ישראל מהדקת את החגורה. משקי הבית מנסים לצמצם הוצאות, האוברדראפט הממשלתי גדל והפעילות הכלכלית מתכווצת. הגירעון לחודש החולף הוכפל ליותר מ־10 מיליארד שקל והעודפים מאשתקד נשחקו. ההכנסות ממיסים ירדו השנה בכ־4% ואילו הוצאות הממשלה קפצו ב־8.7%. הנתון למאי מבטא החרפה לעומת אפריל.

הממשלה כבר אישרה שני קיצוצים רוחביים, אחד בעת אישור התקציב הרווי בכספים קואליציוניים שלא ישמשו כמנועי צמיחה – והשני בשביל לממן את גחמת המשמר הלאומי של איתמר בן גביר. בזמנים כאלה, המקורות התקציביים שווים את משקלם בזהב – וכל שקל קובע.

הינה פתרון אחד שקצת נשכח אף שכבר דובר עליו רבות בעבר – מיסוי ענקיות האינטרנט הבינלאומיות הפועלות בארץ. החברות מצהירות שמקום מושבם בחו"ל ולכן הן כאילו לא חייבות במס הכנסה על הרווחים הנובעים משם. במקום זה, הן משלמות רק מס מסוים על ההוצאות בישראל, בשיטת "קוסט פלוס", אבל הכסף הגדול הוא ההכנסות והרווחים, שבמסגרת הבלוף הזה נשארים פטורים ממס.

הן משלמות רק מס מסוים על ההוצאות בישראל, בשיטת "קוסט פלוס", אבל הכסף הגדול הוא ההכנסות והרווחים, שבמסגרת הבלוף הזה נשארים פטורים ממס

.מנכ"לית חברת פייסבוק ישראל עדי סופר תאני (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

לא מע"מ ולא מס הכנסה

מעבר לכך, החברות מקבלות יתרון על עסקים מקומיים גם בפטור מכעיס מגביית מע"מ על השירותים שלהן – והעברתו למדינה. שני הרכיבים – מס הכנסה ומע"מ – מצטברים למיליארדים שהמדינה מפסידה בכל שנה רק בגלל רפיסות של האוצר ורשות המיסים מול אותן חברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון, ספוטיפיי, נטפליקס, אמזון, Airbnb ועוד ועוד.

אפשר לראות כאן קבלה של פייסבוק עבור שירות פרסום שניתן בישראל אך אין עליו תוספת מע"מ – וכתובת החברה רשומה בכלל באירלנד, אף שלכל ידוע שהחברה מעסיקה עובדים המפעילים את השירות בישראל ונותנים עליו הדרכות לצרכנים. במשרד האוצר היו ניסיונות להשית את המס, שזכה לכינוי "מס נטפליקס", בממשלה הקודמת וגם בנוכחית, אבל זה לא עבר לחוק ההסדרים.

קבלה של פייסבוק עבור שירות פרסום בישראל (צילום: צילום מסך)

נתניהו תקף את המס כשהיה באופוזיציה וניסה לטעון שהוא נועד להעביר צופים משירותי הסטרימינג הזרים לערוצי הטלוויזיה המקומיים.

לכן, לא מפתיע שגם הפעם הרעיון נגנז, מה גם שמנהלת קשרי המדיניות של פייסבוק עבדה בעבר בלשכת נתניהו וגם בחודשים האחרונים דווח שהיא אמורה להתמנות למנכ"לית במשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות השר רון דרמר, מה שלא יצא לפועל בסופו של דבר.

לא מפתיע שגם הפעם הרעיון נגנז. מנהלת קשרי המדיניות בפייסבוק עבדה בעבר בלשכת נתניהו ובחודשים האחרונים הייתה מועמדת למנכ"לית במשרד של מקורבו, רון דרמר

ההסכם הבינלאומי נפל

לשם השוואה, באירופה כבר מזמן מחייבים את החברות בגביית מע"מ על השירותים השונים – והעברתו לאוצר המדינות באיחוד. גם בנוגע למס הכנסה יש מתווה מיוחד למיסוי שלהן ולמניעת הסטת רווחים למקלטי מס.

שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן הצהיר עם כניסתו לתפקיד שישראל מצטרפת למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ה־OECD. הכוונה הייתה לאשר שיעור מס חברות מינימלי ולמסות את הכלכלה הדיגיטלית בשני רבדים: האחד הוא מיסוי רווחי תאגידי הענק הבינלאומיים על־ידי המדינות שלתושביהן ניתנים השירותים והמוצרים, גם אם התאגיד לא רשום או יושב במדינה פיזית.

פשוט לא יאמן. ממשלת רודפי הבצע הטילו עלינו מס נטפליקס כדי שנחזור לצפות בערוצי התעמולה!!!(צילום: ליאור הררי) pic.twitter.com/vdjgdrCNUS

— ליאור הררי – Lior harari ???? (@liorharari100) October 21, 2021

ברובד השני, הכוונה הייתה למנוע תכנוני מס או הסטת רווחים למקלטי מס של הענקיות הבינלאומיות – ולהחיל שיעור מס חברות מינימלי של 15%, שייגבה במדינת התושבות שלהן. תחולת המס הזה הייתה אמורה לכסות את הקבוצות הרב־לאומיות שמחזור הפעילות שלהן הוא שלושת רבעי מיליארד דולר.

זה היה לפני שנתיים, אלא שלפני שנה חברות הענק הצליחו לכופף את ראשי ה־OECD וההסכם הבינלאומי נדחה עד 2024. בשנים האחרונות מדינות באירופה ניסו להשית מיסי הכנסה אד הוק על אותן חברות, אך הן עדיין חומקות בגדול מתשלום מס אמת בכל הדרכים האפשריות.

כך, למשל, אמזון, שלאחרונה התברר שלא שילמה בשנתיים האחרונות מיסים בבריטניה הודות להטבת מיסוי על השקעה בתשתיות. החברה הרוויחה 222 מיליון ליש"ט בשנה הקודמת והכנסותיה עלו ב־8% ל־5.56 מיליארד ליש"ט.

מנהל רשות המיסים ערן יעקב בכנסת. 22 ביוני 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

נחכה ל־2030?

ממשרד האוצר ולשכת השר בצלאל סמוטריץ' לא התקבלה תגובה. מרשות המיסים נמסרה התשובה הבאה:

"מתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית שלגביו הודיע השר ליברמן על הצטרפותה של ישראל, נמצא בימים אלו בתהליכי עבודה מתקדמים בארגון הOECD. מעל 140 מדינות נוספות מלבד ישראל, הצטרפו ליוזמה ומחויבות לה.

חשוב לציין, שפרויקט ה- BEPS שמאגד את פתרון 2 הרבדים למיסוי הכלכלה הדיגיטלית (PILLAR 1+2) טרם הגיע לסגירה ולהסכמה סופית ועדיין נמצא בדיונים והסכמות בין מדינתיות בקבוצות העבודה של ה- OECD.

נושא ההטמעה, היישום וההיערכות של ישראל לאופן האימוץ של הוראות ה OECD בדבר מיסוי הכלכלה הדיגיטלית נמצא בבחינה במסגרת צוותי עבודה של משרד האוצר אשר מקיימים גם קשר רציף עם גורמים שונים במגזר העסקי אליהם ההוראות רלוונטיות.

וועדת הכנסת החליטה לפצל את חקיקת מע"מ בנושא הכלכלה הדיגיטלית מחוק ההסדרים, והחוק מונח על שולחנה לבחינת המשך הליך החקיקה."

הסיפור הזה לא נולד אתמול. חברות האינטרנט הגדולות חומקות ממס אמת בישראל כבר שנים, ואחד הבודדים שניסה לשנות את זה הוא עו"ד גיא אופיר. "לצערי הרב אנחנו באותו מצב", הוא אומר לזמן ישראל השבוע.

"הגשתי כבר שתי עתירות לבג"ץ, כל הזמן רשות המיסים אומרת 'אוטוטו זה קורה'. נפגשתי עם סגן השר אביר קרא בזמנו והוא גם התקשר בעניין הזה למנהל רשות המיסים, שאמר לו שאין אפשרות". אביר קארה אומר בתגובה לכך כי מנהל רשות המיסים ערן יעקב אמר לו שישראל צריכה לעמוד בהסכמים בינלאומיים ושזו הסיבה שאי־אפשר להשית את המס.

עו"ד גיא אופיר (צילום: יח"צ)

התשובה של מנהל רשות מיסים מתחמקת, שכן את המע"מ היה אפשר להחיל כבר מזמן ועם רוח גבית פוליטית אפשר היה לנסות ללכת קדימה במס הכנסה, עם או בלי הסכם בינלאומי.

עו"ד אופיר מבטיח להמשיך לאתגר את הסוגיה בבית המשפט: "רשות המיסים כל שנתיים–שלוש מיח"צנת את זה שבקרוב נמסה את גוגל, אני שומע את זה מ־2008.

"אני עדיין פועל מאחורי הקלעים ומחכה להגיש את העתירה השלישית לבג"ץ. שתיים כבר מחקו לי בטענה ש'העתירה מוקדמת', לא הבנתי איך גם ב־2014 בג"ץ אמר לי שהעתירה מוקדמת וגם ב־2018, כאילו באיזה שנה הוא רוצה שאני אבוא אליו, ב־2030?".

"שתי עתירות כבר מחקו לי בטענה שהן מוקדמות. איך גם ב־2014 בג"ץ אמר לי שהעתירה מוקדמת וגם ב־2018, באיזה שנה הוא רוצה שאני אבוא אליו, ב־2030?"