1

"התיק מלא כרימון בראיות מפלילות"

הדס קליין, עוזרתו של ארנון מילצ'ן, חזרה השבוע אל דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם היא עדיין נחקרת בחקירה נגדית במסגרת תיק האלפים, שבו עומד לדין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

בעוד סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ממשיך לנסות להוציא מים מן הסלע האיתן, הולך ומתחדד כי אף שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט החליט להאשים את נתניהו בתיק 1000 בעבירת מרמה והפרת אמונים בלבד, הרי שהאפשרות שנתניהו יורשע בעבירת שוחד בפרשה זו בסופו של יום, לגמרי לא ירדה מן הפרק.

אם זה לא היה ברור קודם – בא בית המשפט העליון ושיחרר אתמול (חמישי) רמיזה ברורה וחד-משמעית בעניין הזה. וכמו שהעליון אוהב, הוא עשה זאת באמצעות קביעה שיפוטית בתיק פלילי אחר, שהשלכות הרוחב שלה מגיעות גם אל תיקי האלפים.

בפעם הקודמת העליון עשה זאת לפני חודשיים, בפסק דינו של ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני, אז חידד העליון את קו הגבול שבין מרמה והפרת אמונים לבין שוחד.

הדס קליין בבית המשפט המחוזי בירושלים לקראת חידוש עדותה במשפט האלפים, 7 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אתמול ניתן בעליון פסק דין, שבמסגרתו נדחה ערעורה של ליאת כהן, שהורשעה בעבירת סיוע ללקיחת שוחד, ונגזרו עליה תשעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. כהן, בתו של מי ששימש יו"ר אגף תרבות ואירועים בהסתדרות המורים ויו"ר ארגון המורים לחינוך גופני, הועמדה לדין בעבירות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע.

אלא שבתום משפטה, החליט בית המשפט המחוזי להרשיעה בעבירה של סיוע ללקיחת שוחד, ולזכות אותה מהעבירות שבהן הואשמה בכתב האישום. הכרעת הדין של המחוזי, שאחזה כמאה עמודים, כללה את כלל הראיות שהובילו את בית המשפט למסקנתו המרשיעה – ובעיקר השיבה בחיוב לשאלה האם ניתנה לנאשמת הזדמנות סבירה להתגונן מפני אשמת השוחד, אף שזו לא נכללה בכתב האישום נגדה.

בעבר קבע בית המשפט העליון כי על מנת שניתן יהיה לומר שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן מפני אשמה שלא הופיעה בכתב האישום, לא חייבת להינתן אזהרה מפורשת לנאשם. ככל שהעובדות שבגינן מורשע נאשם בעבירה שונה מזו שיוחסה לו בכתב האישום, נטענו כבר בכתב האישום – כך יקשה על הנאשם לטעון שנשללה ממנו ההזדמנות הסבירה להתגונן.

ככל שהעובדות שבגינן מורשע נאשם בעבירה שונה מזו שיוחסה לו בכתב האישום, נטענו כבר בכתב האישום – כך יקשה על הנאשם לטעון שנשללה ממנו ההזדמנות להתגונן

בשאלה זו התמקד ערעורה של כהן לבית המשפט העליון. השופט חאלד כבוב, שכתב את פסק הדין בהסכמתם של השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין, צלל בעצמו למעמקי השאלה האם ניתנה לנאשמת הזדמנות סבירה להתגונן מפני האישום שלא נכלל בכתב האישום, וזאת כמצוות סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי.

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב (צילום: הרשות השופטת)

החלטת העליון כי יש להותיר את ההרשעה בניסיון שוחד על כנה, מאחר שהנאשמת קיבלה הזדמנות סבירה להתגונן מפני עבירה זו, מתבססת על השיקולים הבאים:

• היא נחקרה פעמיים, באזהרה, בחשד לביצוע עבירת שוחד;
• גרסתה בעדות בבית המשפט נמצאה בלתי מהימנה;
• לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לסתירות הרבות בגרסתה בכל הנוגע לטובות ההנאה שניתנו לה.

ועל זה הוסיף כבוב: "לא זו אף זו, התיק מלא כרימון בראיות המפלילות את המערערת בסיוע ללקיחת שוחד".

גם נתניהו נחקר בחקירת המשטרה בתיק 1000 בחשד לעבירת שוחד; גם בעניינו, ככל הידוע, לפחות לשיטת הפרקליטות – אין הסבר מניח את הדעת בכל הנוגע לטובות ההנאה שניתנו לו ולמשפחתו, מה שהוביל להחלטתו של מנדלבליט להעמידו לדין בתיק 1000, אם כי רק בעבירת מרמה והפרת אמונים.

גם נתניהו נחקר בחקירת המשטרה בתיק 1000 בחשד לעבירת שוחד; גם בעניינו, ככל הידוע, לפחות לשיטת הפרקליטות – אין הסבר מניח את הדעת בכל הנוגע לטובות ההנאה שניתנו לו ולמשפחתו

שאלת מהימנות הגרסה שנתניהו ימסור בעדותו בבית המשפט, עוד תיבחן בהמשך, אם וכאשר יחליט להעיד במסגרת פרשת ההגנה.

2

סולברג במבחן הסבירות

אחד הדגלים המרכזיים שמניף השופט נעם סולברג, במסגרת האג'נדה השמרנית הסדורה שהוא מציג כשופט בית המשפט העליון, נעוץ במאבקו בעילת הסבירות במסגרת המשפט המנהלי.

סולברג, כמו נשיא העליון בעבר אשר גרוניס, סולד מעילת הסבירות ואינו חדל לקדם את תפיסתו, הדוגלת בצמצום השימוש בעילה זו במסגרת הביקורת השיפוטית של בג"ץ על פעולת רשויות השלטון. כך בכלל, וכך בפרט כאשר שיקול הדעת הנבחן איננו של הפקידות, אלא של נבחרי הציבור עצמם.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לדידו של סולברג, יש לאפשר לנבחרי הציבור חופש פעולה מרבי, בגבולות הדין, תוך התערבות מינימלית, אם בכלל, בהכרעותיהם.

הדיון בעתירת ארגון "לביא", שדרש לבטל את החלטת הממשלה למנות את השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, מציב בפני סולברג אתגר שיפוטי ואינטלקטואלי.

הדרישה בעתירה היא לפסול את החלטת הממשלה למנות את השופט מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה, החלטה שהתקבלה על יסוד חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלפיה על אף כללי הריסון והאיפוק הנדרשים מממשלת מעבר, נוכח החיוניות במינוי רמטכ"ל באופן מיידי, אין מנוס אף ממינוי יו"ר לוועדת המינויים.

האג'נדה של סולברג סולדת מהתערבות בהחלטות של הדרג הנבחר. לפיכך, בדיון שהתקיים שלשום (רביעי) בעתירה, שבו ישב בראש ההרכב לצד השופטות יעל וילנר ורות רונן, ניסה סולברג להתמקד לא בממשלת ישראל, אלא ביועצת המשפטית. הפגם נעוץ, מבחינתו, בכך שהיועצת המשפטית לא ראתה לנכון להמליץ על כהונה של מזוז כממלא-מקום יו"ר הוועדה, לתקופה קצובה.

בדיון שהתקיים שלשום בעתירה, שבו ישב בראש ההרכב לצד השופטות יעל וילנר ורות רונן, ניסה סולברג להתמקד לא בממשלת ישראל, אלא ביועצת המשפטית לממשלה

שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נציג הפרקליטות הסביר לשופטים כי העניין נשקל, ואולם קיימות שתי בעיות: האחת, שכהונה קצרה במילוי-מקום מקפלת בתוכה הבטחה שאולי ממלא-המקום ימונה בהמשך לקדנציה מלאה, ומצב כזה פוגע בעצמאות ואי-התלות הנדרשות מוועדת המינויים; והשנייה, שהכללים למינוי חברים לוועדה, שנקבעו בהחלטת ממשלה, אינם מאפשרים מינוי קצר מועד שכזה.

בהמשך הדיון צץ רעיון במוחו של סולברג: במקום כהונה כממלא-מקום – כהונה "מלאה" אך "אד הוק" לצורך שקילת מינוי רמטכ"ל בלבד.

"אפשר לפתור את זה בדרך פשוטה יחסית", אמר סולברג בדיון, "לא נעשה מינוי זמני. יהיה מינוי אד הוק ולכן לא מדובר ביצור כלאיים. יהיה מינוי לכל דבר ועניין, ואך ורק לעניין מינוי רמטכ"ל. הרווחנו את כל היתרונות שאתם מונים, אין חסרונות, מינוי כזה נהנה מכל העולמות".

השופטים דחקו בנציג הפרקליטות, עו"ד אבי מיליקובסקי, לצאת ולהיוועץ בממונים עליו, ולחזור עם תשובה. לאחר הפסקה בדיון, חזר נציג הפרקליטות והודיע, שגם בהרב-מיארה, וגם ראש הממשלה יאיר לפיד עצמו, דוחים את ההצעה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנוסף, סירבה המדינה לראות בדיון שהתקיים כאילו הוצא בו צו על תנאי, מה שחייב את בית המשפט, אם ברצונו לתת פסק דין, להוציא צו על תנאי, מה שאכן קרה מיד בתום הדיון.

בזמן ההפסקה, נעשתה גם בדיקה עם השופט מזוז עצמו, שבדיוק קם באותו בוקר מישיבת שבעה על מות אימו. גם מזוז עצמו מסר, כצפוי, שההצעה – בין אם להתמנות לממלא-מקום לתקופה קצובה, ובין אם להתמנות אד הוק לעניין מינוי רמטכ"ל בלבד – אינה מקובלת עליו.

תשובת המדינה לצו על-תנאי אמורה להימסר בשבוע הקרוב, ודיון מסכם בבג"ץ יתקיים בתוך שבועיים. על אף הלחצים הכבדים שהפעילו השופטים על נציג הפרקליטות במהלך הדיון, היועצת סירבה למצמץ. הסיבה אינה נעוצה רק ברצונו של לפיד במינויו של מזוז, בסירובו של מזוז להתמנות לתקופה קצרה או בכללי המינוי לוועדה שאינם מאפשרים מינוי לפחות משמונה שנים.

הסיבה היא, שלאחר שהשופטים גרמו לעותרים לחזור בהם מהטענה שמזוז מונה בשל שיקולים זרים, נותרה עילה אחת ויחידה בעתירה – והיא עילת הסבירות.

סגן הרמטכ"ל, האלוף הרצי הלוי, המיועד להתמנות לרמטכ"ל (צילום: פלאש90)

בפרקליטות יודעים שסולברג יהסס מאוד לפני שייתן פסק דין המבטל החלטת ממשלה, תוך התבססות על כך שהמינוי הוא בלתי סביר באופן קיצוני. אם יעשה כן, ישמש פסק הדין מעין ציון דרך בקריירה של סולברג, המאותת שגם לגישתו, לעתים ניתן לפסול החלטות של הרשות המבצעת – אפילו של הממשלה עצמה – על יסוד אי סבירות. לא בדיוק שיא השמרנות השיפוטית.

בפרקליטות יודעים שסולברג יהסס מאוד לפני שייתן פסק דין המבטל החלטת ממשלה, תוך התבססות על כך שהמינוי הוא בלתי סביר באופן קיצוני. אם יעשה כן, ישמש פסק הדין מעין ציון דרך בקריירה של סולברג

3

יום הדין קרב עבור שיקלי וסילמן

בשבוע הבא יוגשו רשימות המועמדים מטעם המפלגות השונות לוועדת הבחירות המרכזית. מיד לאחר מכן יתחיל מצעד העתירות, תחילה לוועדה עצמה ובהמשך לבית המשפט העליון, בשאלת פסילתם או אישורם של מועמדים ושל רשימות.

תשומת לב מיוחדת עשויים לרכז ח"כ עמיחי שיקלי וח"כ עידית סילמן, שניהם אקס סיעת ימינה, ושניהם עשויים להיות משוריינים ברשימה אחרת.

בתחילת השבוע דחה בג"ץ את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון בעניין סילמן, ובכך נוקה השולחן לקראת הגשת הרשימות והעתירות הפוטנציאליות שבהמשך.

עמיחי שיקלי בבית המשפט המחוזי בירושלים בדיון על הערעור שהגיש נגד ההחלטה להכריז עליו כח"כ פורש, 10 ביולי 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

בעתירה התבקש צו האוסר על שריונה של סילמן ברשימת הליכוד, נוכח הוראת סעיף 57א לחוק הבחירות לכנסת, האוסר על עשיית "דילים", בכתב או על פה, להבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, שלא במסגרת 90 הימים הקודמים ליום הבחירות. כמו כן התבקש בג"ץ להורות ליועמ"שית בהרב-מיארה ולפרקליט המדינה עמית איסמן לפתוח בחקירה פלילית נגד סילמן.

השופט יוסף אלרון קבע כי מדובר בעתירה מוקדמת. בג"ץ ממאן להתערב בשאלת ה"דיל" שסילמן עשתה או לא עשתה עם הליכוד, בטרם יוגשו רשימות המועמדים לוועדת הבחירות ויתברר אם אכן שובצה ברשימה. בנוסף, היועצת ופרקליט המדינה טרם קיבלו החלטה בשאלה אם לפתוח בחקירה בפרשה, ולכן התערבות בג"ץ בנושא זה בעודו תיאורטי, היא מעט מוקדמת.