JavaScript is required for our website accessibility to work properly. חוות הדעת של עו"ד נבות תל-צור לא תעזור לדרעי בבג"ץ | זמן ישראל
עו"ד נבות תל-צור (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
היועמ"שית: על דרעי לפנות ליו"ר ועדת הבחירות אם ברצונו להתמנות לשר

חוות הדעת של עו"ד נבות תל-צור לא תעזור לדרעי בבג"ץ

עורך הדין המנוסה כתב עבור ראש הממשלה המיועד חוות דעת ארוכה הקובעת כי ניתן למנות את יו"ר ש"ס לשר למרות הרשעתו בעבירות מס לפני פחות משנה ● אלא שתל-צור בונה את הטיעונים המשפטיים מתוך השדה הפלילי, אף שהשאלה העומדת על הפרק נטועה עמוק במשפט החוקתי ● אם אלו יהיו הטיעונים שיעלה דרעי בבג"ץ, הוא יעשה לשופטים עבודה קלה במיוחד ● פרשנות

אם שאלת מינויו של אריה דרעי לשר בממשלה תגיע לפתחו של בג"ץ בזמן הקרוב, מבלי שיתוקן חוק יסוד הממשלה ומבלי שתחוקק פסקת התגברות – לפחות מבחינה משפטית דרעי עושה חיים קלים לשופטי בג"ץ.

בהנחה שהקו המשפטי שלו יהיה בהתאם לחוות דעתו של עו"ד נבות תל-צור, שדבר הגשתה לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו פורסם בחדשות 12 ביום חמישי האחרון, יהיה לשופטים קל במיוחד לדחות את עמדתו ולפסוק כי לא ניתן למנות את דרעי לשר בלא לפנות תחילה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, על מנת שיפסוק בסוגיית הקלון של דרעי.

בינתיים הספיקה גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שקיבלה מנתניהו את חוות דעתו של תל-צור, לדחות את העמדה המשפטית הנטענת בה בחוות דעת שהגישה לראש הממשלה המיועד.

לפי חוות הדעת, שנחשפה אף היא לראשונה בחדשות 12 בשישי בערב, בהרב-מיארה מחזיקה בעמדה המשפטית המקובלת, שלפיה חוק יסוד הממשלה מקים "חזקת קלון" אם המועמד למינוי ממשלה הורשע בשבע השנים האחרונות בעבירה פלילית ונגזר עליו עונש של מאסר – בפועל או על-תנאי.

במצב כזה, וככל שבית המשפט לא קבע קביעה פוזיטיבית בשאלת הקלון, מתחייבת פנייה ליו"ר ועדת הבחירות, על מנת שהוא יקבע אם יש קלון בנסיבות העבירה שנעברה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הנימוקים של בהרב-מיארה לעמדתה מבוססים על לשון החוק, תכליותיו ונסיבות חקיקתו.

היא מצביעה על כך שבמקום שבו המחוקק ביקש להגביל את הכשירות להיבחר לנסיבות של הטלת מאסר בפועל בלבד, כמו בחוק יסוד הכנסת, הוא עשה זאת במפורש; על כך שסעיף 52 לחוק העונשין קובע במפורש שההגדרה "מאסר" כוללת הן מאסר בפועל והן מאסר על-תנאי; ועל כך שהמחוקק יצר בידול במפורש בין תנאי הכשירות להיבחרות לכנסת, לבין תנאי הכשירות למינוי לממשלה, שהם תנאים מחמירים יותר.

במקום שבו המחוקק ביקש להגביל את הכשירות להיבחר לנסיבות של הטלת מאסר בפועל בלבד, הוא עשה זאת במפורש; וסעיף 52 לחוק העונשין קובע במפורש שההגדרה "מאסר" כוללת הן בפועל והן על-תנאי

נוכח עמדתה זו של בהרב-מיארה, מיהר חברו של דרעי לסיעת ש"ס, ח"כ משה ארבל, להגיש בימים האחרונים הצעת חוק לתיקון חוק יסוד הממשלה. כצפוי, התיקון המבוקש מתמצה בהוספת המילה "בפועל" לסעיף 6(ג)(1) לחוק יסוד הממשלה, כך שיובהר שרק מי שהוטל עליו מאסר בפועל ייחשב למי שעבר עבירה שיש עמה קלון, כך שתתחייב פנייה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בעניין זה.

כזכור, בפברואר השנה הוטל על דרעי עונש של 12 חודשי מאסר על-תנאי בעקבות הרשעתו בעבירות מס.

"לרצות את המאסר"

בחזרה לחוות הדעת של תל-צור. כמי שעיקר התמחותו כסניגור פלילי, תל-צור בונה את הטיעונים המשפטיים שלו על נתונים מתוך השדה הפלילי, אף ששאלת הקלון – ועוד יותר מכך, שאלת פרשנותו של חוק יסוד הממשלה – נטועה עמוק במשפט החוקתי.

עו"ד נבות תל-צור בבית המשפט העליון בעת דיון בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לשר הפנים, 9 בפברואר 2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עו"ד נבות תל-צור בבית המשפט העליון בעת דיון בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לשר הפנים, 9 בפברואר 2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כתוצאה מכך, חוות הדעת נראית מוטה באופן קיצוני לטובת האינטרסים של לקוחו, דרעי. אין בכך שום פסול, כמובן, זה פשוט עושה לשופטים עבודה קלה במיוחד.

חוות הדעת עוסקת בשלוש שאלות משפטיות:

  1. האם חוק יסוד הממשלה מקים חזקת קלון גם במקום שהעונש שהוטל על העבריין הוא מאסר על-תנאי;
  2. האם בנסיבות העבירות שבהן הורשע דרעי בהסדר הטיעון יש קלון;
  3. האם בנפרד משאלת הקלון, קיימת אי-סבירות קיצונית בעצם מינויו של דרעי לממשלה.

תל-צור שוגה לחלוטין בניתוחו ובמסקנותיו בשתי השאלות הראשונות. לדעתו, חוק יסוד הממשלה פוטר את מי שהוטל עליו רק מאסר על-תנאי מאימת הקלון; וכי ממילא בנסיבות העבירות שבהן הורשע דרעי אין קלון.

לעומת זאת, תל-צור צודק במסקנתו בשאלה השלישית: אם אכן יתברר שאין מניעה, בהיבט של קלון, במינויו של דרעי לממשלה, לא ניתן לקבוע שהמינוי נגוע באי-סבירות קיצונית. סוגיית הסבירות נסוגה, בהקשר הזה, מפני ההכרעה המובחנת יותר בעניין הקלון. אם כי, בפסיקת בג"ץ ניתן למצוא גם גישה אחרת, מחמירה יותר, שלפיה מבחן הסבירות חל במלוא עוצמתו גם במקרים שבהם המבחן הפורמלי של קלון מוליך לתוצאה מקילה.

אם אכן יתברר שאין מניעה, בהיבט של קלון, במינויו של דרעי לממשלה, לא ניתן לקבוע שהמינוי נגוע באי-סבירות קיצונית. סוגיית הסבירות נסוגה, בהקשר הזה, מפני ההכרעה המובחנת יותר בעניין הקלון

יו"ר ש"ס אריה דרעי במסיבת עיתונאים שכינס בכנסת בעקבות גזר דינו, 2 בפברואר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
יו"ר ש"ס אריה דרעי במסיבת עיתונאים שכינס בכנסת בעקבות גזר דינו, 2 בפברואר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הנימוק המרכזי של תל-צור בשאלה מדוע מאסר על-תנאי איננו נכלל בהגדרת "מאסר", נעוץ במונח "לרצות את המאסר" הנכלל בסעיף 6(ג)(1) לחוק יסוד הממשלה.

בהתאם לנוסח הסעיף, "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר". לשיטת תל-צור, מאחר שמדובר על "ריצוי" המאסר, ברור שמדובר במאסר בפועל, מאחר שלא ניתן "לרצות" מאסר על-תנאי.

במונח "לפי המאוחר" – שאמור לשלול לחלוטין את התיזה הזו – מוצא תל-צור דווקא חיזוק לעמדתו. לדעתו, דווקא העובדה שספירת שבע שנות הקלון מתחילה מיום סיום ריצוי העונש או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, מחייבת את המסקנה כי מדובר אך ורק במאסר בפועל.

לדעתו של תל-צור, דווקא העובדה שספירת שבע שנות הקלון מתחילה מיום סיום ריצוי העונש או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, מחייבת את המסקנה כי מדובר אך ורק במאסר בפועל

הסיבה לקוחה מעולמם של סנגורים פליליים, או מעולמם של מי שמכורים לסדרות פשע אמריקאיות: תיאורטית, קיימת אפשרות שבית המשפט ירשיע נאשם, ובשלב גזר הדין יגזור עליו מאסר בפועל, השווה במדויק לסך הימים שבהם ישב במעצר עוד לפני שהחל משפטו.

במקרה כזה, אכן נגזר מאסר בפועל ואכן מועד מתן פסק הדין הוא מאוחר יותר לסיום ריצוי העונש. יוצא, כביכול, ששתי האפשרויות שמונה הסעיף מתייחסות שתיהן אך ורק למאסר בפועל.

יפה ואריה דרעי עם עו"ד נבות תל-צור בבית משפט השלום בירושלים לקראת הקראת גזר דינו של דרעי בעבירות מס, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יפה ואריה דרעי עם עו"ד נבות תל-צור בבית משפט השלום בירושלים לקראת הקראת גזר דינו של דרעי בעבירות מס, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הטענות האלה אינן מחזיקות מים. תל-צור עצמו מציין כי במצב של מאסר בפועל, לרבות כאשר המאסר בפועל מרוצה בדרך של עבודות שירות, יש מועד מוגדר לסיום. לעומת זאת, למאסר על-תנאי אין מועד מוגדר לסיומו, מאחר שהוא אינו "מרוצה".

אפשר כמובן לומר כי מועד סיום ה"ריצוי" הוא מועד סיום תקופת התנאי – מאחר שכאשר בית המשפט מטיל מאסר על תנאי, הוא קובע לא רק את תקופת המאסר שתרוצה אם יתמלא התנאי, אלא גם את משך הזמן שבו התנאי יעמוד בתוקפו. ובדיוק משום כך, טרח המחוקק והבהיר שסופרים את תקופת הקלון ממועד מתן פסק הדין.

תל-צור טוען כי אם לוקחים בחשבון את תקופת המאסר שנגזר על-תנאי, ואת התקופה שבה יחול התנאי, נוצרת "אי בהירות מוחלטת" שמובילה לאבסורד, ושעל פי חוק העונשין, אותה אי בהירות חייבת לפעול לטובת "הנאשם", כלומר המועמד לתפקיד שר.

תל-צור טוען כי אם לוקחים בחשבון את תקופת המאסר שנגזר על-תנאי, ואת התקופה שבה יחול התנאי, נוצרת "אי בהירות מוחלטת" שמובילה לאבסורד

נימוקים נוספים מהעולם הפלילי עוסקים בכך שמאסר בפועל עניינו גמול לעבריין שעבר עבירה, בעוד שמאסר על-תנאי הוא צופה פני עתיד. כל הטענות האלה מאוד יפות, וכוחן בתחום המשפט הפלילי. בכל הכבוד לחוק העונשין, במשפט החוקתי הן פחות משמעותיות, ומושג הקלון הוא מושג מעולם המשפט החוקתי-ציבורי. בדיוק כמו שהלכת דרעי-פנחסי המחישה כי חזקת החפות כוחה יפה במשפט הפלילי, לא במשפט הציבורי.

עו"ד נבות תל-צור ואריה דרעי בבית משפט השלום בירושלים, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עו"ד נבות תל-צור ואריה דרעי בבית משפט השלום בירושלים, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תל-צור הביא דוגמאות לכוונת המחוקק מתוך דברי הסבר להצעות חוק שהוגשו לאורך השנים, שמהן הוא מסיק כי "המחוקק" התכוון בסעיף זה בחוק היסוד אך ורק למאסר בפועל. הוא גם ציטט מדברי נציגת משרד המשפטים בוועדת החוקה, בעת דיוני הכנסת על חוק יסוד הממשלה הנוכחי, בשנת 2001.

בפרוטוקול הדיון בוועדת הכנסת מצוין שהיא אמרה "שבע שנים אחרי ריצוי העונש" – ותל-צור חוגג את הדברים, שהנה, גם משרד המשפטים התכוון לריצוי בפועל. לא יכול להיות שהתכוונו גם למאסר על-תנאי.

אך כל הציטוטים האלה מתעלמים מהעובדה שבסופו של דבר ועדת החוקה אישרה, והכנסת חוקקה, כבר אז ב-2001, את הסעיף הזה שכלל שתי חלופות, לא רק "שבע שנים אחרי ריצוי העונש", אלא גם שבע שנים ממועד מתן פסק הדין, על פי המאוחר. גם ההסתמכות של תל-צור על דברים שכתב השופט מישאל חשין, שממנה הוא מסיק שהאפשרות היחידה של המונח "מאסר" בחוק היסוד כי שאותה הרשעה "שילחה את פלוני לבית הסוהר", אינה במקומה.

תל-צור גם טועה בהצגת משמעות גזר הדין שנגזר על צחי הנגבי ב-2010 בבית משפט השלום בירושלים, לאחר הרשעתו בעדות שקר. שופטי הרוב כתבו באותו מקרה כי הם מטילים קלון על הנגבי, אך הסתפקו בעונש של קנס בסך 10,000 שקלים, ונמנעו אפילו מהטלת מאסר על-תנאי, מתוך כוונה מפורשת שלא תתקיים בעניינו תקופת קלון של שבע שנים.

צחי הנגבי בבית משפט השלום בירושלים אחרי הקראת גזר דינו, 9 בנובמבר 2010 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
צחי הנגבי בבית משפט השלום בירושלים אחרי הקראת גזר דינו, 9 בנובמבר 2010 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הקלון בעניין הנגבי מילא תפקיד רק לעניין חובתו להתפטר מהכנסת שבה כיהן עד למועד גזר הדין. אך הוא היה רשאי להתמודד מחדש לכנסת הבאה אחריה, וגם להתמנות לתפקיד בממשלה, כפי שאכן אירע בשנת 2014, כשמונה לסגן-שר החוץ.

אפילו את המשמעות של פסק הדין של בג"ץ בעניין צחי הנגבי מ-2014, תל-צור אינו מציג באופן נכון. השופטת מרים נאור כתבה באותו פסק דין, כי הסיבות העיקריות לכך שהעתירה שדרשה למנוע את מינויו של הנגבי לסגן-שר, הן העובדה שבית משפט השלום, שגזר את דינו של הנגבי, הצהיר מפורשות מה כוונתו ביחס לתקופה שבה תחול הסנקציה; וכן הזמן הרב שחלף מאז הפרשה.

המקרה של דרעי כעת הפוך: בית משפט השלום, שגזר את דינו, הקל עמו על-יסוד הצהרתו המפורשת של דרעי כי פרש מהחיים הציבוריים. ובנוסף, מדובר בהרשעה מלפני פחות משנה, לא מהעבר הרחוק.

המקרה של דרעי כעת הפוך מזה של הנגבי: בית משפט השלום, שגזר את דינו, הקל עמו על-יסוד הצהרתו המפורשת של דרעי כי פרש מהחיים הציבוריים. ובנוסף, מדובר בהרשעה מלפני פחות משנה, לא מהעבר הרחוק

עם זאת, השופטים בהרכב המורחב בבג"ץ הנגבי ב-2015 התייחסו לשאלה המשפטית האם סעיף 6 בחוק יסוד הממשלה מתייחס גם למאסר על-תנאי, אך בהינתן שלא הייתה רלוונטית למקרה של הנגבי, הותירו את השאלה ללא הכרעה.

דרעי ואנשיו יודעים שבמצב הנורמטיבי הנוכחי, ובהנחה שבית המשפט לא יעניק לו הנחה מפליגה שאינה במקומה, אין סיכוי שבג"ץ יפסוק לטובתו. נימוקיו המשפטיים פשוט אינם משכנעים. זו הסיבה שח"כ ארבל מיהר להגיש את הצעת החוק שלו.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כל גורם קובע את הפרשנות בהתאם לדעתו הפוליטי.. ישראל רקובה עד הייסוד רק בגלל שהדעה הפוליטית עוברת כחוט השני בין כל גורמי ההשפעה והאכיפה.. בקיצור, חוק ההתגברות ינטרל את בג"צ שחייב להשמע ל... המשך קריאה

כל גורם קובע את הפרשנות בהתאם לדעתו הפוליטי.. ישראל רקובה עד הייסוד רק בגלל שהדעה הפוליטית עוברת כחוט השני בין כל גורמי ההשפעה והאכיפה.. בקיצור, חוק ההתגברות ינטרל את בג"צ שחייב להשמע לחוקה בכנסת ולא למאווים האישיים

הכתב טועה. מה קורה כשמוטל מאסר בפועל וגם על תנאי? ברור שספירת 7 שנים מתחילה מסיום המאסר בפועל (אין אפשרות לספור ממאסר על תנאי), כלומר סופרים ממאסר בפועל. אז אם אין מאסר בפועל, אין ספירה... המשך קריאה

הכתב טועה. מה קורה כשמוטל מאסר בפועל וגם על תנאי? ברור שספירת 7 שנים מתחילה מסיום המאסר בפועל (אין אפשרות לספור ממאסר על תנאי), כלומר סופרים ממאסר בפועל. אז אם אין מאסר בפועל, אין ספירה ואז לא יכול להיות קלון (כי אין ממה לספור).

עוד 1,424 מילים ו-7 תגובות
כל הזמן // יום שני, 25 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

טראמפ: על מדינות ערב להצטרף להסכמי אברהם במסגרת ההסכם עם איראן

צה"ל: כטב"ם פגע בבית במטולה, לא רחפן נפץ ● לפיד: "ההסכם המתגבש הוא אסון, שוב נתניהו מציב מטרות ולא עומד בהן" ● טראמפ: או שההסכם יהיה "נהדר", או שלא יושג הסכם כלל ● איראן: דנים כעת בסיום המלחמה ולא בסוגיית הגרעין ● דיווח: צה"ל הותיר סירות מהמשט נטושות בלב ים באופן המסכן כלי שיט אחרים ● גלית דיסטל אטבריאן הודיעה על פרישה מהפוליטיקה

לכל העדכונים עוד 27 עדכונים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים

גיוס חרדים וערבים - מתווה תכליתי בר-השגה

אציג כאן עמדה מעט מורכבת בסוגיית גיוס חרדים וערבים ואשתדל לפשט אותה ככל הניתן. ברמת הרצוי – מוטב שכל אזרחי ישראל יתגייסו לשירות צבאי משמעותי או לשירות אזרחי מקביל וזהה באורכו. ראשית מתבקש דיוק לגבי שתי נקודות שמסבירות את ההיגיון מאחורי הטענה – מדוע הרצוי הוא גיוס של כולם?

1

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 648 מילים
אמיר בן-דוד

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-1 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

על מה לא ידברו בבחירות הקרובות

אם חייזר ידידותי היה נוחת היום בישראל הוא היה משתכנע שעתיד המדינה בבחירות הגורליות ביותר בתולדותיה ייקבע על ידי מתן תשובה לשלוש שאלות: האם תוקם ועדת חקירה ממלכתית? האם ייחקק חוק גיוס במסגרתו יגויסו החרדים? האם תצורף מפלגה ערבית לממשלה הציונית הבאה?

עם כל הכבוד לשאלות האלה, הן מייצגות בסופו של דבר את תפיסת היועצים האסטרטגיים (שם קוד לפרסומאים) של מנהיגי מפלגות האופוזיציה ביחס למה שכדאי אלקטורלית להבליט בבחירות.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,011 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

תגובות אחרונות

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-1 תגובות

ישראל הפכה לשק החבטות של הקמפיינים המקומיים בארה"ב

מדמוקרטית בטקסס שמציעה לסרס "ציונים אמריקאים" ועד ציר רפובליקאי בקנטקי שלועג ליריבו על קשרים עם איפא"ק: שאלת הסיוע לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר בבחירות האמצע בארה"ב ● עם תמיכה צונחת בקרב צעירים משני צידי המתרס הפוליטי, המועמדים מגלים שהדרך הקלה ביותר למשוך תשומת לב היא לתקוף את בת הברית במזרח התיכון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

נראה שבישראל השלימו עם העובדה שאם אכן יושג הסכם מול טהרן, נושא הגרעין יידחה לסוף המשא ומתן ● בזמן שהאיראנים דורשים "הפסקת אש אזורית" שתגן על חזבאללה ומפשירים מיליארדים מקטאר, בירושלים מתמקדים בניסיון לוודא שארצות הברית תוציא את כל האורניום המועשר ● במקביל, רצף התאריכים שמתקרב דוחק את הנשיא האמריקאי להשיג שקט בכל מחיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הפסולת בצפון נשרפת, והמשילות איתה

ראשי ערים נורים בזה אחר זה, אתרי פסולת בוערים, הגליל הופך לטריטוריה של משפחות פשע והממשלה לא קיימת ● מתברר שדווקא יש ח"כים לשעבר שנוסעים באוטובוסים ● אם זה לא כותרות על הספארי, זה לא מעניין את כרמל שאמה הכהן ● וגם: כשהמדרגות הקסומות של חיפה הופכות ליריד אמנות מקומית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,672 מילים

בזמן שדרמר ממשיך בשיחות עם שר החוץ הסורי, דמשק מכריזה כי אין כניסה לסחורות ישראליות ● באבו דאבי רוצים להתנתק מהורמוז ולהקטין את התלות בטהרן ● בחתונה המונית בטהרן הייתה חסרה רק עוגה עם חבל תלייה עליה ● והשבוע ב-1967: מצרים הכריזה על סגירת מצרי טיראן בפני ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 984 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

איש נבואי קוסמי עליז

עלי מוהר הציע לנו חיבור לאחד התדרים העדינים ביותר של החילוניות הישראלית, של התל אביביות, של "הנעשה בעירנו". תדר של בהירות. של כמיהה לנורמליות

עלי מוהר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע - ללא ספק חסר חשיבות לאומית - שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מ... המשך קריאה

הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.

לכתבה המלאה עוד 1,335 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

התגלמות העצמאות השיפוטית

אין שופטים כמו חשין. יש טובים ממנו, יש גרועים ממנו, אבל כמוהו אין. הוא לא פחד מכלום ומימש את עצמאותו בקורפוס השיפוטי שלו. והוא לא היה מסכים לקבל את מה שהשופטים סופגים כיום

שופט בית המשפט העליון מישאל חשין

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 620 מילים
חבר, אתה חסר

מחפש הפשרות

השילוב בין עוצמת המנהיגות, המעמד ההלכתי, הפרגמטיות, השיח, הדאגה האמיתית לציבור והסנטימנט כלפי כל אדם - הרב עובדיה הותיר אחריו ואקום שמורגש כיום יותר מתמיד

הרב עובדיה יוסף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 611 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.