חדי העין יכלו לשים לב אתמול (ב') – במסיבת העיתונאים שקיים נתניהו – להתנהגות שלא אפיינה את הצהרותיו הקודמות על משבר הקורונה.
בשלב מסוים הוא נשאל על ידי אחד העיתונאים על הסיוע המקרטע לעצמאיים. נתניהו, ברגע קצר של מבוכה נדירה, מלמל משהו בנוסח: "הסיוע של ישראל הוא לא זעום. הוא מאוד נדיב, אבל הוא צריך להגיע… מדובר בכמה יש לנו (מחפש משהו לא ברור עם עיניו בכיוון הקהל)… 8 מיליארד אה… אולי אפשר לתת אה…"
המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
ואז, עיניו של ראש הממשלה התמקדו בראש רשות המסים המופתע, ובליווי תנועת ידיים הוא קרא: "ערן יעקב תורך, בוא, בוא. תעמוד פה. תספר מה עושים", כאילו רצה לזרוק את תפוח האדמה הלוהט הזה הרחק ממנו.
יעקב החל לספר לציבור על השדרוג הטרי באתר רשות המסים, שזינק סוף-סוף טכנולוגית משנות ה-90 אל המאה ה-21. יעקב הציג איך בשלושה צעדים פשוטים כמעט חצי מיליון עצמאיים יוכלו לקבל את כספי המענק שלהם בתוך 48 שעות.
נתניהו עמד לצידו ופנה אליו בפרגון לא אופייני, ובאמירה שנראית לכאורה ספונטנית, אבל כנראה מתוכננת היטב: "(כל זה) באתר שלך".
יעקב המובך, שלא הבין איך פתאום האתר הפך להיות שלו, תיקן את ראש הממשלה: "באתר של רשות המסים".
פה נשאלת השאלה מה קרה פתאם לאותו נתניהו, אותו "אור לכל העמים"?
האיש שמתעקש לנכס לעצמו כל הישג שמתרחש במדינה – מחילוץ עם ישראל משואה שנייה ועד לחילוץ צעירה שהסתבכה עם סמים ברוסיה – העניק פתאום דווקא לאחד מפקידיו את מלוא הבמה והקרדיט על הישג טכנולוגי ובשורה גדולה לעצמאיים. אמנם פקיד בכיר ומכובד, אך עדיין פקיד. האם נחה עליו פתאום רוח הלא רק "אני ואני"?
מחאת נגד המשך שלטון נתניהו בתל אביב (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
האיש שמתעקש לנכס לעצמו כל הישג במדינה – מחילוץ עם ישראל משואה שנייה ועד לחילוץ צעירה שהסתבכה ברוסיה – נתן פתאום את מלוא הקרדיט על הישג טכנולוגי ובשורה כלכלית דווקא לאחד מפקידיו
את הפתרון לכתב החידה אפשר למצוא ברגע שבו יעקב סיפר לראש הממשלה על הפלא הטכנולוגי שיחווה כל עצמאי שייכנס לאזור האישי שלו באתר רשות המסים. "מיד כשנכנסתי (לאתר) אני יודע כמה כסף אני צפוי לקבל, והכסף הזה תוך יומיים – אדוני ראש הממשלה – בחשבון אוטומטית" – סיפר יעקב.
אז נתניהו פנה עם אצבע מכוונת אל יעקב ואמר לו "עליך". התנועה הזו לא היתה מקרית. כשנתניהו פונה בצורה כזו הוא מקבע מראש בתת המודע של הצופה בבית את האשם, למקרה שהכסף לא יעבור בזמן.
יעקב המופתע ענה לנתניהו "עליי", תוך שהוא מרים יד בתנועת כניעה, אבל מיד הבין את המלכודת שטמן לו, והסתייג מזריקת האחריות המפתיעה: "הבטחתי, ואני מקווה שממחר אפשר יהיה להיכנס לאתר, ואני אאה… מקווה שכך יהיה".
לעומת, זאת כשזה נגע לגובה המענק, נתניהו זנח את ה"עליך" ועבר לדבר ב"אנחנו", תוך שמבטו נודד מערן יעקב לעיתונאים בחדר. "אנחנו עובדים בשיטה האמריקאית. בשיטה האמריקאית אם אתה מדווח, אתה מקבל. עסקים יקבלו כאן מאות אלפי שקלים. זה לא דבר קטן. זה דבר גדול מאד" – נתניהו סיפר בגאווה.
כלומר, נתניהו בעצם אמר שפיצוח הביורוקרטיה ופיזור של מיליארדי שקלים על העצמאיים – זה "עלי". אבל אם זה לא יקרה בסוף – זה "עליו".
למעשה, נתניהו יודע – כמו כל מי שהיה יום וחצי בחברת היי טק – שהרצת אתר שאמור לעבד פרטים של חצי מליון משתמשים ולהזין להם כסף בחשבון בתוך 48 שעות, היא אתגר שהסיכוי לעמוד בו שווה לפחות לסיכוי להיכשל.
נתניהו כהרגלו, כמו בהצהרות הקודמות, לקח קרדיט על התכניות, אבל את האחריות על ביצוען – או יותר נכון, על כישלונן האפשרי – הוא הפיל על פקידיו.
בפעמים קודמות הוא הצהיר על תכניות, ושלח את פקידיו לחטוף את האש עליהן באולפנים כמה ימים אחר כך. אתמול זכינו לראות בשידור חי איך הוא מכין את דעת הקהל מראש לכישלון על פקיד בכיר – ומהמקפצה.
לפני שלוש שנים, קצת לפני האסון הגדול של ה-7 באוקטובר, בנימין נתניהו נפגש בניו יורק עם שורה של מנהיגים מערביים ואזוריים. הרשימה כללה, בין היתר, את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, קנצלר גרמניה אולף שולץ, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ונשיא דרום קוריאה יון סוק-יאול.
כעבור שלוש שנים, אף אחד כבר לא רוצה לפגוש את נתניהו או לשמוע את נאומיו הנבובים, לאור מדיניותו הכושלת וההרסנית.
המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
אפשר להמשיך ולהתלונן על האו"ם, במיוחד על רקע שלל אירועים מגוחכים ואמירות אבסורדיות שנישאות שם. כך למשל, נאומו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שבו טען שחמאס "אינו עושה צרות בגדה המערבית"; השתתפותה של קטאר במפגש של "אגודת הידידים של נפגעי טרור"; או השתתפותו של נשיא איראן – מדינה שטבחה רק בתחילת השנה בעשרות אלפי אזרחיה, ושממשיכה לירות גם בימים אלה על שכנותיה הערביות.
לפני שלוש שנים, קצת לפני ה-7 באוקטובר, נתניהו נפגש באו"ם עם שורה של מנהיגים מערביים ואזוריים. היום אף אחד כבר לא רוצה לפגוש אותו או לשמוע את נאומיו הנבובים
עם זאת, כדאי לשים לב גם לדברים החשובים באמת שמתרחשים שם. ארצות הברית היא זו שאישרה את השתתפותו של הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן, ונשיא ארצות הברית אף הביע נכונות לפגוש אותו, חרף כל מה שאמר עליו בעבר. מי שמתווכת בין שתי המדינות הללו היא קטאר, שנהנית כעת מתפקיד מכובד של מתווכת ומקרבה מיוחדת לנשיא טראמפ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בעצרת הכללית ה-81 של האו"ם במטה הארגון בניו יורק. 24 בספטמבר 2026 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)
ישראל אומנם הצליחה למנוע את השתתפותו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), בעקבות לחץ שהפעילה – אף שמדובר במנהיג מתון שממשיך לשתף פעולה עם צה"ל ושב"כ, למרות אוזלת ידם מול גל הטרור היהודי בגדה המערבית. אבל זהו למעשה ההישג היחיד של ישראל הפעם; הישג עלוב ופתטי למדי.
להבדיל מנתניהו, נשיא סוריה א-שרע – איש אל-קאעדה לשעבר – פגש השבוע את טראמפ, מקרון, ואת ראשי הממשלה של תריסר מדינות אירופאיות. בתקופתו הקצרה בשלטון הוא למד את רזי הדיפלומטיה שנתניהו הספיק לשכוח
להבדיל מנתניהו, נשיא סוריה, אחמד א-שרע – איש אל-קאעדה לשעבר – פגש השבוע בניו יורק את טראמפ, את מקרון, ואת ראשי הממשלה של פקיסטן, לבנון ותריסר מדינות אירופאיות.
נראה שבתקופה הקצרה שלו בשלטון, א-שרע כבר למד את רזי הדיפלומטיה שנתניהו הספיק לשכוח. זאת משום שכל המאמץ של נתניהו, מאז ומעולם, היה מכוון אך ורק לזירה הפנימית, או למהלכים שייטיבו עימו פוליטית מבית.
כך הפך נתניהו את המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, את האיחוד האירופי, ואת ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית לאויבים במקום לשותפים, והרס כל חלקה טובה בדרך. לאחר עידן נתניהו, ישראל תזדקק לשיקום מדיני ארוך טווח, ולא לפתרונות ביניים קצרי מועד.
נציגים עוזבים את האולם בעת שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נואם במושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם. 24 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Heather Khalifa)
טראמפ ביטל את המתקפה נגד החות'ים
ברגע האחרון ממש, כך על פי מקורות אמריקאים, טראמפ ביטל את המתקפה שתוכננה נגד החות'ים – שמצידם ממשיכים להילחם נגד הכוחות הפרו-סעודיים במדינה ולהשתלט על שטחים נוספים בדרום ובמערב תימן.
טראמפ, כך נראה, מעדיף כעת (לפחות עד בחירות האמצע בארצות הברית) לא להכניס את עצמו לקלחת אזורית ולא להסלים את המצב, לא בתימן ולא באיראן. מעבר לכך, לפי אותם פרסומים, מלאי המיירטים של ארה"ב הידלדל באופן משמעותי לאחר הלחימה באיראן, ומי שסובלים מכך כעת הם גם האוקראינים וגם הסעודים.
טראמפ, כך נראה, מעדיף כעת (לפחות עד בחירות האמצע בארצות הברית) לא להכניס את עצמו לקלחת אזורית ולא להסלים את המצב, לא בתימן ולא באיראן
מי שדווקא הציעה סיוע לערב הסעודית, ושיגרה לממלכה מטוס תדלוק מתקדם מסוג Voyager, היא בריטניה בראשות ראש הממשלה החדש, אנדי ברנהאם.
בריאיונות לתקשורת, הוא קשר בין הסיוע לסעודים לבין יוקר המחיה בארצו, שימשיך לעלות אם החות'ים' ימשיכו את המצור שלהם על המכליות הסעודיות.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נפגש עם ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם במהלך העצרת הכללית של האו"ם במטה הארגון. 22 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)
ומה באשר ל"ברית מכה" שנחתמה לאחרונה בין ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה? קודם כל, ספק אם לברית החדשה יש כבר את מנגנוני הפיקוד והמתודולוגיה הדרושים לשיתוף פעולה ביטחוני מעשי במקרה של מלחמה.
עם זאת, לפי שעה, ברור לגמרי שהברית הזו מתכוונת לפעול יחדיו כחזית דיפלומטית, ולא צבאית.
ומה באשר ל"ברית מכה" שנחתמה לאחרונה בין ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה? לפי שעה, ברור לגמרי שהברית הזו מתכוונת לפעול יחדיו כחזית דיפלומטית, ולא צבאית
מהצהרות בעלות הברית שניתנו בשולי העצרת הכללית של האו"ם, ניתן היה להבין ששלוש המדינות מעוניינות בראש ובראשונה להרגיע את טהרן, ולהסביר לה שמדובר בברית הגנתית גרידא, ולא בברית שכוונה "נגד מדינה שלישית באזור".
משאיות טנדר נוסעות בתהלוכת הלוויה המונית לקצינים חות'ים ואנשי צבא אחרים בצנעא, תימן, יום רביעי, 16 בספטמבר (צילום: AP Photo)
אלג'יריה: צרפתית אאוט, אנגלית אין
שנת הלימודים 2026/27 באלג'יריה תיפתח ב-21 בספטמבר בסימן של שינוי משמעותי: אנגלית תהפוך לשפה הזרה הראשונה בבתי הספר היסודיים.
שר החינוך, מוחמד סגיר סעדאווי, הודיע כי תלמידי כיתה ג' ילמדו רק אנגלית, והצרפתית תתווסף למערכת רק שנה לאחר מכן. המהלך הזה הוא חלק ממגמה רחבה יותר של דחיקת השפה הצרפתית מהחיים הציבוריים במדינה, בשל זיהויה כשפת הקולוניאליזם.
שר החינוך האלג'יראי הודיע כי תלמידי כיתה ג' ילמדו רק אנגלית, והצרפתית תתווסף רק שנה לאחר מכן. מדובר בחלק ממגמה של דחיקת השפה הצרפתית מהחיים הציבוריים במדינה, בשל זיהויה כשפת הקולוניאליזם
בנוסף, היחסים עם צרפת מתוחים מאז 2021, וב-2024 הם החמירו עוד יותר לאחר שפריז תמכה בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית.
מורה מעבירה שיעור אנגלית בבית ספר פרטי באלג'יריה לאחר שהנשיא הורה להחליף את הוראת הצרפתית כשפה שנייה בלימודי אנגלית, בכניסיון של אלג'יריה להתרחק מעברה כמושבה צרפתית. 21 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Fateh Guidoum)
גם במדינות צפון אפריקאיות אחרות, כגון מרוקו ותוניסיה, הצעירים מעדיפים אנגלית בשל מעמדה הגלובלי והשימוש באינטרנט. אך עבור האלג'יראים, השפה הצרפתית היא גם תזכורת מתמדת לעבר הקולוניאלי ולמלחמה העקובה מדם עם צרפת בשנות השישים.
אלג'יריה הייתה תחת שלטון צרפתי משנת 1830 ועד 1962, והצרפתית הפכה לשפת חובה במערכת החינוך והמנהל. לאחר העצמאות, ניסתה המדינה לקדם את הערבית כשפה הלאומית, אך הצרפתית נותרה דומיננטית
אלג'יריה הייתה תחת שלטון צרפתי משנת 1830 ועד 1962, והצרפתית הפכה לשפת חובה במערכת החינוך והמנהל. לאחר העצמאות, ניסתה המדינה לקדם את השפה הערבית כשפה הלאומית, אך הצרפתית נותרה דומיננטית באקדמיה, במערכת החינוך ובמוקדי הכוח.
ניסיונות קודמים להחליף את הצרפתית באנגלית, שנערכו בשנות התשעים, נכשלו, עד שהנשיא עבד אל-מג'יד תבון הכריז ב-2022 על הכנסת האנגלית לבתי הספר היסודיים.
תומכי השפה האנגלית קוראים כעת להגביר את לימודה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, כדי לאפשר לצעירים האלג'יראים להשתלב טוב יותר בשוק העבודה הגלובלי, על חשבון הצרפתית.
תלמיד מציג את ספר לימודי האנגלית שלו בבית ספר באלג'יר לאחר שהנשיא הורה להחליף את הוראת הצרפתית כשפה שנייה בלימודי אנגלית, בכניסיון של אלג'יריה להתרחק מעברה כמושבה צרפתית. 21 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Fateh Guidoum)
השבוע ב-1980: מלחמת איראן-עיראק פורצת
ב-22 בספטמבר 1980 פרצה אחת המלחמות הארוכות והעקובות מדם במאה העשרים, כאשר מטוסי קרב עיראקיים תקפו שדות תעופה ויעדים אסטרטגיים בלב איראן. במקביל, חצו כוחות קרקעיים של סדאם חוסיין את הגבול במתקפה מתואמת.
ב-22 בספטמבר 1980 פרצה אחת המלחמות הארוכות והעקובות מדם במאה העשרים, כאשר מטוסי קרב עיראקיים תקפו שדות תעופה ויעדים אסטרטגיים בלב איראן
סדאם שאף לנצל את הכאוס הפוליטי והחולשה הצבאית בטהרן לאחר המהפכה האסלאמית של 1979, במטרה לבסס את עיראק כמעצמה אזורית ולהחליש עוד יותר את איראן.
למהלך הזה קדם סכסוך גבולות עתיק יומין על נתיב המים האסטרטגי שאט אל-ערב, לצד עוינות אידיאולוגית עמוקה. סדאם חשש מחדירת הרעיונות השיעיים המהפכניים של מנהיג איראן, רוחאללה ח'ומייני – רעיונות שאיימו לערער את היציבות בבגדאד ולעורר תסיסה בקרב השיעים, המהווים רוב בעיראק.
נשיא איראן ומפקד הצבא לאחר המהפכה, אבולחסן בני-סדר, בשדה הקרב במלחמת איראן-עיראק (צילום: ابوالحسن بنی صدر در جنگ, ויקיפדיה)
מה שהחל כתוכנית עיראקית למכת מחץ מהירה, הפך למלחמת התשה אכזרית שנמשכה כמעט שמונה שנים. המלחמה פגעה קשות בשתי המדינות וגבתה מחיר כבד של מעל למיליון הרוגים ופצועים, כלכלות מרוסקות וחובות עתק.
החזיתות הפכו לשדות קטל, שאליהם שלחה איראן לעיתים קרובות מתנדבים צעירים ללא כל הכשרה – גילם של רבים מהם נע בין 15 ל-16 בלבד. שני הצדדים עשו שימוש נרחב בנשק כימי וביצעו פשעי מלחמה מזעזעים.
מה שהחל כתוכנית עיראקית למכת מחץ מהירה הפך למלחמת התשה אכזרית שכללה פשעי מלחמה, נמשכה כמעט שמונה שנים וגבתה מחיר כבד של מעל למיליון הרוגים ופצועים, כלכלות מרוסקות וחובות עתק
בסופו של דבר, הסכסוך הסתיים ללא הכרעה טריטוריאלית ממשית, לאחר שאיראן סירבה להיכנע ואף הדפה את הצבא העיראקי משטחה.
בעקבות המלחמה התעצב במזרח התיכון מאזן כוחות חדש, ואיראן הפכה בהדרגה לכוח אזורי חזק ומאיים, למוד קרבות ואובדן.
שמחה לאיד היא אחד הרגשות הכי נחותים, הכי ירודים, הכי אפלים של הנפש האנושית.
זהו רגש שכל מקורו במשהו רע שקורה למישהו אחר. אין הוא ניזון מהצלחה כלשהי אלא מכישלון, אין הוא ניזון מהתרוממות כלשהי אלא מנפילה, ואין הוא ניזון ממרפא כלשהו אלא ממכה קשה.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
זעקה עולה מהרשתות החברתיות: מה עושים עם הדמוקרטים, אוי ואבוי, הם תומכים בפסילתו של סמי אבו שחאדה. התשובה פשוטה: לא מצביעים להם אם אתם מחשיבים את עצמכם אנשי שמאל. כי הם הרבה דברים. שמאל הם לא.
יש ברשימתם אנשים מצוינים שאני מעריך מאוד. משה רדמן, האזרח האמיץ שיכול להזיז הרים וצריך להיות ראש ממשלה. נמרוד שפר, שר הביטחון האולטימטיבי, עם יושרה שעמדה בכל מבחני הלחץ. הרב גלעד קריב, הקול היהודי הצלול ביותר בכנסת.
אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בצער רב אגלה לך שאין בין הרשימות לכנסת הנוכחית או הבא ולא מפלגת שמאל אחת. המפלגות ה"ציוניות" כולן ימין - כלכלי ומדיני. המפלגות שאינן ציוניות הן או של הכתות הדתיות האורטודוקסיות-פונדמנטל... המשך קריאה
בצער רב אגלה לך שאין בין הרשימות לכנסת הנוכחית או הבא ולא מפלגת שמאל אחת. המפלגות ה"ציוניות" כולן ימין – כלכלי ומדיני. המפלגות שאינן ציוניות הן או של הכתות הדתיות האורטודוקסיות-פונדמנטליסטיות או של הלאומיות הערבית פלסטינית. השמאלני המעשי היחיד הוא סגלוביץ' וגם הוא בודד במפלגתו
אברום אתה צודק. עם העלמות מרץ והעבודה נעלם השמאל מהכנסת. לא צריך לבכות על כך כי השמאל של העבודה שזחל לממשלות של ביבי היה בושה למורשת של המפלגה. גם מרץ "הצטיינה" בישיבות ח"כית " ציונית" ... המשך קריאה
אברום אתה צודק. עם העלמות מרץ והעבודה נעלם השמאל מהכנסת. לא צריך לבכות על כך כי השמאל של העבודה שזחל לממשלות של ביבי היה בושה למורשת של המפלגה. גם מרץ "הצטיינה" בישיבות ח"כית " ציונית" – ג'ידא רינאוי זועבי שהביאה לנפילת ממשלת השינוי במאמץ משותף עם עידית סילמן.
אפשר " להתנחם" שגם הימין של פעם אינו קיים. אפילו מפלגת הליכוד של היום אינה מפלגת ימין אוטומטית אלא אירגון שבראש האינטרסים שלו עומדת הנאמנות למשפחת ראש המפלגה ולא טובת ישראל.
מה שווה הנוקדנות המטופשת הזו אברום? ומה הרבותא להיתפס בעבר, גם הוא לא נמחק? כל הירידה הזו לפרטי פרטים וההתעסקות בטפל הם עיקר בעייתו של השמאל הישראלי.
ומה אתה מציע? שלא נצביע? שנצביע למפ... המשך קריאה
מה שווה הנוקדנות המטופשת הזו אברום? ומה הרבותא להיתפס בעבר, גם הוא לא נמחק? כל הירידה הזו לפרטי פרטים וההתעסקות בטפל הם עיקר בעייתו של השמאל הישראלי.
ומה אתה מציע? שלא נצביע? שנצביע למפלגת בן-גביר?
עזוב אותך משטויות. הצביעו 'דמוקרטים' ובעזרת הפתק הזה נעשה ונצליח.
מאמר מצוין בהיר וכתוב טוב מאוד.
השאלה שאני שואלת אותך האם לא כדאי להכביר מילים נגד הממשלה הקיימת והמצב הנוראי שהיא גוררת אותנו ביחסי ישראל והתפוצות וישראל ומדינות אחרות?
האם נצליח לגב... המשך קריאה
מאמר מצוין בהיר וכתוב טוב מאוד.
השאלה שאני שואלת אותך האם לא כדאי להכביר מילים נגד הממשלה הקיימת והמצב הנוראי שהיא גוררת אותנו ביחסי ישראל והתפוצות וישראל ומדינות אחרות?
האם נצליח לגבור על הקואליציה היום אם נהיה מפוצלים באופוזיציה? לכן, נכון האמת תמיד חשובה, אבל עכשיו הזמן להתחשבן עם הדמוקרטים? הלואי ונגבר עליהם. אח"כ נמשיך להילחם על האמת הנכונה שלנו, על שוויון שותפות ושלום!
הם נותנים תירוץ לא לנו, הליברל דמוקרטים שיודעים שהנוכל נאחז בכסאו בכל הכוח (שמא המיס תיאלץ להמתין בתור לספרית, וגו'). זה נועד אך ורק לבייס הביביסטי. לבבונים. בסגנון: דע מה להשיב. זהו.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו