מכל עבר הולכות וניחתות מהלומות על ראשו של השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, הפוגש בימים אלה את מגבלות הכוח.

אתמול (שני) הורה מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי לניצבים תחתיו לא לשוחח ישירות עם השר ולשכתו, וכי מעתה כל ההתנהלות מול לשכת השר תיעשה באמצעות המפכ"ל עצמו.

זה היה רגע מזוקק של התיישרות לפי הוראות הדין: שבתאי קלט, באיחור מה, שלא רק שהשר הממונה עליו מנסה לייתר אותו ולתפקד בעצמו כמפכ"ל על, אלא גם שיש בכוחו של שבתאי עצמו למנוע זאת – באמצעות מתן הוראה לקצינים הבכירים שתחתיו לנתק קשר עם השר הסורר.

גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה החליטה לאוורר לאור השמש את הקושי שהיא חווה בגיבוש עמדת הממשלה בתשובות לעתירות לבג"ץ, נוכח מה שנחזה להיראות כהתנהלות ילדותית ממש מצד בן-גביר. על הפרק: ניסיון מצד היועצת לנהל את ענייניה המשפטיים של הממשלה באופן נורמלי ככל הניתן, כאילו אנחנו מצויים בימים כתיקונם.

שתי עתירות מרכזיות הנוגעות בעניינו של בן-גביר תלויות ועומדות בימים אלה בבג"ץ. האחת עניינה בעצם סבירות מינויו של מי שלחובתו שמונה הרשעות פליליות, שורה של התנגשויות עם משטרת ישראל ועבר עשיר בחדרי החקירות, מהצד של הנחקר, לתפקיד השר הממונה על המשטרה; והאחרת עניינה בחוקתיות התיקון לפקודת המשטרה, שאושר בדצמבר האחרון, ערב הקמת הממשלה, ביוזמתו של בן-גביר עצמו.

מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי לצד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 24 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

בעתירות הנוגעות לתיקון לפקודת המשטרה – חקיקה שזכתה באופן טבעי לכינוי "חוק בן-גביר" – משמיעות העותרות טענה כפולה: הן לבטלות החקיקה בשל פגיעתה בעצמאות המשטרה ובזכויות יסוד חוקתיות של הציבור; והן לחריגה של בן-גביר מהסמכות שהוקנתה לו בחוק שהועבר למענו:

במתכונת שבה אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית, הוא מקנה לשר לביטחון לאומי סמכות להתוות "מדיניות כללית" למשטרת ישראל, אך אוסר עליו לשמש "מפכ"ל על" ולתת הנחיות פרטניות לקציני משטרה באירועים קונקרטיים, כאילו הוא מנהל את החפ"ק המשטרתי.

בשתי העתירות – הן זו הנוגעת לעצם מינויו של בן-גביר לתפקידו, והן בזו הנוגעת לחקיקת "חוק בן-גביר" – לא הגישה עד עתה היועצת המשפטית לממשלה תגובה בשם הממשלה. מחדל כזה מצד הפרקליטות, המייצגת את משיבי הממשלה בעתירות, הוא נדיר ביותר: הפעם הקודמת שבה כשלה הממשלה מלהשיב לעתירה כלשהי, הייתה בעתירות נגד החלטת ממשלת מעבר בראשות נתניהו להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתחקור את מח"ש.

בשתי העתירות – הן זו הנוגעת לעצם מינויו של בן-גביר לתפקידו, והן בזו הנוגעת לחקיקת "חוק בן-גביר" – לא הגישה עד עתה היועצת המשפטית לממשלה תגובה בשם הממשלה

בסוף השבוע האחרון, בד בבד עם סאגת הדחתו של ניצב עמי אשד מתפקיד מחוז תל אביב במשטרה, בהוראתו של בן-גביר, והחזרתו לתפקיד בהוראת היועצת המשפטית ותוך התיישרות מיידית של המפכ"ל שבתאי – התברר מהי הסיבה למחדלה של הפרקליטות מלהשיב לעתירות הנוגעות לבן-גביר.

כבר ביום חמישי בערב, שעות אחדות לאחר שנודע על הדחתו של אשד, פנתה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, בבקשה למתן צו-ביניים בהול שיקפיא את ההדחה. "מדובר בטיהור פוליטי של הפיקוד הבכיר במשטרה", נכתב בבקשה, "שנעשה משיקולים זרים ותוך חריגה מסמכות. זאת, כחלק מתהליכי הפוליטיזציה של המשטרה".

מפקד מחוז תל אביב, ניצב עמי אשד, מתקבל במחיאות כפיים בהפגנה בתל אביב, 11 במרץ 2023 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

לבהרב-מיארה לא היה דרוש זמן רב כדי לפעול: לאחר בירור ראשוני של הנושא מול המפכ"ל, היא הודיעה לבן-גביר כי "מתעורר חשש כבד ביחס לחוקיות ותקינות ההליך הנוגע להעברתו של ניצב אשד מתפקידו" – ולפיכך הורתה להקפיא את ההחלטה, ולהשאיר את אשד בתפקיד מפקד המחוז.

לא אדם כבן-גביר יישאר חייב במסגרת התגרה הפומבית: ביום ראשון בבוקר הוא מיהר לשגר מכתב ליועצת המשפטית, ובו התלונן על כך שהנחייתה ניתנה מבלי ששוחחה עמו ושמעה את עמדתו – ולא בפעם הראשונה. "בנסיבות אלה", הוא הוסיף, "אינני סומך כי תייצגי אותי נאמנה בעתירות השונות, ויהיה זה מן הדין, היושר והצדק שאייצג את עצמי בייצוג עצמי או פרטי".

האינטרס המניע את בן-גביר בבקשה זו מובן: הוא מבקש לערער עוד יותר את מעמדה של היועצת בעיני הדרג הממשלתי, להציגה כמי שאינה מסוגלת להתיישר לעמדותיה ומדיניותה של הממשלה הנוכחית, ולהכין את הקרקע לקראת מהלך ההדחה שלה.

בן-גביר מבקש לערער עוד יותר את מעמדה של היועצת בעיני הדרג הממשלתי, להציגה כמי שאינה מסוגלת להתיישר לעמדותיה ומדיניותה של הממשלה הנוכחית, ולהכין את הקרקע לקראת מהלך ההדחה שלה

בהרב-מיארה השיבה לבן-גביר עוד באותו יום – וחשפה כי פניותיה ופניות אנשיה ללשכתו של בן-גביר, על מנת לתאם פגישה ביניהם לצורך גיבוש תשובות הממשלה לבג"ץ, לא נענו. "נבקש לקבל בדחיפות את התייחסותכם לטענות המפורטות בעתירות, וכן אבקש לתאם עמך בדחיפות ישיבה לצורך ליבון הסוגיות העולות בהן", כתבה.

היא גם דחתה את בקשתו לייצוג נפרד בעתירות הנוגעות אליו, בטרם ישבו ויבררו האם קיימות בין היועצת לבין השר מחלוקות לגופם של דברים, המצדיקות מתן ייצוג נפרד – ולא כסיסמאות כלליות בדבר "חוסר אמון" של השר ביועצת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

משהגיע בן-גביר ככל הנראה למסקנה כי היועצת אינה מתכוונת להיעתר לבקשתו לקבל ייצוג נפרד בבג"ץ, החליט לפנות לבית המשפט עצמו בבקשה זהה.

"התנהלות זו [של היועצת]", הוא כתב ביחס להנחייתה להותיר את ניצב אשד בתפקידו, "אינה חוקתית, אינה סבירה, אינה מידתית ואינה הגונה". היועצת עצמה הגיבה לבקשה זו: "בכל הנוגע לבקשת השר לייצוג נפרד, עליו לפנות ליועצת המשפטית לממשלה כמקובל, והבקשה תיבחן".

שתי העתירות כבר נקבעו לדיונים בפני הרכבים – העתירה בעניין מינוי בן-גביר תידון בתחילת חודש אפריל, וזו בעניין התיקון לפקודת המשטרה, בתחילת חודש מאי. בעניין הבקשה הבהולה לצו-ביניים בעניין הדחתו של אשד, נקט השופט יצחק עמית גישה מתוחכמת: רק אתמול (שני), בשוך הרי הסערה סביב אשד ומשהתברר כי בעתיד הנראה לעין הוא יישאר בתפקיד מפקד מחוז תל אביב, הורה השופט ליועצת להגיב לבקשה, בתוך שבוע ימים.

בהתאם לכללי הדין היבשים, אין כל סיבה שבג"ץ ייעתר לבקשתו של בן-גביר ויאפשר לו להיעזר בייצוג משפטי נפרד. ראשית, מאחר שטרם מוצו ההליכים בעניין זה – היועצת עצמה עדיין לא דחתה סופית את הבקשה, והודיעה כי על השר להגיש בקשה מנומקת, לפרט באיזו מן העתירות הוא מבקש ייצוג נפרד, וגם זאת רק לאחר שיתברר שבינה לבין השר שוררות מחלוקות שאינן ניתנות לגישור.

שנית, מאחר שייצוג נפרד לחבר הממשלה ניתן רק במקרים קיצוניים, ולא כל אימת שעמדתו של השר שונה מהעמדה המשפטית שאותה קובעת היועצת המשפטית לממשלה.

ייצוג נפרד לחבר הממשלה ניתן רק במקרים קיצוניים, ולא כל אימת שעמדתו של השר שונה מהעמדה המשפטית שאותה קובעת היועצת המשפטית לממשלה

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ניכר בבן-גביר שטרם התרגל לכך שהוא אינו פועל כעת כאזרח פרטי, אלא כאורגן ממשלתי. עמדותיו כפי שהן מובאות בפני בג"ץ אינן עמדות אישיות, אלא ממשלתיות. ייצוג נפרד ניתן רק כאשר מתעוררת אפשרות ממשית שעמדת השר אפשרית מבחינה משפטית, לצד עמדת היועצת, ואיננה בגדר חריגה מהוראות הדין.

ניכר בבן-גביר שטרם התרגל לכך שהוא אינו פועל כעת כאזרח פרטי, אלא כאורגן ממשלתי. עמדותיו כפי שהן מובאות בפני בג"ץ אינן עמדות אישיות, אלא ממשלתיות

הוראות הדין והפסיקה המצטברת בעניין זה, אמורות להוביל אם כן את בית המשפט לתשובה חד משמעית בסוגיית הייצוג הנפרד לבן-גביר. ואולם בצוק העיתים, אפשר שבג"ץ יבחר ללכת לקראת בן-גביר לפנים משורת הדין, כדי למנוע לזות שפתיים – ולשלול ממנו לפחות הזדמנות אחת לבוא בטרוניות כלפי דורסנותם של המשפטנים.