלוחת  הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול שמכווינה פיגועים נגד ישראל. ארדואן יעשה אולי כמה צעדים קוסמטיים נגד פעילות חמאס בטורקיה אבל אין לצפות ממנו להרבה.

ישראל צריכה ללמוד מיחסי טורקיה-מצרים ולהתנהל בזהירות. הרצוג לא קיבל הבטחה מארדואן כי יסגור את שלוחת הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול שמכווינה פיגועים נגד ישראל

בינתיים, הוא זה שזקוק לישראל ולא להיפך וטוב שכך, הוא עלול לחזור לסורו בכל רגע ואסור ליצור עמו מצבים בלתי הפיכים. הוא חייב להבין שישראל התפכחה ומכירה כבר את כל השטיקים שלו.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,145 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 5 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ריאיון הללויה עם השיר

לשיר האייקוני של לאונרד כהן "הללויה" נכתבו בשלב מסוים 180 בתים שונים ● סרט תיעודי חדש, "הללויה: לאונרד כהן, מסע, שיר", עושה את מה שמעט מאוד סרטים עשו בעבר – ובוחן את חייו של האומן על רקע שיר אחד בלבד ● יוצרי הסרט אומרים לזמן ישראל: "פחדנו שסרט על שיר יהיה משעמם, ואז ראינו את לאונרד כהן באוקלנד"

עוד 1,912 מילים

טבח ביום העצמאות

בסמליות עגומה התרחש בארה"ב עוד טבח, ממש בזמן שהאמריקאים חגגו את הארבעה ביולי וציינו את יום השנה ה-246 להיווסדה של האומה.

זה קרה ימים לאחר שבית המשפט העליון הגדיל את הסיכוי למעשי טבח כאלה על ידי הקלה נוספת ביכולת הציבור לשאת נשק בפומבי. זה קרה כחלק משטף יוני של החלטות גדולות: אחת מהן כידוע ביטלה את הזכות להפלות, ושניה מקשה על הממשל הפדרלי לאכוף הגבלת על פליטת גזים ובזאת מקטינה את הסיכויים להציל את כדור הארץ מהתחממות קטסטרופלית.

בסמליות עגומה התרחש בארה"ב עוד טבח, כשהאמריקאים חגגו את ה-4 ביולי וציינו את יום השנה ה-246 לאומה. זה קרה ימים לאחר שביהמ"ש העליון הגדיל את הסיכוי לטבח כזה בהקלה נוספת על נשיאת נשק

כל ההחלטות הללו אינן פופולריות בקרב הציבור – דבר שהשופטים אדישים לו באופן שהיה ראוי לשבח אילו היו אלה גאוני משפט שמסרבים לגחמות פופוליסטיות. אבל זה לא המצב. לבית המשפט העליון של ארה"ב יש כעת רוב המורכב מפעילים שמרנים שמקדמים החלטות פוליטיות לחלוטין המתחזות לפסיקות מלומדות.

כדאי להקדיש רגע לפסיקה בענייני נשק, שכן היא האבסורדית מכולן. זה מבוסס על התעקשות שהתיקון השני לחוקת ארה"ב, שמדבר על חימוש "מיליציות מוסדרות היטב" (WELL REGULATED MILITIA) – בעצם מכשיר את כולם לקנות ולשאת נשק – אפילו רובי סער. המשוגעים לנשק מתנגדים אפילו לבדיקות רקע בסיסיות שעלולות לסנן רוצחי המונים לעתיד. אחד מהם הרג לפחות חצי תריסר אנשים באילינוי בזמן החג.

בפסיקת ההפלה הפרו כמה מהשופטים הבטחות מפורשות לראות את רו נגד ווייד, פסיקת בית המשפט העליון משנת 1972 שאסרה על איסור הפלות, כ"תקדים מבוסס". הבטחות אלה ניתנו בדיונים שלהם בסנאט לפני אישורן – וזה סוג של עדות שקר.

ההחלטות הללו אינן פופולריות בקרב הציבור – דבר שהשופטים אדישים לו. לביהמ"ש העליון בארה"ב יש כעת רוב המורכב מפעילים שמרנים שמקדמים החלטות פוליטיות לחלוטין המתחזות לפסיקות מלומדות

אז זה לא צריך להפליא שמיעוט מהאמריקאים מצהירים על אמון בבית המשפט העליון – 25% בסקר של גאלופ שנערך לאחרונה, וזה שפל הסטורי.

איך הגענו לזה? אפשר להסביר את זה דרך פולחן החוקה שקיים בארה"ב – חוקה שנכתבה על ידי חבורה של גברים (שרבים מהם היו בעלי עבדים) שמעולם לא ראו מדיח כלים. בכל זאת האמריקאים סוגדים להם עדיין ומקדישים מאמץ נרחב לנסות להבין למה בעצם התכוונו בכל מילה. התמסרות פנאטית שמזכירה מה שקורה כאן עם חז"ל.

החוקה, כמובן, הייתה אחד המסמכים הראשונים מסוג זה (לפי הגדרות מסוימות הראשונה ממש), והיא השיגה תוצאות מצוינות במהלך השנים. אבל היא מכילה שגיאה חמורה אחת. זה קורה בסעיף ראשון, שקובע את הסנאט כבית העליון של הפרלמנט ומורה שכל מדינה תהיה מיוצגת על ידי שני חברים.

באותה תקופה, בארצות הברית היו קצת יותר מתריסר מדינות כאלה, ורובן היו בגודל דומה בערך. זה היה נראה אז הגיוני, בשנים הראשונות של המדינה, כשהרעיון של ממשלה פדרלית היה חדש – לזרוק עצם למדינות ולהתייחס לכל העסק כאל קונפדרציה לא לגמרי מחייבת.

התוצאה של זה היום – כשיש 50 מדינות שחלקן ננסיות ומיעוטן עצומות – הוא אבסורד מוחלט. במדינה כמו ויומינג יש כמעט פי 70 פחות אנשים מאשר בקליפורניה, כלומר לכל בוחר שם יש פי 70 יותר כוח בסנאט. זה המקרה בכל רחבי הארץ: מדינות כפריות עם אוכלוסיות קטנות הנוטות לשמרנות ומסורתיות. כולן רפובליקאיות לחלוטין.

זה לא צריך להפליא שמיעוט מהאמריקאים מצהירים על אמון בביהמ"ש העליון – 25% בסקר של גאלופ שנערך לאחרונה, וזה שפל הסטורי. איך הגענו לזה? אפשר להסביר את זה דרך פולחן החוקה שקיים בארה"ב

התוצאה היא שעם משהו בין רבע עד שליש מהקולות אפשר ליצור רוב בסנאט.

והסנאט הוא לא איזה בית לורדים חינני: מדובר בגוף שבלעדיו לא הרבה יכול לקרות באמריקה. הוא יכול להדיח את הנשיא מהשלטון, הוא יכול לעכב כל חקיקה חשובה, הוא מאשר את המינויים הפדרליים החשובים, וכפי שראינו הוא ממנה בפועל את שופטי בית המשפט העליון.

שינוי מבנה הסנאט יחייב תיקון לחוקה הנ"ל. אבל הרף לתיקונים הוא בלתי אפשרי – בדרך כלל דורש אשרור על ידי שלושה רבעים מבתי המחוקקים של המדינות (כאשר, זכרו, כמחציתם מעוזים בטוחים של הרפובליקאים). המדינות אפילו לא הצליחו להעביר תיקון שיצהיר על שוויון זכויות לנשים; אפשר אם כך לשכוח מתיקונים לחוקה.

בקיצור, השיטה מאפשרת למיעוט מהאנשים המחזיקים בעמדות שמרניות קיצוניות לכפות אותן על שאר המדינה, בגלל הסנאט המעוות.

לזה אפשר להוסיף את שיטת האלקטורים, עוד פיגוע של החוקה. כאן יש פחות הטיה מאשר עם הסנאט, אבל אותו עיקרון חל למרות חשבון מעט שונה. בבחירת האלקטורים, הגוף שבוחר בנשיא, לקול בוויומינג יש רק פי ארבעה משקל מאשר לקול בקליפורניה. זו הסיבה שהרפובליקנים זכו במניין הקולות רק פעם אחת מאז 1988 אבל החזיקו בבית הלבן כמחצית מהזמן.

שינוי מבנה הסנאט יחייב תיקון לחוקה. אבל הרף לתיקונים בלתי אפשרי. למעשה, השיטה מאפשרת למיעוט מהאנשים המחזיקים בעמדות שמרניות קיצוניות לכפות אותן על שאר המדינה, בגלל הסנאט המעוות

התומכים בכל זה מנצלים את פולחן החוקה בארצות הברית, בתוספת ההתעקשות על משהו שכבר לא באמת נכון: שארצות הברית היא לא בדיוק ארץ אחת אלא אוסף של מדינות שיש להן אופי משלהן ושמגיעה להן זכות המילה האחרונה בעניינים רבים.

אבל כדאי להם לחשוב פעמיים. מדינות מסוימות עלולות להתייחס לזכויות שלהן ברצינות ולפרוש, דבר שאינו מותר אך גם אינו אסור במפורש בחוקה.

זה נשמע אולי הזוי, וזה באמת לא יקרה מחר. אבל דמיינו את בית המשפט העליון והסנאט גוררים את ארצות הברית כמה צעדים קרוב עוד יותר לגלעד, הדיסטופיה הדתית מ"סיפורה של שפחה". זאת, כאשר הדמוקרטים מנצחים בפערים עוד יותר עצומים, ללא הועיל.

עד מתי מדינות כמו קליפורניה, אילינוי, ניו יורק ומסצ'וסטס ישלימו עם הטירוף? פרידה עשויה להתחיל להיראות כמו הדרך הכי סבירה להימנע מאלימות. אם זה יקרה, המדינות הליברליות יקחו איתן את רוב התל"ג האמריקאי, את רוב מעוזי החדשנות, ואת כמעט כל התרבות שהשפיעה כל כך במאה האחרונה על שאר העולם.

זו הסיבה שמלחמת התרבות בארה"ב היא כה רעילה ואגרסיבית; כולם ירדו מהפסים.

וזו טרגדיה נוראית. ארצות הברית היא לא רק ארץ אחת, היא נשארת הארץ הכי חשובה בעולם – לא 50 המחוזות החשובים. יש לה את מטבע הרזרבה של העולם, חדשנות מדהימה, הצבא החזק ביותר ותפקיד בתור השוטר הטוב (יחסית) של הפלנטה, אם היא חפצה בו עדיין.

כמו ישראל, אמריקה שווה מאמץ להצילה. הדרך היחידה לעשות זאת היא לא להתייאש בארבעה ביולי, ולצאת להצביע בשמיני בנובמבר. שוב כמו בישראל, יש בחירות גורליות (באמת) לסנאט ולבית הנבחרים בסתיו.

עד מתי מדינות כקליפורניה, אילינוי, ניו יורק ומסצ'וסטס ישלימו עם הטירוף? פרידה עשויה להיראות כדרך הסבירה להימנע מאלימות. זו הסיבה שמלחמת התרבות בארה"ב כה רעילה ואגרסיבית; כולם ירדו מהפסים

לבסוף, חומר בונוס למחשבה: אולי יש כאן לקח מסוים לכל הרפורמיסטים הישראלים שכמהים לחוקה, או לאלה שרוצים לשנות את שיטת הבחירות ולחלק את המדינה למחוזות. אולי גם כאן מוטב לחשוב פעמיים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,012 מילים

הדס קליין: קניתי לשרה נתניהו שרשרת וטבעת; אי אפשר היה לבוא לבלפור בידיים ריקות

יובל שטייניץ הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים ● לפיד על שיגור המטוסים הלא-מאוישים לאסדת כריש: "ממשלת לבנון צריכה לרסן את חיזבאללה אל מול ההתקפות האלה, או שאנחנו ניאלץ לעשות זאת" ● בהרב-מיארה: "החלטות על מינויים בתקופת בחירות מתקבלות על פי אמות מידה מקצועיות קבועות ● בר-לב פיטר את הקצין מפרשת הסרסור בסוהרות

עוד 33 עדכונים

אם לא תיכנע לכיל, ישראל יכולה להציל את ים המלח

תחקיר זמן ישראל בזמן שהפוליטיקה המזרח־תיכונית מונעת להזרים יותר מים מהכינרת להחייאת ים המלח, הארגונים הירוקים מקווים שתום זיכיון כיל יאפשר להגן על מה שנותר מהאגם, להאט את העלמותו ולמנוע את המשך הכרייה ● אולם, יש כאלה שחושבים שכבר מאוחר מדי: "צר לי לומר את זה, אני לא רואה שום תקווה עבור ים המלח"

עוד 3,015 מילים

למקרה שפיספסת

עונת הפריימריז יוצאת לדרך

את החודש הקרוב יבלו כמחצית מהמפלגות הקיימות בפריימריז לרשימה לכנסת - וכמה גם לראשות המפלגה ● הליכוד מושכת את מרב תשומת הלב, אבל גם במפלגות הקטנות מימין ומשמאל יש פוטנציאל לדרמות והפתעות ● ומה שבטוח: הפעם התקשורת לא תתעלם מהבחירות שיתקיימו ברע"ם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 909 מילים ו-2 תגובות

המוסד נגד אמ"ן

לקראת ביקור הנשיא ג'ו ביידן בישראל, בצמרת הביטחונית הישראלית התעורר ויכוח חריף בשאלה האם יש תועלת בחזרה להסכם הגרעין. המוסד מתנגד לעמדת אמ"ן וגורס בצדק כי החזרה להסכם מסוכנת לישראל. הוויכוח הקשה הודלף לתקשורת ושר הביטחון הורה על חקירה לאיתור המדליפים.

משהו רע מאוד עובר על הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל. ההדלפות היוצאות ממנה הן מסוכנות ופוגעות במדיניות העמימות שהייתה נהוגה פה במשך שנים ומסכנות את ביטחון ישראל.

משהו רע מאוד עובר על הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל. ההדלפות היוצאות ממנה הן מסוכנות ופוגעות במדיניות העמימות שהייתה נהוגה פה במשך שנים ומסכנות את ביטחון ישראל

שר הביטחון בני גנץ קיבל החלטה נכונה בסוף השבוע שעבר כשהטיל על ראש המלמ"ב, שהינו האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורה של הדלפות, כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים במערכת הביטחון וגם מתוך שורה של פעולות מבצעיות מחוץ לגבולות ישראל.

אל תצפו להרבה, החקירה הזו תיקח כמה חודשים וכלל לא בטוח שתוביל לתוצאות חד משמעיות, בינתיים היא תקרר את המערכת ותצמצם את נגע ההדלפות, אבל הן לא ייפסקו. כל ראשי מערכת הביטחון עוסקים בהן ישירות או בעקיפין, מלבד ראש השב"כ רונן בר. מדובר ברמטכ"ל, ראש המוסד, ראש אמ"ן ועוד שורה של קצינים בכירים בצה"ל.

ראשי מערכת הביטחון לוקחים דוגמה אישית מהפוליטיקאים הבכירים, מראשי הממשלה ושרי הביטחון והחוץ, מבנימין נתניהו, מנפתלי בנט ומיאיר לפיד.

גם הם מצוידים ביועצי תקשורת ועיתונאים ופרשנים בכירים שמשמשים כשופרות שלהם באמצעי התקשורת. אלה הם הצינורות שבהן זורמת האינפורמציה הרגישה אל הציבור וכמובן גם אל אויבינו.

ההדלפות נובעות מתוך אגו וגם מתוך שאיפות פוליטיות בעתיד. בכירי מערכת הביטחון עוסקים, בצד העבודה המבצעית, גם ביחסי ציבור לקראת העתיד לאחר שיפרשו ממערכת הביטחון.

גנץ החליט להטיל על האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורת הדלפות, כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים במערכת הביטחון ומתוך שורת פעולות מבצעיות מחוץ לגבולות ישראל

דוגמה בולטת היא ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שעל פי גורמים ביטחוניים עסק ב"תדרוכים" של עיתונאים לגבי הצלחותיו האישיות והצלחות ארגונו לקראת העתיד, כשייכנס לעולם הפוליטי. לאחר שהשתחרר משירותו במוסד העניק ראיון נרחב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, שגויסה למערכת יחסי הציבור שלו בתמורה לראיון בלעדי.

העיתונאי ברק רביד טען בשבוע שעבר כי גם מחליפו, ראש המוסד הנוכחי דוד ברנע, החל לצעוד בעקבותיו. הוא מעסיק את אותה יועצת התקשורת שהייתה ליוסי כהן והאינפורמציה הרגישה זורמת אל הציבור.

מגיע קרדיט למוסד ולעומד בראשו על הפעולות המיוחדות המוצלחות של הארגון נגד הסכנה האיראנית, אבל הדבר צריך להיעשות בחוכמה ובמינון הנכון על ידי הגורמים המוסמכים. כעת אנו נמצאים במצב של אינפלציה של הדלפות שפוגעת במדיניות העמימות.

על פי גורמים ביטחוניים בכירים, גם הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי, לוטש עיניו אל הפוליטיקה אחרי תקופת הצינון הקבועה בחוק. לרשותו עומדים דובר צה"ל ושורה של שופרות הקוראים לעצמם עיתונאים ופרשנים בכירים. הם משפררים אותו ללא בושה תמורת קבלת סיפורים "בלעדיים". אפשר לספור על יד אחת את מספר הפרשנים והכתבים שעושים עבודה עיתונאית נאמנה ואינם מהססים למתוח ביקורת על צה"ל ועל הרמטכ"ל.

מגיע קרדיט למוסד ולעומד בראשו על הפעולות המוצלחות נגד הסכנה האיראנית, אך זה צריך להיעשות בחוכמה ובמינון הנכון ע"י הגורמים המוסמכים. אינפלציית ההדלפות פוגעת במדיניות העמימות

בתקופה האחרונה היו כמה הדלפות חמורות מהממסד הביטחוני, כמו הדלפת סרטון על שריפה במפעל פלדה של "משמרות המהפכה" באיראן שנגרמה ממתקפת סייבר. הרמטכ"ל כוכבי צפה בסרטון הזה בעת ביקור ביחידה 8200 וכמה שעות לאחר מכן שודר הסרטון באחד מאמצעי התקשורת.

הסרטון תיאר את הבהלה הגדולה שאחזה בעובדי המפעל, כולל שידורים ברשת הקשר של כוחות ההצלה והחילוץ. אפשר לשער בסבירות גבוהה מהו מקור ההדלפה של הסרטון, אבל נניח זאת לחקירת המלמ"ב שתעשה את עבודתה נאמנה.

מה שמדאיג לא פחות היא המערכה בין המוסד לבין צמרת צה"ל וראש אמ"ן כדי לנסות ולהשפיע על ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד לקראת ביקורו של הנשיא ביידן בישראל.

המערכה הזו דלפה מהחדרים הסגורים של מערכת הביטחון הישראלית אל מסכי הטלוויזיה והכותרות הראשיות של אמצעי התקשורת בישראל ומשם גם הגיעה לאמצעי התקשורת הבינלאומיים.

הוויכוח הקשה והמר בין המוסד  לאמ"ן נסוב אודות השאלה האם ישראל צריכה לתמוך בהגעה להסכם גרעין חדש או עדיף שהמעצמות לא יגיעו להסכם גרעין חדש עם איראן.

ראש אמ"ן אלוף אהרון חליווה גורס, כמו ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל') תמיר היימן, כי הסכם גרעין גרוע עדיף על מצב שבו אין הסכם, מכיוון שהדבר יאפשר לישראל להרוויח זמן חשוב ולהכין היטב את האופציה הצבאית לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.

לאחרונה היו הדלפות חמורות מהממסד הביטחוני, כמו הדלפת סרטון השריפה במפעל הפלדה של "משמרות המהפכה" שגרמה מתקפת סייבר. כוכבי צפה בסרטון בביקורו ב-8200 ושעות אח"כ הוא שודר בתקשורת

לעומת זאת, ראש המוסד דוד ברנע גורס כי הגעה להסכם גרעין חדש עם איראן היא גרועה לישראל. ישראל תרוויח בתרחיש הזמן פרק זמן של כשנתיים וחצי של שקט אך צה"ל לא יספיק להיות מוכן להתקפה צבאית מוצלחת על מתקני הגרעין באיראן.

ההערכה במוסד היא כי לאחר הסרת הסנקציות הכלכליות מעל איראן בעקבות החתימה על הסכם גרעין חדש, יוזרמו עשרות מיליארדי דולרים לשלוחות שלה ברחבי המזרח התיכון והיא תחזק את מנגנוני הפיגועים שלה בחו"ל.

הערכת המוסד קובעת כי בשנת 2025, לאחר הסרת ההגבלות מעל איראן, היא תשעט לעבר העשרת אורניום לרמה הגבוהה ביותר ללא כל פיקוח.

באופן מעניין, גם הרמטכ"ל כוכבי, המעורב במחלוקת החריפה הזו, דווקא תומך בעמדת המוסד נגד עמדת ראש אמ"ן. גורמים בכירים בצה"ל אומרים כי הוא כבר "מריח את סוף כהונתו" וכי העמדה הזו שלו נגועה כבר בשיקולים פוליטיים.

המרוויחה העיקרית מההדלפות האלה הינה איראן. המודיעין האיראני איננו צריך להתאמץ ולגייס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית, די בכך שיעקוב אחרי ההדלפות ממערכת הביטחון לתקשורת הישראלית ויקבל תמונה מלאה על מערכת קבלת ההחלטות בנושא איראן והשיקולים המפורטים לכל מהלך עכשווי ועתידי.

לעמדת ראש אמ"ן אהרון חליווה הצטרפו בימים האחרונים גם ראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער, ראש החטיבה האסטרטגית תא"ל אורן סתר וראש אגף איראן אלוף טל קלמן.

המרוויחה העיקרית מההדלפות היא איראן. שהמודיעין שלה פטור מגיוס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית. די בכך שיעקוב אחר הדלפות מערכת הביטחון ויקבל תמונה מלאה על קבלת ההחלטות בנושא איראן

זה לא אומר שראש המוסד דוד ברנע איננו צודק בעמדתו. מטבע הדברים אי אפשר לפרט, אך להערכתי המוסד מכיר טוב יותר את מערכת קבלת ההחלטות האיראנית, שיקוליה ותכנוניה העתידיים. הוא גם מכיר היטב את יכולותיו המבצעיות בתוך איראן. לא סתם התחייב ראש המוסד בפומבי לפני כמה חודשים בטקס בבית הנשיא כי "לאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני".

הכדור עובר עכשיו להכרעת הדרג המדיני, כלומר להכרעתו של ראש הממשלה יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ ואולי גם של הקבינט הביטחוני.

לפיד יהיה חייב להתחשב בעמדתו של הנשיא ג'ו ביידן אבל סביר להניח כי בגלל הרגישות הגדולה בתקופת הבחירות הוא ינסה ללכת בין הטיפות, להרגיע את המתיחות בצמרת מערכת הביטחון בין המוסד לאמ"ן ולנסות להגיע להבנות עם הנשיא ביידן כי חופש הפעולה של ישראל יישמר וכי "משמרות המהפכה" לא יוסרו מרשימת הטרור ואיראן תשלם על הפרות הסכם הגרעין מ-2015.

אבל זה לא יפתור את בעיית הפוליטיזציה במוסד ובצה"ל, בעיקר בקרב הצמרת הביטחונית בארגונים האלה. בכירים במוסד ובצה"ל, שאינם נמנים על המדליפים, חוששים להביע את דעתם בדיונים הסגורים מחשש שדבריהם יודלפו.

"יש מעין תהליך של התקרנפות" אומר גורם בכיר, "יישור עמדות עם הקו הפוליטי המוביל ולא עמדות ענייניות", וזה מסוכן מאוד לביטחון ישראל.

ומה יקרה אם המלמ"ב יצליח לאתר את המדליפים בסבירות גבוהה? לדעתי לא יקרה שום דבר, הדבר יובא לידיעת הדרג המדיני שמקסימום ינזוף באותם מדליפים בכירים ויעבור לסדר היום.

זה לא יפתור את בעיית הפוליטיזציה במוסד ובצה"ל, בעיקר בקרב הצמרת הביטחונית בארגונים האלה. בכירים במוסד ובצה"ל, שאינם נמנים על המדליפים, חוששים להביע את דעתם בדיונים הסגורים מחשש הדלפות

זה מזכיר לי סיפור שהיה לפני כמה שנים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. הייתה הדלפה של מידע רגיש בנושא איראן לפרשן בכיר, נתניהו זעם וביקש מראש השב"כ דאז לחקור מיהו המדליף, כולל שימוש בפוליגרף לחקירת משתתפי הישיבה שממנה דלף המידע.

מספר המשתתפים באותה ישיבה שממנה יצאה ההדלפה היה מצומצם מאוד וההערכה הייתה שהשב"כ יאתר בנקל את המדליף, המדליף שהיה דמות ביטחונית בכירה ביותר נשבר והודה בפני נתניהו ושאר משתתפי הישיבה כי הוא זה ש"תידרך" את העיתונאי הבכיר.

נתניהו זימן אותו לפגישה בארבע עיניים ונזף בו ובכך הסתיימה הפרשה. הוא נרגע לתקופה של כמה חודשים ואחר כך חזר להדליף, אבל תוך נקיטת אמצעי זהירות. הפרשה לא פורסמה בזמנו ושמות כל הנוגעים בדבר שמורים במערכת.

המערכת המדינית והביטחונית בישראל רוויה במדליפים אינטרסנטים בדרגות הבכירות ביותר, אבל כשהדבר פוגע בביטחון ישראל, על הדרג המדיני הבכיר, דהיינו ראש הממשלה ושר הביטחון, לקרוא אותם לסדר.

מדובר בהפרה חמורה של החוק. עליהם מוטלת האחריות לדאוג לכך שסודותיה הכמוסים של ישראל לא יפורסמו, מכיוון שפרסומם הוא פגיעה קשה בביטחון ישראל.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,309 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

האם שאריות המזון שנזרקות לפח על ידי מליוני ישראלים הופכות לדשן לחקלאות או מושלכות סתם כך לטבע? ● עימות חזיתי בין המשרד להגנת הסביבה לבין תאגיד הפסולת "ורידיס" שופך מעט אור על הנעשה מאחרי הקלעים של תעשיית הפסולת בישראל - והריח לא משהו

עוד 1,638 מילים

בפסק הדין שניתן ביום ראשון בבג"ץ, פסלו השופטים את החלטת שרת הפנים לסגור את שערי ישראל בפני פליטים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה, למעט מכסה מצומצמת של אשרות ● מעבר לעובדה ששקד הפרה אמנה שישראל חתומה עליה מ-2010, השופטים הצביעו על העובדה ששרת הפנים קיבלה החלטות ללא פיקוח הכנסת ותוך פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ● פרשנות

עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות

רוב הבקבוקים עדיין מגיעים לפח – ויש מי שמרוויח מזה

בדיקת זמן ישראל ניב סולטן קוראת לציבור למחזר, אך הסרבול במרכולים מקשה על החזרת בקבוקים ריקים, מה שיוצר כלכלת צללים ● כספי פיקדון מועברים לאוספי בקבוקים שהופכים את המיחזור לעיסוקם העיקרי או להשלמת הכנסה ● המשרד להגנת הסביבה דורש מהיצרנים לאסוף יותר בקבוקים, אך גם שם יודעים שהבעיה האמיתית היא שאין הפרדה של אשפה אורגנית

עוד 1,622 מילים

רוסיה מגנה את התקיפה בסוריה בשבת: ״לחדול מכך ללא תנאי״

נתניהו התקבל הערב בתשואות בבני ברק בארוע שבע הברכות של גפני ● ארה"ב: לא ניתן לקבוע בוודאות מי הרג את אבו-עאקלה - סביר להניח שחיילי צה״ל בשוגג ● לפיד ליועמ״שית: נשמור על מערכת המשפט מפני הרוצים לפגוע בה ● פולין וישראל משקמות את היחסים ● הנגיד העלה את הריבית ל-1.25% ● הושג הסכם בין האוצר והחקלאים לגבי רפורמת הייבוא

עוד 56 עדכונים

הריקוד של מיכאלי בחתונת נכדתו עלולה לעלות לגפני בכיסאו

ח"כ משה גפני הצליח להכניע את שותפיו-יריביו ביהדות התורה ולשמור על המקום הראשון ברשימה - עד אתמול בלילה ● גפני הזמין לחתונת נכדתו את מרב מיכאלי - אולי השרה השנואה ביותר ברחוב החרדי ● "היא באה לחתונה, לא לבשה שמלה, נכנסה עם מאבטחים לתחום הנשים, הרסה את ההפרדה. מה קורה כאן?" זעם בכיר ביהדות התורה ● ויש מי שכבר קורא לגפני לפרוש מהכנסת ● פרשנות

עוד 623 מילים ו-1 תגובות

ישראל נכנסה באופן רשמי לתקופת בחירות, ומערכת המשפט במדינה חייבת להעלות הילוך בהקפדה על שלטון החוק ● היועצת המשפטית לממשלה צריכה לפקח מקרוב על החלטות ממשלת המעבר ● היועמ"שית בכנסת חייבת לשים עין על עבודת הוועדות והמליאה בתקופה זו ● ועדת הבחירות המרכזית צריכה לשים בלמים ● וחשוב מכול: בג"ץ חייב לשמור שלא נעשים שינויים בחוקי המשחק ● פרשנות

עוד 783 מילים ו-2 תגובות

המל"ל ממליץ לקבוע בחוק ייצוג של לפחות 33% נשים בקבינט המדיני-ביטחוני

פרסום ראשון דוח חסר תקדים שהוגש לראש המל"ל מותח ביקורת חריפה על העדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות, במיוחד במצבי חירום ● "העדר קשב ומודעות לנושא המגדרי מוביל לפגיעה קשה ובלתי פרופורציונלית בציבור הנשים בישראל", נכתב בדוח ● בין ההמלצות: להסדיר בחוק את ייצוג הנשים בקבינט המדיני-ביטחוני ובוועדת שרים לענייני קורונה, וכן להפוך את ועדת השרים לשוויון מגדרי לוועדה קבועה

עוד 1,427 מילים

המפלגות חייבות לכנסת 167.2 מיליון שקל – וזאת רק ההתחלה

מפלגת הליכוד חייבת לכנסת את הסכום הגבוה ביותר – כ־49 מיליון שקל ● לכחול לבן יש את החוב הכי גבוה ביחס לגודלה: כ־18.5 מיליון ● שתי המפלגות חורגות מתקרת ההלוואות המותרת ביחד עם תקווה חדשה, שכבר הספיקה לצבור חוב של כ־10 מיליון ● חלק מהמפלגות כבר לקחו הלוואות למימון הבחירות בנובמבר ● הסכום שהכנסת משלמת למימון הקמפיינים מאז 2019 יגיע השנה ליותר ממיליארד שקל

עוד 2,137 מילים ו-1 תגובות

יואב קיש: "לא הייתה לי כוונה לאיים על היועמ"שית"

מערכת הביטחון ליועמ"ש: אפשר למנות רמטכ"ל בזמן בחירות ● דיווח: לפיד סרב לבקשת בנט לקבל תנאי רה"מ לשעבר ● כהנא דורש מימינה התחייבות שתאפשר לו להתפלג ● לפיד שלח לנתניהו הזמנה רשמית לפגישת עדכון ● בג"ץ פסל החלטת שרת הפנים להגביל מספר פליטים מאוקראינה, שקד בתגובה: "אקטיביזם חריג" ● פייגלין יתמודד בפריימריז בליכוד ● לפיד מחליף ראש מערך הסברה

עוד 47 עדכונים

חזבאללה ניצל את המצב הפוליטי בישראל להעברת מסר

ראש ממשלה חדש בישראל זו הזדמנות להעביר מסר ולקבוע תקדים - ובתפיסתו של נסראללה, יש כאן איזון אסטרטגי ● ישראל טסה כל העת מעל שמי לבנון ועל פי פרסמים זרים, אפילו תוקפת משמי ארץ הארזים מטרות בסוריה ● לכן הארגון רואה בחדירת כלי טיס לשמי ישראל צעד תגובה לגיטימי ● יירוט המל"טים אתמול הרס לארגון הטרור הלבנוני את התוכניות ● פרשנות

עוד 720 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה