אין זה סוד שטורקיה עובדת קשה כדי לחמם את היחסים עם ישראל. זאת אחרי שבמשך יותר מעשור ביקרה בחריפות מעל הבמות הבינלאומיות את המדיניות הישראלית.

הרטוריקה האנטי־ישראלית מצד הבכירים בטורקיה, ובראשם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, גבלה לעתים בהתפרצויות זעם. אנקרה גם נקטה צעדים שהרגיזו בכירים בירושלים, בין היתר מתן תמיכה ומקלט לארגון חמאס.

אולם, בשנתיים האחרונות ארדואן מנסה לנקוט בנימה שונה כלפי ישראל, שמבטאת עניין בשיפור היחסים עם בעלת הברית לשעבר – וייתכן שגם לעתיד. בחודש שעבר הנשיא יצחק הרצוג נפגש עם ארדואן באנקרה, ביקור שהמנהיג הטורקי כינה "נקודת מפנה ביחסים בין המדינות".

בשבוע שעבר המשיכה אנקרה בניסיונות החיזור אחר ישראל. מנהלת התקשורת של טורקיה הטיסה שבעה עיתונאים ישראלים לסדרת פגישות עם בכירים ולסיורים באתרים פופולריים במדינה. בביקור הושם דגש חזק על האתרים הקדושים במדינה – מסגדים ובתי כנסת היסטוריים – שכן נראה כי הטורקים להוטים לקדם את דימוי הסובלנות הדתית.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, בקבלת הפנים באנקרה, טורקיה, 9 במרץ 2022 (צילום: מארק שנייר)

הפגישה עם שר החוץ מבלוט צ'בושולו היא השלב האחרון עד כה ב"מתקפת הקסם" של טורקיה, כשהיעד הסופי הוא ביקור של ראש הממשלה נפתלי בנט במדינה וחידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים עם ירושלים

היוזמה הזאת התקיימה בידיעתו ובברכתו המלאות של ארדואן. מנהלת התקשורת – שמימנה לינה בבית מלון בדירוג חמישה כוכבים, ארוחות במסעדות יוקרה ושיט בסירה על הבוספורוס – היא חלק ממשרד הנשיא.

המנהל שלה, פארטין אלטון, אחד מהיועצים הקרובים ביותר של ארדואן, נפגש איתו על בסיס יומיומי, כך מספר גורם טורקי לזמן ישראל. אלטון הוא גם חבר במועצה לביטחון לאומי של טורקיה. מדובר ביועץ התקשורת הראשון שמכהן בה.

סיור העיתונאים, ששיאו היה פגישה עם שר החוץ מבלוט צ'בושולו ביום רביעי, הוא השלב האחרון עד כה ב"מתקפת הקסם" של טורקיה, כשהיעד הסופי הוא ביקור של ראש הממשלה נפתלי בנט במדינה וחידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים עם ירושלים.

יחסים קרים

אחרי עשורים של עליות ומורדות, עם תחילתן של שיחות מדריד בין ישראל לפלסטינים, אירעה פריצת דרך ביחסי ישראל וטורקיה שהובילה בסופו של דבר לחילופי שגרירים ב־1992. המסחר והתיירות שגשגו, וב־1994 שני הצדדים חתמו על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני.

עיתונאים ישראלים ונציגי מנהלת התקשורת הטורקית מבקרים במסגד סלימייה באדירן, 12 באפריל 2022 (צילום: מנהלת התקשורת הטורקית)

הפונדמנטליזם האיראני ותמיכתה של סוריה בלוחמי ה־PKK הכורדים עוררו דאגה באנקרה, והקשרים האסטרטגיים עם ישראל נתפסו כחיוניים בעיני הממסד החילוני, ובייחוד הצבא. הקשרים הביטחוניים התחזקו עוד יותר ב־1997 בעקבות ביקורו הראשון של הרמטכ"ל הטורקי בישראל.

אניות מלחמה טורקיות עגנו בחיפה באותה שנה במסגרת תרגילים ימיים סדירים. טייסים ישראלים התאמנו בטורקיה וככל הנראה המריאו מבסיסים טורקיים למשימות סיור בסוריה, עיראק ואיראן.

הקשרים החיוביים החלו להיפרם כשמפלגת הצדק והפיתוח הפופוליסטית של ארדואן עלתה לשלטון ב־2002. כראש ממשלה, ארדואן ניסה לשנות את מדיניותה של טורקיה מכזו המבוססת ביטחון נגד איומים מסורתיים כמו סוריה – שקירבו בין טורקיה לישראל – לכזו המכוונת ליחסים חיוביים עם שכנותיה האחרות.

בתקופת האינתיפאדה השנייה סירב ארדואן להזמנות להיפגש עם בכירים ישראלים, אבל עדיין ניסה למלא תפקיד מועיל כמתווך בשיחות השלום החשאיות שהתקיימו בין ישראל לסוריה. טורקיה גם המשיכה לרכוש נשק מישראל, שמכרה לה יותר נשק מלכל מדינה אחרת – מלבד הודו – בין השנים 2000–2010.

טנקים ישראליים נערכים לכניסה לעזה, 29 בדצמבר 2008 (צילום: דובר צה"ל/פלאש 90/ארכיון)

בסוף 2008, ישראל פתחה במבצע "עופרת יצוקה" נגד חמאס בעזה, יומיים בלבד אחרי שראש הממשלה דאז אהוד אולמרט נפגש עם ארדואן באנקרה. אולמרט סירב לעדכן את מקבילו הטורקי במבצע המתוכנן, וסמיכות הזמנים בין הפגישה לתקיפה הישראלית נתפסה כמבוכה לארדואן, שחשש להצטייר כשותף וכמי שפוגע בקשרים המחודשים עם העולם הערבי.

ארדואן הוביל את הביקורת הבינלאומית נגד ישראל בעקבות מדיניותה בעזה, לרבות ויכוח פומבי עם הנשיא דאז שמעון פרס, במהלך פאנל בדאבוס בינואר 2009. "כשזה נוגע להרג, אתם יודעים היטב איך להרוג", הכריז ארדואן לפני שירד מהבמה בסערה.

היחסים קרסו לחלוטין במאי 2010, כשכוח קומנדו ימי ישראלי פתח באש – לאחר שהותקף – בעת ניסיון השתלטות על משט אניות שניסה לפרוץ את המצור על עזה

היחסים קרסו לחלוטין במאי 2010, כשכוח קומנדו ימי ישראלי פתח באש – לאחר שהותקף – בעת ניסיון השתלטות על משט אניות שניסה לפרוץ את המצור על עזה. עשרה פעילים טורקיים שהיו על אניית הדגל המאווי מרמרה נהרגו במהלך העימות. בעקבות התקרית, אנקרה החזירה את השגריר שלה וגירשה את השגריר הישראלי והיחסים בין שתי המדינות הגיעו לשפל.

ב־2013 חל שיפור קל ביחסים, אחרי שנשיא ארצות הברית ברק אובמה ארגן שיחת טלפון בין בנימין נתניהו לבין ארדואן, שבה ראש הממשלה הישראלי דאז הביע התנצלות, שנוסחה בקפידה, על תקרית המרמרה.

פעילים על המאווי מרמרה מתכוננים לתקוף את חיילי צה"ל (צילום: צה"ל/פלאש 90)

אולם, הביקורת הטורקית המתמשכת על המצור של ישראל על עזה ועל פעולותיה הצבאיות נגד חמאס שימרה את היחסים העכורים בין הצדדים. בעקבות החששות המשותפים מהשפעה איראנית בסוריה והעניין של טורקיה בגז הטבעי של ישראל – אנקרה וירושלים יישבו את המחלוקות ביניהן באופן רשמי ביוני 2016.

היחסים הדיפלומטיים המלאים חודשו, לצד מחוות חיוביות אחרות, כגון סיוע טורקי בזמן שריפות הענק שהתחוללו בישראל באותה שנה. אולם, הפיוס לא נמשך לזמן רב. במאי 2018 טורקיה החזירה את השגריר שלה וביקשה מהשגריר הישראלי באנקרה לעזוב, בעקבות מחאות אלימות על גבול עזה, שבמהלכן נהרגו עשרות פלסטינים.

מנהיגיהן של שתי המדינות השמיעו ביקורת מרה זה על זה. ארדואן כינה את ישראל "רוצחת ילדים" ונתניהו האשים את ארדואן בהרג אזרחים כורדים. אף על פי כן, ישראל וטורקיה מעולם לא ניתקו לגמרי את היחסים ביניהן. התיירות אומנם נפגעה, אך שתי המדינות המשיכו לקיים קשרי מסחר ופעילות דיפלומטית שקטה.

במאי 2020 החלה התחממות חדשה ביחסי המדינות. באותו חודש, מטוס אל על נחת בטורקיה לראשונה מזה עשור, והיו דיווחים על כוונתה של טורקיה להחזיר את השגריר שלה לתל אביב. מאז, ארדואן מדבר בקביעות על רצונו בחיזוק היחסים.

מורדי ונטלי אוקנין, הישראלים שנעצרו בטורקיה מכיוון שצילמו את ארמונו של ארדואן, 18 בנובמבר 2021 (צילום: יוסי אלוני/פלאש 90)

בשיחת טלפון שקיים עם הנשיא הרצוג בנובמבר, לאחר התערבותו למען שחרורם של בני הזוג אוקנין שנחשדו כמרגלים, ארדואן הדגיש כי הוא מייחס ליחסים עם ישראל חשיבות עבור מדינתו והדגיש שהם נושאים "חשיבות מרכזית לשלום, ליציבות ולביטחון במזרח התיכון".

בסוף מרץ הנשיא הטורקי אמר שבנט עשוי לבקר בקרוב במדינתו. לשכת ראש הממשלה הכחישה את קיומה של תוכנית כזאת, אך ברור כי שני הצדדים רואים בביקור כזה צעד סופי בדרך לשיקום מלא של היחסים

ארדואן גם אמר שהוא שואף לדיאלוג מקיף בין המדינות בנושאים בילטרליים ואזוריים. גם  בנט הודה לארדואן בטלפון לאחר שחרור הישראלים, ובסוף מרץ הנשיא הטורקי אמר שבנט עשוי לבקר בקרוב במדינתו. לשכת ראש הממשלה הכחישה את קיומה של תוכנית כזאת, אך ברור כי שני הצדדים רואים בביקור כזה צעד סופי בדרך לשיקום מלא של היחסים.

פיוס אזורי

התפנית החדה ביחסה של טורקיה לישראל – ולמעצמות אזוריות אחרות – מוּנעת משינויים עולמיים ואזוריים שבודדו את אנקרה. ברקע "האביב הערבי" – שהפיל משטרים ערביים סוניים ברחבי המזרח התיכון – ארדואן החל לדחוף לסדר אזורי שנטוע באסלאם הפוליטי ולתמוך באחים המוסלמים במצרים ובמפלגת א־נהדה האסלמיסטית בתוניסיה.

אולם, כוחות סמכותניים פרו־מערביים ברחבי האזור השיבו התנגדות, ויריביה של טורקיה התאחדו כנגד האתגר שהעמידה אנקרה. לנוכח הבידוד הגובר והאתגרים הכלכליים שנאלצה להתמודד איתם, טורקיה החליטה לנקוט דרך חדשה במדיניות החוץ שלה, שכללה הושטת יד ליוון ולאיחוד האירופי.

מפגינים משחיתים כרזה של נשיא מצרים חוסני מובארק באלכסנדריה, מצרים, 25 בינואר 2011 (צילום: AP Photo)

"דוקטרינת מדיניות החוץ הקודמת שלהם כבר לא שיחקה לידיהם", אומר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "מדיניות החוץ של טורקיה עוברת איפוס הגדרות יצרן".

ישראל היא לא המדינה היחידה שטורקיה פועלת לשיקום היחסים עימה. מצרים הפכה ליריבה האידיאולוגית והגיאופוליטית העיקרית של טורקיה מאז עלייתו לשלטון של עבד אל־פתאח א־סיסי ב־2013, בהפיכה שבה הודח הנשיא מוחמד מורסי מהאחים המוסלמים.

לאחר שניהלו מלחמה באמצעות שליחים בלוב ותחרות על השליטה במאגרי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, נראה שמצרים וטורקיה בדרכן לפיוס. בשבוע שעבר דווח כי טורקיה מתכוננת להחזיר את השגריר שלה לקהיר אחרי תשע שנים ללא נציגות שם.

טורקיה גם פועלת לשיקום היחסים עם סעודיה. בשבוע שעבר הופסק המשפט שהתנהל בטורקיה נגד 26 סעודים באשמת מעורבות ברצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב־2018 והתיק הועבר לידי הסעודים.

מלחים טורקים משקיפים על חיפה, 17 ביוני 1997 (צילום: : AP/Anatolia News Agency/Sukru/File)

ארדואן אף צפוי לבקר בסעודיה בשבועות הקרובים, במהלך הרמדאן. גם איחוד האמירויות הערביות הראתה כי היא מוכנה להתפייס עם האויבת האזורית העיקרית שלה. איחוד האמירויות ראתה ברשת הקשרים המתהווה בין טורקיה לקטר את היריבה העליונה שלה במזרח התיכון, איום דוחק אפילו יותר מזה שמציבה איראן.

אבו דאבי ניסתה להציב התנגדות לרשת האסלאמיסטית באמצעות ברית משל עצמה, המבוססת על מודל פרו־מערבי מתון. אולם, היות שאיחוד האמירויות מחפשת יציבות כדי שתוכל להמשיך ולמצב את עצמה כמרכז סחר והשקעות עולמי, ומבינה שארצות הברית עומדת לחתום על הסכם עם איראן, אבו דאבי להוטה להתגבר על המחלוקות עם מעצמות אזוריות.

מוחמד בן זאיד, נסיך הכתר החזק של איחוד האמירויות ומנהיגה בפועל, טס בנובמבר האחרון לטורקיה לפגישה עם ארדואן. בעקבות הפגישה חתמו שתי המדינות על הסכמים בשווי מיליארדי דולרים בתחומי המסחר, האנרגיה, הבנקאות וההשקעות.

מזרח אגן הים התיכון ו"הסכמי אברהם"

המאמץ להחיות את היחסים עם ישראל הוא חלק מאותה מגמה. "אני חושב שטורקיה רואה הרבה הזדמנויות לתקן את היחסים האלה", אמר לזמן ישראל יוסוף אֵרים, פרשן לענייני טורקיה בתחנת הטלוויזיה TRT World. "אני חושב שהדינמיקה באזור תומכת בפיוס הזה".

נסיך הכתר של איחוד האמירויות השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן במהלך טקס קבלת פנים בארמון הנשיאות באנקרה, טורקיה, 24 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)

בעשור האחרון ישראל הוכיחה את ערכה כשותפה עבור מדינות אחרות. ישראל, יוון, קפריסין, מצרים, ירדן ויריבותיה האירופיות של טורקיה חברו יחד סביב שיתוף פעולה בתחום הגז הטבעי, בפורום הגז של מזרח אגן הים התיכון.

אף על פי שצינור הגז שתוכנן להוביל גז טבעי לאירופה ככל הנראה לא ייבנה לעולם, חברות הפורום משתפות פעולה בחיפושי גז בדרכים אחרות. יתרה מזאת, "הסכמי אברהם" בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו נעים קדימה, ובין המדינות נחתמים הסכמים בתחומים שונים.

ירדן ומצרים גם הן מגלות עניין גובר בהצטרפות ליוזמות "הסכמי אברהם", והממשל האמריקאי של ג'ו ביידן נותן גיבוי מלא להרחבת הברית לאחר היסוס ראשוני מצדו.

טורקיה מרגישה שנותרה לבדה. מעבר לבידוד הדיפלומטי, טורקיה זקוקה נואשות להשקעות זרות. סך המשאבים הזרים נטו במדינה הצטמצם בכמעט 50% בחמש שנים

טורקיה מרגישה שנותרה לבדה. מעבר לבידוד הדיפלומטי, טורקיה זקוקה נואשות להשקעות זרות. סך המשאבים הזרים נטו במדינה הצטמצם בכמעט 50% בחמש השנים האחרונות, ושיעור ההשקעות הזרות הישירות ירד ב־38% באותה תקופה, בעוד הכלכלה הטורקית ממשיכה להסתחרר בהשפעת מגפת הקורונה. במרץ, האינפלציה בטורקיה הגיעה ל־54%, השיעור הגבוה ביותר ב־20 השנים אחרונות.

טורקים פרו־פלסטינים מציתים דגל ישראל במחאה על תוכניות הבנייה של ישראל במזרח ירושלים, איסטנבול, טורקיה, 19 במרץ 2010 (צילום: AP/Ibrahim Usta)

צמיחה כלכלית מתמשכת הייתה המפתח לפופולריות של ארדואן כראש הממשלה בקרב מעמד הפועלים הטורקי, ומשיכת ההשקעות הזרות היא בעלת חשיבות עליונה עבור המנהיג הטורקי.

"המדינה נתפסת בזירה הבינלאומית כמי שעוסקת בקרבות מילוליים עם מדינות אחרות ולא כמי שמנהלת יחסים תקינים", אומר כהן. "הכלכלה הטורקית מושפעת קשות מחיכוכים כאלה".

הזדמנויות צילום עם מנהיגים ישראלים הן סימן מושלם לנורמליות הנחוצה כדי להרגיע משקיעים זרים. "כשאתה מיישר את ההדורים עם ירושלים, אתה מאותת למערב שאתה הולך להתאים את מדיניות החוץ שלך לדרישות המערב", אומר כהן.

לא במקרה הפגישה הראשונה בלוח הזמנים של ביקור העיתונאים הישראלים בטורקיה הייתה עם בוראק דאלולו, ראש משרד ההשקעות הנשיאותי הטורקי. דאלולו הדגיש כי ארדואן מעולם לא הורה להגביל את הפעילות העסקית עם חברות ישראליות.

הנשיא יצחק הרצוג מתקבל על ידי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, טורקיה, 9 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)

"אני מאמין שטורקיה היא מדינה שיכולה להפריד בין פוליטיקה לעסקים", אמר דאלולו. "אני חושב שאתם יכולים להעביר מסר ברור לקהילת העסקים הישראלית: אם הם יזהו הזדמנות בשוק, לא יינקטו כלפיהם שום פעולות של אפליה פוליטית".

האינטרסים של טורקיה מתלכדים עם אלה של ישראל גם בנוגע לאיראן. שתי המדינות עדיין מצפות שארצות הברית תחתום על מעין חזרה להסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן ותסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור שלה.

ארדואן מודע היטב לאיום שמציבות איראן ורשת השליחים שלה. "טורקיה חולקת גבול של 534 קילומטרים עם איראן", אומר ארים. "אבל היא גם חולקת גבול של 1,800 קילומטרים עם מיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה".

תקיפות הרחפנים והטילים נגד סעודיה ואיחוד האמירויות שביצעו החות'ים בתימן הנתמכים בידי איראן, היוו "קריאת השכמה", הוא מוסיף. טורקיה נמנעה מלגנות את התקיפות הישראליות על מטרות איראניות בסוריה, ותמיד הראתה נכונות להרוג לוחמים של חזבאללה בסוריה כשהם איימו על האינטרסים הטורקיים.

טקס קבלת הפנים לנשיא המדינה יצחק הרצוג בטורקיה, 9 במרץ 2022 (צילום: חיים צח / לע"מ)

"טורקיה מבינה שהתקיפות האוויריות של ישראל בסוריה נגד מטרות של משמרות המהפכה האיראניים הן לא דבר רע", אומר ארים. יחסיה המיוחדים של ישראל עם ארצות הברית גם הם מהווים גורם משפיע. ארדואן להוט לעשות כל שביכולתו כדי להראות לאמריקאים שהוא בעל ברית אמין, ויודע שבכירים ישראלים יכולים לפתוח בוושינגטון דלתות שהוא לא יכול.

ארדואן להוט לעשות כל שביכולתו כדי להראות לאמריקאים שהוא בעל ברית אמין, ויודע שבכירים ישראלים יכולים לפתוח בוושינגטון דלתות שהוא לא יכול

"בעיני טורקיה, ישראל נחשבת לנציגה של הממשל האמריקאי במזרח התיכון", אומר כהן. המנהיג הטורקי ומקבילו האמריקאי ניהלו מערכת יחסים פומבית מרירה במשך שנים, ובחירתו של ביידן לנשיא הגבירה עוד יותר את הצורך של ארדואן לשפר את המוניטין שלו בארצות הברית.

הפלישה הרוסית לאוקראינה – ותגובתה התקיפה של נאט"ו – רק חיזקו את רצונה של טורקיה לשקם את יחסיה עם ארצות הברית ועם ברית נאט"ו. ב־2017 טורקיה החליטה לרכוש את מערכת ההגנה האווירית הרוסית מדגם S-400, מה שגרם לממשל דונלד טראמפ לסלק אותה מתוכנית מכירת ה־F-35.

כיום, אנקרה פועלת לרכישת עשרות מטוסי F-16 חדשים, ויש סימנים חזקים מצד הבית הלבן כי בכוונתם לאשר את המכירה.

משאית הנושאת חלקים של מערכת ההגנה האווירית S-400 ליד אנקרה, טורקיה, 27 באוגוסט 2019 (צילום: משרד ההגנה הטורקי באמצעות AP, מאגר)

שיבושים בדרך

כשכל הסימנים מצביעים על פיוס ישראלי–טורקי, נראה שזה רק עניין של זמן עד ששתי המדינות ימנו שגרירים זו אצל זו וירחיבו את היחסים ביניהן. עם זאת, דברים עדיין עלולים להשתבש.

ממשלת בנט–לפיד ניצבת על קרקע רעועה, ונתניהו אורב להזדמנות. אף על פי שהראה נכונות לפגוש את ארדואן באמצע הדרך כדי לשפר את היחסים בין המדינות, קשה לדעת איך ארדואן יתייחס לקאמבק אפשרי של נתניהו, או לאי יציבות פוליטית בישראל באופן כללי.

שר החוץ הבחרייני עבד א־לטיף א־זיאני מנופף למצלמה אחרי "פסגת הנגב" בקיבוץ שדה בוקר, 28 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

וכמובן, תמיד קיימת סכנה להסלמה עם הפלסטינים. ישראל מתמודדת עם גל של טרור במהלך הרמדאן, ושיקולים מוטעים עלולים להבעיר את ירושלים. גם עימות רחב יותר עם חמאס בעזה הוא תמיד בגדר אפשרות. ארדואן יתקשה לשתוק אם תמונות של אזרחים פלסטינים הרוגים ישודרו ברחבי העולם המוסלמי.

אולם, אם בנט יצליח למנוע את התפשטותה של האלימות הנוכחית, הוא יכול לצפות למצוא בארדואן שותף נלהב בחודשים הקרובים.

"בשנה הבאה אנחנו הולכים לראות שר חוץ טורקי ב'פסגת הנגב' השנייה", אומר כהן, בעקבות הפסגה הראשונה שהתקיימה בחודש שעבר בדרום בין כמה דיפלומטים בכירים מהאזור.

"אני מניח שזו המטרה של הטורקים, להיכלל ביוזמה האזורית הזאת".

גורמים בטורקיה לכאן חדשות, אחרי שארדואן גינה את התנהלות ישראל במסגד אל אקצא: כל עוד האירועים יימשכו "ברמה הנוכחית" הדבר לא צפוי להשפיע על יחסי המדינות, אם תהיה הסלמה – ייתכן שהדברים ישתנו@AmichaiStein1 #חדשותהערב pic.twitter.com/9fGOkDF210

— כאן חדשות (@kann_news) April 17, 2022