שופטי בית המשפט העליון – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטת יעל וילנר – יקיימו מחר (שני) בבוקר דיון בעתירת עיריית אום אל־פחם נגד ראש הממשלה, משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל.
הדיון יעסוק בהחלטת הממשלה בדבר קביעת אזורי עדיפות לאומית משנת 2020, המפלה לרעה יישובים ערביים ובהם אום אל־פחם, כפר קרע, ערערה, באקה אל־גרבייה, ג'ת ועוד.
עצם קיום הדיון מהווה מהלומה לפרקליטות המדינה. בתחילת השבוע שעבר החליטה חיות לדחות את בקשת המדינה לבטל את הדיון כדי להגיש הודעה מעדכנת כחודשיים אחרי הקמת הממשלה חדשה.
אין זה עניין של מה בכך: אפילו באקלים פוליטי נורמלי בית המשפט נוהג לאפשר למדינה לעשות את עבודת המטה שלה, לבחון את מדיניותה ואולי לשנות אותה בלא צורך בהתערבות שיפוטית. עתה, כשחרב מתנופפת מעל ראשו של בג"ץ, ההחלטה לקיים את הדיון במועדו פחות מובנת מאליה.
העתירה הוגשה באוגוסט 2020 אחרי שהממשלה קיבלה שתי החלטות בעניין הגדרת יישובים ואזורים בעלי עדיפות לאומית, וכפועל יוצא מכך על מתן הטבות
העתירה הוגשה באוגוסט 2020 אחרי שהממשלה קיבלה שתי החלטות בעניין הגדרת יישובים ואזורים בעלי עדיפות לאומית, וכפועל יוצא מכך על מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון.
ההחלטות הללו התבססו על סעיף 151 לחוק ההתייעלות הכלכלית – אחד מתוצרי החקיקה המלווים את חקיקת תקציב המדינה – הקובע קריטריונים שלפיהם ניתן להחליט אם יישוב או אזור מסוים הוא בעל עדיפות לאומית. הסעיף הזה נחקק לאחר פסק דין של בג"ץ משנת 2006, שביטל את מפת אזורי העדיפות הלאומית הממשלתית, נוכח ההפליה שהייתה כלפי היישובים הערביים.
הממשלה – שביקשה להמשיך ולשמר את ההעדפה התקציבית לטובת יישובים יהודיים – החליטה להתחכם כדי שהמדיניות לא תיפסל בבג"ץ: במקום אזורים או יישובים, נקבעו בהחלטה "נפות" גיאוגרפיות, וכך, איכשהו, צורפו יישובים ערביים בעלי רמה סוציואקונומית נמוכה ל"נפות" חזקות יחסית, מה שמנע מהם קבלת הטבות, בעוד שיישובים יהודיים סמוכים זכו ל"נפה" משלהם, שעמדה בקריטריונים להטבות.
הדיון בעתירה התקיים באפריל 2021, אז החליטו השופטים להוציא צו על־תנאי נגד המדינה, שיחייב אותה לנמק מדוע לא יבוטל קריטריון ה"נפות" המנהליות ומדוע לא ייכללו היישובים הערביים במפת העדיפות הכללית ויזכו להטבות מטעם משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל.
במקום אזורים או יישובים, נקבעו "נפות" גיאוגרפיות, וכך, איכשהו, צורפו יישובים ערביים בעלי רמה סוציואקונומית נמוכה ל"נפות" חזקות יחסית
"אין קשר רציונלי בין תכלית החוק לבין החלוקה לנפות", טען בדיון בא כוחם של העותרים, עו"ד חסן ג'בארין מארגון עדאלה. בעתירה עצמה נכתב כי החלוקה לנפות היא "פיקציה שלפיה יישוב עני ייחשב ליישוב עשיר, מחמת שיוכו לנפה מבוססת יותר".
יותר משנה וחצי חלפה מאז שהוציא בית המשפט צו על־תנאי בעתירה. תצהירי התשובה של המדינה הוגשו זה מכבר, אך דיון טרם התקיים: בכל פעם שבית המשפט קבע מועד לדיון, הגישה הפרקליטות בקשה לדחייתו וצירפה לו הודעה מעדכנת על "עבודת מטה" שהולכת ומתקדמת במשרדי הממשלה, שאמורה לתקן לכאורה את המדיניות.
בפועל, הממשלה האריכה שוב ושוב את תוקפן של אותן החלטות ממשלה מפלות, בזמן שהפרקליטות ממשיכה לטעון בהודעותיה לבית המשפט כי דין העתירה להידחות – אף שבית המשפט כבר הוציא צו על־תנאי.
תוקפן של ההחלטות האחרונות, שהאריכו את תוקפה של מפת אזורי העדיפות הלאומית, אמור לפוג בעוד שבוע מהיום. דיון שנקבע לאוקטובר 2021 בוטל על ידי חיות, נוכח "הודעת עדכון" כזו מהפרקליטות.
במרץ 2022 הורתה חיות כי דיון מסכם בעתירה יתקיים עד סוף השנה, ודיון כזה נקבע לחודש נובמבר. אלא שלפני שבועיים שוב ביקשה הפרקליטות לדחות את הדיון למועד בלתי ידוע ולהגיש הודעת עדכון נוספת בעוד חודשים אחדים.
"מטעמי יעילות דיונית וכבוד הדדי בין רשויות", כתבה הפרקליטות לבית המשפט, "מוטב יהיה לקיים את הדיון, ככל שיידרש, לאחר שיינתן לממשלה הבאה יומה על מנת לבחון את עמדתה ביחס למפת אזורי העדיפות, לרבות השלכותיה בתחום ההטבות בשיכון".
קשה להבין את ההיגיון הפנימי של עמדת המדינה: מצד אחד, היא ערה לכך שבית המשפט הוציא צו על־תנאי בעתירה, שמשמעותו היא שהשופטים השתכנעו, לפחות באופן לכאורי, מצדקת הטיעונים בעתירה, ככל שהם עוסקים בהפלייתם לרעה של היישובים הערביים במשולש והדרתם ממפת אזורי העדיפות.
מצד שני, הממשלה ממשיכה להאריך את תוקפן של החלטות הממשלה המפלות; מצד שלישי, המדינה ממשיכה וטוענת שיש לדחות את העתירה, אך פועלת למנוע את קיום הדיון המסכם בבג"ץ, בטרם יינתן פסק דין.
![מנכ"ל עדאלה, חסן ג'בארין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/05/hissan-jabarin-F210112YS08-1024x640.jpg "מנכ"ל עדאלה, חסן ג'בארין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)")
גם עו"ד סוהאד בשארה, שהשיבה בשם העותרים לבקשת המדינה לדחות את הדיון, הבחינה בכך: "עבודת המטה שעליה סומכים המשיבים את בקשתם, שימשה עד כה לעדכון המפה ברמה טכנית בלבד – ולא לשם עריכת בחינה מחודשת של המדיניות.
"עבודת המטה שעליה סומכים המשיבים את בקשתם, שימשה עד כה לעדכון המפה ברמה טכנית בלבד – ולא לשם עריכת בחינה מחודשת של המדיניות"
"הדבר מקבל חיזוק גם לאור עמדתה העקרונית של המדינה כי דין העתירה להידחות וכי אין מקום כלל לשנות את מפת אזורי העדיפות, תוך התעלמות מוחלטת מהשאלות העולות מהצו על־תנאי שהוצא על ידי בית המשפט".
כאמור, באופן חריג החליטה חיות שלא להיענות לבקשת המדינה לדחיית הדיון. תוצאותיו עשויות לחרוג מעצם סוגיית מפת אזורי העדיפות, שגם כשלעצמה עשויה להיות נפיצה, נוכח המדיניות המפלה את הציבור הערבי בנושא קרקעות.
פסק הדין שיינתן בעת הזו על ידי בג"ץ בנוגע לחוקיות המדיניות הממשלתית בעניין מפת אזורי העדיפות הלאומית עלול לסמן את כיוון הרוח: לזרז את התוכנית הקואליציונית לביטול הביקורת השיפוטית על רשויות השלטון, או לאותת שכל עוד בג"ץ עודנו פועל, עמוד השדרה השיפוטי נותר יציב וזקוף.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"כָּל־אָרְח֣וֹת יְ֭הוָה חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת לְנֹצְרֵ֥י בְ֝רִית֗וֹ וְעֵדֹתָֽיו" תהלים פרק כה פסוק י. ספר
'אורחות צדיקים' – הנדיבות היא המידה אשר יגיע בה האדם למעלות גדולות
וכשהנדיבות על דרך טובה אז היא משובחת מאוד, ובה יגיע אל מעלות רבות בעולם הזה ובעולם הבא, כמו שנאמר: "מתן אדם ירחיב לו, ולפני גדלים ינחנו" (משלי יח, טז), כי בעבור מתנותיו יאהבוהו מלכים ושרים וכל אדם. ואין דבר בעולם המביא את האדם לידי אהבת העולם כמו הנדיבות, וגם בעולם הבא יגיע לו גמול טוב עבור מתנתו. בקיצור, 'ביבי/דרעי' לכלא!