ממשלת לבנון האשימה את ישראל בשימוש בגז השייך לשטחה באמצעות אסדת כריש. האסדה הצפה של חברת אנרג'יאן היוונית־בריטית הגיעה בשבוע שעבר לישראל, מה שהוגדר בלבנון כפרובוקציה מסוכנת. לבנון הענייה רואה כיצד ישראל העשירה (ביחס אליה) מפיקה גז בשווי של מיליארדי דולרים מתחת לאפה. חזבאללה מאיים "להגן על אוצרות הטבע של לבנון". האם יממש את איומיו? ומה עם הגז של עזה?  

סוגיית המים הכלכליים של ישראל ולבנון לא מגיעה לפתרון, למרות המו"מ בתווך ארה"ב שהחל בשנת 2020. הטענה הלבנונית היא שלמעשה אסדת כריש נמצאת במים הכלכליים של לבנון, וכי ישראל מפיקה גז באופן לא חוקי.

סוגיית המים הכלכליים של ישראל ולבנון לא מגיעה לפתרון, למרות המו"מ בתווך ארה"ב שהחל בשנת 2020. הטענה הלבנונית היא שלמעשה אסדת כריש נמצאת במים הכלכליים של לבנון, וכי ישראל מפיקה גז באופן לא חוקי

כדאי להסביר, כי בעוד שהמים הטריטוריאליים של ישראל מוגבלים ל-20 ק"מ מהחוף, המים הכלכליים לפי הגדרות בינלאומיות יכולים להגיע ליותר מ-350 ק"מ מהמדינה. מכיוון שלבנון וישראל במצב מלחמה, מעולם לא התנהל מו"מ על הסוגיה הבעייתית עד לאחרונה.

לבנון רוצה חלק באוצר

תגליות הגז של ישראל בים התיכון בשנים האחרונות (בעיקר 2009 ואילך) שהפכו את ישראל ליצואנית גז, הן שעוררו את המחלוקת עם לבנון. מצבה הכלכלי של לבנון רק חידד את ההכרה בצורך להשיג שליטה באזור הקידוחים.

לבנון נמצאת כבר שלוש שנים במצב קיצוני של קריסה כלכלית וחוב של מיליארדי דולרים. רוב הלבנונים חיים מתחת לקו העוני, האבטלה גואה, באזורים שלמים אין חשמל ויש מחסור במזון בתרופות. מבחינת לבנון, הפקת הגז קרוב יחסית לשטחיה מנקרת עיניים, בעיקר כאשר היא מתבצעת ע"י מדינת אויב עשירה באופן יחסי.

בעוד שלבנון הרשמית קראה לארה"ב להתערב ולתווך בין הצדדים, חזבאללה איים בעימות. ר"מ לבנון הזמני נג'יב מיקאתי קרא להמשך התיווך האמריקאי בנושא רישום הגבולות עם ישראל. מיקאתי גינה את מה שכינה "התוקפנות הישראלית המאיימת על שלום האזור".

לבנון כבר 3 שנים בקריסה כלכלית וחוב של מיליארדים. רוב הלבנונים חיים מתחת לקו העוני, וסובלים מאבטלה ומחסור בחשמל ותרופות. מבחינתה, הפקת הגז קרוב לשטחיה, בעיקר ע"י מדינת אויב עשירה, מנקרת עינים

הפרשן הוותיק עבד אל-בארי עטואן, עורך העיתון הפלסטיני "ראי אל-יום" (דעת היום), אף כתב בסוף שבוע שעבר כי לדעתו העימות במצב הנוכחי בין חזבאללה וישראל הוא בלתי נמנע. הוא הסביר כי מבחינתה של לבנון זו מלחמת קיום וכי מאגרי הגז ש"הישות הציונית גונבת" יכולים להציל את לבנון מקריסה כלכלית.

איומים ריקים?

ישראל לא זלזלה באיומים מצפון וקידמה מערכת ימית של כיפת ברזל כדי להגן על האסדה. אז מה עוצר את חזבאללה כעת מלנקוט בפעולה?

וִסַאם אל-אמין, פרשן עיתון "ג'נוביה" השיעי-לבנוני המתנגד לחזבאללה, הסביר את המצב המסובך אליו נקלע ארגון הטרור. לפי וסאם, לבנון הרשמית ידעה על הקידוחים הצפויים מראש.

אחראי הביטחון הלבנוני הבכיר עבאס אבראהים ביקר בארה"ב לפני 3 שבועות ושמע כי ישראל התייאשה מן המו"מ לסימון הגבולות עם לבנון והחליטה לפעול באופן חד צדדי.

ארה"ב נתנה אור ירוק לישראל להתחיל בקידוחים, כי כל הצדדים מודעים לעובדה שחזבאללה מכשיל בקביעות את המו"מ הלבנוני-ישראלי. הסיבה לכך היא שחזבאללה חושש כי הסכמה על הגבולות הימיים תביא גם להסכמה על הגבולות היבשתיים והכרה לבנונית במדינת ישראל. הסכמים אלה עלולים להעמיד בסימן שאלה את תפקידו של חזבאללה בלבנון.

וסאם טוען כי ידי חזבאללה כבולות כעת, כי איראן דרשה ממנה לנהוג באיפוק בסוגיית קידוחי כריש, כדי לא לפגוע בסיכוייה להגיע להסכם בנושא הגרעין. על כן, חזבאללה לא יכול לממש את איומיו נגד ישראל, כל עוד נמשך המו"מ בין טהראן לוושינגטון.

ארה"ב נתנה אור ירוק לישראל לקדוח, בידיעה שחזבאללה מכשיל בקביעות את המו"מ הלבנוני-ישראלי וחושש שהסכמה על גבולות ימיים תגרור הסכמה גם על הגבולות היבשתיים ולהכרה לבנונית ישראל

נראה כי ככל שהמצוקה הכלכלית בלבנון תגדל, כך יגבר התסכול הלבנוני ויגברו האיומים מצד חזבאללה להפסיק את הפקת הגז בכריש.

אולם התנאי למימוש האיום הוא שטהראן תיתן לארגון הפרוקסי שלה את ההוראה להתקיף. אלא שמצוקתה של לבנון אינה בראש סדר העדיפויות של איראן. נראה כי שלטון ח'מנאי מעדיף להפעיל את חזבאללה בשעת חירום, אם וכאשר תתקיף ישראל את מתקני הגרעין שלה, לא "לבזבז" את כוחו על עניין מקומי לבנוני.

הגז שיסדר כלכלית את הפלסטינים

הגז אמנם יכול להבעיר מלחמה, אך גם לפתור מצוקה כלכלית. הדוגמה לכך היא הפוטנציאל העצום שבגז שנתגלה בסוף שנות ה-90 בחופי עזה, כ-36 ק"מ מחופי הרצועה, שם הוקם שדה הגז מרין.

חברות הפקת גז בינלאומיות, בהם בריטיש גז (BG) הביעו את נכונותן להפיק גז בחופי עזה והעריכו כי קיים פוטנציאל רווחי של מיליארדי דולרים. אלא שהמצב הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית ואח"כ הסכסוך בין הרשות לחמאס (אחרי ההפיכה שהביאה להשתלטותו ב-2007) הביאו לדחייה חוזרת ונשנית של החיפושים והקידוחים.

מצרים ניסתה בשנים האחרונות לתווך בנושא בין ישראל לרשות ואף הציעה כי הקידוחים יתבצעו ע"י חברת הגז המצרית (EGAZ), זאת בתקווה כי ההכנסות יסייעו לשיפור רמת החיים בחברה הפלסטינית.

חברות הפקת גז בינלאומיות הביעו נכונות להפיק גז בחופי עזה והעריכו כי קיים פוטנציאל רווחי של מיליארדי דולרים. אלא שהמצב הביטחוני בין ישראל לרש"פ ואח"כ הסכסוך בינה לחמאס הביאו לדחיית החיפוש

הכנסה משמעותית מגז יכולה לייצב את שלטון הרשות ולהפוך את משטרו של אבו מאזן ללגיטימי יותר בעיני העם הפלסטיני. אולם המו"מ הכעיס את הנהגת חמאס, שטענה כי היא חייבת להיות מעורבת בכל צעד שיתבצע במים הכלכליים של עזה.

יתר על כן, מנהיגי חמאס חזרו על טענותיהם כי הגז הישראלי הוא למעשה גז שנגנב "מפלסטין הכבושה" ושייך לעם הפלסטיני. בשנה שעברה ניסה הארגון לירות טילים על אסדת הגז תמר ללא הצלחה. גם אסד "נועה" לחופי אשקלון נמצאת תחת הכוונת של הארגון.

עם טרור אין כלכלה

נראה כי פוטנציאל כלכלי אדיר מונח לפתחן של לבנון והרשות הפלסטינית, שתי ישויות מדיניות עניות שזקוקות נואשות לחבל הצלה. לבנון יכולה להפיק גז אם תחלוק עם ישראל את המים הכלכליים, והרשות הפלסטינית יכולה להרוויח מיליארדים מהגז שבחופי עזה.

אך שני ארגוני טרור חוסמים את הפוטנציאל הכלכלי – חזבאללה בלבנון וחמאס בעזה. עצם המו"מ עם ישראל מנוגד לאידיאולוגיה שלהם ומסכן את הבסיס האידיאולוגי לקיומם של שני הארגונים.

יתר על כן, העליבות, העוני והמצוקה הם הקרקע הטובה ביותר להצלחתם של הטרוריסטים ומהווים תשתית להקצנה דתית ולגיוס הצעירים לחיק הטרור.

פוטנציאל כלכלי אדיר מונח לפתח לבנון והרשות הפלסטינית, שתי ישויות עניות שזקוקות להצלה. אך 2 ארגוני טרור חוסמים את מימושו – חזבאללה וחמאס, אשר מו"מ עם ישראל מסכן את הבסיס לקיומם

לסיום כדאי להסתייג מעט ולומר, כי גם אם היה נמצא פתרון שיזרים גז זול ללבנון ולרשות הפלסטינית, יש להניח כי המוני העם היו חשים שיפור מסוים, אך רק כמה משפחות עשירות היו נהנות מעיקר הרווחים. בזה לבנון והפלסטינים אינם שונים מישראל.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q