אפשר להירגע: גלי בהרב-מיארה לא תודח מתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, גם אם בנימין נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה.

בשנת 2000, עיגנה הממשלה כללים חדשים לאיתור ומינוי היועץ המשפטי לממשלה. הכללים האלה גובשו על ידי הוועדה הציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר – ועדה שמונתה אחרי שערוריית מינויו של עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה על ידי ממשלת נתניהו הראשונה, ב-1997.

סעיפים 26 ו-27 לאותה החלטת ממשלה מסדירים את שאלת הדחתו של היועץ המשפטי מתפקידו. הכללים קובעים כי הממשלה רשאית, לאחר התייעצות עם הוועדה הציבורית-מקצועית לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, להפסיק את כהונתו של יועץ, וזאת בהתקיים לפחות אחת מארבע העילות המנויות בהחלטה:

1. קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל;
2. היועץ המשפטי עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
3. היועץ המשפטי אינו כשיר עוד לבצע את תפקידיו;
4. מתנהלת חקירה פלילית נגד היועץ המשפטי או הוגש נגדו כתב אישום.

העילה הרביעית, שעניינה חקירה פלילית או העמדה לדין של היועץ המשפטי לממשלה, מאפשרת לממשלה לנקוט מהלך של השעיה זמנית של היועץ, במקום הדחה. גם השעיה זמנית מחייבת התייעצות עם הוועדה הציבורית.

גלי בהרב-מיארה בכנס השנתי של ארגון היועצות והיועצים המשפטיים בישראל באוניברסיטת תל אביב, 5 ביולי 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

הכללים קובעים גם את הפרוצדורה להנעת הליך של הדחה: שר המשפטים צריך להניח בפני הוועדה הציבורית הצעה להעביר מכהונתו את היועץ, הוועדה תגבש את עמדתה לאחר שתאפשר ליועץ להשמיע את דברו, ורק אז יתקיים דיון בממשלה. אם ירצה היועץ לממש את זכות הטיעון שלו גם בפני הממשלה – היא תאפשר לו שימוע בפניה או בפני ועדת שרים מיוחדת שתמונה לצורך העניין.

בקיצור, הממשלה אינה יכולה להדיח סתם כך את היועצת המשפטית לממשלה. יש פרוצדורה מסוימת ויש עילות שרק בהתקיים אחת מהן ניתן להדיח אותה.

השבוע הצהיר ח"כ יואב קיש כי אם היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה תיתן אור ירוק למינוי רמטכ"ל על ידי ממשלת המעבר המכהנת כעת, הרי שברגע שהליכוד יחזור לשלטון אחרי הבחירות הקרובות – הוא ידיח את היועצת מתפקידה.

החרה-החזיק אחריו חברו לסיעת הליכוד ח"כ שלמה קרעי, שהודיע כי בהרב-מיארה תודח בכל מקרה, יחד עם שאר המינויים של ממשלת בנט-לפיד. ההצהרות ספגו גינויים מקיר אל קיר, עד שאפילו יו"ר הליכוד בנימין נתניהו נאלץ להסתייג.

תאפשר, לא תאפשר, היא תוחלף בכל מקרה. כך גם כל מינויי ממשלת ההונאה. בקרוב בעז"ה. https://t.co/uJ2cPV1Vsk

— ????????שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) July 3, 2022

על אף ההסתייגות, במערכת הפוליטית יש המעריכים כי הדברים היו בבחינת בלון ניסוי, שמטרתו להתחיל ולנרמל בשיח הציבורי את הרעיון של הדחת היועצת המשפטית לממשלה, ומינוי יועץ משפטי חדש שיורה לפרקליטות לחזור בה מכתב האישום נגד נתניהו – אם אכן נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה אחרי הבחירות.

יש המעריכים כי הדברים היו בבחינת בלון ניסוי, שמטרתו לנרמל בשיח הציבורי את הרעיון של הדחת היועמ"שית, ומינוי יועמ"ש חדש שיורה לפרקליטות לחזור בה מכתב האישום נגד נתניהו

אלא שכאמור, הממשלה אינה חופשית להדיח יועץ משפטי סתם כך. הכללים מחייבים אותה להיוועץ בוועדה הציבורית, ולהדיח על יסוד עילה כלשהי. אפשר כמובן לשנות את הכללים משנת 2000 למינוי ולהדחת יועצים משפטיים, אך כל שינוי בהם יהיה צריך גם הוא להיות מנומק, ולעבור את משוכת בג"ץ. כך שלעת הזו, הכללים עודם בתוקף.

ננסה אם כך לגלגל את הקלטת קדימה. ממשלת נתניהו מושבעת בכנסת, ומבקשת למצוא עילה להדיח את בהרב-מיארה. היא לא חייבת לקבל את אישור הוועדה הציבורית, אך היא כן מחויבת בחובת היוועצות בוועדה. לכאורה, גם אם הוועדה תמליץ שלא להדיח את בהרב-מיארה, הממשלה רשאית להחליט בניגוד לעמדת הוועדה.

בג"ץ כבר פסק בעבר כי בסוגיות מעין אלה, משקל המלצתה של ועדת איתור הוא משקל מכריע, ונדרשות נסיבות קיצוניות ממש, כדי להכשיר החלטת ממשלה המנוגדת לעמדת הוועדה. פסק הדין בעניין הזה ניתן בעניינו של משה אשר, שהומלץ בשנת 2011 על ידי ועדת איתור לתפקיד מנהל רשות המיסים, אך שר האוצר דאז יובל שטייניץ בחר אחרת.

בעקבות פסק הדין הושגה פשרה, לפיה אשר נכנס לתפקיד אחר ברשות המסים באופן מיידי, ובהמשך קיבל את תפקיד ראש הרשות.

מנהל רשות המיסים משה אשר ב-2017 (צילום: פלאש90)

לעמדתה של הוועדה הציבורית יהיה אם כך משקל רב, אולי מכריע. מה תהיה עמדת הוועדה אם שר המשפטים החדש בממשלה הבאה יבקש "להיוועץ" בה בסוגיית הדחתה של בהרב-מיארה?

בוועדה הציבורית יש חמישה חברים. שלושה מהם קיבלו מינוי לארבע שנים בשלהי שנת 2021, לקראת סבב המינוי האחרון שבו מונתה בהרב-מיארה. אלה הם יו"ר הוועדה, שהוא נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס; נציג הפקולטות למשפטים, פרופ' רון שפירא; ועו"ד תמי אולמן, שהיא נציגת לשכת עורכי הדין. שני נציגים נוספים יתחלפו עם תחילת כהונתן של כנסת וממשלה חדשות – חבר כנסת שאותו בוחרת ועדת החוקה; ושר משפטים לשעבר או יועמ"ש לשעבר, שתמנה הממשלה הבאה.

בוועדה יש, אם כך, רוב לאנשי משפט על פני פוליטיקאים – ולא זו בלבד, אלא ששלושת חברי הוועדה הציבורית שיכהנו בשלוש השנים הקרובות הם אותם חברים שהצביעו עבור בהרב-מיארה רק לפני כחצי שנה. הסיכוי שיימצא בוועדה רוב שיתמוך בהצעת שר המשפטים להדיח אותה מכהונתה – אפסי. משכך, הממשלה תיתקל בהתנגדות מכיוון הוועדה עצמה.

בוועדה יש, אם כך, רוב לאנשי משפט על פני פוליטיקאים – ולא זו בלבד, אלא ששלושת חברי הוועדה הציבורית שיכהנו בשלוש השנים הקרובות הם אותם חברים שהצביעו עבור בהרב-מיארה רק לפני כחצי שנה

ונניח שהממשלה תחליט, למרות המלצתה הסותרת של הוועדה הציבורית, להדיח את היועצת המשפטית לממשלה. מהי העילה לכך? הממשלה אינה יכולה "לייצר" ליועמ"שית חקירה פלילית או העמדה לדין; הסעיף הנוגע ל"כשירות" עניינו מצב בריאותי או הידרדרות נפשית; הסעיף הנוגע ל"מעשה שאינו הולם את מעמדו של יועץ" לקוח מעולם התוכן של הדין המשמעתי; נותר רק הסעיף הנוגע לכך ש"קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים" בין היועצת לבין הממשלה.

הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה‎ מתכנסת ב-11 בדצמבר, 2021. מימין: ח"כ צבי האוזר, השר לשעבר דן מרידור, השופט בדימוס אשר גרוניס, עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא (צילום: משרד המשפטים)

הממשלה לא תוכל לעשות שימוש בסעיף הזה באופן מלאכותי. ממילא לא ניתן יהיה להשתמש בו מיד בתחילת כהונתה של הממשלה, שכן במצב כזה יהיה ברור שגם אם יש חילוקי דעות בין היועצת לבין הממשלה, הם אינם ממושכים דיים.

כמו כן, ניגוד העניינים שבו יהיה נתון נתניהו עצמו, כמי שמצד אחד עומד בראש הממשלה ומצד שני עודנו משמש נאשם במשפט פלילי, כאשר בהרב-מיארה היא ראשת התביעה הכללית – לא יאפשר לו לקחת חלק במהלך העברתה מכהונה של היועצת.

ואם בכל זאת הממשלה תחליט להפר את כל הכללים ולהדיח את בהרב-מיארה – כאן ייכנס לפעולה בג"ץ. גם אם פעולתו של בג"ץ בשנים האחרונות מתאפיינת בריסון מוגזם כלפי הרשות המבצעת, בנושא אחד השופטים עומדים על המשמר באדיקות: מתן גיבוי כמעט מוחלט ליועץ המשפטי לממשלה, גם כשראוי לתת לו גיבוי וגם כשלא.

גם אם פעולתו של בג"ץ בשנים האחרונות מתאפיינת בריסון מוגזם כלפי הרשות המבצעת, בנושא אחד השופטים עומדים על המשמר באדיקות: מתן גיבוי כמעט מוחלט ליועץ המשפטי לממשלה

אם בהרב-מיארה תעמוד בסכנת הדחה על יסוד העילה של "חילוקי דעות ממושכים ומהותיים" בינה לבין הממשלה, שופטי בג"ץ יעמדו לצידה ויוודאו מעל לכל ספק שעילת ההדחה היא אמיתית ומנומקת, ואינה רק תרגיל מלאכותי שמטרתו החלפתה במי שיפעל להעלים את האישומים הפליליים התלויים ועומדים נגד נתניהו.