יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. ישראל יקרה בממוצע ב-38% ממוצע המדינות המפותחות (OECD). מחירי הדירות עלו מאז 2007 ב-208%. מחירי המזון זינקו ב-25% תוך שנה אחת בלבד.

מיליוני ישראלים משלמים כיום 5,000 שקל בחודש בממוצע על השכרת דירה ו-5,000 שקל על סל קניות ממוצע חודשי.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

בן 18 שמצביע השנה בפעם הראשונה שואל שתי שאלות מעשיות: האם יוכל אי פעם לקנות דירה, והאם הורדת דירוג האשראי נוגעת אליו.

התשובה לראשונה מפתיעה חלקית – מחירי הדירות אכן ירדו, אך שכר הדירה לשוכר חדש עלה ב-6.8% בשנה, וזה השוק שהוא ייכנס אליו קודם.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

משפחה יהודית לא-חרדית ממוצעת נאלצת לשלם מס עודף של 26% כדי לממן את הבחירה של משפחה חרדית שלא להשתלב בשוק התעסוקה.

מחקר של מכון אהרון ברייכמן שפורסם באפריל מציג חשבון מפורט, שקל מול שקל, על הדרך שבה משפחה חילונית או דתית-לאומית ממוצעת מממנת משפחה חרדית.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

במרץ 2003 הציג שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את חזונו הכלכלי במשל "האיש השמן והאיש הרזה. הנאום דימה את המגזר הפרטי לאדם רזה, הסוחב אדם שמן – המגזר הציבורי. הוא ביטא את תפיסת העולם של הימין הכלכלי, ונועד להצדיק קיצוצים נרחבים, שנתניהו ביצע במגזר הציבורי, שירותי הרווחה והקצבאות, ביניהםן גם קצבאות הילדים. המגזר החרדי היה בין הנפגעים העיקריים.

מאז זרמו מים רבים בירדן והתחלפו ממשלות רבות, אך המשל רלוונטי לבחינת מדיניות הממשלה ה-37 של ישראל בראשות אותו נתניהו עצמו. האם ממשלת נתניהו הנוכחית עדיין נאמנה למדיניות "הקלה על האיש הרזה"? או שהיא פועלת למען "האיש השמן"?  "ימין כלכלי"?

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

בשנים  האחרונות התאפיינה המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו בהרחבת הגירעון התקציבי, גידול בחוב הציבורי, עלייה בתשלומי הריבית והגדלת הכספים הקואליציוניים וההוצאות שאינן תורמות ישירות לצמיחה.

במקביל, הממשלה הרחיבה את מספר השרים והמשרדים, בעוד ההשקעות בתשתיות, בדיור ובהון האנושי לא גדלו באותו קצב. שילוב של גירעון מתמשך, חוב גדל ויוקר מחיה גבוה עלול להוביל לנטל מס כבד יותר, לפגיעה בשירותים הציבוריים וליצירת בור תקציבי שהצעירים יצטרכו לשלם בעתיד.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.