בתום ישיבת הממשלה השבועית ביום ראשון האחרון, מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס פרסם כמקובל נוסח תמציתי של ההחלטות שהתקבלו.
בסעיף הראשון הוא דיווח בלקוניות:
"הממשלה אישרה קידומו של מתווה ממשלתי שבמסגרתו תקודם הצעת חוק שתעגן הסדרים הנוגעים לשירות החובה בצה"ל, לרבות סוגיית שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות הצבאי, הלאומי־אזרחי ושילובם בשוק העבודה, תסדיר את דחיית השירות הניתנת לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם וכן תקבע הסדרים שמטרתם ליתן ביטוי הולם להוקרת כלל המשרתים, בדגש על אלו ששירתו שירות ארוך ומשמעותי".
מאחורי הנוסח הקצרצר הזה מסתתרת דרמה גדולה. הממשלה אישרה למעשה – לצה"ל ולעצמה – הפרה בוטה וישירה של הוראות חוק הגיוס, כך שהיא תימנע מלגייס לשירות צבאי את תלמידי הישיבות, אף שאין לה שום הסמכה חוקית לכך.
זאת מאחר שהחל מהשבוע הבא יפקע תוקפו של הפרק בחוק שירות ביטחון המסדיר את ההימנעות מגיוס תלמידי ישיבות. הממשלה קיבלה אם כך החלטה להימנע מגיוס החרדים, בניגוד לחוק. כאילו החלטת ממשלה גוברת על הוראת חוק.
ומה שמדהים עוד יותר הוא שהדבר נעשה באישורם, או לפחות תוך העלמת עין, של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ושל שופטי בג"ץ עצמם. אין זה פלא במיוחד אחרי שבית המשפט העליון עצמו נתן יד לביזויו שלו, על־ידי כך שדחה פעם אחר פעם אחר פעם את מועד כניסתו לתוקף של פסק דינו משנת 2017, שביטל את פרק הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות בחוק.
עתה לא נותרה לו כל ברירה, אלא להעלים עין מכך שהממשלה למדה מבית המשפט את הטריק, והיא דוחה כעת את המועדים להסדרת הנושא רחוק אל תוך העתיד המעורפל. זה לא שלא נוקבים במועדים כלשהם, אבל לכולם ברור שהם כתובים על הקרח.
זה שנים רבות שבג"ץ דן בעתירות נגד החלטות שר הביטחון, ובהמשך נגד חקיקת הכנסת, המעניקה פטור (הקרוי "דחיית שירות") לתלמידי ישיבות. בספטמבר 2017 ניתן פסק הדין האחרון בעניין, שביטל את החקיקה משנת 2015 נוכח הפגיעה הקשה והבלתי מידתית בזכות לשוויון.
אלא שבית המשפט דחה את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין, תחילה בשנה – ומאז פעם אחר פעם, שוב ושוב. בחודש פברואר האחרון דחו השופטים את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין – דהיינו את המועד שממנו יבוטל פרק הפטור לחרדים בחוק שירות ביטחון – עד 31 ביולי השנה, דהיינו בעוד כחודש.
בחודש פברואר האחרון דחו השופטים את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין – דהיינו את המועד שממנו יבוטל פרק הפטור לחרדים בחוק שירות ביטחון – עד 31 ביולי השנה, דהיינו בעוד כחודש
אלא שחוק הפטור לחרדים כולל בתוכו מועדים לפקיעתו, בלי קשר לפסיקת בג"ץ שאינה נכנסת לתוקף. בחוק עצמו מוגדרות שתי תקופות הקרויות "תקופת ההסתגלות הראשונה" ו"תקופת ההסתגלות השנייה", שבכל אחת מהן חלים הסדרים מפורטים לגבי מכסות הגיוס המוטלות על הממשלה וסמכויות הממשלה לתת פטור, או דחייה, משירות צבאי, לתלמידי ישיבות.
תקופת ההסתגלות הראשונה פקעה, לפי החוק, ב־30 ביוני 2020, והתקופה השנייה תסתיים ב־30 ביוני 2023, כלומר בעוד ימים אחדים. המשמעות היא, שהחל מ־1 ביולי אין שום הסדרה חוקית או עיגון חוקי להמשך מתן פטור מגיוס לתלמידי ישיבות.
הממשלה יודעת את זה, ולכן התכנסה ביום ראשון האחרון וקיבלה את ההחלטה שכותרתה האירונית היא "השירות בצבא ההגנה לישראל והוקרת המשרתים". כהרגלה של הממשלה, היא פועלת ברגע האחרון ממש.
בהחלטתה נקבע כי היא "מנחה את שר הביטחון לקדם מתווה ממשלתי" הכולל "חקיקה המסדירה את שילובם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות צבאי, בשירות אזרחי־לאומי ובשוק העבודה".
מובן שלשר הביטחון אין שום סיכוי לקדם חקיקה כזו בימים שנותרו עד למועד פקיעת פרק הפטור לחרדים בחוק הגיוס הנוכחי. מכאן שהחל מ־1 ביולי, הימנעותו של צה"ל מגיוס תלמידי הישיבות היא בלתי חוקית
מובן שלשר הביטחון אין שום סיכוי לקדם חקיקה כזו בימים שנותרו עד למועד פקיעת פרק הפטור לחרדים בחוק הגיוס הנוכחי. מכאן שהחל מ־1 ביולי, הימנעותו של צה"ל מגיוס תלמידי הישיבות היא בלתי חוקית.
גם את זה הממשלה יודעת, ולכן היא כללה בהחלטתה הוראה הקובעת כי החל מ־1 ביולי לא יינתנו דחיות שירות חדשות ולא יוארכו דחיות שירות שניתנו בעבר, אך "בתקופת הביניים לא יינקטו הליכים לגיוסם של תלמידי ישיבות".
מדובר במצב משפטי חסר תקדים: אי־גיוסם של תלמידי הישיבות היה עד עתה בחסות חוק שבג"ץ ביטל אך החליט להימנע לפי שעה מליישם את פסיקתו. כעת לא יהיה חוק כזה, ובכל זאת הממשלה מנחה את צה"ל לא לגייס את תלמידי הישיבות.
מכוח מה? מכוח כך שהממשלה אומרת, תוך שהיא מספרת לעצמה שמדובר רק ב"תקופת ביניים". לפי החלטת הממשלה, תזכיר החוק החדש יפורסם עד 10 בנובמבר, מתוך כוונה להשלים את החקיקה עד תום מושב החורף בכנסת, בשנת 2024. בלי נדר.
היועץ המשפטי למערכת הביטחון צירף חוות דעת שבה ציין, בין היתר, כי קיימים בהצעה קשיים "בהיבטים הנוגעים לחשש מפגיעה במוטיבציה לשירות ובלכידות החברתית" אך אישר שאין מניעה משפטית לפעול כך
היועץ המשפטי למערכת הביטחון עו"ד איתי אופיר צירף חוות דעת שבה ציין כי יש בהצעה "קשיים משפטיים כבדי משקל", ובין היתר "בהיבטים הנוגעים לחשש מפגיעה במוטיבציה לשירות ובלכידות החברתית הנובעת מהפגיעה בשוויון".
אולם, על אף הקשיים הללו, הוא אישר שאין מניעה משפטית להורות לצה"ל לפעול כך "לתקופה קצרה וקצובה". אופיר ציין כי עמדה זו מתואמת עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים – כלומר, הלכה למעשה עם היועצת המשפטית עצמה.
בד בבד, פנתה התנועה לאיכות השלטון בשבועות האחרונים לבג"ץ וציינה כי המועד שנקבע בהחלטת השופטים מחודש פברואר האחרון, 31 ביולי, כלל אינו רלוונטי, שכן חוק הפטור לחרדים יפקע בסוף חודש יוני.
ממועד זה, כתב עו"ד תומר נאור מהתנועה, "תחול חובת גיוס כללית על כלל אזרחי המדינה, בהם תלמידי הישיבות". ההרכב המורחב, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הורה ליועצת המשפטית לממשלה להגיב.
הפרקליטות אישרה כי אכן פרק הפטור יפקע בסוף חודש יוני, אך כתבה שמדובר בעניין חדש, וככל שהתנועה לאיכות השלטון תבקש לתקוף את הנושא בבג"ץ, יהיה צורך בהגשת עתירה חדשה
בתחילת השבוע, לאחר ישיבת הממשלה, השיבה הפרקליטות בשם היועצת. הפרקליטות אישרה כי אכן פרק הפטור יפקע בסוף חודש יוני, אך כתבה שמדובר בעניין חדש, וככל שהתנועה לאיכות השלטון תבקש לתקוף את הנושא בבג"ץ, יהיה צורך בהגשת עתירה חדשה לאחר מיצוי הליכים כמקובל.
הפרקליטות יודעת שמיצוי הליכים בעניין זה יימשך שבועות ארוכים אם לא חודשים, והדיון המשפטי בעתירה חדשה יימשך שנים. בקיצור, היועצת המשפטית בחרה לייצר כסות משפטית פרוצדורלית לרצונה של הממשלה לדחות את הקץ.
שופטי בג"ץ בחרו גם הפעם ליישר קו עם ההתקרנפות הממשלתית ולאשר את גישת הפרקליטות שכעת יהיה צורך בהגשת עתירה חדשה. "בהינתן עמדת משיבי הממשלה", הם כתבו בהחלטתם מאתמול (שלישי), "מצאנו להבהיר כי בהתאם לחוק, הסדר דחיית השירות הקבוע בו פוקע ביום 30 ביוני".
עם זאת, "כפי שציינו משיבי הממשלה, טענות בעניין החלטת הממשלה ובעניין ההסדר שיחול מיום 1 ביולי, ככל שיש כאלה למי מהצדדים – אין מקומן במסגרת ההליכים דנן". וכך ממשיכה הקרוסלה להסתובב, ועוד תמשיך, עד אין קץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו